"לפום צערא, אגרא!"

אני לא צריך שכר על המצווה הזאת, אצלי החיים טובים ברוך ה' - זה הם שצריכים כל זכות ו+ בשמיים...

אתם יודעים אם אפשר להקדיש, נניח, את השכר על כל המצוות שעשיתי ביום מסויים, שילכו ל"טובת" מישהו אחר? קרוב חולה וכו'...? זה אפשרי או שאדם לא יכול "לתת" את הזכויות שלו לאחרים?

אז אם אפשר, אני מקדישי את הזכויות האלו למי שבאמת צריך עוד מצווה בשמיים... (ברור שגם אני צריך בגדול מצוות בשמיים, אבל ספציפית עכשיו - יש אחרים שבמצב נואש!).

מקווה שהובנתי...

זה בטוח לא לחינם!

כל אחד והניסיונות שלו בחיים!

זה אכן מחשל. 

אבל כל יום מחדש צריך להלחם מחדש לא להתיאש ולהמשיך להאמין שה' אוהב אותך וגם את חולם כולם, אהבת אינסוף, גם אם כרגע המצב קשה.

(למרות שהיא לעצמה די בסדר)

התכוונתי להגיד שלא סתם מחולק שכר על המצוות

מחולק דווקא על הדברים החשובים

והדברים החשובים קשים (לפום צערא אגרא)

ואני חושב שכן

אני זוכר שפעם שאלנו את הרב אליהו זצ"ל מה הוא רוצה שנעשה לרפואתו

והוא ענה לנו שנחזור בתשובה כל יום, זה יהיה הדבר הכי טוב

אפשר להקדיש מצוות לרפואת אנשים

(דרך אגב, זה גם לא גורע מהשכר שלך

זה נהנה וזה לא חסר)

להקדיש את כ-ל מה שאתה אמור לקבל, למישהו אחר...

כמו הסיפורים על אלה שמכרו חצי עולם הבא שלהם ובסגנון...

בהצלחה רבה!!

ואל תשכח גם לחשוב על עצמך ועל הנפש שלך...

רק עושה את מה שמרגיש נכון. וזה גם לא בשבילי. לחולה יותר קשה, אני רק על תקן נקודת אור יומית...

החולים הם אלו שצריך להעריץ.

בטח שאתה ראוי להערצה.

אתה מקריב מעצמך למען אחרים- מה יותר גדול מזה?

אתה משמח חולים, נותן אור בתוך החושך- מה ראוי להערצה אם זה לא?

תנסה לבדוק דרכים לשמור על הנפש שלך,

מוזיקה, ים, כתיבה..לא יודעת.

זו מצווה ענקית וחסד עצום מה שאתה עושה, וזה בטח בונה אותך- שאתה ככה תורם לאחרים-

ויחד עם זאת תשמור על עצמך.

עיקר הגעתי לבתי חולים היא בגגלל סיבות משפחתיות, לא בגלל שאני מתנדב פעיל בארגון "שמחה לחולה" או משהו כזה...

אגב זה שבאים לבקר בן משפחה חולה, גם מנסים קצת לשמח אחרים, זה כן... עוד יותר, נחשפים לסיפורים קשים ומחרידים. זה מה שמביא כאב גדול כל פעם מחדש...

למען האמת, בנסיבות רגילות לא יודע אם הייתי כמו הצדיקים האלו שבאים כל שבוע לשמח חולים...

והנפש - היא תהיה בסדר בעזרת ה'.

אתה עדיין מנסה לתרום לאחרים , ותורם.

אתה חושב עליהם, ורוצה לשמח ולהאיר להם.

ואתה עושה את זה על חשבונך. אתה מקריב את עצמך בשבילם.

כל מילה מההודעה הקודמת שלי תקפה!

תשמור עליה.

יש לי אחות שמתוקף תפקידה נחשפת ללא מעט סיפורים קשים..וזה מאד דכדך אותה והשפיעה עליה,

היא התחילה להתנדב בתינוקייה- זה משמח אותה לראות תינוקים קטנים ולטפל בהם,

היא אומרת שזו התראפיה שלה.

תבדוק מה מרפא אותך-

ותדאג לנפש שלך.

וכן, גם מצאתי דברים שעוזרים לנפש ואני מיישם אותם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

שם קוד (יש לו גרסה לזוג),

אליאס,

דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),

Avalon,

Shadows over Camelot

סושי גו,

ולא בטוח לגבי Draftasorus 

תלוי איזה סגנון אוהבים

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים