תמיד יש שוני בין בני הזוג וזו העבודה של הזוגיות להסתדר יחד למרות השוני.

גם ביני לבין בעלי יש דברים שונים ואנחנו מסתדרים טוב ב"ה.

שיהיה בהצלחה!

אם אתם יכולים בכנות להסתכל בחביבות האחד על תכונת השני, ולראות את זה כ"משלים" ומאזן - ולא כ"חיסרון" כי אני אחר/ת, או כי אני חושב/ת מהותית שזה לא בסדר.

בעזהי"ת.

עצם זה שאנשים באים לגור באותה דירה ופותחים חשבון בנק משותף- זה אחלה בסיס לפיצוצים!

וכל מי שחי בדירת שירות\מעונות וכאלה יודע שיש אינספור מריבות על מי תשטוף כלים ומתי, וכמה כסף לשים בקופת דירה...

ההבדל בין שתי המציאויות האלה הן: שבנישואים יש אהבה. וכשיש אהבה יש הכל.

יש אמפתיה, יש חיבור, יש הבנה שככה הוא ואין טעם לנסות לשנות, ומתוך זה הרבה יותר קל להתמודד עם כל מציאות.

אני מסכימה שיש מצבים שמראש נראה לי סיכון גבוה מדי (כמו חילוניה ודתי), אבל כשמדובר על תכונות אופי נורמליות (וממה שהכותב מתאר זה נראה סביר בהחלט), אז לדעתי אין סיבה להילחץ מההתמודדות.

אלא היא נעשית בנינוחות..

והחופש הזה אין משמעותו זרקנות, אלא "קלילות" חיובית..

לדעתי זה בסדר

כך אתה לא נוקשה ביחס לבחירותיה, וכך היא אינה בוחרת בצעדים שאינם טובים העלולים לעכב בדברים כאלה ואחרים..

לדעתי עצם זה שאתם מודעים לשוני ביניכם זה יתרון.

אני חושבת שזה תלוי בשניכם, כמו שכבר כתבו פה, אבל בעיקר בך...

אני גם רצינית, ושעבדתי עם מישהי שכל הזמן משאירה דברים לרגע האחרון זה ממש שיגע אותי.

אתה חושב שיפריע לך כל פעם שהיא עושה כל דבר ברגע האחרון?? אתה תתעצבן מזה?

אני חושבת שאתם צריכים לחשוב אם אתם יכולים להכיל אחד את החסרון של השני... (לא יודעת אם זה חיסרון, אבל בטח בעיניכם אצל השני זה חיסרון...).

ובעצם גם היא צריכה לשאול את עצמה - האם יפריע לה שאתה מתוקתק? האם יפריע לה שהיא כבר תרצה ללכת לישון, אבל אתה תתחיל לסדר את הבית או לגמור משהו שלא סיימת? (תחשוב על דוגמאות מהחיים שלך...).

אם זה משהו שיפריע לשניכם, אז אני חושבת שבאמת כל פעם שיהיה משהו כזה עלולות להיווצר בעיות, אבל אם אתם יכולים להכיל ולהבין אחד את השני, ואם אתם בעלי מידות טובות, יש בסיס מצויין לקשר.

בהצלחה!

יש מודלים שונים של זוגיות. לפעמים דווקא העובדה שבני זוג שונים, יכולה ליצור אופציה לכך שישלימו אחד את השני. 

זה כמובן יכל להציב אתגרים, אבל בכל זוגיות יש אתגרים. 'פיצוצים' יכולים ליצור גם 'אור גדול'. בהצלחה. 

אם כייף לחם ביחד – זה סימן שאתם מתאימים ואחרי חתונה אם תעבדו – הכול הסתדר

מי אמר שדמיון זה טוב בהכרח? וששוני זה לא טוב?

לטעמי שניהם הולכים, העיקר זה שיודעים לתקשר בצורה מכבדת, יש הקשבה ולמידה והכי חשוב-  עבודה (על המידות בעיקר, כן?) 

בעלי ואני שנינו רחפנים, אוהבי חופש, דוחקי קץ וכו' ברמות אחרות, וב"ה טוב לנו ביחד מאוד, אבל גם אצלנו יש פיצוצים לפעמים עקב כך,

אבל אנחנו מדברים על זה, ומשתדלים להשתפר!

אני מנסה לדמיין זוגות שדומים בצורה ההפוכה, ובטח גם אצלהם יש פיצוצים כי אחד פדנט בנושא מסויים ולאחד דווקא מפריע משהו אחר..

לפני החתונה מאוד חששתי מהתנהלות הבית שלנו, אבל ידעתי למה אני נכנסת וזה מה שהיה חשוב.

יכול להיות שבאמת לא יהיה פשוט בנושא הזה, אבל זה אף פעם לא פשוט, ואני לא כותבת בשביל להלחיץ, אלא שאם יש אהבה והקשבה מתגברים על הפיצוצים הללו.

הרבה הצלחה!!

איך אפשר להגיד "לא" לכזה דבר.

ואגב לאלה שיעצו לחתוך- עם יד על הלב- אתם מצאתם כבר את הזיווג שלכם? אם כן, כמה זמן, עוגמות נפש וכו' נגרמו לכם בדרך??

מי אמר שחייבים להיות דומים ואיך אפשר בכלל לייעץ, ועוד באתר, לבחור להוריד בחורה על עניין שכזה??

היא טובת לב? יש בינכם כימייה? זה מה שחשוב.

אז אתה אחראי, היא מבולגנת, מתגמשים בחיים. לומדים ליצור משהו משותף שמכיל קצת ממך וקצת ממנה.

לא יודעת אם זה עוד רלוונטי אבל אני באמת מקווה בשבילך שלא הורדת....

אני ממש מקורקעת ובעלי לגמרי באוויר, וזה רק ניגוד אחד מתוך אינסוף ניגודים שקיימים בינינו (שאת רובם לשמחתינו, גילינו לאחר החתונה ולא לפני..) כמו שנאמר, כל דבר יכול לגרום לפיצוץ ואותו הדבר בדיוק יכול לגרום להפריה הדדית. הכול תלוי ברצון ובעבודה שעושים בני הזוג אחד עם השני ומול אבינו שבשמיים.

ועוד דבר- לרווקים והרווקות שמסתובבים כאן- הייתי ממליצה לא לקרוא על בעיות בין בני זוג שנכתבות בפורום. עם כל הסקרנות והרצון להתכונן זה ממש לא יעזור, לדעתי, מניסיון מר..

הקשיים בנישואים יופיעו בין כך ובין כך, וכמו שאישה לא מונעת הריון כי אולי תהיה לה הפלה ואף אחד מאיתנו לא נמנע מלעלות לאוטובוס כי אולי יש שם מחבל מתאבד כך אין טעם לפתח פחדים דימיוניים מחיי הנישואין

כשיגיעו הקשיים (והם יגיעו, כי ככה זה..) ה' ייתן כלים להתמודד ותהיה לכם אהבה גדולה וכבוד הדדי  שיעזרו להתמודד

מדגישה- חשוב ללמוד על חיי הנישואים ועוד יותר חשוב להתפלל אבל אין שום טעם להתווודע לבעיות של זוגות נשואים לפני החתונה, זה סתם יוצר פחדים ודמיונות.

עם כל ההתמודדויות שחיי הנישואין יוצרות- אני מאחלת לכולם/ן למצוא כבר את האחד/ת, אין דבר מתוק ויפה מזה בעולם

בעזהי"ת

ושדווקא זה מאוד משלים ומאוד טוב, אם באים בגישה בריאה.

התיאוריה כולה (על קצה המזלג):

לכל אדם יש צדדים חזקים באישיות וצדדים חלשים

מעתה נגדיר את הצדדים החלשים בתור "נכות"

כשאני נפגש עם בת זוג (או בת שנפגשת עם בן זוג)

הדבר שהכי (!) ימשוך אותי לבחור בה זה:  שהצד הכי חלש שבי -הנכות שלי (לא רק שלא נמצאת בה אלא)

שיש בה את התכונה ההפוכה מהנכות שלי בצורה מושלמת!

(לדוגמא: גבר קולני ואישה שתקנית. הוא מוקסם מהעדינות שבה ומהיכולת הזו שלה להצליח להיות כזו שקטה והיא מוקסמת מהדומיננטיות שלו מזה שהוא טיפוס כל כך מוביל וכן על זו הדרך)

חשוב להדגיש שהנכות שלי/שלה היא לא חסרון אלא צד באישיות.

וכך בני הזוג יכולים בעצם לבנות בית שהוא שלם בתכונות האלו

כל אחד מבני הזוג לומד מבן זוגו איך לעדן את הנכות שלו ולהגיע אל המצב המושלם

לגבי הפיצוצים: אותו אחד שממנו למדתי את העניין הנ"ל אומר שאם יש אהבה אמיתי בין בני הזוג, ובנוסף -כל אחד מסוגל לקבל את השני בלי לנסות לשנות אותו. אז לא יהיו פיצוצים. אך אם אתה יודע שיש לך (או לה) אופי ביקורתי ולא מתפשר אז אולי זה לא מומלץ לשניכם. אך אם אתה חושב שאתם כן פתוחים לקבל את האחר אז הדרך להסתדר עם הפכים שכאלו היא פשוט באמצעות פשרות בחיי הנישואין. במהלך כל חיי הנישואין כל אחד מכם יצטרך להתגמש לכיוון של השני.

שאגב: כל הנ"ל זו הדרך האידיאלית להקמת בית איכותי. מי שבוחר בת זוג שזהה לו בתכונות ובאופי בעצם בוחר את הדרך הקלה יותר אבל הוא בחיים לא יזכה לעבוד על עצמו בנקודות שהוא חסר בהן. מה גם שילדיו יקבלו חינוך חסר מהשורש.

עם שני הורים שתקנים יש ילדים שתקנים, הורים כעסנים-ילדים כעסנים, הורים דייקנים-ילדים דייקנים (שלא תמיד זה דבר טוב. דוג': לא יודעים להתחשב באחר ולהבין אדם שלא כמוהם, ילדים גם חסרי סבלנות שרגילים שהכל נעשה בזמן וכו') וכן על זו הדרך.

ובעצם התיאוריה  אומרת שבגלל שזיהית (במודע או שלא במודע) את ההיפוך הגמור הזה בינך לבינה זה מה שגרם לך כל כך לרצות בקשר הזה.

נקודה למחשבה. בהצלחה!

ברור שבאופן פשוט - מחפשים קודם כל מישהו "דומה".

ה"חידוש" הוא - שמתוך יחס טוב ו"דומוּת" בהרגשה הטובה כלפי השונות של הזולת, אפשר לבנות גם כך ולמצוא בכך גם הפריה.

ברור שההפריה בין אנשים עם הרבה נקודות שוות ביניהן אינה פחותה. אדרבה, גם זה יכול להוסיף לכך.

רציתי לעדכן שזה הסתיים בינינו.

שנינו הבנו שהשוני הוא גדול מדי ולא בריא להתחיל חיים משותפים מנקודה כזו.

בכל אופן, למדתי הרבה מהתגובות המחכימות

צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש

כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.

אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר

אפשר להגיע בתחב"צ?

מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?

אשמח לעוד תגובות

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב

בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאווד - לקראת נישואין וזוגיות

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.

הרי זה לא אסור..

אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...

בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)

כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט

מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

אני משתף בצורה קיצונית.

זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏

אני אישית אוהב את הבוקסרים הארוכים של פוקס (יש לי מבנה גוף רזה־בינוני בערך L)

לגזרה רחבה הרבה אוהבים רפויים

אין נוסחא מנצחת, לכל אחד נח משהו אחר,

זה פשוט לקנות אחד ולבדוק.