בס"ד
התבקשתי על ידי מפרסם התגובות הבאות לפרסם את תגובותיו פה על מנת שנראה את דבריו, אז אני מקיימת פקודות כמו ילדה טובה והנה התגובות לפניכם:
את לא צריכה להסכים - צעירים מעל עשרים
הסתכלו ונשמח לשמוע את דעתכם על העניין 


(את דעתי אכתוב אחר כך...)
בס"ד
התבקשתי על ידי מפרסם התגובות הבאות לפרסם את תגובותיו פה על מנת שנראה את דבריו, אז אני מקיימת פקודות כמו ילדה טובה והנה התגובות לפניכם:
את לא צריכה להסכים - צעירים מעל עשרים
הסתכלו ונשמח לשמוע את דעתכם על העניין 


(את דעתי אכתוב אחר כך...)
נוטה לדעתו של 'נפשי'.
ואני מוצא עצמי מזדהה..והוא יודע גם לבטא.יישר כח לו.
ותודה גם שמשתפים אותנו בדיונם של ה'גדולים' בדרך החוקית.
.
בס"ד
אבל אם אתם מעונינים להשתתף אתם יכולים גם להעתיק ולפתוח דיון 


בס"ד
לעניות דעתי הוא צודק בהחלט ב2 סיבובים האחרונים הייתי סדרן
וכל פעם מחדש כאוב מעצבן ומקומם אותי לראות את אותם
נערים שכל מטרתם היא לעורר פרובקציות רובם הם ילדים קטנים
אך הגדולים מעודדים אותם להתנהג כך אני אישית ניסיתי לדבר איתם בהיגיון אבל לצערי
זה לא ממש עבד... אז אני פשוט נצמד אליהם ומשתדל כמה שניתן למנוע מהם לעשות מהומות
הם לא מודעים לאיזה בעיות הם גורמים לא למשטרה אלא לנו!!!
המארגן של הסיבוב (בועז) צריך לדבר איתם כל פעם מחדש ודבריו נופלים על אוזנים ערלות
הוא משקיע בסיבובים המון זמן והשקעה בה-ת-נ-ד-ב-ו-ת!!! איזה זכות יש להם לגרום לו לבעיות עם המשטרה???
איזה זכות יש להם לגרום להבטיח למשטרה שהפעם יהיה בסדר למרות שזה לא כך???
נקודה למחשבה..
בס"ד
שום דבר לא נופל על אוזניים ערלות (כפי שכתבת) כך זה רק נראה במהלך הסיבוב שערים עצמו. בין בעז למשתתפים יש הידברות לפני ואחרי ואז אתה תראה דו שיח שונה לחלוטין מאשר בזמן הסיבו"ש עצמו שאז כל אחד ואחד צריך לשחק את המשחק שלו.
בס"ד
בתור התחלה רק אציין שאני מכיר טוב מאוד את הצד המארגן ואני מכיר גם את הצד שלהם:
נתחיל בכך שהמשטרה עושה את (לפחותכיום) מה שהיא עושה מתוך מחויבות כי היא יודעת שאם היא לא תאשר אז יעשו סיבו"ש פיראטי ומי זה היא חוששת מאוד, כי אז זה בכלל לא בשליטה שלה וגם כי אז יש יותר צרות וגם מי שמגיע זה באמת אנשים יותר שמחפשים צרות ולעצבן כמה שיותר. כמו כן אם המשטרה יכולה לבטל, היא תעשה את זה.
לגבי המשתתפים:
פעם זה היה יותר באלגנים, כיום זה כבר התמתן כמעט לחלוטין ואין שם בעיות של אלימות והפערות סדר מצד המשתתפים מהסיבו"ש. מה שכן בר"ח אדר (שעליו מדבר הכותב) זה בדר"כ בחינה מיוחדת מכיוון שבאדר מגיעות ישיבות ומגיעים כולם ולא המשתתפים הרגילים (למרות שהשנה בר"ח אדר כל הקריאות גנאי והמהומות היו מוצדקות בעניי לאור העובדה שהערבים יירו גולות על המשתתפים בסיבו"ש ]זה באמת נשמע מצחיק, אבל תאמינו לי מניסיון שזה כואב שזה פוגע בך])
שימו לב שהקבועים שמגיעים לא עושים פרובוקציות כנגד הערבים, מי שעושה זאת זה בד"כ (כיום) הם האלה הלא קבועים שזה פעם ראשונה שלהם והם חושבים שזה מגניב וכו'.
לגבי הטענה הזאת של הכותב:
"הם ממהרים להוציא את הנוער הזה מתוך הסמטאות לעבר השטחים המוגנים יותר (הויה דלרוזה והמשך הסיבוב)
משם הם מפסיקים ללחוץ על הסיבוב שיתקדם, משום שמשם כבר הסכנה הבטחונית פוחתת."
גם לאחר שיוצאים מהחומות ל"אזור המוגן" המשטרה דואגת להעיץ כמה שיותר אותנו, ואת זה אני אומר מנסיון אישי של כמה וכמה פעמים שנדחפתי על ידי שוטרים גם כשנעצרתי רחוק לפני המחיצה ואמרתי להם שאני מחכה שהמחיצה תבוא ואז אמשיך ללכת, אבל הם בכל זאת דחפו אותנו קדימה להמשיך ולא נתנו לנו אפשרות בכלל להתעקב שם.
שימו לב שבד"כ יש כ-2 שוטרים שהולכים מלפני המחיצה או בצדדים ודוחקים את הבנים להתקדם.
גם המארגנים בעצמם אומרים שבכל פעם ופעם המשטרה מנסה לקצר כמה שיותר, ועל זה כבר נדברתי עם המארגנים איך מצד אחד יהיה ניתן להאריך את הזמן ואיך מצד שני זה יהיה בסדר מבחינתם (כמו מה שהיה יחסית בסיבו"ש האחרון).
לגבי המארגנים -
בתור אחד שמדבר עם בעז לפני כל סיבו"ש ולפעמים גם אחרי אני מודע לכך בוודאות שהם לא מרוצים מהמשחקים שהמשטרה משחקת איתם, בכלל לא. מה שכן זה שתוך כדי הסיבו"ש הם צריכים להראות "המבוגר האחראי" ואסור להם להראות שמצידם הם מעקבים את הסיבו"ש ולכן הם דוחקים בכל הרוקדים באזורים מסוימים, להפסיק לרקוד.
אני אישית דברתי כבר עם המארגנים על מנת למצוא את הנוסחה איך מצד אחד לעקב את הסיבו"ש ואיך מצד שני שזה יהיה בסדר מבחינתם (הם לא רוצים שיווצר שרוך אלא שכולם ילכו ביחד) ובאמת הגענו להסכמה שמכיוון שאני בישיבה וכבר לא מגיע כ"כ לסיבו"שים זה פחות מתיישם בשטח, בתקווה שלאט לאט כן.
למה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.