
וכל המשפחה מנסה להזכר- מי הלחין, ומה היה הסיפור במדויק את הלחן ״אני מאמין... בביאת המשיח״?
זכור לי שאיזה אדמו״ר, שזרק את המחברת מהרכבת...

זה היה החזן של מוד'זיץ', חסידות שהניגון הוא העיקר אצלה. החזן נהרג במחנות, אבל כשהוא הלחין את השיר ברכבת, הוא הכריז שמי שיקפוץ מהרכבת ויציל את הניגון, ויעביר אותו הלאה - יזכה בלא פחות מחצי העולם הבא שלו עצמו, החזן...
אחד קפץ, ניצל מהשואה, והעביר את הניגון הלאה.
לפרטים נוספים עייני בוויקיפדיה אני מאמין - מודז'יץ'
הוא הלחין את הניגון.
חיליק מספר את הסיפור של הניגון הזה בסרטון שהעליתי..
הוא הבטיח למי שיקפוץ מהרכבת שויביא את הניגון הזה לרבי ממוז'יץ' עולם הבא או משהו כזה
הרבי מלובאויטש מאוד חיבב את הניגון הזה כי יש בו הרבה מסירות נפש וניגנו את זה בכל כינוס ילדים
מושיקו - עיין בקישור בהודעה הקודמת שלי למעלה...
כמו שכבר כתבו, היה מדובר בחזן מחסידות מודז'יץ, ר' עזריאל דוד פסטג.
הוא זה שהבטיח חצי מהעולם הבא שלו למי שיציל את הניגון.
קליפ שהאחים גרוביס עשו על הסיפור
הוא חוקר ניגונים
ואם זה מה שהוא אומר זה באמת נכון
וכששומעים גם את הרקע לניגון זה בכלל מעביר צמרמורת.
"אני מאמין בביאת המשיח" הפך להיות כמעט המנון של בעלי האמונה בארץ ישראל, ומסיים את הטקסים הלאומיים כמו ביום השואה, יום הזיכרון, העצמאות וטקסי סיום של חיילים, לפני שירת "התקווה".
אחת המנגינות הפופולריות שאתם וודאי שמעתם ושרתם, אינה מנגינה "עממית" מדורי דורות, אלא לחן שהלחין בן דודי ששמו מוטי פרנס, לפני ארבעים ומשהו שנה.
ממה שאני יודעת עליו, הוא היה מראשוני המלחינים והנגנים במהפיכת המוסיקה החסידית אי שם בשלהי שנות הששים של המאה העשרים למניינם. הוא ניגן בתזמורת החסידית הראשונה בה נגנו יהודים בני ישיבות, תזמורת "נגינה", והלחין, בין השאר, את "אני מאמין" ו"פתחו לי שערי צדק", שכל דוס מצוי מכיר.
שירים אלו נמצאים באלבומים של "פרחי אגודת ישראל" שהיו לנו בבית, משנת 1969 (עם תמונה של הכותל המערבי בצבעי חום כהה) ו-1970, עם כריכה בכתום-צהוב.
אחד מחברי לקהילת חברי הפייסבוק שלי, Shahal Shapira, הוריד עבורי הקלטה של הביצוע המקורי של תזמורת "נגינה" עם "פרחי אגודת ישראל", רק שלצערי, אין לי אפשרות להעלות אותה כאן.
מוטי, לצערנו, חולה במחלה ניוונית כבר כמה שנים. הוא באמצע שנות הששים לחייו. אני מבקשת מכל מי ששר או משתתף בטקס בו שרים את המנגינה הזו, שתי בקשות צנועות:
1. להקדיש את השירה לרפואתו : מרדכי בן שרה
2. לבקש מהמארגנים, אם יודעים מראש שעומדים לשיר את השיר הזה, לתת קרדיט למוטי פרנס, המלחין. ונביא גאולה לעולם.
כאן יש ביצוע של חיילים ששרו את "אני מאמין".
שתי נקודות לראשי תיבות שלא מתחילות ב"תהא שנת"
בכל זאת נותרו רק 12 שנה לזה.
לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת
והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה
וביקשת בלי "תהא שנת":
תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת
תפילה, שירה, פתיחות זולת
תקופה של פרנסה זמינה
מהשנה של הבחירות הקודמות
תאכלו שוקולד פלוס זנגביל
תנין שבולע פטריה זוהרת
תוכי שאוכל פסטה זולה
תרצה שנעשה פוקר זבל
תהה שנת פתרון זהב
תופסת שנכנסת פה זהירות
תהא שנת פרס זכאית
תהא שנת פייס זכייה
תהא שנת פורום זורמת
פורום דתי.
זה הכי מקורי שעלה לי
אבל בגילי זה באמת אחרת
אני תמיד בתנועה
לחלום
להגשים
לשפר
להתמיד
אנשים ונשים שעברו טראומה שקשורה לביטחון- פיגוע טרור או מלחמה או משהו כזה
אני יודעת שזה קצת אישי- פשוט תכתבו על חבר שלכם
איך זה נראה ונחווה מבפנים או מבחוץ
אחרי שנה, אחרי עשר שנים, אחרי עשרים ושלושים שנה?
אשמח לכל מידע או סיפור מקרה
בשורות טובות ושמחות 
רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.
ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.
הולך ברחוב, סבא חביב פונה אלי, מסמן לי עם היד להוריד את האוזניות, מחייך ואומר "המעלית לא עובדת" .. אוקי אדוני המעלית לא עובדת, איך זה קשור אלי?
אמרתי לו אוקי מה…
אחרי שניות ארוכות הוא מפנה אותי לקופסת קרטון, תעזור לי לעלות את זה? אני ואתה ניקח ביחד. אמרתי לו עזוב תן לי לראות אם זה כבד כמו שאתה אומר.. בדקתי , כבד אבל לא ברמה שאי אפשר להרים. קיצר מפה לשם נופל לי האסימון ש- לך תדע כמה קומות זה. נכנסנו לבנין הורדתי את הקופסה על המדרגה הראשונה , הוא: אמרתי לך שזה כבד בוא אני אעזור לך. נשמה , אני רק מכבה את האוזניות הכל טוב. המשכתי לאחר שהוא אמר שיש 4 קומות, לא אשקר שהתנשפתי כי אני לא בכושר, אבל משמיים זימנו מצווה לפני ראש השנה , כל השנה כלום. מדהים איך מזכים אדם משמיים לעזור פתאום, לא יודע, זה לא יכול להיות מקרה.
קיצור אנשים: דברו ותפסיקו לגמגם ולדבר בלחש. תודה
עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄
מצווה שניה.
סתם שאלה שעלתה לי הרגע.
טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼♂️
חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …
🤡
אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח
ארץ השוקולדאחרונהזה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?
שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום
כאשר יש תחושת אבל על אדם שהלך לעולמו,
למרות שהוא לא קרוב משפחה,
ולא חבר קרוב,
ולא בוס,
אלא ''רק'' מנחה ומנטור.
מי שבהרבה מובנים הביאה אותי עד הלום,
ומי שמיליוני בני אדם חייבים לה את חייהם בלי שהם בכלל יודעים.
נוחי בשלום,
פרופסור עדה יונת.
אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...
היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.
היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.
יהי זכרה ברוך.
לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית
בפועל היתה רק אחת
לא היו גונבים ממנה את הגילוי