אני חושב שלבוש והופעה חיצונית כן משדרים את פנימיותו של האדם (אפילו אם במידה מועטת..)

לא אפסול ישר אך כן אשתדל לברר את הסיבה לדבר...

כמובן שמדבר על עצמי אישית...בטוח שיש כאלו שלא יפריע להם בכלל..

בסופו של דבר הכי חשוב להיות שמחים במי שאנחנו ולהתקרב לה' כמה שיותר 

לא כל כך מתאים לבת ישראל קדושה..

אבל דברים יותר צנועים זה בסדר גמור..הם לא אומרים שום דר על האופי..

תלוי את מי את שואלת.

יש אנשים ויש אנשים. (יש אנשים שאין להם בעיה גם עם גופיה)

אגב, קחי בחשבון שזה לא שחור לבן. זה לא מתחלק ל"או צנוע או חשוף". יש דברים שהם באמצע שחלק מהם שנוי במחלוקת. כל אחד וטעמו הוא.

אני אישית לא אוהב דברים שצועקים לסביבה, שזה בתרגום חופשי: מושך את העין (נזם, מחשוף קל, צמיד ברגל, שיער צבוע, חור שני וכו').

אני מעדיף פשטות, שזה בתרגום חופשי: יפה, הולם ולא צועק. (איפור קל, בגדים יפים וכו').

מעדיף יופי של פשטות על פני יופי של גנדרנות יתר וחשיפות שונות.

שה' יפנק אותך וישלח לך חתן צדיק בקרוב!

אל תזלזלו בבחירות הלבוש והמראה שלו, הן באות להעיד על משהו.

תמצית הבעיה היא: לא כולם יודעים איך ללמוד מהחיצוניות.

אם מדובר באי עמידה בגדרי צניעות כנדרש בהלכה, הנטייה תהיה להכריע שזה לא מתאים. בהסתייגות אחת: אם יש לי סיבה להאמין שזה נובע מתוך חוסר מודעות, יתכן שאמשיך עד שהתמונה תתבהר.

רוב הדברים שהזכרת אינם בעיתיים מבחינה הלכתית, אבל לפעמים הם מראים על השתייכות לחברה מסוימת. אין ספק שמי שתגיע כשמחצית שערה צבוע בכחול ומחציתה בלבן קרם, דבר שאין איתו לכאורה בעיה הלכתית, מעידה בכך על המקום בו היא נמצאת. בדרך כלל מדובר בדברים פחות חד משמעיים, כמו שציינת: נזם, צבע סביר וכדומה. במקרים כאלה אני נוהג שלא למהר לפסול, אלא אם כן אכן מדובר בקיצוניות (וב"ה זה עדיין לא קרה לי..).

זוהי עמדתי האישית. יתכן שהיא מקלה קצת יחסית לאחרים.

למשל נזם חור שני וכדו' לא מפריע אולי אפילו יוסיף אבל דברים שהם נגד הההלכה הייתי חותך על זה...

חורים באוזניים, נזם או שיער צבוע לא יפריע לי, חצאית קצרה- תלוי עד כמה כמובן.

לשיער צבוע בצבע ירוק ועגיל ונזם עם שן שועל מטלטלת מהם.

אם זו היתה כוונת הכותבת אני חוזר בי.

חיצוניות היא חיצוניות, ולא תמיד מעידה על תוכו של האדם.

אך פעמים רבות החיצוניות היא המסר אותו אני רוצים לשדר.

בחור שהולך עם ג'ינס משופשף משדר אחרת מבחור על דגמח דהוי.

אני לא מדבר כאן על טוב ורע, רק אל תשדורת.

צריך לדעת להבחין בין עיקר לטפל, 

בין לא צנוע ל"לא מוכר לי".

בין חוסר מודעות לחוסר קשר לדת.

לא על הכל צריך לפסול.

יש הבדל בין חצאית ממש קצרצרה לבין חצאית 3/4 נניח.

לי אישית ממש הציק שיצאתי עם מישו תקופה נכבדת ובכל פעם מחדש הוא העלה את עניין החצאית שלי, למרות שהיא הייתה בגדר הנורמאלי.

כשכבר מכירים את האופי של הבחורה ויודעים שאורך החצאית לא בהכרח משקף, והיא כן מתלבשת צנוע- חולצות סגורות, שרוול 3/4 וכו', אפשר להתגמש על אורך החצאית.

זה בהחלט לא משקף את האופי של הבחורה!!!!

וזה מבאס שע"פ יקום וייפול דבר...

Iסוף פריקהI

ועוד כמה פעמים?!

אפשר לדעת מאיפה החוצפה?!

אם מישהו היה מעז להעיר לי על צניעות בדייט, תאמיני לי הוא לא היה חושב לעשות את זה שוב לאפאחת...

בעזהי"ת.

הייתי קוראת לזה אפילו אלימות והטרדה מינית! חוצפן!

זה לא משהו תקין שאמור להיות...

הוא היה הרבה יותר דוס ממני ובמשך כל התקופה שיצאנו (3 וחצי חודשים!!!!!!!) זה היה הדבר הבולט ביותר שהפריע לו!!!!

למרות שהסברתי כמה וכמה פעמים שאורך החצאית לא משקף כלום ושאם הוא כבר מכיר אותי אז שיקבל אותי כמו שאני ואולי ב"ה זה ישתנה (לטובה).

אני חייבת לציין שמעבר לחצאית באורך בסדר לחלוטין (מתחת לברך) אני מתלבשת ע"פ כל כללי הצניעות!! ככה שזה בהחלט היה מוגזם!!!!!! אבל אני השתדלתי להמשיך הלאה ולא חתכתי למרות שזה הציק לי ממש!!!

תהרגו ת'בחור וזהו. 

מסתבר שהיא יצאה איתו זמן לא מבוטל

והיו לו כנראה הרבה מעלות טובות אחרות אם כך.

מאוד הציק לו עניין החצאית

ואם היא לא ביקשה מפורש שלא יעלה את הנושא שוב - 

יש לו את כל הזכות לשאול אותה על כך.

באותה מידה בחורה שלא אוהבת את מכנסי "לכה-דודי" של הבחור

יכולה לשאול אותו מדוע הוא לא מעדיף דגמ"חים.

ושהיא היתה שמחה שילבש אותם.

בעזהי"ת.

וגם זה לא עניין של טעם, זה עניין של צניעות ועוד דברים שלא ראוי לכתוב בפורום מעורב.

אם תרצי אכתוב לך באישי, גם אני עברתי דבר דומה, וזו היתה התחושה שלי!

יש הבדל גדול בין עיסוק בטעם הלבוש והאסתטיקה של האדם,

לבין עיסוק בהנהגה הצניעותית שלו.

הוא "העלה כל פעם מחדש" - מילא אם רמז בעדינות...

אם הוא רמז והיא מתעקשת - שיחליט בעצמו מה הלאה...

יש דברים שהם סתם עניין של העדפה.. ושוב, אם זה מפריע לו ממש הוא מוכרח להעלות את הנושא!

אולי זה היה בעדינות?

אני חושב שדברים כאלה חייבים להיסגר עוד בבירורים.

אתה לא מקבל לבוש שכזה, תקבל הצעות שמתאימות לך...

לא נראה לי שמ"השוב ושוב ושוב" הזה אפשר כבר להסיק על הטרדות מיניות.

יש כל מיני טיפוסים.. לדעתי נשמע מדבריה שזה סתם שיגע אותה, ולא שזה היה לה לא נעים.

רק פמיניסטיות נזעקות על זה... 

אף אחד לא יאמר לי שאני פמיניסט...

הבעת דעה של הבחור על אורך החצאית,

היא בעצם התעסקות בנושא של צניעות.

כשזו הטרדה, זו הטרדה...

ורק מי שמוטרד מזה באמת נזעק מזה, ובצדק...

אל תתווכחו, אתם לא יכולים אפילו להתחיל להבין איך זה מרגיש.

(לא פמיניסטית...)

זה בדיוק העניין, רק תולתול ורחלקה דברו על הטרדה. היא דיברה סתם על זה שמעצבן אותה שמתעסקים בקטנות.

זה לא מכריח שאותו הדבר היה עם "סטודנטית123"

או שסתם שיגע אותה שהוא מתעסק במשהו חסר חשיבות בעיניה ולטעמה - במקום להקשיב לסיפורים שלה מהעבודה

מה שהיא כותבת בהודעה שלה זה שחבל שמתעסקים בשטויות כאלה, ואף מורידים על זה.

כך שבהחלט יתכן שהוא עשה את זה בעדינות הראויה ומתוך הכרח, שהרי זה ממש משמעותי בעיניו, אם לא מבחינת צניעות אז מבחינת השתייכות מגזרית אולי...? מה אתה רוצה שהוא יעשה? 

כך, ורואות בזה הטרדה.

אצל בחור צנוע העניין מגיע לידי מיצוי עוד בשלב הבירורים.

אם זה בשבילו קו אדום - אז שלא יתיימר לחנך את זולתו,

אלא יקבל החלטות.

גם הערה עדינה עוד איכשהו אני יכול אולי להבין...

אבל שוב, ושוב, ושוב?

אני פוחד לומר שזה פרוץ מצדו, אבל זה כן...

הכותבת דנה לכף זכות, יש לה עין טובה במיוחד, אשריה.

במקום בחורה במקום הזה לא הייתי מסוגל להתאפק...

השתייכות מגזרית? כלומר?...

חלומית נערת גבעות שלוש שכבות

יש גם סתם חסרי טאקט. קיצור, שום דבר לא ברור ורק פמיניסטיות מייד נזעקות ומציירות ציורים מבהילים

הטרדות (להבדיל) לא צריכות כוונה בשביל שיהיה

חלות שם הטרדה, ממש לא...

גם אם הבחור צדיק תמים,

הוא עשוי להטריד בלי מודעות בכלל...

וגם הוא אולי סתם חסר טאקט...

אני מסכים שיכול להיות מקרה בו התחושה תהיה תחושת הטרדה, אבל ממש לא בהכרח שבמקרה כזה מדובר, איו מוטרדת, אין מטריד, ששון ושמחה.

אני רק רוצה להבהיר....

מדובר בבחור מקסים!!! באמת!!!

שלא יצא מכאן ח"ו שום לעג עליו....

אני מקווה וחושבת שהוא עבר איזה שהוא תהליך עם עצמו והבין את המשמעות של אורך החצאית אצל בחורה ושזה לא סוף העולם אם החצאית שלה לא מטאטאה את הרצפה!!! 

הלוואי שנלמד להסתכל על הפנימיות של האדם ולא נמדוד אותו בסנטימטרים של הכיפה/החצאית!

בשורות טובות וחודש טוב

כי זה מה שהוא אומר בעצם..

ממש לא הרגשתי הטרדה!!!

לא נשמע לי כל כך לא לעניין, כשזה בעדינות, וכשזה באמת מפריע לו..

מוכרחים לדבר על דברים שמפריעים לנו, לא?

לא חבל שהוא לא יעלה את הנושא אם נניח הכל תלוי בזה מבחינתו? אולי היא תסכים בקלות? ואולי רק אם ישכנע אבל עדיין, לא חבל לא לנסות?

שוב, אם זה בשלב מתקדם ובעדינות

פשוט הסבירו לי, שאני הולכת בסדר גמור לפי ההלכה-

ואם למישו יש בעיה,

איך לומר-

שיתחתן עם מישי שהולכת אחרת, ושיתפלל שהיא לא תחשוב יום אחד שמשו אחר יותר יפה לה...

כמובן רק אם זה מאוד בולט ומוזר,

ובטח שאני לא ידבר איתה על אורך החצאית שלה או יוציא סרגל וימדוד..

כלומר זה יעורר לי סימן שאלה לגבי מידת היראת שמים שלה, וגם אם יתברר לי שהיא אכן יראת שמים, עדיין זה יפריע לי מצד עצמו.

לדעתי זה לא בריא בחיים בכלל ובזוגיות בפרט, להיכנס לעמדות של התנצלות ומגננה.

אנחנו עושים מעשים בחיינו כי אנחנו מאמינים שהם עושים לנו טוב (וגם בד"כ לסובבים אותנו ומשתדלים גם לרבש"ע..)

אז למה להתנצל עליהם?.

תהיו מי שאתם, תהנו מהחיים. ובעז"ה הקב"ה ישלח לכם את הצלע השניה.

לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות

תן לי כנות עדינות יציבות זהו

עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם

בנוגע ליציבות, זה שונה. גבר יכול להיות אחלה בכללי גם אם הוא לא הכי משרה יציבות, וכמובן זו תכונה, לא מעשה ספציפי. אבל גבר שעושה גוסטינג זה מעשה נלוז. (גם אישה כמובן.)

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

היא כן ואת לא ?

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.

שאתה מרגיש שאתה יותר מדי משקיע וזה לא הדדי. אני טועה?

לא יצא לצאת עם בחורה שאחרי דייט שני שלישי הבחורה מעצמה שלחה הודעה בלי ששלחתי לה.

אולי אני המוזר?

אבל בזמנו, בטח שהיה תקשורת דו כיוונית גם מבחינת יוזמה. וכשאין, זה לגמרי חשוד בתור היא לא מתלהבת אבל "עושה מה שצריך".

יש הבדל ממש גדול בין התרבות כיום של הודעות וואטסאפ

לבין הודעות בש.א בפורום או סמס

אני יוצא כמה שנים ב"ה ולא יודע איך זה אצל בנות..

אחרי 3-4 דייטים, אז אפשר לעשות סוג של שיחת חתך (לא כמו בצבא, אבל יש קווים מקבילים ;) ) שבה בהם עושים תיאום ציפיות.

קודם כל אתה משתף איך אתה מרגיש ביחס לקשר ואז - 

איך את מרגישה ביחס לקשר?

במידה והכל טוב, אז שואל -

איך מפה ממשיכים?

ולאו דווקא שהיא תענה תשובות ברורות, אלא שניכם בונים את זה ביחד.

בגלל שבכל זאת מדובר במישהי מסוג בת, ובקשר קשר שמכוון להקמת בית בישראל, זה קצת שונה מתיאום ציפיות במערכות יחסים אחרות, וגם על זה כדאי לתת את הדעת. 

אני מאמינה שהבסיס לזוגיות תקינה זה תקשורת תקינה.

מפריע לך שהיא לא יוזמת?

תגיד לה את זה.

מצפה שגם היא תתקשר\תשלח הודעה מיוזמתה - תגיד לה את זה.

סביר להניח שיש לכם ציפיות שונות, עמדות שונות על המקום בקשר.

צריך לנהל את השיחה הזאת בחכמה, לא כביקורת על איך שהיא היתה עד כה, אלא -

עד כה היה לי טוב וחיובי, ואני רוצה לקדם את הקשר הזה עוד קצת - ומתוך המקום הזה לדבר. לבדוק אם גם היא נמצאת במקום הזה בכלל, אם גם היא רוצה להצמיח את הקשר, ולבדוק איך כל אחד מכם יכול לעשות את זה.

בהצלחה!

כשמגיעים הכי למטה -משם אפשר רק לעלות...  

אחי היקר!

לכל אחד יש סיכוי! 

חזק ואחוז עצמך!

כוון עצמך אל מי שאמר - והיה העולם!
בסך הכל הוא יכול והוא בטוח דאג לך כבר...

רק עוד קצת סבלנות...

הישועה כבר מעבר לפינה...

אתה יודע כמה פעמים גיליתי שיש תחתית יותר עמוקה ממה שהייתי?

וברצינות:

התחתית היא לא מציאות אובייקטיבית, של נקודה ספציפית שממנה אפשר רק לעלות.

לרוב בן-אדם יתחיל לעלות, בנקודה שהוא יבין ויפנים שהוא האחראי הבלעדי על האושר שלו ולא לתלות את האושר שלו בגורמים אחרים (כמו מציאת בת-זוג).

בונוס, כשזה יקרה הוא גם ימצא מישהי שמתאימה לאדם מאושר ולא מישהי שמתאימה לאדם מיואש.

תראה, כל כך הרבה שמרימים את ידיהם, עד שזה נראה כמו מוראלים בסניף😉

תהיה חזק בויה. שוק השידוכים קשוח מאוד אבל היעד הנכסף שווה את כל הסבל בדרך.

עוד כמה הרמות והורדות ידיים ותזכה להרים למישהי יד ולהשחיל בה טבעת

אני לא מחפש עזרה, תמיכה או עצה כאן. אני פשוט רוצה להבין איך אפשר להשתיק את הקול הקטן והמכאיב שעדיין מנסה וללמוד להמשיך בחיים בלי תקווה בכלל.

לא יודע למה אלוהים ברא ככה את העולם ולמה כל כך כואב, אבל עד שלא תפצח את זה אתה תגלה שאי אפשר להשתיק את הקול הזה, חרף הבזיונות והכאב. עד שלא תעז ללמוד את חוקי המשחק - החוקיות האכזרית של העולם תמשיך לטגן אותך.

"ודווקא כשרואים את האופק הלב נשבר מן המרחק

כאן לומדים איך לאהוב את זה

ואני עובד בזה

עד שהפחד בי יצחק"

כתב את זה רותם בר אור, אדם שהחיים כנראה פירקו לו את הצורה והוא לומד מחדש את חוקי המשחק

Short קצר ויפה שלו בנושא:

בהצלחה!

אם הציפיות מעמיסות מדי עדיף לוותר עליהן. 

וזה סוג של אתחול. אח"כ מפתחים תקווה טובה עם איזון נכון.

גם לקוות וגם לאזן את זה עם עומסים

ציפיות למשו גבוה יכולים להפריע, אבל זה לא חייב להעסיק אותנו 

אין מצב שאתה מרים ידיים אחי!!

אם אין לך דאודורנט טוב..

אתה לא מרים ידיים, אחי!!

בגללכם הייתי צריך לכתוב את הבדיחה המטופשת הזו.

הכרת הטוב.
להעריך את הקיים.
לא לקחת אותו כמובן מאליו.

עכשיו, יש לך 2 דרכים.
הדרך הארוכה 
תצטרך להגיע לכזו תחתית,
שגם אם תראה פרח ברחוב או תעשה הליכה קצרה בפארק ביום עם שמש טובה,
 הדופמין שלך, התחושה הנעימה, הריגוש,  יעלה כמו שחקן כדורגל שמבקיע גול בדקה 90 מול 50,000 צופים.

או הדרך הקצרה
זה שתתחיל ממחר בבוקר, שינוי בסיסי, סיבוב פרסה, בעזרת צעדים קטנים מאוד,
על מנת שתהיה מאושר ושמח בחלקך, גם במצב הקיים. וברור שזה אפשרי כי מיליונים בעולם עוברים ועושים את זה.

עכשיו למשהו יותר מעשי.
תעשה ניסוי.
נניח אתה בתקופה שאתה לא שולט במחשבות ומרגיש ריקנות. אין לך חשק לכלום. 
תתקין אפלקציה עם מד צעדים.

תתחיל לשים לב כמה אתה זז כל יום.
אם למשל אתה  זז 5000 צעדים ביום ועדיין רצות מחשבות לא נעימות,
אז תנסה לזוז 10,000.
ואם זה לא מספיק אז 25,000 צעדים ביום. פשוט תתחיל ללכת עם מוסיקה נעימה או פודקאסט שמדבר על נושא קליל מאוד.

דבר אחד בטוח :
כשעייפים  ממאמץ בריא במהלך היום, אז  בסוף היום, אין זמן לחשוב על הרמת ידיים נפשית,
פשוט רוצים לנוח בכיף והכל רגוע מאוד.  זה מדע בסיסי ופשוט. 
לאנשים עסוקים אין זמן למחשבות האלה.
אין לך במה להתעסק ? תמצא משימות קטנות ופשוטות שלא דורשות מאמץ מחשבתי ותסיים אותם.

למה חשוב שתעשה השתדלות ללמוד את הדרך הקצרה ?
כי גם אחרי  שתמצא זוגיות יש אתגרים חדשים שגורמים לבן אדם להתעייף וצריך ללמוד איך להתמודד טוב יותר בתקופות האלה.
עדיף כמה שיותר מוקדם.

בהצלחה.

זה לא בהכרח מה שיקרה בפועל כמובן.

אם 5-6 פגישות, אז אם זה לא עולה בראשונה, גג בשניה- לא הייתי ממשיכה.

אם 3-4 חודשים- הייתי מחכה שבועיים- שלושה, עם 2-3 פגישות בשבוע

אם שנה- הייתי מחכה חודש-חודשיים.

תחשוב על עצמך איך אתה מרגיש כשאתה חושב על להיפגש איתה. משהו מעיק לך? טוב לך?

אם היית צריך להיות איתה עכשיו יום שלם. כמה מהר היית ממצה את העניין?

אתה מסוגל להיפתח איתה ולשתף אותה בדברים אישיים? רוצה בזה?

הייתי מעביר איתה יום שלם כי היא מעניינת, יש לה אנרגיות, ונחמד איתה סה"כ. מה שבטוח לא מעיק.

לגבי פתיחות אני פתוח עם הרבה אנשים, אז לא מרגיש שזה משהו מיוחד לספר לה דברים אישיים

אם תוך כמה מפגשים לא מתפתח משהו אחר, ביי.

מבחינת מראה, אתה מתחבר אליה? משהו מפריע?

יש משיכה כלשהי גם אם קטנה? 

דברתם על איפה עומד הקשר? אתה יודע איך היא מרגישה?

לנסות להגיע לקומה הבאה..

יותר לשתף לעומק וברגש.. לספר גם על חולשות, התלבטויות בעבר ובהווה..

וגם להביא אנרגיה אחרת ביניכם..

לאסוף אותה. /ללוות לתחנה

לשאול  אותה מה יעשה לה טוב ויפתח אותה יותר..

להחמיא (ברמה המתאימה)

לארגן פקל/מבשלים יחד משהו שאוהבת. וכו'

דבר זה יכול לאט לאט לפתח את הרגש.

בנוסף, ליצור מפגשים חוויתיים יחד ולא רק ישיבה וכד', אלא ממש דייטים חווייתיים,

לשוחח על חלומות, שאיפות,

וגם על קשיים או כאבים,

זה יכול יותר לחבר.

ובתוך הפגישה עצמה - להיות רק בה.

לא לנסות לחשוב ולנתח תוך כדי הפגישה,

אלא לשהות

להיות ברגע

בנוכחות

ולאחר ובין לבין הפגישה אפשר לחשוב על כך בצורה תחומה ומסודרת.

וגם לא למהר ולרוץ לשום מקום מחד

ומאידך לא סתם "למרוח" אם מבינים בוודאות שלמה שזה לא זה (באופן כללי, לא כהתבטאות לכאן או לכאן על המקרה הספציפי כמובן).

אבל כן, נתינת הזמן גם היא חשובה

והמקום ללב להיפתח

בטח אם יש לו או היו לו מחסומים או כוויות מהעבר

בטח אם הוא נפגע ורוצה לשמור על עצמו חזק

וגם אם לא - עצם הזמן, ההיכרות, העמקת ההיכרות, היצירה של התנאים להשביל להרגיש יציבות בתוך הקשר, רגש בתוך הקשר, ביטחון בתוך הקשר, שייכות בתוך הקשר - אלו דברים שבונים ונבנים ולא באים ב"פוף".

וכמובן הרבה תפילה לקב"ה שיכוון אותך גם תוך כדי וגם בכלל להחלטות הכי נכונות וטובות.

המון ברכה והצלחה ב"ה

דיברתי על נושאים יותר אישיים?

התקדמתם קצת בשיח?

אבל אצלי במבחן התוצאה זה לא עבד כך..

היו בנות שפגשתי והתפתח רגש מהר..

אבל כשפגשתי את אשתי, במשך חודש וחצי זה היה כמו שתיארת.

נעים, נחמד, מעניין וכו', אבל ללא התפתחות של רגשות.

בשלב הזה שנינו המשכנו, רק מפני שלא מצאנו סיבה מספיק טובה להפסיק.

אחרי חודש וחצי החלטנו שאנחנו הולכים לסדנא אצל מישהי שתעזור לנו לפתח את הרגשות.

שבועיים לאחר הסדנא כבר התארסנו (עם הרבה רגש אחד אל השניה).

מה עוזר לייצר רגש מאפס?

לי זה תמיד היה נראה שזה או שיש רגש או שאין. אי אפשר לייצר רגש.

נפגשתי עם אחת 10 פעמים, ועדיין לא היה שום רגש, למרות ששאר הדברים התאימו. שאלתי איזו יועצת בתחום מה לעשות, היא אמרה שאם רגש לא התפתח אחרי זמן כזה, כנראה גם שלא יתפתח ואין טעם להמשיך.

אם אין רגש, כנראה שגם אין משיכה, לא?

נניח שפיתחת רגש כלפיה, מה עם המשיכה? זה גם יכול להתפתח?

ובכלל, כמה זמן מחזיק הרגש שפיתחתם בסדנא? זו מניפולציה שצריך לתחזק כל כמה זמן?

כרגע מה שעולה לי לראש:

עשיית מעשים למען האחר,

חשיפה של נושאים רגישים,

צבירת חווייות משותפות

ויש כמובן עוד..

הסדנא מתחילה בהיכרות,

היא מנסה לאתר את חסם הרגש בקשר, ולתת כלים לזוג להתגבר על החסם.

כשהיא מזהה דפוסים לא טובים, היא גם יכולה לעזור לזוג להיפרד.

אני הגעתי אליה עם 2 בנות.

עם הראשונה הרגש היה לא הדדי (היא הייתה עם רגשות ואני לא).

היא הצליחה לשבור לי מחסום, התפתח לי רגש אבל הוא לא היה יציב.

בהמשך,יחד איתה הבנתי שבת-הזוג 'חונקת' אותי, והיא עזרה לי להיפרד ממנה (כי בת הזוג לחצה עליי להמשיך וזה לא היה לי פשוט).

עם אשתי,

היא נתנה לנו כלים שעזרו לנו להיחשף יותר זה בפני זו.

וגם המליצה לנו לצאת לטייל, להצטלם יחד ולצבור חוויות משותפות.

לגבי אי התפתחות רגש לאחר כ-10 פגישות.

אני מסכים שזה כנראה לא יקרה מעצמו, אבל מניסיון אישי זה יכול לקרות עם עזרה (כפי שהיה אצלנו).

לגבי משיכה, אם אין משהו שממש גורם לדחיה, אז זה יכול לקרות.

אצלנו המשיכה התפתחה יחד עם הרגש.

לגבי כמה זמן זה מחזיק מעמד..

עם הראשונה, זה אכן לא היה יציב.

עם אשתי זה מחזיק כבר כמה שנים ללא צורך בעזרה מאז.

רגש לא מחזיק אם יש שגרה יומיומית שוחקת, אז מדי פעם יוצאים לדייטים, טיולים, חופשות וכד'.

(כל זוג עם מה שטוב לו והתדירות שהוא צריך) 

מה שעולה מכאן שעבדתם על חסימה רגשית. זאת אומרת, הרגש הפוטנציאלי קיים רק שהוא חסום ולכן לא מופיע בפועל.

אבל ייתכן שבאמת אין שום רגש וזה לא עניין של חסימה. צריך פשוט לעבוד בהנחה שיש חסימה רגשית, ואם זה לא עזר אז כנראה שאין שום רגש פוטנציאלי.

הבנתי נכון?

רק אחדד שאם יש התאמה שכלית, *הערכה הדדית, דיבור נעים ואין דחיה מבחינת הנראות.

אז הסבירות לחסם רגשי היא מאד מאד גבוהה.

*לגבי הראשונה שהזכרתי לעיל, לקראת סוף הקשר היא אמרה לי שהיא מרגישה שאני לא מספיק מעריך אותה, עד אז לא שמתי-לב לזה, אבל כשהיא אמרה את זה פתאום הבנתי שזה נכון..

שווה להתייעץ עם איש מקצוע.

זה נשמע לי שאלה שיא הטריוויאלית.

ואולי איש מקצוע זה יהיה מאמן לחתונה.. איזה אנשי מקצוע עוסקים בזה?

לא הייתי ממליץ להכליל

האם אתה יכול להכיר בחורות נוספות בקלות ? כאלה שסיכוי סביר שתהיה התלהבות כמו שהיתה לך כבר.

אם כן, אז כנראה עדיף לך להמשיך הלאה.

אם לא, אז שווה לבדוק לעומק אם יש משהו לעשות כדי להתניע את הקליק. ברוב המקרים יש מה להתניע.

הרי אם זו היתה הבחורה היחידה בעולם, היית מתנהג אחרת. זה על אותו סרגל.

החלק הקריטי הוא שאין לך משהו שאתה לא אוהב אצלה וזה רק נייטרלי כזה. כל עוד נייטרלי אז הכל פתוח ולפעמים גם משתלם יותר,

כמו תבשיל טוב על אש נמוכה.

בהצלחה.

גם רעב נובע מפעילות מוחית בעקבות מחסור באוכל. אחרת היינו שוכחים לאכול...

זה לא מוריד מחשיבות וחווית האכילה

התאהבות היא טובה וחשובה, בלעדיה היינו בודדים ומרוחקים.. זה מוסיף רגש וחיבור לאדם שאליו אנו רוצים להתקרב. 

התאהבות אבל היא דינמית, שיכולה להתעורר בשלבים שונים בקשר והיכרות.

 כנראה שלרוב היא לא תתעורר בדייט ראשון בו אנו יותר לחוצים ובוחנים אחד את השני. לכן כדאי לתת לזה קצת זמן ולראות אם מתפתח משהו 

כי בהקשר הזה העולם מתווך לנו דרך הפרשנות שלנו. אין פה עניין אובייקטיבי של אמת או שקר. יש מישהו שיהיה לך חיבור טבעי אליו ולמישהי אחרת לא יהיה, ולהיפך.

בנוסף לכך, המצע שעליו אנחנו מתנהלים זה המוח שלנו, נרצה או לא. אם למישהו יש לדוג' חסימה כלשהי, הוא לא יכול להגיד לעצמו "תתעלם ממנה, זו רק פרשנות שלך למציאות" וזה יפתר, כי המוח שלו מתנהל לפי החסימה גם בלי שירצה. ואפילו אם הוא כל הזמן יקדיש תשומת לב ויבדוק אם הוא מתנהל לפי החסימה או לפי מה שנכון, זה עדיין לא ישנה את המבנה הפיזיולגי שנוצר במוח שלו שיוצר את החסימה, וזה ישפיע על הרצון שלו. צריך "לחווט" מחדש את המוח.. ועם עבודה זה אפשרי. רק צריך קצת ללמוד איך המוח עובד כדי לעשות את זה בצורה הכי מהירה יעילה.

ולעצם העניין- חיבור יכול להיות טבעי ומיידי אבל גם יכול להיבנות עם הזמן. אם חושבים שזה חייב להיות כבר בהתחלה יכולה להיווצר במוח חסימה שתמנע מהחיבור לקרות גם בקשר שהוא כן היה יכול לקרות בו.

וגם יאוש יוצר דפוסים לא טובים במוח.. אז כדאי נסות לחשוב טוב

אהבה אמיתית זה דבר שנבנה עם הזמן והנתינה והקבלה וכל מה שזוג חווים

אבל את כל זה אין מספיק בהתחלה

וזה קשה או אפילו בלתי אפשרי לעבור את כל הדרך הזאת עד לשם בלי שיש לך כלום שמניע אותך

אז לכן הקב"ה ברא לנו את ההורמונים...שיתנו לנו את הכוחות בדרך להגיע לאהבה אמיתית

לגבי התהיה - אפשר לדמות את זה למצת ברכב. 

כדי שהרכב יתניע זה ניצוץ קטן שידלק ויפעיל את כל המערכת.

הניצוץ הזה הוא ההתאהבות.

זאת אולי תחושה שיטחית בתחילת קשר

אך בקשר יציב, וק"ו קשר ממוסד, התאבהות יכולה להיות ביטוי לאהבת אמת כלפי בן/בת הזוג.

דבר שני די כבר עם האין 

יש הכל גם גברים יציבים 

אם מצידך, אז זה מזעזע שאתה כותב את זה. רוצה להוריד כי היא לא יפה בעיניך? עניין שלך. אבל לכתוב שבגלל שהיא מכוערת היא רווקה, זה לא לעניין.

אם מצידה, זה עדיין לא בסדר שאתה כותב ככה על עצמך.

(וסליחה על ההבדל בין איך אני מגיבה כשזה קשור לבנות או לבנים. פשוט יופי זה משהו מולד ושאפשר טיפה לשחק איתו עם איפור וכדומה, אבל כמה תפילות אתה מתפלל ביום זו לגמרי בחירה שלך, וזה פשוט אומר שאתם לא באותו מקום ולא מתאימים)

ויש הרבה מאד בחורות יפות שהן רווקות, וגברים יציבים שהם רווקים. וכמובן מכוערות וגברים לא יציבים שנשואים. אז לא להכליל.

ואל תדאג, בע"ה שלך תגיע בקרוב🙏 המושלמת שלך☺️

אנחנו מדברים על המקרה הסטנדרטי. 

ואני מבינה שעל השאר אתה מסכים איתי, אם לא הגבת על זה?

בכל מקרה לא מדברים ככה לא על הצד השני ולא על עצמך.

בואו נוריד לרמת הפרקטיקה..

אני אתחיל

די לאיפור

מוזמנים להמשיך

אנשים עוד לפני שהם קולטים מראה חיצוני הם קולטים עם איזו אנרגיה הגעת לפגישה. מכיוון שאנחנו לא באמת מצליחים להגדיר "אנרגיה" (למרות שהגוף קולט אותה נהדר) אז אנחנו אומרים דברים אחרים.

למשל "היא מכוערת"  או "לא היה לי חיבור איתה" או "אני מרגיש לא נעים לידו". זה הכל שמות של אותו דבר. הצד השני לא עשה שום דבר רע במודע אבל אנחנו לא רוצים להיות שם. אז אנחנו צריכים להסביר לעצמנו משהו אחר.

רק לא הצלחתי להבין איך זה קשור ליופי כל כך, אם מישהי יפה בעיניי אז היא יפה ואם לא אז לא, בלי קשר לאנרגיה שלה, יכולה להיות מישהי עם אנרגיה וואו אבל לא כזאת יפה-נכון שפה יש כאלו שיגדירו אותה כיפה כי היה להם כיף איתה וכו על זה אתה מדבר?

וכל השמות האחרים שלה. של אנשים שנותנים לתחושה הזו שמות אחרים.

אבל יש הבדל בין "היא יפה" שהכוונה שהיא באמת יפה בעיניי לבין להגיד שהיא יפה כי אני לא יודע איך לתאר שכיף לי איתה..לא חושב שיש בחור שיתאר ככה מישהי אבל איני מכיר ויודע כל אז יכול להיות שאנוכי טועה.

ולכן, וכו.

אבל גברים יציבים, לא חושב שזה כל כך נכון…