מבחינה אסטטית? מבחינת צניעות? מה?? - תסביר 

אגב,

למה קשה ללכת עם כיסוי ראש?

הפרחים לא נועדו להקל על קושי, אלא לייפות ולגוון - מי שחשב על זה ראשון. השאר עושים כמו תוכים...

יכול להיות שזה מחבב על מי שקשה לה ועושה לה יותר חשק.

אותי אישית זה דוחה ולא ארצה כיסוי כזה.

תדמיין לעצמך שיש לך שיער לא ארוך אבל גם לא קצוץ.. השיער הזה מחמם.

עכשיו קח אותו, תאסוף אותו, ותעטוף את כולו בבד סגור מכל הכיוונים. 

ועכשיו נוסיף על זה- בכל בוקר תקום כמה דקות מוקדם יותר ותאסוף טוב.

ובערב- תנסה להוציא את כל הקשרים כי השיער היה חנוק ואסוף יום שלם.

זה קשה. מאוד!

אני יודעת שכל מי שהולכת עם כיסוי ראש מלא- זאת מסירות נפש! 

הוא אמר שהוא לא מבין את הפרח..

ראש". והוא אמר שהוא לא מבין כמה זה קשה ללכת עם כיסוי ראש. והוא אמר בכל זאת שזה מעצבן אותו.

ובוחן אותם.. יש להם בעל ואת ה' הם יסתדרו איתה.. אני רואה את זה כול פעם שאנשים מסתכלים על נשים

כאילו הם עדיין נערים זה עצוב לי..

הייתי מבינה אם זה היה מצחיק אותך, או גורם לך אפילו ללעוג או משהו...אבל להתעצבן?!..

כל אחד בוחר את סגנון הלבוש שלו לפי טעמו, ומותר לך לא לאהוב משהו, ואפילו לא לאהוב "אופנה" מסוימת, אבל כל עוד אין פה חוסר צניעות או חילול ה' או משהו- על מה בדיוק הכעס?!

וכן, כיסוי ראש זה קשה, מאוד קשה. כמו גם ללכת בצניעות..אז יש בנות שבוחרות לייפות את העניין באמצעות אביזרים שונים, התאמה לבגדים וכו', לא רואה איך זה אמור להפריע או לפגוע במישהו.

בעזהי"ת.

או לחילופין- תנסה אתה ללכת עם כיסוי ראש מלא.

או שאתה ואשתך כותבים מאותו ניק?

אם תוכל להסביר מה מעצבן אותך, אולי תוכל לקבל תשובות שירגיעו אותך

נראה לי התבלבלתם קצת בכיוון...

יכול להיות שזה לא עניין שלו וכו'... אבל אין ספק שיש קצת אמת במה שהוא אומר- הציבור שלנו לצערנו לא מבין את חשיבות הצניעות!! עם כל הקושי שיש בכיסוי ראש מלא... (בתור אחת עם כיסוי ראש מלא)

ההכללה שכיסוי ראש זה קשה ומעצבן ומסירות נפש.

לא לכולן אותו שער ולא אותו קושי ולא אותה השקפה.

לא קשה!

כיף!

רגיל לגמרי!

יש לך סקרי עומק בנושא?

נשים מרשות לעצמן לשים כיסוי מינימאלי כי יש נורמה חברתית להכיל את זה...

כי אין החרמה גורפת של יצרני\מעצבות הסוג כיסוי הזה-גם סגוי כיסוי הטובים שהם מייצרים

כי יש נורמה חברתית לומר שכסר"ש זה קשה- אז נשים מרשות לעצמן לא להתאמץ קצת על זה אלא לשמוט את הכל כי זה קשה

אגב, שמעתי מרב פוסק גדול שיש "לימוד זכות" הלכתי מסויים על מי ששמה כיסוי ראש קטן

אבל זה בהחלט לא מיינסטרים של הלכה שראוי לנהוג כן

אבל עוד לא יצא לי לפגוש בחורה שהיה לה קל או כיף או לא יודעת מה, לשים כיסוי מלא. אם לך זה סבבה, מעולה, אבל מה לעשות שלרוב, וממש לא למיעוט קולני, זה לא עסק קל.

ברור שאין בדברים האלה כדי להתיר כיסוי ראש חלקי, או משהו כזה, אבל כבר פגשתי נשים ששמו חלקי בהתחלה ואחרי תקופה עברו למלא, או שאחרי שנולד להם ילד קיבלו על עצמם להקפיד יותר בנושא. שוב, אני האחרונה שתגיד שללכת ככה זה בסדר, אבל גם ממש ממש לא נראה לי שיש צורך להגזים ולהחרים מעצבות בגלל זה. תאכלס, הרבה מהבגדים שאנחנו קונים בכלל עוצבו ע"י גויים ולציבור חילוני, ואנחנו "מייהדים" אותם, אם זה שרוולונים, חולצות בסיס, תחתיות, ועוד מלא דברים מסביב. האם יש צורך להחרים את המעצבים האלה?! 

אני מסכימה איתך שיש נורמה לשים כיסוי ראש חלקי כי החברה מכילה את זה, אבל בעיני זה עדיף על לא לשים כיסוי בכלל(ולראיה, אפשר לראות את הדור הקודם של האמהות, ששם מי שלא הייתה "דוסית" בהגדרה והלכה עם כיסוי ראש מלא, פשוט לא הייתה שמה כיסוי ראש(אני מניחה שיש יוצאי דופן,אבל בהכללה זה כך). והיום לראות בבחורה צעירה נשואה בלי כיסוי ראש בכלל זה הרבה יותר נדיר...ובעיני זה דווקא חיובי ב"ה, לא מושלם, אבל חיובי).

האם יש יותר נשים ששמתות חצי- בהשוואה שאמהותיהן לא שמו בכלל

או יותר נשים ששמות חצי- בהשוואה לאימהותיהן ששמו מלא?

שאלה שבאמת אין לה תשובה

כמה נשים היו שמות מלא- אם לא היה "אופציה" לשים חצי? כמה לא היו שמות בכלל ?

ראיתי גם נשים שהתחילו בכיסוי ראש מלא והנורמה החברתית "התירה" להם לעבור לכיסוי חלקי.

אני מצטרפת לנשים שאמרו שהם אוהבות את הכיסוי שלהם (אפילו יותר מהשיער)

אני ממש לא יכולה להגיד שאני אוהבת את הכיסוי יותר מהשיער שלי, זה יהיה חטא גדול לאמת. אבל כמו שכבר אמרתי, ברור שזה לא מתיר לחפף בעניין, וב"ה עומדת בניסיון הזה... 

חלושי צודקת, גם נשים כאלה ראיתי. ועדיין התחושה היא שיש פריחה בציבור בתחום.

אבל עדיין, אם חוזרים לפותח השרשור, ואני יוצאת מתוך נקודת הנחה שהוא בכלל דיבר על פרח כקישוט לכיסוי מלא ולא לחלקי, אני חולקת עליו ולא רואה בזה בעיה.

"פרח בתור כיסוי ראש".

כלומר: במקום. וזה "הרגיז" אותו, ה"כאילו" הזה.

אם היה מדובר על "קישוט" - כל גבר ממוצע מבין שבענייני טעמי-נשים בנושאי קישוט, אין בריה (איש) יכולה לעמוד על דעתן...

בעזהי"ת.

אחת הסיבות של כיסוי ראש לנשים היא כדי שיבחינו שהיא נשואה, מעין סימן היכר. אז חצי כיסוי ראש ממש מתאים לתנאי הזה.

[אני לא מצדיקה, ולא חושבת שנכון וצריך ללכת ככה באידאל, ואני בעצמי הולכת עם כיסוי מלא מיום אחרי החתונה.

רק מנסה להסביר את הגישה שעומדת מאחורי זה, שלדעתי יש מקום להבין את זה]

ומלבד מה שאכן אין כאן "סקרים" וכדאי להפסיק לדבר "בשם הרוב" (מה ששומעים או "לא שמעתי" - תלוי גם מאד היכן שמים את האוזן..) - 

יש גם משהו חורה בכך שנשים שבאות "בשם ההקפדה ההלכתית", מוצאות פורקן בהסברות חוזרות ונשנות "כמה זה קשה לכולן"..

זה לא שאין מצוות קשות ושאנחנו מצווים לקיימן למרות הקושי - אבל יש לא מעט דברים שהקושי מתחיל בהם מנקודת ההסתכלות או שהוא סובייקטיבי.

אם ה"אופנה" היתה להגיד שכיסוי ראש מלא זה ממש כיף - כמעט אין לי ספק שלא-מעט נשים - נאמנות לדרכן ללכת אחרי צו האופנה - היו אומרות וחשות מכל הלב שאכן זה "כיף"..

אני פגשתי נשים שהולכות עם כיסוי ראש מלא, וכלל לא עולה בדעתן מציאות אחרת - גם מרגישות עם אחרת "לא שייך ולא אמיתי" - ולא "קשה להן".

[אגב, מבחינה חינוכית - כמעט בטוח שאם חלק מתדמית-השאיפה שיש לכל ילדה פחות או יותר, להיות נשואה ואמא, היה גם ה"שינוי" הזה של מאפיין מובהק של כיסוי ראש מלא, אז זה היה נתפס אצלן ממש כ"חלק" מהענין של שינוי-הסטאטוס, והיה פחות "העבָרה" של היחס לשערן לפני כרווקות, אל הנישואין] 

דוגמה מתחום אחר: מי שהולכים עם ציצית צמר בקיץ (ושרוולים ארוכים), זה קשה?

מי שנוהגים כך - כי לדעת הרמבם כך מקיימים את המצוה דאורייתא, בדרך כלל זה לא "קשה" להם כלל. הם לא מרגישים כל "מסירות נפש". הם מעוניינים להדר במצוה הזאת והפאזה של החום אינה "נחה" כלל על הפאזה של התחושה הנורמלית בקיום המצוה (ואינני נכנס להשוואות. וגם לא לשלילת "לגיטימציה" של אשה לחוש שקשה לה ובכל זאת היא עושה. זה ענין אישי. דיברתי רק על "אידיאולוגיית הקושי" הפומבית).

ולסיום - סיפור: אינני זוכר מי מגדולי ישראל התייחס לתופעה (אולי זה היה הר"מ פיינשטיין זצ"ל), שהיו יהודים שהגיעו מאירופה לאמריקה בזמנו - וממש מסרו את הנפש על שמירת שבת. שם עבדו שבעה ימים בשבוע - וכל שבוע היו מפטרים אותם מעבודה נוספת, אחרי שלא הגיעו לשבת. ובכל-זאת, היו שבניהם כבר לא שמרו שבת. ותמה, זו תורה וזו שכרה? הרי היה צפוי שהילדים שראו את מסירות הנפש על השבת - ילמדו מזה.

וענה: הילדים אכן ראו את האבא מתעקש לשמור שבת - אבל הם גם שמעו כל שבוע את האנחה כמה זה קשה... והסיקו את המסקנות.. ר"ל.

וה' ישמחנו בשמחה של מצוה תמיד.

מעבר לתוכן דבריך -שכוייח

למה הצדיקה צדיקה בלי  מרכאות ואני פנינה במרכאות? מה זה?! אני לא במרכאות!

שהכינוי המלא שלך הוא "פנינה צחורה" - ואני הזכרתי רק את ה"פנינה" אז הזכרתי במרכאות, באין לי יכולת לדעת אם זה שמך...

יש גישות הלכתיות שונות והעיקר הקודקוק. ויש עדות שונות עם מסורות הלכתיות ותרבותיות שונות!!

התגובה היא למאמע צאדיקה-י' איר "לא רוב. מיעוט קולני"

יש ערך לבנדנות או סרטים -לקישוט פאות ומטפחות מלאות. וגם לשמש ככיסוי ראש למי שבלי זה לא תשים. או שהיא שמה מלכתחילה כזה. למה להחרים?!

זה לא סותר שגם קשה לי לשמור שבת לפעמים.

וזה לא מתיר לי שום דבר.

אז זה לא הופף את הלגיטימציה להתלונן - למאפשרת להוריד.

אצלך "זה לא הופך"

אצל אחרות שחזקות פחות ממך- המצב לא כזה.... צר לי לומר

מה לעשות שדבר שחוזרים ואומרים אותו ונותנים לתלונה לגיטימציה- זה מחלחל.... זה משפיע... זה יוצר אווירה ציבורית מסויימת....

בציבור לא נשמעים תלונות על שמירת שבת באתה רמה כמו ששומעים על  צניעות

נראה לי זה גם בא מניסוח\ עמדה נפשית- האם אני מתלוננת על שקשה לי לשמור- או שנאי מתלוננת על המצוות שהן  קשות?

לכל השואלים... אני גבר, וכותב עם אישתי מאותו ניק..

התכוונתי פרח במקום הכיסוי ראש ולא בתור קישוט נוסף, מצידי אפשר לשים גם זר מעל הכיסוי המלא כמובן....

השאלה היא למה זה הפך להיות בנורמה החברתית שלנו? למה יש לזה מקום ?

ושמשי- אני לא יודע אם כיסוי חלקי הוא יותר טוב מאי כיסוי, כי אישה שמכסה חלקית חושבת שזה מותר וזו הבעיה!   

ח"ח וכל הכבוד לכל הנשים ששמות מלא אפילו שזה קשה וכו'...ובכללם  אישתי היקרה!!

בעזהי"ת.

לא חסר לבנים צרות, לך תתעסק בהם...

מותר לו להרגיש לא נוח עם תופעה כזאת בפרהסיא. הוא הסביר יפה למה..

וזה לא גן ילדים, "הבנים והבנות" - זה בני אדם, אלו ואלו (כמו שכתב, "בנורמה החברתית שלנו"). אני מניח שאם היה נתקל במשהו רלוונטי לכאן אצל גברים - היה מעיר גם.

הוא מתאר תופעה רחבה פסולה בציבור שלנו, והוא בהחלט חלק מאותו ציבור.

במה זה שונה מנשים שמתלוננות ורוטנות על בעיות קלאסיות של המין הגברי?

דווקא תקופת ספירת העומר כן מכוונת אותנו לערבות הדדית ודאגה לאחר (אחר=חבר, אשה, משפחה וכד'), ואני שומע שהזעקה שלו באה ממקום אכפתי ומלא אחריות, ולא כהאשמה בלבד.

בעזהי"ת.

ל"ד.": זה אכן עניין לא שלו. זה עניין נשי לגמרי, והתמודדות נשית לגמרי, שגבר לעולם לא יבין (כולל אותך, כמה שתנסה). ויש עניינים ונסיונות של גברים- שגם נשים לעולם לא יבינו. ככה זה, יש הבדלים עצומים בין המינים, וקשה מאוד עד בלתי אפשרי להבין באמת אחד את השני.

אלעד: לא ראיתי שבנות באות ומתלוננות על זה שבנים הולכים עם טישרט, או שהם מתגלחים, או הולכים עם כיפות כאלה ואחרות. אפשר לקבול על תופעה מסויימת, אבל רצוי גם להבין שאין לך דרך באמת להבין מה עובר על מי שמתנסה בזה, כי לעולם לא תגיע למצב הזה.

זכיתי: אני לא חושבת שזה לא צנוע ללכת בלי כיסוי ראש. אולי זה נוגד את ההלכה, אבל אין פה משהו "לא צנוע". אחרי הכל, מה ההבדל בין השיער של בחורה לפני החתונה לבין אחרי החתונה?! הוא נשאר אותו דבר, ומושך אותו דבר. ולכן הוא גם לא צנוע אותו דבר.

יש סיבות אחרות למה לשים כיסוי ראש. צניעות במובן של "לשמור על טהרת הגברים" זה ממש לא קשור לעניין.

לדוגמא, אחת הסיבות הבולטות מתבססת על ההלכה שרווקות לא נשואות לא מכסות את השיער. הרי לכאורה, אם זה לא צנוע חייבים לכסות את זה, כמו שמכסים מרפק וכל דבר אחר. אלא, שהעניין הוא שאישה נשואה\גרושה\אלמנה, שכבר חיה חיי אישות, צריכה מעין "תזכורת" לכך שעדיין היא אמורה להיות צנועה, ואת כל הדברים להוציא אך ורק בתוך הבית. זה אך ורק בשביל האישה, הגבר לא שייך לעניין בכלל.

הדבר היחיד שיכול לקשר את הגבר לעניין, זה שאם אשתו הולכת בלי כיסוי ראש אני חושבת שהיא יוצאת בלא כתובה.

לסיכום: אם היתה פה התבכיינות של אישה שקשה לה עם כיסוי ראש, הייתי עונה לה.

אם היתה פה קבילה של איש, על כך שאישתו הולכת בלי כיסוי- הייתי מנסה לעזור.

אבל כאן- אין עניין בכלל.

ברגע שזה אמור להיות מכוסה, לא משנה למה, זה הופך להיות לא צנוע כשזה חשוף.

זאת לא צריכה להיות בעיה שמכשילה גברים כדי שזה יעניין אותם, שהרי הקלות אצל נשים גוררות הקלות אצל בעליהן,גבר ואשה הם יחידה אחת, זה הולך יחד. לגיטימי לגמרי שגבר ישאל למה נשים לא מקפידות על הלכה.

בעזהי"ת.

לאו דווקא של נשואה, כך שזה לא קשור בכלל לעניין.

ברור שגבר ואישה הם יחידה אחת, על זה אין חולק. אבל שים לב למה שכתבת: גבר ואישה. לא גברים ונשים.

ולכן אחזור על מה שאמרתי- אילו היתה כאן תלונה על האישה הספציפית שלו שמחפפת, היה על מה לדבר. אבל אין זה המצב.

לֵילך פרועות הראש מותר" (שולחן ערוך עה, סעיף ב)

אפילו אם אין דרך להבין באופן אמיתי (ואני לא לגמרי בטוח בזה.)

זה לא אומר שאין למחות על תופעה רחבה. לא בגלל שהוא גבר הוא לא יוכל לדון בנושא

בדיוק כפי שנשים דנות בנושאי תחומי מחשבה, צניעות, לבוש ותכונות בכלל של גברים.

בעזהי"ת.

ושהוא לא מבין בזה כלום, אבל כלום- שיערב לו.

סתם נראה לי מיותר...

אם היה אומר :אין לנשים התמודדות בכך" - אז את יכולה לומר שאינו יכול להבין (למרות שכבר אמרתי: הרי אנו שומעים נשים גם חוץ ממך.. וגם כאן כתבו כמה. חבל לתלות דברים בשם "כולן". ובכלל, "להגיד יש הבדלים עצומים בין המינים וקשה.. עד בלתי אפשרי להבין אחד את השני".. כאילו הכותבת היא היחידה שחיה בעולם שיש בו גברים ונשים ומנוסה בכך - זה קצת לא שייך. אני למשל לא מסכים עם ה"בלתי אפשרי" דומני שנסיוני אינו פחות. אולי עם השנים תסברי ש"אפשרי" אפילו אם לא בגלל זה נהיים אותו דבר?);

אבל בהיות שלא אמר כך - ואדרבה הביע אמפתיה למי שקשה לה - הרי שזה חזר להיות "עניינו" כמי שמעיר על תופעה שבפרהסיא. מה זה קשור ל"ענין נשי". זה ענין של איך היא הולכת ברבים, איזו אוירה זה מקרין ביחס ל"חיפוף" בולט בענין שמשרה אופי התנהגותי בחברה וכו'.

לגבי הטענה (שכנראה ביסוד כל ההסתכלות של "מה זה עניינו") שבכלל אין לנושא הזה כל קשר לצניעות בפני הגברים וכולו נועד לתת "תזכורת" לאשה שהיא צריכה לשמור על צניעות גם אחרי חתונתה... - 

ראשית, עירבוב בין הלכה לדרשות. זו הלכה לכסות את הראש. ואם אדם רואה צורה שבאה ללכת "כאילו כהלכה" אבל בעצם עושה ממנה לדעתו חוכא ואיטלולא ורואה לנכון להעיר על כך - זכותו לא פחות מאשר אם אשה היתה מעירה על כך.

וגם אם אשה היתה מעירה על כאלו שהולכים עם "כיפה-גרוש" מאחורנית (למרות שזה מנהג, מול כיסוי ראש שהוא הלכה) - גם זכותה.

לגבי עצם ה"דרשה": חבל שלוקחים איזשהו טעם ששומעים - וחושבים ש"זהו" וזהו בלבד.  הטעם עצמו "צריך עיון"..  אוי לה לאשה שצריכה "תזכורת" אחרי נישואיה שהיא צריכה "עדיין" להיות צנועה בפני אחרים (רב חיסדא הדריך את בנותיו שתהיינה צנועות בפני בעליהן..).

אבל מעבר לכך - בוודאי שכיסוי ראש הוא ענין של צניעות גם ביחס לגברים: שיער באשה ערוה. ואסור לאיש לקרוא ק"ש כנגד שיער מגולה של נשואה (וכן מותר כנגד רווקה). אז אם מישהי "לא מבינה" מה ההבדל בין רווקה לנשואה, אז הדין משתנה?..

ואכן, יש הבדל: מעבר לכך שרווקה היא בגדר של מישהי שיש ענין בגבולות הנכונים שתמשוך את שימת הלב של מי שירצה להתחתן עימה - הרי שאכן חל שינוי באשה אם היא נשואה או לא. ולא כאן המקום להאריך בכך. ואפשר להבין בשכל ישר לגמרי מדוע שיער של נשואה נחשב לא צנוע בחשיפתו, מול של רווקה. אבל גם אם לא היינו מבינים כלום - כך ההלכה, ובמפורש בקשר לצניעות מול אנשים ומבחינתם (כנ"ל) - אז גמרנו. בין אם מבינים ובין אם לא.

ועוד: ברגע שהנורמה היא שאשה נשואה הולכת עם כיסוי ראש - הרי שמי שחורגת, משדרת אכן חוסר צניעות ואוירה של חוסר צניעות, ושל "משחק" ביחס להלכה בפרהסיא וכאילו "בשם ההלכה".. וזה בוודאי "נוגע" גם לגברים ולכלל החברה. ואם מישהו רואה לנכון להתייחס לכך - זכותו, גם אם אני אישית לא הייתי פותח על כך שירשור.

בעזהי"ת.

רק אני חייבת להעיר- על משהו שכביכול כתבת בשולי דבריך:

רב חיסדא הנחה את בנותיו להיות צנועות גם בפני בעליהן. אך האם כך באמת צריך לנהוג??? האם זהו המיינסטרים בהלכה???

נשים- אל תקשיבו לו!

זוהי דרך שמתאימה למשפחות בודדות מאוד, אם בכלל...

לכתיבתך המתלהמת והיהירה בשירשור זה, לכל מי ש"העז" להראות את טעויות דברייך:

לאחד - "אם מישהו נהנה לדוש בנושא שאין לו קשר אליו ושהוא לא מבין בזה כלום"..

לאחר: "למה אתה מתערב בענין שלא שלך"..

אח"כ (כנראה כשאין מה להשיב לגופו של ענין): "שירשורפלצת"..

ולא פלא שמי שכותבת כך - גם "נתפסת" למה שלא נאמר (בדיוק בהודעה שעליה כביכול "אין לה כח להגיב"), ובאותיות קידוש לבנה: "נשים אל תקשיבו לו"... גובל בטירוף.  

כל ילד שיש לו הבנת הנקרא, מבין היטב מה שנכתב כנגד ה"חוכמה" שלך לתת טעם בלעדי לכיסוי ראש, שאשה כביכול צריכה תזכורת להיות צנועה בפני אחרים אחרי שנישאה.. ועל כך נכתב שאשה אמורה לזכור את צניעותה בפני אחרים באופן טבעי "גם" אחרי שנישאה, וכ"קונטרה" הוזכרו דרך אגב בסוגריים דברי רב חיסדא לבנותיו אפילו בתוך ביתן.

את לקחת את הסוגריים, הוצאת מהקשרן, כאילו נאמרה פה איזו "הלכה", ושמת באותיות קידוש לבנה את האזהרה...  דרך זולה למדי "לענות" כשאין מה לענות.

ואגב, כיוון שכבר הוזכר, תכונת הצניעות נכונה לכולם, גברים ונשים, נשואים ושלא. ותכונת הצניעות אינה דווקא פרטי צורות לבוש אלא לעיתים מתבטאת גם בהם. ומי שחושבת שכאשר היא מתחתנת, התכונה הזו אמורה "להיעלם" ממנה כשהיא בביתה - עלולה גם להימאס על בעלה, חלילה. תופעה מצויה לגמרי בעולם. "צנועה בפני בעלה" זו הדרכה רחבה מאד, יסודה נפשי - ויישומה מישתנה. וראינו הרבה אנשים גדולים ששיבחו את נשיהן שהיו "צנועות".

ולא נרד לרמה הזאת.

אין בכך של "פגיעות אישיות". רק ציטוטים ישירים של דברייך...

צורת כתיבה מבחילה.

אבל כבר כתב ספר החינוך שהתורה לא חייבה להעמיד עצמנו כקיר..

מוטב לחשוב פעמיים לפני שבוחרים בסיגנון שמעביר מדיון לכתיבה קשה כלפי אנשים ולבדוק אם אכן היה הכרחי.

מי שבוחר בכך - יצטרך לזכור מה שנאמר על מי שגר בבית זכוכית לגבי זריקת אבנים.

ולא יתלהמו לריק על אנשים תמימים

מאוד מאוד קשה לכסות את הראש. מאוד!!

בהתחלה זה נראה סבבה ויפה אבל אז זה מציק, זה גורם לנשירה וכל מיני בעיות.

זה נסיון לא קטן!

אני לא חושבת שבהכרח כל הנשים שלא מכסות את כל הראש נוהגות כך מאיזשהו "היתר".

אני אישית יודעת טוב מאוד שצריך לכסות את כל הראש, אני מכירה את ההלכה, אבל בכל זאת לא נוהגת כך?

למה? משולבים בזה הרבה קשיים.

אז אני גם לא משחקת עם זה ושמה פרח, אני משתדלת לשים כמה שאני יכולה בתקווה שיום אחד אכסה הכל.

אבל זה כמו שאני לא אבין מה הקושי בללכת עם ציצית נגיד, או להתפלל 3 תפילות ביום, כך גבר לא יבין את הקושי של ללכת עם כיסוי ראש בפרט ובצניעות בכלל.

זה משהו אחר. אין כאן שום עניין של פלישה, הגיוני שגבר ידבר על זה גם אם הוא לא מבין את הקושי, כשמדובר בלעבור על הלכה זה יהיה פסול למרות כל "ההצדקות" והקשיים, וכיון שזה חד משמעית פסול - לגבר מותר לפתוח את הפה

חשב שאולי איזו אשה עם פרח על הראש תסביר לו.

אף אחת פה לא ממונה להודיע מה "מיותר".

אם היתה אומרת זאת לעצמה - היתה חוסכת כאן כמה אי נעימויות. יש גבול!

שאלה לי,

למה יש הלכות שאפשר לשחק איתן וכאלו שלא?

מצוות טהרת המשפחה קשה לי מאוד !!!

למה אני לא יכולה לקצר לדוג' את ה7 ימי נקיים נאמר ל-4?

אולי תחכימוני? 

סופו להגיע לידי עבירה.

חזר ושנה- נעשית לו כהיתר...

לא יודע אם ניתן בפלטפורמה הזו יותר מדי

תחכה להתייחסות של כמה

** נגמרו לי השמות

ושאר החכמים

הצלחה רבה

@נגמרו לי השמות 

נראה כי זה מסוג הפעמים שרק היכרות מעמיקה בעולם האמיתי וראייה של התמונה הרחבה יכולים לתת בהירות במענה, להתאימו ולדייקו.

בצורה כזו בדברים המתוארים לצערי אינני חושבת שאוכל לתרום דרך הודעה בפורום.

כל תגובה תוכל לא לדייק במקרה הטוב, ולא לראות דברים מהותיים ואקוטיים במקרה הפחות טוב, ובכך לפספס את כל ההתאמה במענה.

לכן בהחלט חשוב לפנות בעולם האמיתי לכתובת מותאמת ולברר עד תום את כל מהלך החיים ולהביא לידי בהירות שלמה, החלטות טובות, הגעה לאיכות חיים ושמחה ב"ה.

הרבה ברכה והצלחה ב"ה

להבין מניין נובע לאשתך הפער הלא שגרתי הזה, והאם יש איך להתמודד - מבחינה מקצועית ומבחינת רצון שלה לתהליך. שזה קודם כל להבין שיש כאן אירוע חריג .

כל זה בקיצור ניסיתי לעזור

אתה היית מעוניין בהריונות האלה?

לא נכון להאשים לנצח את השידוך או בחירה גרועה שנעשתה אי שם.

אחריה נעשו ונעשות עוד כמה וכמה החלטות שאת חלקם אתה עדיין בוחר - כמו להביא עוד ילדים, כמו להישאר.

מה היתה העמדה שלך לכל אורך השנים? היו תקופות טובות? הייתם / היית בטיפול?

אני לא יודעת כלום מכמה שורות על היחסים ביניכם אבל אתה כותב עליה בצורה לא יפה.  

מנסה ללמד זכות שכתבת את הדברים במצב של מצוקה. 

קודם כל תברר אם עצמך אם אתה רוצה לשקם.

במקומך הייתי נעזר בטיפול אישי, ואם יש טעם, להמשיך לטיפול זוגי.

שהיא אוהבת לקרוא ולראות סדרות ופחות אוהבת להתערב במריבות ילדים

מזדהה עם זה לגמרי

גם אני מבלה הרבה שעות עם ספרים וסדרות

לא ממש אוהבת להיות הבוררת במריבות ילדים

גם לא מחבבת גדולה של עשייה

ויכולה לרבוץ על הספה שעות

אבל עדיין יש לנו זוגיות טובה

ולא הייתי מגדירה את עצמי כעצלנית

אז כנראה זו לא חייבת להיות סיבה לזוגיות לא טובה

וגם לא בטוח שהיא עצלנית

תמיד אפשר להתגרש

כנראה כדאי קודם לנסות לשנות משהו

נראה לי בתור התחלה כדאי לשנות גישה

לא מה היא עושה או לא עושה

אלא

מה אתה צריך ורוצה

מה היא צריכה ורוצה

והאם הצרכים והרצונות שלכם יכולים למצוא דרך משותפת 

שהוא הגדיר אותה "עצלנית" לא רק בגלל רביצה על הספה וצפיה בסדרות/קריאת ספרים.

כנראה שזה הרבה מעבר לכך.

מכירה כמה שאוהבות לרבוץ/לקרוא/לצפות

והן ממש ממש לא עצלניות! אפילו ההפך הגמור.

תמיד היתה כך?

יכול להיות תסמין של דיכאון או יותר גרוע מכך

הילדים באמת מוזנחים?

משהו מאוד חסר בתיאור שלך.

 התחתנה איתי בגלל זה שהיא פחדה להישאר הרווקה המבוגרת  ,

תאמת הדבר היחיד שמעניין את אשתי זה לקרוא ספרים ולראות סדרות

ושכול הבית ישרף

 היא יכולה לרבוץ על הספה שעות

שהילדים יהרגו אחד תשני

היא אחת הנשים הכי עצלניות  בעולם

מדי פעם עושה איזה משהו מזיזה את עצמה ,

היא נטו הייתה צריכה אותי בשביל הזרע שלי

להיות בוטה …

ולכן רצוי לקחת עו"ד שישמור 100% על האינטרסים שלכם ללא שום ניגוד אינטרסים

קחו אחד אחד.

עדיף אחד מומלץ.

המחיר בדרך כלל אחיד.

0.5% ממחיר הדירה

וגם אם לא, אפשר להגיע גם ל-0.3% + מע"מ.

בכל מקרה, מצטרף להמלצות החכמים - לא לוותר על עורך דין שייצג אותך בלבד.

בכל מקרה.

לא שווה לקחת עורך דין משותף כדי לחסוך כמה אלפי שקלים (אם בכלל)

זה פוטנציאל לנפילות גדולות יותר 

מי יפתור את הסכסוכים?

עורך דין אחר על חשבונך? (ועל חשבון המוכר?)

ברוב עסקאות הבתים יש סכסוכים ברמה כזאת או אחרת.

ככלל. עו"ד יהיה יותר נאמן לצד הראשון ששכר את שירותיו.

גם אם לא יצהיר זאת.

זה גם חסך לנו את ההתעסקות בלמצוא עורך דין.

בדיעבד היינו כנראה עושים אחרת כי העו"ד הזה ספציפית שהמוכרים הביאו לנו גם לא היה מאוד מוצלח.

אבל החלטנו באמת שלא כדאי לקחת את הסיכון בשביל הפרש כזה.

תודה לכל המגיבים!

ב"ה המכירה הסתיימה בלי הבעיות שהקונה ניסתה לעשות. מסקנה: בגלל שמדובר בכאלה סכומים גדולים אז בהחלט שווה להוציא עוד קצת כסף על עורך דין מטעמכם שיהיה נאמן לחלוטין לאינטרסים שלכם.

עוד לצד x ולא בשיתוף

בדק בית. לראות שאין בדירה פערים,.לפעמים מאוד סמויים.

מדובר בדירה חדשה יחסית שעדיין יש אחריות של הקבלן, ואנחנו גם מכירים קצת את המוכרים, עדיין חשוב לעשות?

פער בעצם המיקום וכו

לפני בעיות ישירות במבנה

גבר עם נזלת סובל לא פחות מאשה אחרי ניתוח 🤭

וברצינות,

רפואה שלמה לשניכם!

קצת אפצ'י וגברים מרוחים על הספה כמו סמרטוט.

המין החזק זה אשכרה נשים!💪

(בסוגריים, נזלות  זה קטע וצריך להתייחס אליהן ברצינות, לרוב הן יושבות על משהו רגשי).

אשכרה אני חבושה במקומות שונים בגוף, על אנטיביוטיקה, גמורה. והוא אומר לי בבוקר "אני לא יכול לקום אני חולה כ"כ, את יכולה לטפל בהם?"

פשוט המשכתי לישון בלי להגיד כלום.

שוחררתי לגמרי.

וברוך ה' הילדים והלכו למסגרות.

הילדים ניקו את הבית ובישלו יחד עם בעלי.

שבת שלום!

אבל, אחרי כל העקיצות על הגברים וכו', כנראה גם בעלך מותש. כנראה שכל הימים האחרונים הוא תיזז בין הבית והילדים אלייך לבית חולים. ליווה, ביקר, ווידא שהכל בסדר וכו'.

באיזשהו מקום אתם כרגע כמו הזוגות שהבעל חוזר מלחימה. הוא רק מחכה להגיע לבית מסודר, שקט עם אוכל חם, ילדים רגועים ואשה שרק מחכה לו. במקביל האשה שהחזיקה לבד את הכל מחכה שבעלה יגיע וסוף סוף יסדר את הבית, ישכיב לישון במקומה, יתן לה לעשות מקלחת רגוע ברצף ולישון לילה בלי לקום.

אז תמשיכי לנוח, תתאוששי, בעז"ה תחלימי - אבל תראי את בעלך, תשדרי לו שאת מבינה שעמוס לו, שאת מעריכה את ההשקעה שלו ואל תזלזלי בזה שהוא לא מרגיש טוב.

שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא

בדיחה נשית ידועה.

אם זה עושה לך טוב בחולייך (או שאת בכלל לא חולה...), תהני מהרגע

וכמובן רפואה שלמה!

זה ידוע שרק אישה שחוותה צירי לחץ בלידה יודעת מה הסבל והכאב שגבר מרגיש עם חום 37 מעלות

תרגישי טוב

החלמה קלה ומהירה

מקווה שתצברי כח בשבת 

אה ואת..
תרגישי טוב
יעבור
 

חח סתם אחותי
אמאלה
אשרייך על התגובה הרגועה

שהגברים סובלים יותר

לפחות כך שמעתי פעם בפודקסט מצויין בשם חושבים טוב

אבל לא נקח מכן את השעשוע