מבחינה אסטטית? מבחינת צניעות? מה?? - תסביר 

אגב,

למה קשה ללכת עם כיסוי ראש?

הפרחים לא נועדו להקל על קושי, אלא לייפות ולגוון - מי שחשב על זה ראשון. השאר עושים כמו תוכים...

יכול להיות שזה מחבב על מי שקשה לה ועושה לה יותר חשק.

אותי אישית זה דוחה ולא ארצה כיסוי כזה.

תדמיין לעצמך שיש לך שיער לא ארוך אבל גם לא קצוץ.. השיער הזה מחמם.

עכשיו קח אותו, תאסוף אותו, ותעטוף את כולו בבד סגור מכל הכיוונים. 

ועכשיו נוסיף על זה- בכל בוקר תקום כמה דקות מוקדם יותר ותאסוף טוב.

ובערב- תנסה להוציא את כל הקשרים כי השיער היה חנוק ואסוף יום שלם.

זה קשה. מאוד!

אני יודעת שכל מי שהולכת עם כיסוי ראש מלא- זאת מסירות נפש! 

הוא אמר שהוא לא מבין את הפרח..

ראש". והוא אמר שהוא לא מבין כמה זה קשה ללכת עם כיסוי ראש. והוא אמר בכל זאת שזה מעצבן אותו.

ובוחן אותם.. יש להם בעל ואת ה' הם יסתדרו איתה.. אני רואה את זה כול פעם שאנשים מסתכלים על נשים

כאילו הם עדיין נערים זה עצוב לי..

הייתי מבינה אם זה היה מצחיק אותך, או גורם לך אפילו ללעוג או משהו...אבל להתעצבן?!..

כל אחד בוחר את סגנון הלבוש שלו לפי טעמו, ומותר לך לא לאהוב משהו, ואפילו לא לאהוב "אופנה" מסוימת, אבל כל עוד אין פה חוסר צניעות או חילול ה' או משהו- על מה בדיוק הכעס?!

וכן, כיסוי ראש זה קשה, מאוד קשה. כמו גם ללכת בצניעות..אז יש בנות שבוחרות לייפות את העניין באמצעות אביזרים שונים, התאמה לבגדים וכו', לא רואה איך זה אמור להפריע או לפגוע במישהו.

בעזהי"ת.

או לחילופין- תנסה אתה ללכת עם כיסוי ראש מלא.

או שאתה ואשתך כותבים מאותו ניק?

אם תוכל להסביר מה מעצבן אותך, אולי תוכל לקבל תשובות שירגיעו אותך

נראה לי התבלבלתם קצת בכיוון...

יכול להיות שזה לא עניין שלו וכו'... אבל אין ספק שיש קצת אמת במה שהוא אומר- הציבור שלנו לצערנו לא מבין את חשיבות הצניעות!! עם כל הקושי שיש בכיסוי ראש מלא... (בתור אחת עם כיסוי ראש מלא)

ההכללה שכיסוי ראש זה קשה ומעצבן ומסירות נפש.

לא לכולן אותו שער ולא אותו קושי ולא אותה השקפה.

לא קשה!

כיף!

רגיל לגמרי!

יש לך סקרי עומק בנושא?

נשים מרשות לעצמן לשים כיסוי מינימאלי כי יש נורמה חברתית להכיל את זה...

כי אין החרמה גורפת של יצרני\מעצבות הסוג כיסוי הזה-גם סגוי כיסוי הטובים שהם מייצרים

כי יש נורמה חברתית לומר שכסר"ש זה קשה- אז נשים מרשות לעצמן לא להתאמץ קצת על זה אלא לשמוט את הכל כי זה קשה

אגב, שמעתי מרב פוסק גדול שיש "לימוד זכות" הלכתי מסויים על מי ששמה כיסוי ראש קטן

אבל זה בהחלט לא מיינסטרים של הלכה שראוי לנהוג כן

אבל עוד לא יצא לי לפגוש בחורה שהיה לה קל או כיף או לא יודעת מה, לשים כיסוי מלא. אם לך זה סבבה, מעולה, אבל מה לעשות שלרוב, וממש לא למיעוט קולני, זה לא עסק קל.

ברור שאין בדברים האלה כדי להתיר כיסוי ראש חלקי, או משהו כזה, אבל כבר פגשתי נשים ששמו חלקי בהתחלה ואחרי תקופה עברו למלא, או שאחרי שנולד להם ילד קיבלו על עצמם להקפיד יותר בנושא. שוב, אני האחרונה שתגיד שללכת ככה זה בסדר, אבל גם ממש ממש לא נראה לי שיש צורך להגזים ולהחרים מעצבות בגלל זה. תאכלס, הרבה מהבגדים שאנחנו קונים בכלל עוצבו ע"י גויים ולציבור חילוני, ואנחנו "מייהדים" אותם, אם זה שרוולונים, חולצות בסיס, תחתיות, ועוד מלא דברים מסביב. האם יש צורך להחרים את המעצבים האלה?! 

אני מסכימה איתך שיש נורמה לשים כיסוי ראש חלקי כי החברה מכילה את זה, אבל בעיני זה עדיף על לא לשים כיסוי בכלל(ולראיה, אפשר לראות את הדור הקודם של האמהות, ששם מי שלא הייתה "דוסית" בהגדרה והלכה עם כיסוי ראש מלא, פשוט לא הייתה שמה כיסוי ראש(אני מניחה שיש יוצאי דופן,אבל בהכללה זה כך). והיום לראות בבחורה צעירה נשואה בלי כיסוי ראש בכלל זה הרבה יותר נדיר...ובעיני זה דווקא חיובי ב"ה, לא מושלם, אבל חיובי).

האם יש יותר נשים ששמתות חצי- בהשוואה שאמהותיהן לא שמו בכלל

או יותר נשים ששמות חצי- בהשוואה לאימהותיהן ששמו מלא?

שאלה שבאמת אין לה תשובה

כמה נשים היו שמות מלא- אם לא היה "אופציה" לשים חצי? כמה לא היו שמות בכלל ?

ראיתי גם נשים שהתחילו בכיסוי ראש מלא והנורמה החברתית "התירה" להם לעבור לכיסוי חלקי.

אני מצטרפת לנשים שאמרו שהם אוהבות את הכיסוי שלהם (אפילו יותר מהשיער)

אני ממש לא יכולה להגיד שאני אוהבת את הכיסוי יותר מהשיער שלי, זה יהיה חטא גדול לאמת. אבל כמו שכבר אמרתי, ברור שזה לא מתיר לחפף בעניין, וב"ה עומדת בניסיון הזה... 

חלושי צודקת, גם נשים כאלה ראיתי. ועדיין התחושה היא שיש פריחה בציבור בתחום.

אבל עדיין, אם חוזרים לפותח השרשור, ואני יוצאת מתוך נקודת הנחה שהוא בכלל דיבר על פרח כקישוט לכיסוי מלא ולא לחלקי, אני חולקת עליו ולא רואה בזה בעיה.

"פרח בתור כיסוי ראש".

כלומר: במקום. וזה "הרגיז" אותו, ה"כאילו" הזה.

אם היה מדובר על "קישוט" - כל גבר ממוצע מבין שבענייני טעמי-נשים בנושאי קישוט, אין בריה (איש) יכולה לעמוד על דעתן...

בעזהי"ת.

אחת הסיבות של כיסוי ראש לנשים היא כדי שיבחינו שהיא נשואה, מעין סימן היכר. אז חצי כיסוי ראש ממש מתאים לתנאי הזה.

[אני לא מצדיקה, ולא חושבת שנכון וצריך ללכת ככה באידאל, ואני בעצמי הולכת עם כיסוי מלא מיום אחרי החתונה.

רק מנסה להסביר את הגישה שעומדת מאחורי זה, שלדעתי יש מקום להבין את זה]

ומלבד מה שאכן אין כאן "סקרים" וכדאי להפסיק לדבר "בשם הרוב" (מה ששומעים או "לא שמעתי" - תלוי גם מאד היכן שמים את האוזן..) - 

יש גם משהו חורה בכך שנשים שבאות "בשם ההקפדה ההלכתית", מוצאות פורקן בהסברות חוזרות ונשנות "כמה זה קשה לכולן"..

זה לא שאין מצוות קשות ושאנחנו מצווים לקיימן למרות הקושי - אבל יש לא מעט דברים שהקושי מתחיל בהם מנקודת ההסתכלות או שהוא סובייקטיבי.

אם ה"אופנה" היתה להגיד שכיסוי ראש מלא זה ממש כיף - כמעט אין לי ספק שלא-מעט נשים - נאמנות לדרכן ללכת אחרי צו האופנה - היו אומרות וחשות מכל הלב שאכן זה "כיף"..

אני פגשתי נשים שהולכות עם כיסוי ראש מלא, וכלל לא עולה בדעתן מציאות אחרת - גם מרגישות עם אחרת "לא שייך ולא אמיתי" - ולא "קשה להן".

[אגב, מבחינה חינוכית - כמעט בטוח שאם חלק מתדמית-השאיפה שיש לכל ילדה פחות או יותר, להיות נשואה ואמא, היה גם ה"שינוי" הזה של מאפיין מובהק של כיסוי ראש מלא, אז זה היה נתפס אצלן ממש כ"חלק" מהענין של שינוי-הסטאטוס, והיה פחות "העבָרה" של היחס לשערן לפני כרווקות, אל הנישואין] 

דוגמה מתחום אחר: מי שהולכים עם ציצית צמר בקיץ (ושרוולים ארוכים), זה קשה?

מי שנוהגים כך - כי לדעת הרמבם כך מקיימים את המצוה דאורייתא, בדרך כלל זה לא "קשה" להם כלל. הם לא מרגישים כל "מסירות נפש". הם מעוניינים להדר במצוה הזאת והפאזה של החום אינה "נחה" כלל על הפאזה של התחושה הנורמלית בקיום המצוה (ואינני נכנס להשוואות. וגם לא לשלילת "לגיטימציה" של אשה לחוש שקשה לה ובכל זאת היא עושה. זה ענין אישי. דיברתי רק על "אידיאולוגיית הקושי" הפומבית).

ולסיום - סיפור: אינני זוכר מי מגדולי ישראל התייחס לתופעה (אולי זה היה הר"מ פיינשטיין זצ"ל), שהיו יהודים שהגיעו מאירופה לאמריקה בזמנו - וממש מסרו את הנפש על שמירת שבת. שם עבדו שבעה ימים בשבוע - וכל שבוע היו מפטרים אותם מעבודה נוספת, אחרי שלא הגיעו לשבת. ובכל-זאת, היו שבניהם כבר לא שמרו שבת. ותמה, זו תורה וזו שכרה? הרי היה צפוי שהילדים שראו את מסירות הנפש על השבת - ילמדו מזה.

וענה: הילדים אכן ראו את האבא מתעקש לשמור שבת - אבל הם גם שמעו כל שבוע את האנחה כמה זה קשה... והסיקו את המסקנות.. ר"ל.

וה' ישמחנו בשמחה של מצוה תמיד.

מעבר לתוכן דבריך -שכוייח

למה הצדיקה צדיקה בלי  מרכאות ואני פנינה במרכאות? מה זה?! אני לא במרכאות!

שהכינוי המלא שלך הוא "פנינה צחורה" - ואני הזכרתי רק את ה"פנינה" אז הזכרתי במרכאות, באין לי יכולת לדעת אם זה שמך...

יש גישות הלכתיות שונות והעיקר הקודקוק. ויש עדות שונות עם מסורות הלכתיות ותרבותיות שונות!!

התגובה היא למאמע צאדיקה-י' איר "לא רוב. מיעוט קולני"

יש ערך לבנדנות או סרטים -לקישוט פאות ומטפחות מלאות. וגם לשמש ככיסוי ראש למי שבלי זה לא תשים. או שהיא שמה מלכתחילה כזה. למה להחרים?!

זה לא סותר שגם קשה לי לשמור שבת לפעמים.

וזה לא מתיר לי שום דבר.

אז זה לא הופף את הלגיטימציה להתלונן - למאפשרת להוריד.

אצלך "זה לא הופך"

אצל אחרות שחזקות פחות ממך- המצב לא כזה.... צר לי לומר

מה לעשות שדבר שחוזרים ואומרים אותו ונותנים לתלונה לגיטימציה- זה מחלחל.... זה משפיע... זה יוצר אווירה ציבורית מסויימת....

בציבור לא נשמעים תלונות על שמירת שבת באתה רמה כמו ששומעים על  צניעות

נראה לי זה גם בא מניסוח\ עמדה נפשית- האם אני מתלוננת על שקשה לי לשמור- או שנאי מתלוננת על המצוות שהן  קשות?

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

בעזהי"ת.

לא חסר לבנים צרות, לך תתעסק בהם...

מותר לו להרגיש לא נוח עם תופעה כזאת בפרהסיא. הוא הסביר יפה למה..

וזה לא גן ילדים, "הבנים והבנות" - זה בני אדם, אלו ואלו (כמו שכתב, "בנורמה החברתית שלנו"). אני מניח שאם היה נתקל במשהו רלוונטי לכאן אצל גברים - היה מעיר גם.

הוא מתאר תופעה רחבה פסולה בציבור שלנו, והוא בהחלט חלק מאותו ציבור.

במה זה שונה מנשים שמתלוננות ורוטנות על בעיות קלאסיות של המין הגברי?

דווקא תקופת ספירת העומר כן מכוונת אותנו לערבות הדדית ודאגה לאחר (אחר=חבר, אשה, משפחה וכד'), ואני שומע שהזעקה שלו באה ממקום אכפתי ומלא אחריות, ולא כהאשמה בלבד.

בעזהי"ת.

ל"ד.": זה אכן עניין לא שלו. זה עניין נשי לגמרי, והתמודדות נשית לגמרי, שגבר לעולם לא יבין (כולל אותך, כמה שתנסה). ויש עניינים ונסיונות של גברים- שגם נשים לעולם לא יבינו. ככה זה, יש הבדלים עצומים בין המינים, וקשה מאוד עד בלתי אפשרי להבין באמת אחד את השני.

אלעד: לא ראיתי שבנות באות ומתלוננות על זה שבנים הולכים עם טישרט, או שהם מתגלחים, או הולכים עם כיפות כאלה ואחרות. אפשר לקבול על תופעה מסויימת, אבל רצוי גם להבין שאין לך דרך באמת להבין מה עובר על מי שמתנסה בזה, כי לעולם לא תגיע למצב הזה.

זכיתי: אני לא חושבת שזה לא צנוע ללכת בלי כיסוי ראש. אולי זה נוגד את ההלכה, אבל אין פה משהו "לא צנוע". אחרי הכל, מה ההבדל בין השיער של בחורה לפני החתונה לבין אחרי החתונה?! הוא נשאר אותו דבר, ומושך אותו דבר. ולכן הוא גם לא צנוע אותו דבר.

יש סיבות אחרות למה לשים כיסוי ראש. צניעות במובן של "לשמור על טהרת הגברים" זה ממש לא קשור לעניין.

לדוגמא, אחת הסיבות הבולטות מתבססת על ההלכה שרווקות לא נשואות לא מכסות את השיער. הרי לכאורה, אם זה לא צנוע חייבים לכסות את זה, כמו שמכסים מרפק וכל דבר אחר. אלא, שהעניין הוא שאישה נשואה\גרושה\אלמנה, שכבר חיה חיי אישות, צריכה מעין "תזכורת" לכך שעדיין היא אמורה להיות צנועה, ואת כל הדברים להוציא אך ורק בתוך הבית. זה אך ורק בשביל האישה, הגבר לא שייך לעניין בכלל.

הדבר היחיד שיכול לקשר את הגבר לעניין, זה שאם אשתו הולכת בלי כיסוי ראש אני חושבת שהיא יוצאת בלא כתובה.

לסיכום: אם היתה פה התבכיינות של אישה שקשה לה עם כיסוי ראש, הייתי עונה לה.

אם היתה פה קבילה של איש, על כך שאישתו הולכת בלי כיסוי- הייתי מנסה לעזור.

אבל כאן- אין עניין בכלל.

ברגע שזה אמור להיות מכוסה, לא משנה למה, זה הופך להיות לא צנוע כשזה חשוף.

זאת לא צריכה להיות בעיה שמכשילה גברים כדי שזה יעניין אותם, שהרי הקלות אצל נשים גוררות הקלות אצל בעליהן,גבר ואשה הם יחידה אחת, זה הולך יחד. לגיטימי לגמרי שגבר ישאל למה נשים לא מקפידות על הלכה.

בעזהי"ת.

לאו דווקא של נשואה, כך שזה לא קשור בכלל לעניין.

ברור שגבר ואישה הם יחידה אחת, על זה אין חולק. אבל שים לב למה שכתבת: גבר ואישה. לא גברים ונשים.

ולכן אחזור על מה שאמרתי- אילו היתה כאן תלונה על האישה הספציפית שלו שמחפפת, היה על מה לדבר. אבל אין זה המצב.

לֵילך פרועות הראש מותר" (שולחן ערוך עה, סעיף ב)

אפילו אם אין דרך להבין באופן אמיתי (ואני לא לגמרי בטוח בזה.)

זה לא אומר שאין למחות על תופעה רחבה. לא בגלל שהוא גבר הוא לא יוכל לדון בנושא

בדיוק כפי שנשים דנות בנושאי תחומי מחשבה, צניעות, לבוש ותכונות בכלל של גברים.

בעזהי"ת.

ושהוא לא מבין בזה כלום, אבל כלום- שיערב לו.

סתם נראה לי מיותר...

אם היה אומר :אין לנשים התמודדות בכך" - אז את יכולה לומר שאינו יכול להבין (למרות שכבר אמרתי: הרי אנו שומעים נשים גם חוץ ממך.. וגם כאן כתבו כמה. חבל לתלות דברים בשם "כולן". ובכלל, "להגיד יש הבדלים עצומים בין המינים וקשה.. עד בלתי אפשרי להבין אחד את השני".. כאילו הכותבת היא היחידה שחיה בעולם שיש בו גברים ונשים ומנוסה בכך - זה קצת לא שייך. אני למשל לא מסכים עם ה"בלתי אפשרי" דומני שנסיוני אינו פחות. אולי עם השנים תסברי ש"אפשרי" אפילו אם לא בגלל זה נהיים אותו דבר?);

אבל בהיות שלא אמר כך - ואדרבה הביע אמפתיה למי שקשה לה - הרי שזה חזר להיות "עניינו" כמי שמעיר על תופעה שבפרהסיא. מה זה קשור ל"ענין נשי". זה ענין של איך היא הולכת ברבים, איזו אוירה זה מקרין ביחס ל"חיפוף" בולט בענין שמשרה אופי התנהגותי בחברה וכו'.

לגבי הטענה (שכנראה ביסוד כל ההסתכלות של "מה זה עניינו") שבכלל אין לנושא הזה כל קשר לצניעות בפני הגברים וכולו נועד לתת "תזכורת" לאשה שהיא צריכה לשמור על צניעות גם אחרי חתונתה... - 

ראשית, עירבוב בין הלכה לדרשות. זו הלכה לכסות את הראש. ואם אדם רואה צורה שבאה ללכת "כאילו כהלכה" אבל בעצם עושה ממנה לדעתו חוכא ואיטלולא ורואה לנכון להעיר על כך - זכותו לא פחות מאשר אם אשה היתה מעירה על כך.

וגם אם אשה היתה מעירה על כאלו שהולכים עם "כיפה-גרוש" מאחורנית (למרות שזה מנהג, מול כיסוי ראש שהוא הלכה) - גם זכותה.

לגבי עצם ה"דרשה": חבל שלוקחים איזשהו טעם ששומעים - וחושבים ש"זהו" וזהו בלבד.  הטעם עצמו "צריך עיון"..  אוי לה לאשה שצריכה "תזכורת" אחרי נישואיה שהיא צריכה "עדיין" להיות צנועה בפני אחרים (רב חיסדא הדריך את בנותיו שתהיינה צנועות בפני בעליהן..).

אבל מעבר לכך - בוודאי שכיסוי ראש הוא ענין של צניעות גם ביחס לגברים: שיער באשה ערוה. ואסור לאיש לקרוא ק"ש כנגד שיער מגולה של נשואה (וכן מותר כנגד רווקה). אז אם מישהי "לא מבינה" מה ההבדל בין רווקה לנשואה, אז הדין משתנה?..

ואכן, יש הבדל: מעבר לכך שרווקה היא בגדר של מישהי שיש ענין בגבולות הנכונים שתמשוך את שימת הלב של מי שירצה להתחתן עימה - הרי שאכן חל שינוי באשה אם היא נשואה או לא. ולא כאן המקום להאריך בכך. ואפשר להבין בשכל ישר לגמרי מדוע שיער של נשואה נחשב לא צנוע בחשיפתו, מול של רווקה. אבל גם אם לא היינו מבינים כלום - כך ההלכה, ובמפורש בקשר לצניעות מול אנשים ומבחינתם (כנ"ל) - אז גמרנו. בין אם מבינים ובין אם לא.

ועוד: ברגע שהנורמה היא שאשה נשואה הולכת עם כיסוי ראש - הרי שמי שחורגת, משדרת אכן חוסר צניעות ואוירה של חוסר צניעות, ושל "משחק" ביחס להלכה בפרהסיא וכאילו "בשם ההלכה".. וזה בוודאי "נוגע" גם לגברים ולכלל החברה. ואם מישהו רואה לנכון להתייחס לכך - זכותו, גם אם אני אישית לא הייתי פותח על כך שירשור.

בעזהי"ת.

רק אני חייבת להעיר- על משהו שכביכול כתבת בשולי דבריך:

רב חיסדא הנחה את בנותיו להיות צנועות גם בפני בעליהן. אך האם כך באמת צריך לנהוג??? האם זהו המיינסטרים בהלכה???

נשים- אל תקשיבו לו!

זוהי דרך שמתאימה למשפחות בודדות מאוד, אם בכלל...

לכתיבתך המתלהמת והיהירה בשירשור זה, לכל מי ש"העז" להראות את טעויות דברייך:

לאחד - "אם מישהו נהנה לדוש בנושא שאין לו קשר אליו ושהוא לא מבין בזה כלום"..

לאחר: "למה אתה מתערב בענין שלא שלך"..

אח"כ (כנראה כשאין מה להשיב לגופו של ענין): "שירשורפלצת"..

ולא פלא שמי שכותבת כך - גם "נתפסת" למה שלא נאמר (בדיוק בהודעה שעליה כביכול "אין לה כח להגיב"), ובאותיות קידוש לבנה: "נשים אל תקשיבו לו"... גובל בטירוף.  

כל ילד שיש לו הבנת הנקרא, מבין היטב מה שנכתב כנגד ה"חוכמה" שלך לתת טעם בלעדי לכיסוי ראש, שאשה כביכול צריכה תזכורת להיות צנועה בפני אחרים אחרי שנישאה.. ועל כך נכתב שאשה אמורה לזכור את צניעותה בפני אחרים באופן טבעי "גם" אחרי שנישאה, וכ"קונטרה" הוזכרו דרך אגב בסוגריים דברי רב חיסדא לבנותיו אפילו בתוך ביתן.

את לקחת את הסוגריים, הוצאת מהקשרן, כאילו נאמרה פה איזו "הלכה", ושמת באותיות קידוש לבנה את האזהרה...  דרך זולה למדי "לענות" כשאין מה לענות.

ואגב, כיוון שכבר הוזכר, תכונת הצניעות נכונה לכולם, גברים ונשים, נשואים ושלא. ותכונת הצניעות אינה דווקא פרטי צורות לבוש אלא לעיתים מתבטאת גם בהם. ומי שחושבת שכאשר היא מתחתנת, התכונה הזו אמורה "להיעלם" ממנה כשהיא בביתה - עלולה גם להימאס על בעלה, חלילה. תופעה מצויה לגמרי בעולם. "צנועה בפני בעלה" זו הדרכה רחבה מאד, יסודה נפשי - ויישומה מישתנה. וראינו הרבה אנשים גדולים ששיבחו את נשיהן שהיו "צנועות".

ולא נרד לרמה הזאת.

אין בכך של "פגיעות אישיות". רק ציטוטים ישירים של דברייך...

צורת כתיבה מבחילה.

אבל כבר כתב ספר החינוך שהתורה לא חייבה להעמיד עצמנו כקיר..

מוטב לחשוב פעמיים לפני שבוחרים בסיגנון שמעביר מדיון לכתיבה קשה כלפי אנשים ולבדוק אם אכן היה הכרחי.

מי שבוחר בכך - יצטרך לזכור מה שנאמר על מי שגר בבית זכוכית לגבי זריקת אבנים.

ולא יתלהמו לריק על אנשים תמימים

מאוד מאוד קשה לכסות את הראש. מאוד!!

בהתחלה זה נראה סבבה ויפה אבל אז זה מציק, זה גורם לנשירה וכל מיני בעיות.

זה נסיון לא קטן!

אני לא חושבת שבהכרח כל הנשים שלא מכסות את כל הראש נוהגות כך מאיזשהו "היתר".

אני אישית יודעת טוב מאוד שצריך לכסות את כל הראש, אני מכירה את ההלכה, אבל בכל זאת לא נוהגת כך?

למה? משולבים בזה הרבה קשיים.

אז אני גם לא משחקת עם זה ושמה פרח, אני משתדלת לשים כמה שאני יכולה בתקווה שיום אחד אכסה הכל.

אבל זה כמו שאני לא אבין מה הקושי בללכת עם ציצית נגיד, או להתפלל 3 תפילות ביום, כך גבר לא יבין את הקושי של ללכת עם כיסוי ראש בפרט ובצניעות בכלל.

זה משהו אחר. אין כאן שום עניין של פלישה, הגיוני שגבר ידבר על זה גם אם הוא לא מבין את הקושי, כשמדובר בלעבור על הלכה זה יהיה פסול למרות כל "ההצדקות" והקשיים, וכיון שזה חד משמעית פסול - לגבר מותר לפתוח את הפה

חשב שאולי איזו אשה עם פרח על הראש תסביר לו.

אף אחת פה לא ממונה להודיע מה "מיותר".

אם היתה אומרת זאת לעצמה - היתה חוסכת כאן כמה אי נעימויות. יש גבול!

שאלה לי,

למה יש הלכות שאפשר לשחק איתן וכאלו שלא?

מצוות טהרת המשפחה קשה לי מאוד !!!

למה אני לא יכולה לקצר לדוג' את ה7 ימי נקיים נאמר ל-4?

אולי תחכימוני? 

סופו להגיע לידי עבירה.

חזר ושנה- נעשית לו כהיתר...

ואם לא נעים לדבר איתו,

אז פשוט תתרגלי לרעש...

אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.

פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.

קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.

וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.

אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק

😅 50/60 או יותר 80/90?

אם הוא מאד מבוגר אז לא הייתי פותחת את זה מולו גם אם הוא מאד סימפטי..

לנו יש רעש של סקסופון מהשכן..רוצה להתחלף?😜

בתחלה חשבנו שהיא שמה שירים, אבל הכל אותו קול. יש פלייליסט קבוע שכולל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, let it go, רק תפילה אשא, הלוליה hello silence my old friend, ועוד כמה קלאסיקות מלפני 15 שנה מינימום.

בעיקר בימי שישי או בערבים. אנחנו לא יכולים לצפות את זה. אם אלו היו שירי מסיבות אולי היה לנו יותר אומץ, אבל כרגע אנחנו לגמרי מתפדחים לדבר איתה על זה.

גם מה נעשה? בזמן שהיא שרה היא בטח לא תשמע דפיקות בדלת, ובזמן אחר זה לא קשור.

מצטרפת לשאלה.

אני משערת שיש לו ירידה בשמיעה ולכן הוא לא שם לב אפילו שזה כל כך גבוה. אם זה מאד מציק שווה לדפוק להתעניין בשלומו ליצור קשר נעים ואז בעדינות לעלות מודעות שלו לעניין. אולי יש לו מכשירי שמיעה ואיתם הוא יכול לשמוע בפחות ווליום? אולי לשמוע באוזניות? אולי בשעות שיותר נוחות?

זה שיח שצריך קודם להגיע ממקום חברי ומתעניין וממקום מכבד לנסות למצוא פתרון

תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אפשר לדעת מי עומד מאחורי הניק ומהן כוונותיו, ולכן חשוב לשמור על גבולות ולא לשתף פרטים אישיים, תמונות או מידע רגיש עם אנשים שלא מכירים באמת. אם מישהו מטריד או גורם לאי־נוחות, כדאי לתעד, לחסום ולדווח למנהלי הפורום. אפשר להיות פתוחים ולעזור לאחרים, ובו בזמן לשמור על עצמנו. 🙏

אז הוא ממש גרוע בזה.

וגם במקרים הרבה יותר מורכבים / מבלבלים / לא ברורים / שכוללים בתוכם ניסיונות יותר עדינים או הדרגתיים במסווה כזה או אחר של עזרה / רצון טוב / הבעת מצוקה / שיתוף / התייעצות / פנייה כאישה ובאמת עוד אינסוף אפשרויות. הכל מהכל ובכל דרך שהיא.

אז המעט שנוכל לעשות זה לשמור על עצמינו, לנקוט משנה זהירות מול כולם, ולהזכיר ולרענן לעצמנו את החשיבות.

הקב"ה נתן לבני האדם כ"כ הרבה כוח ויכולת וזה באמת כ"כ מצער שיש שבוחרים להשתמש בזה לרע. הלוואי שכל אדם יתחבר לטוב שבו, לחלק אלו-ה ממעל שבו, וישתמש בכל כוחותיו אך ורק לטוב.

ב"ה שנזכה כולנו להשתמש רק לטוב בפלטפורמה הזו ובכלל 🙏

ובכלל יש שלל ניקים.

יש כאלה שזה ממש שיטה אצלם - כל גולשת באשר היא לשלוח לה הודעה ולנסות את "מזלם".

וכאמור זה יכול להיות כל אחד/ת. על שלל הניקים השונים.

לפחות שיהיה מקורי

אם הוא הצליח להתחיל עם מישהי

לפעמים יש אנשים בעולם (מסתפק?) שכנראה מאחסנים את המוח שלהם בצנצנת ועובדים בלעדיו.

לק"י

אבל באמת שחשוב להיות עירניים.

ובכללי מי שפונה באישי לאשה נשואה, לגבי דברים שהיא כתבה בפורום, זה לא לעניין.

(לא מדברת על אלה שפותחים בשיחה חברית, כאילו שהם חברים... שזה ברור שזה חשוד).

הייתי נרשם פה עם ניק של אישה, מגיב קצת בפורום, מחכה להם שיבואו ומגיב להם עם פרסומת.

ומזה אפשר להסיק את היקף התופעה הנוראית והמצערת.

שהרבה מהגברים (מבין אלה שבאמת לא רוצים את הטינופת הזו, אך מתפתים בכל זאת, כלומר רובם הגדול של הדוסים, ולא רק), היו מעדיפים יותר מעורבות, שותפות ותמיכה מצד האשה שלהם עם היא מגיעה עם הרבה מאד הבנה, הכלה, אמפתיה, אמון, סבלנות, רצון אמיתי לעזור, ואהבה בלתי מעורערת.

אך בפועל הרבה מהנשים לא מסוגלות לכך או לא מעוניינות בכך. בהחלט אפשר להבין זאת, לדעתי זה חבל, אבל מה לעשות.

זה כואב, מאד. גם לאיש, גם לאשה - השאלה מה עושים אחרי שנותנים זמן לכאוב את הכאב, ומתפנים לחשוב מה הלאה?

"אש בבית עמרם", ולא לחינם אמרו שאין אפוטרופוס לעריות. זה לא אומר עלייך שום דבר, זה הדבר הראשון הכי חשוב בסיטואציה הזו.

עכשיו צריך למצוא תהליך שדרכו עובדים על פיתוח הרגלים חדשים וחיזוק האיפוק והשליטה העצמית. יש מי שזה אצלו עם אוכל, יש מי שזה אצלה עם שופינג, ויש מי שזה קורה להם בנושאים הרגישים האלה.

הכאב מובן, והכאב גם מותר. את זה בכל מקרה אין טעם להכחיש.

איך אפשר לתת כותרת לנושא כל כך עמוק, כואב ומורכב??

אי אפשר.

למעשה:

-אין דבר יותר כואב בעולם מאשר שתי השורות שכתבת. אפשר לבכות על זה שנים. זה הדבר הכי עצוב וקשה שיכול לקרא לך..

-תדעי לך שלעולם נשים לא יבינו את תפיסת העולם של גברים באמת על הנושא הזה. וגם אם יבינו לעולם לא יכילו.. אולי רק אם תלמדי פסיכולוגיה מינית...

הגבר שלך לא ממש בוגד בך. הוא אוהב אותך הכי בעולם.. הוא רק מתמודד עם גירויים שחזקים יותר מכל הרגשות שלו ועובדים רק על הביולוגיה שלו. תקראי שוב את המשפט האחרון. הכוונה היא שאת לא -לא מספיקה לו. הוא לא חושב שאת לא יפה או לא חלילה לא -לא אוהב אתך מספיק. כשגבר צופה בדברים מיניים זה הרבה פעמים מנגן לו רק על הביולוגיה, על התאווה והגוף. זה נטול כל רגש. זה מלא ומוצף תאווה, אבל לא רגש. הרגש שלו תמיד יהיה שמור רק לך. כשהוא נפל הביולוגיה שלו גברה. זה הסיפור.. (מקווה שאני מספיק ברור)

חשוב שתביני אותו! -עד כמה שאת מסוגלת... העולם פיתויים וגירויים שמציבה המדיה היום בפני גברים היא לא נתפסת בעוצמתה. ותדעי לך שאם הוא -כמו שכתבת, נופל רק פעם בהרבה זמן (בתקווה שזה אכן כך ולא בעוד מקומות) זה אומר שהוא ממש עובד על עצמו ומשתדל שזה לא יקרה וכנראה שברגע חולשה נפשית או פיזית, עייפות, הוא לא מצליח ונופל.

אני חושב שזו תעודת גיבור במובן מסויים.. אם הוא נופל רק פעם מכמה חודשים הוא גיבור! שלא תחשבי. אני כלל לא מנרמל את המעשים שלו. זה בעייתי ונוראי לחלוטין. ממש! אבל אם את עושה זום אאוט רגע; תביני, בעלך לא הכי צדיק כמו שרצית או דימיינת. יש לו יצרים והוא נופל. אבל שימי לב! הוא לא "שה תמים", ודווקא בגלל זה: עם זאת שהוא חשוף לעולם הגירויים והתאוות שמציעה המדיה, הוא משתדל וכל כך נלחם לא ליפול, ורק פעם ב.. נכשל. דעי לך שאנשים שחשופים לעולם הזה שמציעה המדיה בדרך כלל מכורים ונמצאים עמוק עמוק בלופ בתוך התוכן הזה. שוב, אני לא מצדיק אותו כלל. אבל רק חשוב שתביני שהוא בתוך מלחמה. הוא לא אוהב את המקום בו הוא נמצא.

דעי לך שזו התמודדות קשה ביותר. "ה"התמודדות של הדור שלנו!!

-אם זה ממש ממש מפריע לך, ונשמע שזה כן, תתייעצי עם רב או יועץ זוגי העוסקים בתחום. חשוב שזה יהיה מישהו עם הבנה עמוקה בנפש האדם ובעל רחבות אופקים. ולאחר מכן אני חושב שאת צריכה לפתוח את הנושא אתו. כן, עם בעלך. אבל לבוא עם מאסה פסיכית של הכלה, הבנה, קבלה. אפס שיפוטיות!!! אפס!!!

אני חושב שרק אם תיגשי איליו ככה, את תצליחי בעז"ה, ואת הולכת לתת לו את המתנה הכי גדולה שנתת לו בחיים.

תגידי לו שאת מבינה אותו ואת ההתמודדות שלו. יודעת שזה קשה. יודעת שזה לא אתה ולא קשור לכל הטוב שביניכם.. אבל את רוצה שביחד הוא ייצא מהג'ורא הזו...

-הכול בהשגחה פרטית! לא סתם את נשואה לגבר הזה, עם ההתמודדות הזו. ולא סתם גילית את זה; כנראה שיש לך שליחות מטורפת שרק את יכולה לעשות. ואת בעז"ה תעשי את זה, ובגדול!

אני לא מכיר את המכלול והמבנה, לכן אני שוב מדגיש: חייבים להתייעץ לפני עם רב וכדומה. מה שכתבתי זו דעתי הענייה. אני לא יועץ ולא רב, ולא עם ניסיון בתחום. רק אדם שחושב קצת ושעבר הרבה. כך שייתכן ואני טועה לגמרי...

אבל מה שבטוח את חייבת לשים בצד את כל החששות, הפחדים הבושה. להיות לביאה. לקחת את החיים שלך והזוגיות והבית שלך בשני הידיים, ולהגיד לעצמך ולאלוקים: "אני מנקה לך ומטהרת לך את המשכן לשכינה שבביתי". "אנא ה' עזור לי!"

מאחל לכם את כל ההצלחה שרק אפשר.

זכרי: ירידה צורך עלייה!

הייתי חוזרת מטבילה והיה נוגע פעם אחת ואז לא מתקרב אליי שבועיים. זאת אומרת שהיה השלכות למעשים שלוִ . ולא הייתי מבינה למה לא מתקרב אליי.

את באמת חייבת להתייעץ עם מישהו..

היום אפשר למצוא -ובוודאי שמגזר שלנו, רבנים כל כך אנושיים. כל כך חדי מחשבה ויחד עם זאת בעלי רגישות.. אני בטוח שאם תרצי תמצאי מישהו כזה.

את חייבת. כמה שזה יהיה לא נעים והכל...

והעיקר להיות חזקה. לקחת נשימה לפני כל צעד ולדעת שה' שם אותך בתוך הסיטואציה ויש לך את הכוחות לעמוד בזה.

את רוצה טוב, אז זה מה שיהיה בסוף.

בטוח!!!

לא לדאוג, לא לדאוג...

בשורות טובות והצלחה רבה..

מה הוא אמר לגבי זה?

ולא מבין ממה אני כל כך פגועה. ולמה לא ממשיכה הלאה ושוכחת מזה כי מבחינתו הוא השתנה ולא יעשה את זה שוב. חייבת לציין שלפני 3 חודשים נפל. הבטיח שלא יקרה שוב. ושבועיים אחרי שוב נפל. ועדיין לא מבין למה אני פגועה .

אני מנסה להבין האם כל אחת הייתה מרגישה פגועה ונבגדת או שאני דרמטית ?

ואני מתעלמת מההשלכות ושמה אותן בצד ושואלת רק לעניין עצם המעשה. שלמרות שנשוי מחפש יזום תמונות. זה מרגיש לי זלזול וחוסר כבוד אליי.

ניסה לעצור ולא הצליח, הבטיח ושוב נפל - קוראים לזה התמכרות. הדרך החוצה מצריכה עזרה מקצועית.

אם כלל החיים שלכם הם טובים, אז זה לא שהוא מחפש אישה אחרת אלא הוא מחפש את ה"סם" שלו. אם הקשר ביניכם הוא תקין מצד עצמו אז באטתה מידה הוא יכל להתחיל לעשן. זה לא בגללך וזה ממש לא שייך לחוסר כבוד כלפייך. כשאדם מכור אז זה פשוט לא בשליטתו גם אם הוא חושב שזה תועבה.

אדם שמבטיח לעצמו שלא יאכל עוד מתוקים ואז אוכל עוגייה אחרי שבועיים שלא אכל, מכור למתוק? או פשוט יש פה פיתוי שלא הצליח לעמוד בו?

בעיניי הנקודה הבעייתית פה היא שלא נוגע בה אחר כך.

כלומר אם נשים לרגע בצד את מה הוא עושה, ונתמקד במה זה משפיע עליה, שם יש עבודה וזה בעיניי הפן החשוב, הפגיעה בזוגיות.

כי עצם המעשה הוא התמודדות שלו מול עצמו. ואם פותחת השרשור הייתה אומרת שזה לא משפיע עליה בשום צורה אבל היא נגעלת או מרגישה נבגדת וכו' הייתי אומרת לה לעשות עבודה פנימית מול עצמה, לעשות הפרדה בין המעשים שלו אל היחס שלו אליה.

אבל ההשלכה המיידית היא פגיעה בזוגיות ולכן זה בעייתי.

זו שאלה מה קרה לפני שקיבל על עצמו לא לאכול יותר מתוקים. ואנחנו יודעים שמיניות היא כוח קצת אחר מתשוקה למתוק.

אבל אני מקבל את הזהירות שלך.

לא כל מי שלא מצליח לעמוד במילה שלו, הוא מכור.

במיוחד אם הוא הבטיח רק בגלל הכעס שלה בלי רצון אמיתי ויצא מנק הנחה שהיא לא תגלה.

ואפשר לבדוק אותם בשאלון די פשוט של 12 צעדים.

למשל בהתמכרות תמיד תהיה הידרדרות מדברים קלים לדברים חמורים יותר.

למשל כפייתיות, למשל שלא בהכרח יש לה קשר לסיפוק המיני בזוגיות (כלומר יכול להיות מצב שהיחסים מעולים ועדיין יש התמכרות)

שלמשל תסמיני גמילה מסוימים למי שמנסה להתנקות.

היד באמת קלה על המילה, מצד שני יש הרבה מכורים שלא מודעים לעצמם.

תרגישי בנוח עם הרגשת הנבגדות.

זה אמנם לא בגידה. ובאמת כמו שכבר כתבו זה נפוץ מאד.

אבל זה לא מצדיק או מכשיר או אומר שזה פחות פוגע ומשפעל.

מבינה אותך ממש.

וכמו אלה שהגיעו - ממליצה ממש להתייעץ. ובאמת נשמע שהוא מכור ולא מצליח להפסיק ואז כדאי לבדוק תהליכי גמילה.

בהצלחה ממש!!

עד כמה זה פוגע באשה

קודם כל זה שאת מרגישה שזה כמו בגידה עבורך, זה בסדר, ככה את רואה את הדברים ואת יודעת מה את רוצה בזוגיות שלך.

זה משהו שגילית רק עכשיו ויכול להיות שהוא לא רואה את זה בתור משהו גדול במימדים שאת רואה את זה, אז פשוט תדבררי את עצמך מולו ותגידי לו בלי לתקוף(כי הוא לא מודע לרמת התסכול והאכזבה שאת חווה כרגע), שגילית את זה לאחרונה, שזה מאוד מפריע לך, תסבירי לו גם למה זה מפריע לך ותשאלי מה גרם לו לעשות את זה?

תפתחי איתו את השיחה בצורה כזו שתיתן לו את האפשרות להגיב לך כדי שתייצרו שיח אמיתי ולא שיח עמדות, כי יכול מאוד להיות שיש בעיה יותר עמוקה שמפריעה לו(לא שזה מצדיק את המעשה) והיא זו שגרמה לו לעשות את זה. - ככה גם תעמדי על מה שמפריע לך וגם תשתמשי בזה בשביל לשפר את הזוגיות שלך.

לפני זמן מה נתן מאיר פרסם כתבה במקור ראשון על כך שהיה מכור לתכניים מיניים והיום הוא מטפל בתחום. ממליץ לפנות אליו או לכל מישהו שהוא בר סמכא בתחום.

קודם כל חיבוק.

כתבת מדהים.

אתה כותב עם המון מודעות.

היית בטיפול?

אתה יודע מה עומד מאחורי זה?

לדברר את זה, את הכאב

לשומן ופחמימות,

להימורים,

לצפייה בתכנים מיניים...

לאו דווקא מניסיון אישי או מקצועי אלא מקריאה על חוויות של אנשים אחרים...

התחושה שבזמן אמת אתה לא יכול לעצור את עצמך, ורגע אחר כך מגיע הכעס ו''למה עשיתי את זה'' והייאוש, וההבנה שלא באמת קיבלת את מה שרצית...

כתבת בעבר שגם אשתך לא יודעת. אולי כדאי לספר לה? אולי כאשר מגיע הייצר, אם תשתך תדע על כך אז היא תוכל לעזור לך לנתב את זה למקום חיובי במקום למקום שפוגע בך?

נשמע קשה.

חיבוק.

זה דיי סיוט. מה זה נותן?

ובכלל צריך הפניה למיון, לא?

הוא כתב על זה בעבר, אפשר לראות בכרטיס שלו.

ומה הבעיה לקבל הפניה למיון אם מתלוננים על כאב בטן חזק?

תקרקע את עצמך מחדש, ותמשיך קדימה.

שנים שלמות לא נעלמות רק בגלל פעם אחת. שנים של מוח לומד, שנים של חיזוק עצמי, שנים של הצלחה - זה מדהים!

של 12 צעדים, היא נחשבת עם יעילות גבוהה.

תקבלי שם גם הזדהות וגם עזרה.

להתחיל מזה שלגלוש ולצפות

זה לא דבר נורא

ובכלל ספק אם זה כזה גרוע

ואז חמלה וקבלה עצמית

כבר משפר את איכות החיים

וזה בסדר שיש סודות

לא על כל דבר שעושים

מישהו צריך לדעת

ואז להמשיך עם הבנה איזה שינוי רוצים לעשות

ולחפש דרך עם יעדים ראליים

מישהי יודעת איך אני מגיעה למשתמשת פה?

איך מתייגים?

למשל "@ סיר לחץ" אבל בלי רווח בין השטרודל לשם המשתמש שאת מקלידה, ואז בוחרת מתוך הרשימה הנפתחת.

@סיר לחץ

לאתר של מאור קפלן. מניחה תמצאי מענה, כי עוסקת גם בנושא הזה.

מאור קפלן – עמוד 2 – להאיר מיניות בריאה

לחפש איזה חלל היא באה למלא.

ומתי את נתפסת לזה. כלומר, מתי יש לך צורך לברוח.

והכי חשוב אהבה וקבלה עצמית. גם במצב הקיים.

הרבה מאד מאד גברים

והרבה נשים

גם הם בצרה הזו.

אך הידיעה הזו טובה רק אם היא מחזקת, ולא להיפך חלילה.

ממליץ לך לא להתפתות מדברי מי שמטילה ספק עד כמה זה נורא. זה בפירוש נורא. אך יש תקווה, ומנסיון אישי - החיים הרבה יותר יפים אחרי שנגמלים.

מצויין שאת רוצה עזרה.

יהי ה' בעזרך.

אל נא תשנאי את עצמך, אך בהחלט כן תשתדלי לשנוא כמה שיותר את הטינופת. השנאה הזאת היא חשובה, ונובעת מאהבה גדולה לטוב.

בהצלחה אחות יקרה.

את שופטת את עצמך מאד לחומרה.

אמא לא טוב. אישה שהוא לא רצה.

זה לא.

זה נושא כאוב ועצוב ואת בעז''ה תצאי מיזה, אבל זה לא את. את אישה טובה.

בעיני לכל התמכרות יש גמילה. אומנם זה קשה להגיד ולעשות אבל נותן תקווה שזה אפשרי.

אנשים נגמרו מסמים קשים מאד, ממצבים חמורים מאד מאד.

בטוחה שאת גם יכולה. ואם היה לך מספיק כח לכתוב פה, תוכלי לאגור עוד כח ולטפל ולהיגמל ולסיים.

מאחלת לך טוב בעז''ה ♥️

קודם כל חיבוק ענק ענק.

ההתמודדות קשה מאוד ולא פשוטה

היא שקופה כי את מסתירה- אבל היא שם.

וכשאת מסתירה משהו- הקושי הוא גם על ההתמודדות וגם על ההסתרה, מנסיון...(רצית הזדהות 😉)

אני לא מחלקת ציונים כמה זה נורא וכמה לא. זה גם לא משנה

את עושה את מישהי אחרת עושה ב'.

זה לא בית משפט.

זה מספיק שזה משהו שלילי ואת מרגישה את ההשלכות ורוצה להיגמל.

כמה דברים

1. הכותרת. תחזקי את עצמך. תמצאי נקודות אור ויש המון. זה דבר אחד שלילי, משמעותי אבל אחד. אני בטוחה שיש המון, ועצם הרצון שלך מוכיח את זה. ממש תרשמי רשימה מפורטת של דברים שאובים בך.

2.חמלה. גם שעושים דבר שהוא נורא מותר לחנות ולחבק ולהכיל את עצמנו. הלקאה עצמית לא מקדמת אלא רק מובילה למעגל קסמים שבסופו נופלים שוב.

3.לזהות דפוס- את שמה לב אם הנפילה קוראים בזמן מסויים? לחץ, חרדה? או חשק מיני לא מסופק? את רוצה את מה ששם טכנית או מה שזה מספק לך?

לכל מה שתעשי פה יש התקדמות בנתיב שונה.

אם זה לחץ וחרדה- לטפל במקור.

אם זה חשק מיני טכני אמיתית רוב הבעלים רק מחכים שהאשה תרצה לשדרג את החיים הסודיים באספקט הזה, לאפשר בעדינות וחכמה להביא לידי כך.

חשוב לי לומר שאם אכן מתגלה דפוס התמכרותי שהוא התמכרות ממש, כדאי לחשוב על עזרה מקצועית.

דבר נוסף שחשוב לי לומר- זה לא צובע את כולך. למה את פוסלת את כולם- זו לא האשה שבעלי רצה זו לא האמא שמגיעה לילדים שלי. אם את נופלת בזה, אז את גם לא מקשיבה להם, מגדלת, מאכילה, מכבסת וכו'? את חברת יכולות הכישורים של אמא כי נפלת? זו עצת היצר הרע שרוצה לדרדר אותנו לתהום נצחית ולא מאפשר לנו לקום ולהמשיך. וזה בטוח לא נכון, טכנית.

העולם שלנו לא שחור ולבן. הטוב והרע משמשים בערבוביא.

ברכת ה' עלייך ומליון חיבוקים!

הוא צריך לדייק את עצמו באופן כללי מול אנשים ולהציב גבולות. ספויילר: לא תמיד זה יהיה נחמד לך.

שכן יעזור הכוונה של איש מקצוע. להרגיש שיש גב של איש מקצוע מול מניפולציות וסחיטות רגשיות חוזרות ונשנות, אל מול הצרכים הזוגיים והמשפחתיים שלנו.

פשוט, הוא לבד. לא מצב שבו הוא מנהל קונפליקט לחץ משני כיוונים.

אם תגיעו להסכמה ביניכם. תוכלו להציב את הגבול. ומותר עד ניתוק מוחלט.

על יעל זק''ש, מנהלת הפורום @נגמרו לי השמות

ממש לא מובן מאליו, משמח ומחמם את הלב, תודה רבה 🙏

אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמש ויישובים באזור בנימין. שווה לברר בכל מקום על חיי הקהילה, האופי התורני ורמת הביטחון בפועל. מאחלת לכם למצוא מקום שתרגישו בו באמת בבית ❤️

מכיר כמה מהם

ואני בטוח שיש רמות שונות של דוסיות וכיפיות

יש התיישבות צעירה, זה יותר סגנון צעיר ואחיד, קראוונים הרבה פעמים...

ויש יישובים 'ותיקים' יותר...

זה בא על חשבון נוחות וקרבה לערים, באיזורים 'מסוכנים' אם זה משהו שמטריד אתכם...

ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישובים עם קהילה תורנית ואווירה משפחתית ❤️

זהו יישוב "תורני פתוח" - חם ומשפחתי, עם גבעה סמוכה ובה 14 משפחות של חלוצים.

גיאוגרפית הוא "חור במרכז הארץ" - 40 דקות מירושלים, אריאל, פתח תקווה ולוד. 30 דקות ממודיעין. 15 דקות מעפרה.

המצב הבטחוני די רגוע בשלוש השנים האחרונות מאז פרוץ המלחמה. אין הרבה אירועים באזור. [מה שקרה בעין רייא, ליד נווה צוף, בערב יום הכיפורים הוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל, והמטיילים חזרו למעיינות בהמוניהם].

מוזמנים להתייעץ בפרטי. אני כמעט לא כאן.

אם ככה כל הישובים ביו"ש נחשבים בסדר.