אני חושב שלבוש והופעה חיצונית כן משדרים את פנימיותו של האדם (אפילו אם במידה מועטת..)

לא אפסול ישר אך כן אשתדל לברר את הסיבה לדבר...

כמובן שמדבר על עצמי אישית...בטוח שיש כאלו שלא יפריע להם בכלל..

בסופו של דבר הכי חשוב להיות שמחים במי שאנחנו ולהתקרב לה' כמה שיותר 

לא כל כך מתאים לבת ישראל קדושה..

אבל דברים יותר צנועים זה בסדר גמור..הם לא אומרים שום דר על האופי..

תלוי את מי את שואלת.

יש אנשים ויש אנשים. (יש אנשים שאין להם בעיה גם עם גופיה)

אגב, קחי בחשבון שזה לא שחור לבן. זה לא מתחלק ל"או צנוע או חשוף". יש דברים שהם באמצע שחלק מהם שנוי במחלוקת. כל אחד וטעמו הוא.

אני אישית לא אוהב דברים שצועקים לסביבה, שזה בתרגום חופשי: מושך את העין (נזם, מחשוף קל, צמיד ברגל, שיער צבוע, חור שני וכו').

אני מעדיף פשטות, שזה בתרגום חופשי: יפה, הולם ולא צועק. (איפור קל, בגדים יפים וכו').

מעדיף יופי של פשטות על פני יופי של גנדרנות יתר וחשיפות שונות.

שה' יפנק אותך וישלח לך חתן צדיק בקרוב!

אל תזלזלו בבחירות הלבוש והמראה שלו, הן באות להעיד על משהו.

תמצית הבעיה היא: לא כולם יודעים איך ללמוד מהחיצוניות.

אם מדובר באי עמידה בגדרי צניעות כנדרש בהלכה, הנטייה תהיה להכריע שזה לא מתאים. בהסתייגות אחת: אם יש לי סיבה להאמין שזה נובע מתוך חוסר מודעות, יתכן שאמשיך עד שהתמונה תתבהר.

רוב הדברים שהזכרת אינם בעיתיים מבחינה הלכתית, אבל לפעמים הם מראים על השתייכות לחברה מסוימת. אין ספק שמי שתגיע כשמחצית שערה צבוע בכחול ומחציתה בלבן קרם, דבר שאין איתו לכאורה בעיה הלכתית, מעידה בכך על המקום בו היא נמצאת. בדרך כלל מדובר בדברים פחות חד משמעיים, כמו שציינת: נזם, צבע סביר וכדומה. במקרים כאלה אני נוהג שלא למהר לפסול, אלא אם כן אכן מדובר בקיצוניות (וב"ה זה עדיין לא קרה לי..).

זוהי עמדתי האישית. יתכן שהיא מקלה קצת יחסית לאחרים.

למשל נזם חור שני וכדו' לא מפריע אולי אפילו יוסיף אבל דברים שהם נגד הההלכה הייתי חותך על זה...

חורים באוזניים, נזם או שיער צבוע לא יפריע לי, חצאית קצרה- תלוי עד כמה כמובן.

לשיער צבוע בצבע ירוק ועגיל ונזם עם שן שועל מטלטלת מהם.

אם זו היתה כוונת הכותבת אני חוזר בי.

חיצוניות היא חיצוניות, ולא תמיד מעידה על תוכו של האדם.

אך פעמים רבות החיצוניות היא המסר אותו אני רוצים לשדר.

בחור שהולך עם ג'ינס משופשף משדר אחרת מבחור על דגמח דהוי.

אני לא מדבר כאן על טוב ורע, רק אל תשדורת.

צריך לדעת להבחין בין עיקר לטפל, 

בין לא צנוע ל"לא מוכר לי".

בין חוסר מודעות לחוסר קשר לדת.

לא על הכל צריך לפסול.

יש הבדל בין חצאית ממש קצרצרה לבין חצאית 3/4 נניח.

לי אישית ממש הציק שיצאתי עם מישו תקופה נכבדת ובכל פעם מחדש הוא העלה את עניין החצאית שלי, למרות שהיא הייתה בגדר הנורמאלי.

כשכבר מכירים את האופי של הבחורה ויודעים שאורך החצאית לא בהכרח משקף, והיא כן מתלבשת צנוע- חולצות סגורות, שרוול 3/4 וכו', אפשר להתגמש על אורך החצאית.

זה בהחלט לא משקף את האופי של הבחורה!!!!

וזה מבאס שע"פ יקום וייפול דבר...

Iסוף פריקהI

ועוד כמה פעמים?!

אפשר לדעת מאיפה החוצפה?!

אם מישהו היה מעז להעיר לי על צניעות בדייט, תאמיני לי הוא לא היה חושב לעשות את זה שוב לאפאחת...

בעזהי"ת.

הייתי קוראת לזה אפילו אלימות והטרדה מינית! חוצפן!

זה לא משהו תקין שאמור להיות...

הוא היה הרבה יותר דוס ממני ובמשך כל התקופה שיצאנו (3 וחצי חודשים!!!!!!!) זה היה הדבר הבולט ביותר שהפריע לו!!!!

למרות שהסברתי כמה וכמה פעמים שאורך החצאית לא משקף כלום ושאם הוא כבר מכיר אותי אז שיקבל אותי כמו שאני ואולי ב"ה זה ישתנה (לטובה).

אני חייבת לציין שמעבר לחצאית באורך בסדר לחלוטין (מתחת לברך) אני מתלבשת ע"פ כל כללי הצניעות!! ככה שזה בהחלט היה מוגזם!!!!!! אבל אני השתדלתי להמשיך הלאה ולא חתכתי למרות שזה הציק לי ממש!!!

תהרגו ת'בחור וזהו. 

מסתבר שהיא יצאה איתו זמן לא מבוטל

והיו לו כנראה הרבה מעלות טובות אחרות אם כך.

מאוד הציק לו עניין החצאית

ואם היא לא ביקשה מפורש שלא יעלה את הנושא שוב - 

יש לו את כל הזכות לשאול אותה על כך.

באותה מידה בחורה שלא אוהבת את מכנסי "לכה-דודי" של הבחור

יכולה לשאול אותו מדוע הוא לא מעדיף דגמ"חים.

ושהיא היתה שמחה שילבש אותם.

בעזהי"ת.

וגם זה לא עניין של טעם, זה עניין של צניעות ועוד דברים שלא ראוי לכתוב בפורום מעורב.

אם תרצי אכתוב לך באישי, גם אני עברתי דבר דומה, וזו היתה התחושה שלי!

יש הבדל גדול בין עיסוק בטעם הלבוש והאסתטיקה של האדם,

לבין עיסוק בהנהגה הצניעותית שלו.

הוא "העלה כל פעם מחדש" - מילא אם רמז בעדינות...

אם הוא רמז והיא מתעקשת - שיחליט בעצמו מה הלאה...

יש דברים שהם סתם עניין של העדפה.. ושוב, אם זה מפריע לו ממש הוא מוכרח להעלות את הנושא!

אולי זה היה בעדינות?

אני חושב שדברים כאלה חייבים להיסגר עוד בבירורים.

אתה לא מקבל לבוש שכזה, תקבל הצעות שמתאימות לך...

לא נראה לי שמ"השוב ושוב ושוב" הזה אפשר כבר להסיק על הטרדות מיניות.

יש כל מיני טיפוסים.. לדעתי נשמע מדבריה שזה סתם שיגע אותה, ולא שזה היה לה לא נעים.

רק פמיניסטיות נזעקות על זה... 

אף אחד לא יאמר לי שאני פמיניסט...

הבעת דעה של הבחור על אורך החצאית,

היא בעצם התעסקות בנושא של צניעות.

כשזו הטרדה, זו הטרדה...

ורק מי שמוטרד מזה באמת נזעק מזה, ובצדק...

אל תתווכחו, אתם לא יכולים אפילו להתחיל להבין איך זה מרגיש.

(לא פמיניסטית...)

זה בדיוק העניין, רק תולתול ורחלקה דברו על הטרדה. היא דיברה סתם על זה שמעצבן אותה שמתעסקים בקטנות.

זה לא מכריח שאותו הדבר היה עם "סטודנטית123"

או שסתם שיגע אותה שהוא מתעסק במשהו חסר חשיבות בעיניה ולטעמה - במקום להקשיב לסיפורים שלה מהעבודה

מה שהיא כותבת בהודעה שלה זה שחבל שמתעסקים בשטויות כאלה, ואף מורידים על זה.

כך שבהחלט יתכן שהוא עשה את זה בעדינות הראויה ומתוך הכרח, שהרי זה ממש משמעותי בעיניו, אם לא מבחינת צניעות אז מבחינת השתייכות מגזרית אולי...? מה אתה רוצה שהוא יעשה? 

כך, ורואות בזה הטרדה.

אצל בחור צנוע העניין מגיע לידי מיצוי עוד בשלב הבירורים.

אם זה בשבילו קו אדום - אז שלא יתיימר לחנך את זולתו,

אלא יקבל החלטות.

גם הערה עדינה עוד איכשהו אני יכול אולי להבין...

אבל שוב, ושוב, ושוב?

אני פוחד לומר שזה פרוץ מצדו, אבל זה כן...

הכותבת דנה לכף זכות, יש לה עין טובה במיוחד, אשריה.

במקום בחורה במקום הזה לא הייתי מסוגל להתאפק...

השתייכות מגזרית? כלומר?...

חלומית נערת גבעות שלוש שכבות

יש גם סתם חסרי טאקט. קיצור, שום דבר לא ברור ורק פמיניסטיות מייד נזעקות ומציירות ציורים מבהילים

הטרדות (להבדיל) לא צריכות כוונה בשביל שיהיה

חלות שם הטרדה, ממש לא...

גם אם הבחור צדיק תמים,

הוא עשוי להטריד בלי מודעות בכלל...

וגם הוא אולי סתם חסר טאקט...

אני מסכים שיכול להיות מקרה בו התחושה תהיה תחושת הטרדה, אבל ממש לא בהכרח שבמקרה כזה מדובר, איו מוטרדת, אין מטריד, ששון ושמחה.

אני רק רוצה להבהיר....

מדובר בבחור מקסים!!! באמת!!!

שלא יצא מכאן ח"ו שום לעג עליו....

אני מקווה וחושבת שהוא עבר איזה שהוא תהליך עם עצמו והבין את המשמעות של אורך החצאית אצל בחורה ושזה לא סוף העולם אם החצאית שלה לא מטאטאה את הרצפה!!! 

הלוואי שנלמד להסתכל על הפנימיות של האדם ולא נמדוד אותו בסנטימטרים של הכיפה/החצאית!

בשורות טובות וחודש טוב

כי זה מה שהוא אומר בעצם..

ממש לא הרגשתי הטרדה!!!

לא נשמע לי כל כך לא לעניין, כשזה בעדינות, וכשזה באמת מפריע לו..

מוכרחים לדבר על דברים שמפריעים לנו, לא?

לא חבל שהוא לא יעלה את הנושא אם נניח הכל תלוי בזה מבחינתו? אולי היא תסכים בקלות? ואולי רק אם ישכנע אבל עדיין, לא חבל לא לנסות?

שוב, אם זה בשלב מתקדם ובעדינות

פשוט הסבירו לי, שאני הולכת בסדר גמור לפי ההלכה-

ואם למישו יש בעיה,

איך לומר-

שיתחתן עם מישי שהולכת אחרת, ושיתפלל שהיא לא תחשוב יום אחד שמשו אחר יותר יפה לה...

כמובן רק אם זה מאוד בולט ומוזר,

ובטח שאני לא ידבר איתה על אורך החצאית שלה או יוציא סרגל וימדוד..

כלומר זה יעורר לי סימן שאלה לגבי מידת היראת שמים שלה, וגם אם יתברר לי שהיא אכן יראת שמים, עדיין זה יפריע לי מצד עצמו.

לדעתי זה לא בריא בחיים בכלל ובזוגיות בפרט, להיכנס לעמדות של התנצלות ומגננה.

אנחנו עושים מעשים בחיינו כי אנחנו מאמינים שהם עושים לנו טוב (וגם בד"כ לסובבים אותנו ומשתדלים גם לרבש"ע..)

אז למה להתנצל עליהם?.

תהיו מי שאתם, תהנו מהחיים. ובעז"ה הקב"ה ישלח לכם את הצלע השניה.

יש למעלה שרשור נעוץ בשם "מדריך עדכני לפורום שלנ"ו", תפתחי אותי ותלחצי על "רשימת שדכנים מתעדכנת"

קישור לשרשור עליה דיברה הרמוניה:

מדריך עדכני לפורום שלנ"ו - לקראת נישואין וזוגיות

אקרא, תודה !

לא, מעכשיו אתה חבר שלה ולכן כבר לא שייך לשאול 'האם את עדין רוצה להיות חברה שלי'. זהו נגמר אחי אתם חברים...

כלומר סיימתם פגישה ב"ה!

 למחרת שיחת טלפון 'מה נשמע? איך היה לך היום? איך היה המבחן?'

תספר מה איתך לאן אתה הולך היום, ואיך היה לחזור אתמול אחרי הפגישה וכו'. 

אם תוכל להשתדל שהשיחה תהיה כמה שיותר ארוכה זה עוד יותר טוב (פשוט תקשקש איתה). 

ממש יש לך חברה בהיתר, תשתף ותספר.

זה שינוי עמוק בתפיסה אבל הוא מאד נכון ומשמעותי.

לדעתי לא נכון לצאת לפגישה בראש "ניגפש נראה איך זה האם יתאים או לא".

אלא יוצאים להיפגש עם החברה שלי.

אם חלילה חלילה לאחד מכם בשלב מסוים לא יתאים, אז אפשר וצריך לסיים את הקשר. 

אני אומר לך מנסיון תנסה כמה שיותר להיכנס לראש הזה.

בהצלחה רבה!! 

נכון, מסכים מאד.

תודה על הדיוק

זה נכון ולא נכון זאת אומרת זאת הגישה בהחלט של חברים ולא עוד זרים, אבל לגבי השאלה האם ממשיכים זה די משתנה יצאתי עם מישהי שגם אחרי רביעי ביקשה שאשאל...

נכון, זה טיפ שמקדם משמעותית. אבל- כשיוצאים בגישה כזאת אז אם מחליטים להיפרד צריך לעשות את זה עוד יותר ברגישות כי זה הרבה פחות צפוי ויותר כואב. זה לא יפה להתנהג כמו חברים וכשאתה מגלה שלא מתאים לך לחתוך בבום. לי עשו את זה ואני חושבת שאם זו ההתנהגות עדיף כבר את הגישה הראשונה. 

אכן מבין את העניין אבל לדעתי אם יוצאים בגישה הראשונה של הולכים לראות איך זה.. 

פשוט הרבה פחות מתקדמים כך וכל הזמן חושבים האם מתאים או לא, 

 וכתוצאה מכך מסיימים את הקשר על דברים קטנים שלא נכון לסיים את הקשר בגללם.

מסכים שזה קצת בום כזה, אבל כך זה סיום קשר, תמיד זה לא נעים ולא כיף לצד השני.

אם אני אחשוב לעצמי שאני בודק וגם זה מה שאשדר לה שאנחנו מנסים כזה, הרבה פחות סיכוי שנתקדם, והקשר יסתיים על דברים לא מהותיים.

אשמח לשמוע עוד דעות בנושא.

כן, קשה. נכון. אבל עדיף להתאמץ מלדפדף אנשים.

אם מה שאתה אומר זה: "אנשים יפגעו בדרך אבל זה המחיר לקשרים טובים", אז לא בהכרח... קשר טוב צריך להיות קשר טוב מהתחלה ועד הסוף. הוא לא צריך להסתיים בלא נעים, הוא צריך להסתיים באיחולי הצלחה כנים אחד לשני. אם עשית הכל ואין ברירה אז אין ברירה, אבל למה לא מלכתחילה לנסות לא לפגוע?

לא סתם אצל גויים כשזוג נפרד שואלים "מי זרק את מי?" כי זאת ההרגשה, כאילו בדקת אם טוב לך ואם לא אתה זורק ומתקדם הלאה. אצל יהודים זה לא עובד ככה. גם אם לא מתאים למישהו הוא משתדל לשמור על הכבוד של הצד השני..

גם בכל ההתנהלות של הקשר- לא למרוח, להיות גלוי. זה ואהבת לרעך כמוך.

ברור שיש לסיים ברגישות ובצורה הכי הכי מכובדת שיש!!

ובאיחולי הצלחה אחד לשני! 

אני אומר שמנסים להיות חבר אחד של השני כמה שאפשר, 

ואם בסוף לאחד זה לא מתאים אז לסיים בצורה יפה ומכובדת. 

אלא שאינני מסכים עם מה שכתבת "זה לא יפה להתנהג כמו חברים וכשאתה מגלה שלא מתאים לך לחתוך בבום."

 אני אומר כן נתנהג כמו חברים ובע"ה אם יתאים נתחתן, ואם חלילה לא אז לסיים בצורה מכובדת ביותר!

מסכים להיות גלוי במידת מה, אבל אם אני מספר ומשדר לעצמי ולה שאני מתלבט וחוזר על זה מידי פעם לדעתי הקשר יורד המון, 

אכן מסכים צריך הרבה חכמה ורגש. 

מסכימה שלא להביא לקשר את כל ההתלבטויות והספקות ולהתמקד בזה... לא לזה היתה הכוונה.

כשאמרתי "בבום" התכוונתי לאיך שהפרידה נעשית. וגם זה משתנה בהתאם לאורך הקשר. 

טוב שמחה שהבהרת

מכיר את הספר ועמך כולם צדיקים? אני ממליץ עליו מאוד. הוא מלמד הסתכלות אחרת על כל ענייני הנפילות.

הנטיה להלל כל רגע של נפילה כאילו הוא עיקר הסיפור פה- זאת מלכודת! מלכודת שגורמת להיות כלוא יותר חזק בדמיונות של היצר הרע. ויותר מזה- היצר הרע יכול לגרום לך לחשוב שזה עיקר מי שאתה.

יש בך מלא כוחות אדירים שצריך לתת להם הרבה יותר מקום בחיים שלך, דרך המון עשייה חיובית, ויעדים גדולים בקדושה.

אשריך💪

כאילו, זה כל הרעיון של בריאת האדם והעולם. אם זה לא היה ככה, היה זה מדאיג.

מזכיר לי סיפור: בחור ובחורה עמדו להתחתן ונכנסו לקבל את ברכתו ועצתו של הרב. אמר להם, עצה טובה לשלום בית, כאשר הבעל חוזר מהכולל והיה לו יום גרוע, לפני שייכנס הביתה יהפוך את הכובע, ככה האישה תדע שעבר עליו יום גרוע ולא "תתנפל" עליו ישר כשהוא מגיע אלא תתייחס אליו בעדינות. והפוך, אם לאישה היה יום קשה, שתהפוך את המטפחת (לא עובד עם פאה נכרית) וככה כשהבעל נכנס יידע מיד שהיא עצובה ולא יתחיל להקשות עליה קושיות מיותרות אלא גם ינחם אותה. טוב יפה, התחתנו בשעה טובה, אחרי כמה ימים חוזר הבעל עם כובע הפוך, האישה רואה מיד מכינה לו כוס תה שב תנוח תירגע קח את הזמן יופי. אחרי כמה ימים, הבעל חוזר רואה את האישה עם מטפחת, אומר לה וואי שבי תנוחי תשתי תה בינתיים מה את צריכה אני אעזור לך.

אחרי כמה ימים, חוזר הבעל, דואג לשים כובע הפוך, אלא שכשהוא פותח את הדלת, גם היא עם מטפחת הפוכה. על מקרה כזה הרב עוד לא דיבר! טוב, אובדי עצות החליטו ללכת לרב לשאול אותו. דופקים בדלת והוא פותח להם עם כובע הפוך לראשו...

///

בקיצור זאת עובדת החיים.

אני יוצא מנקודת הנחה שאתה מדבר על ניסיונות בתחום הידוע אבל הדברים תקפים פחות או יותר לכל דבר שתרצה.

ברמה המעשית (כי אם יש משהו שיצה"ר לא אוהב, זה מעשים, לעומת דיבורים):

– להחליף לטלפון מוגן ברגע זה, יש דגמים טובים, לא יקר בכלל, כל האפלקציות שתרצה

– להתקין סינון אם לא קיים (לא מבין גדול בסוגים)

– לצאת הרבה מהבית

– ללמוד הרבה תורה בין בשיעורים בין בעצמך זה מהדברים היחידים שעושים את ההבדל

– להרחיב קצת את מעגל החברים ברגע שאתה מרגיש שאתה עם אנשים ויש לך תמיכה זה מוסיף

– אם כבר נופלים ידועים דברי חז"ל "אמר רבי אלעאי הזקן: אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו, ילך למקום שאין מכירין אותו, וילבש שחורים ויתכסה שחורים ויעשה כמו שלבו חפץ, ואל יחלל שם שמים בפרהסיא." אפשר לנפול חזק ואפשר לנפול פחות חזק. במקום לאמץ תחושה של הותרה הרצועה להבין שאפילו בתוך החטא עצמו יש מנעד עצום ונידונים על כל רגע ורגע הן לחיוב והן לשלילה ("האם יכולת לפחות לצמצם?"). ולא די שיש צד זכות במניעת נפילה יותר גרועה (חוץ מזה שמראה בעצמו שאינו חפץ בעבירה) אלא אף אם רק דוחה מעט את הנפילה אף בזה יש צד זכות.

– "כשהביאו בפני רבנו [חידושי הרי"ם מגור] ספרים בהם עצות נגד תחבולות היצר נענה ואמר: ליצר ערימות של עצות נגד העצות הללו, גם לו סגולות ועצות נגד עצות בני־אדם." בקיצור עושים מה שיכולים וה' יעזור

ברמה הרעיונית:

– קלישאה אבל אל תתן לנפילות להגדיר אותך. אם כבר הזכרנו את חידושי הרי"ם, "אמר השכחה טובה מאוד כי אלמלא לא נבראה השכחה היה אדם זוכר תמיד עכל עבירות שעשה ולא היה יכול להחזיק מעמד לכן העבירה הידועה גורמת לשכחה כדאיתא בספרים הקדושים".

– הזכרנו את "ילבש שחורים ויתעטף שחורים". לפי ראשונים רבים, אין זאת עצה איך לבצע את העבירה, אלא איך אדם יכול להתגבר על יצרו. ולכאורה, קשים דברי הגמרא שנייה לאחר מכן, "הא דמצי כייף ליה ליצריה, הא דלא מצי כייף ליה"? אם בסוף הוא לא עובר עבירה, אז מה זה משנה אם הוא ילבש שחורים? ולמה הותר לו ללבשם רק אם הוא לא מצליח לכפות את יצרו?

שאלה נוספת: "א"ר לוי בר חמא אמר ר"ש בן לקיש לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע שנא' רגזו ואל תחטאו. אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה שנאמר אמרו בלבבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יקרא קריאת שמע שנאמר על משכבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יזכור לו יום המיתה שנאמר ודומו סלה."

=> אם משמע שהולכים מהנשק הקל לתותחים הכבדים, למה לא להתחיל מראש ביום המיתה? תשובה שראיתי, כי זה מעציב, הקב"ה לא רוצה שנהיה עצובים ונתעסק בדברים מעציבים. אותה תשובה לגבי לבישת שחורים. לכן, אל תרגיל לראות את עצמך בעין רעה ושיפוטית אין בזה שום תועלת.

גם קראתי פעם שעשיית חסד (התנדבויות וכד') מסייעים לזה. זה הצד השני של חסד = מים. אם אני לא טועה. כדאי ל ברר.

יש ספר שאולי יכול להועיל: על חטא ותשובה - מאיר גרוזמן.

מאמינה שהרב ארז דורון, הרב פנגר ורבנים ברסלבים 

ועוד, מדברים על כך. אתה לא היחיד.

ולבקש על זה מהשם. קודם כל. אלא מה?!

"כל עוד האדם חי, אפשר לתקן!"

הכלב שבך לא שב על קיאו. יש שם חוסר וזו הדרך למלא אותו. במקום מלחמה ריקה כדאי לחפש מה מביא אותך לשם.

מה הצורך שלא מתמלא?

איפה בלו''ז?

לך תעשה ספורט בגינת כושר, לך לעשות יוגה (יתן לך זמן גוף חיובי!). אל תתעסק בכלל בדבר הזה. גם לא כשאתה נחשף אליו. פשוט לעסוק בחיובי.

סליחה על הפלישה כאישה שאנוכי (שמן הסתם לא חוותה את האתגר הזה).

אם לא הייתה הלכה, נניח אם תקח גוי, האם מעשה כזה הופך אותו לאדם רע ומלוכלך? חלילה.

כמובן אנחנו כיהודים יש לנו הלכה ותורה, שאוסרת עלינו. ויש לשמור על המצוות וכו'. אבל אני מרגישה שבמצווה הזו, עושים לה יח"צ של גועל נפש ולכלוך, כשבפועל זה איסור. כמו שאסור להתניע את הרכב ולנסוע לים בשבת.

אסור? כן.

לא מוסרי ומלוכלך? לא. 

הכוונה ביוזמה- החברים המהממים האלו שמתקשרים או מציעים להיפגש באופן יחסית תדיר. יש לי חברה שיש לה רשימה וכל שישי עושה סבב, כמה שמספיקה, וממשיכה בשישי הבא מאיפה שהפסיקה.

זה לא רק קומץ החברות הכי טובות (למרות שגם זה משמח)

שלוקחים דברים בקלילות. שאם משהו התחרבש, אז OK אופס לא נורא. מאוד קשה לי עם אנשים בלי התכונה הזאת.

שליטה עצמית, נימוס גם must.

אופק רחב בונוס גדול.

ובכן א' זה מהסיבה שאני ככה. אני לא יכול לחיות כל הזמן ליד בן־אדם שחי בתדר רגשי אחר, כלומר מגיב באופן מאוד דרמטי / קטסטרופלי לכל עניין בעוצמות רגשיות גבוהות, כי איני מספיק דרמטי כדי להיכנס איתו לחוויה "עמו אנכי בצרה" אבל גם לא סטואי מספיק כדי לא להיות מושפע כלל. מתח רגשי גבוה מתיש אותי, קשור לסף גירוי רגשי או משהו כזה.

שליטה עצמית כנ"ל אני מצפה מאנשים את מה שאני מצפה מעצמי.

נימוס כי אני מחזיק מזה ערך רוחני גדול אולי הייתי ייקי בגלגול כלשהו.

אופק רחב בונוס כי אני מתעניין בכל־מיני נושאים שבעולם ונחמד אם אפשר למצוא עניינים להפוך גם אם זמנית למצע משותף לשיחה וכיו"ב, אבל זה לא ממש ממש מהותי.

(סתם)

אני מעריכה עין טובה, אכפתיות ואומץ, ואני לא יכולה עם אנשים לחוצים

מעריך חכמה, כנות ומודעות אישית וסביבתית.

בכותרת זה הערכה שהיא הכרחית, בתוך ההודעה זה דברים שאני מתחבר אליהם במיוחד. על גב הדברים הבסיסיים.

כמובן "תנא ושייר"

1. אנשים שמניעים את החיים שלהם ולא החיים מנהלים אותם

(עושים קריירה/ כסף/ עבודה אישית/ תהליכים/ פרויקטים)

2. אנשים שמתקשרים בפתיחות כנות וקלילות

3. אנשים עם תכונות מרשימות:

שליטה עצמית/ רוגע/ מודעות עצמית וכללית/ אכפתיות ואנושיות/ בטחון ואהבה עצמית

לשני הכיוונים 

שלהם זה טוב.

ואנשים ש"חיים" את החיים שלהם באמת. (לא דווקא אנשים קלילים שרק מחפשים כיף, אלא אנשים שלא נופלים לייאוש, דיכאון ויודעים ליהנות מהרגע...

חחח חלאס לרדת עלי

לא מעריכה יופי כתכונה כמו שלא מעריכה עושר כתכונה.

ויופי יכול להיות סימן לטיפוח גם קומה זקופה סימן לביטחון

גוף מחוטב סימן לאחריות והערכת הגוף שהקב"ה נתן לנו

ולבוש נאה סימן לנימוס ואצילות אם נובע ממקורות טהורים

בונוס גם שלך קשה עדיין למצוא את הזמן להכיל את השני

נחישות

ויציבות

ביחד עם עדינות

חיוך מתוק וקסם אישי

אבל גם אני רואה שהייתי צריכה את הנסיונות כדי להגיע לנישואין ממקום בריא...

אז לא יודעת.

אבל אני עדיין מנסה להבין האם היא מתנה או רק המתנה