בפעם הראשונה ראשונה, קראתי שמואל ב (פעם אחת), היה חביב, נגמר, וזהו.
להתחיל להתחיל - אפשר בשיטת המרקרים (פירוט להלן), (אני לא אגיד הצטרפות לנח"ת כי אני אפרט על זה המון בהמשך), בקריאה של סיכומי הסיפורים, מאמרים ושיעורים (אם זה מושך אותך יותר), ובעצם בקריאת פרק ועיבוד שלו למה שבא לך (מבחינת הצגות וכו'.) מומלץ מאוד גם ללמוד טעמים, ( מבחינת אנשים שילמדו אותך- חברות שיודעות, אבא, אחים, אינטרנט, וכו.), תוכלי לשקול גם לימוד בחברותא.
כשלמדתי לחידון ממש לראשונה, נהניתי ונדלקתי. (הוסיף לזה גם שהצטרפתי לנח"ת, פירוט בהמשך)
עברתי מספר שיטות, (לנסות לשנן הכל 100%, לשנן לרמה של 70-75%, לקרוא מיליון פעמים, ולבסוף שיטת המרקרים* שנשארתי בה כי היא עבדה לי.)
*שיטת המרקים - 1)לקרוא כל פרק 2-3 פעמים, עדיף בטעמים אם את יודעת, אם לא מומלץ ללמוד.
2) למרקר (תוך כדי):
א. פרטים (מקומות, אנשים, מספרים, חפצים, תאריכים, פעלים, וכו',)
ב. פסוקים מקבילים (כשיש 2 ציטוטים נורא דומים, או אפילו קצת דומים, לדוגמא - "של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא" (משה) לעומת "של נעלך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו קודש הוא" (יהושע). אני משתמשת ב2 צבעים - אחד לסימון הפסוק ואחד להבדלים)
ג. פסוקים חשובים, מרכזיים, מבלבלים, וציטוטים שאת אוהבת/רוצה לזכור,
3) לעבור עוד פעם-פעמיים רק על הקטעים המסומנים
4) בסוף כל ספר לעבור שוב על הקטעים המסומנים, ואז פעם שניה בצורת מבחן, עד שיודעים הכל פיקס.
5) לחזור על כל ספר לפחות פעם בחודש (מה שאני עצמי לא עושה....)
חסרונות: 1) צריך למרקר בתוך התנ"ך, יש אנשים שזה מפריע להם. (במצב כזה אני ממליצה לעשות את אותו דבר על דפים/מחשב/מחברות, יש לי גם כמה כאלה.)
2) אפשר להשתמש בזה כדי לחפף בהבנת המתרחש, אולי אובר ממוקדת בפרטים,
3) אפשר לפספס הקבלות.
4) עלול לא להתאים לך, פחות חוויתי.
יתרונות: 1) לומדים בשיטה שמערבת אותך, הרבה יותר קל להתרכז
2) ממוקדת פרטים והקבלות - מה ששואלים עליהם (גם בלימוד, גם בחזרה, גם בקריאה אקראית, וכו'.)
3) קל מאוד לחזור על ספרים.
4) לדעתי - יותר מבינים מה קרה
5) קל יותר לזכור לאורך זמן
6) מסדר את העמוד של התנ"ך, ככה שיותר נוח ללמוד בו.
בהקבלות, שיטת הסימנים מאוד מומלצת - למצוא את ההבדלים, ולמצוא רמז שעוזר לזכור. (בדוגמא שהבאתי - משה הלך במדבר, ולכן היה זקוק לנעליים מורגשות יותר, ולכן נעליים ברבים. קדושת הר סיני היא ספציפית יותר ולכן "אדמת קודש", לעומת א"י ש"קודש" בלי תוספות.)
בנביאים אחרונים, מומלץ מאוד להשתמש בדעת מקרא, בעיקר במבוא. כדאי להבין על כל נביא (בייחוד בתרי עשר) מה הרקע שבו הוא מתנבא, ואיך הנבואות והייחודיות שלו באות להתייחס למצב סביבו.
מבחינת רעל, אני הכי אוהבת ללמוד בלילה, בין 22:00 ל3:00, וזה מספק לי המון רעל.
משהו נוסף (אחרי כל האיזכורים אליו..) שהדליק והרעיל אותי הוא נח"ת - נוער חובב תנ"ך, שזה בעצם ארגון נוער, שלומד תנ"ך ביחד. (כל שבוע במחוזות הפעילים מישהוא אחר מעביר שיעור על רעיון שהוא פיתח, והשאר לומדים, משתתפים, תוקפים, מתרצים, (וכו'..) יש גם שבתות ופעילויות ארציות שגם סביב התנ"ך.)
התנ"ך שם חי ודינאמי, ובקיצור אני ממליצה בחום.
מומלץ גם שתמצאי מישהיא שתבחן אותך, תשאל אותך עד לאיפה למדת, ותיצור לך רף הספק שאת חייבת לעבור. (תוודאי שהוא סביר, ושאת יכולה להשלים נורא בקלות.)
רעלן אחרון, בכל פעם שאת צריכה את זה, לצפות שוב בחידון.
מה שאמרתי עד עכשיו, הוא איך אני ממליצה ללמוד לחידון, וקצת על נח"ת.
מבחינת סתם ללמוד ולאהוב תנ"ך, זה תלוי איך את רוצה ללמוד - יותר ממוקד חוויה (הצגות, שירים, ציורים, בתי משפט, משחקים וכו.) , זכירה (כמו לחידון), פשט (קודם תגדירי מה זה פשט.....), דרשנים (כמו נחמה ליבוביץ, פשוט תלמדי כמה מהדברים שלה, ואז תביני את הסגנון), מדרשים (נורא קשה, צריך קודם ידע טוב בתנ"ך, ולעשות את הראשונים עם עוד מישהו), הבנה, רקע היסטורי(דעת מקרא מביא הרבה, יש עוד כמה ספרים), וכו'.
מומלץ גם ללמוד עם חברותא אם זה עושה לך את זה (רק תוודאי שזה מתאים (אתן לומדת היטב, ונהנות מהלימוד), ושתרגישו בנוח לפרק אם זה לא הולך)
חשוב כמובן שתלמדי בשעות שנוחות לך, במקומות שנוח לך ללמוד בהם.
עלי והצליחי!
ד"א - נח"ת שוקלים לארגן בחופש מחנה הכנה לחידון (הם אחראים על ההדרכה לקראת החידון), שיעזור לך בדיוק עם זה (בין השאר)
אם זה יקרה בסוף אני אעדכן פה. (תלוי אם ימצאו מקום במחיר שפוי, אם יהיה סבסוד ממשרד החינוך, אם למארגנים הפוטנציאלים יהיה זמן מבחינת הבגרויות, וכו'.)
ד"א 2 - מוזמנת לפנות אליי לכל דבר.