עזרה בבקשה..חפצ

היי,אני שבוע לפני לידה שניה בעז"ה.

שנה שעברה נולד לי בן ובעלי רצה שהרב עובדיה או רב גדול אחר יהיה הסנדק שלו

מכיון שלא הרגשתי טוב אחרי הלידה והיה קשה לי לנסוע הרבה הוא ויתר ונתן לאביו להיות הסנדק.

כעת בבן השני לכאורה זה תורו של אבי להיות הסנדק אבל הוא מתעקש עכשיו שזה יהיה רב.

הוא לא מוכן לעשות שאלת רב לגבי זה.

השאלה שלי היא האם לותר(בעצם גם על כבודו של אבי שאני מאוד אוהבת)

למען השלום בית,או להלחם על זה בתוקף שזה יכול לגרום להרבה בלאגן...

מה דעתכם?

לא לוותר ולא להלחםיהודיה מא"י

למצוא או ליצור זמן רגוע לדבר עם בעלך ולנסות לגרום לו להבין את חשיבות הענין עבורך

לנסות בזמן הזה גם להבין את בעלך, למה זה כ"כ חשוב לו, ולמה בעצם הוא לא מוכן לעשות שאלת רב?

 

(ואולי גם הפעם את לא תרגישי טוב אחרי הלידה ולא תוכלו לנסוע? הגיוני מאוד זה לא נהיה קל יותר מלידה ללידה...)

בעניינים האלה היתי עושה את רצון בעלי...ת.
אל תשכחי שאת חייבת בכבודו לפני כבוד אביך..
עם כל הקושי, לא סתם התורה ציוותה אותנו בכך.

היתי מנסה לבקש, אבל אם זה מאוד חשוב לו, אחכה לברית הבאה..

וחוצמיזה- לכי תדעי איך תרגישי
"להילחם" בוודאי שלא כדאי..ד.

אבל אפשר לדבר בנחת:

 

תסבירי לו שאת חוששת שזה ייתפס כפגיעה בכבוד אביך, אחרי שאביו כבר היה סנדק. תגידי לו שבהיות שהטעם שהוא רוצה רב זה מן הסתם בתור סגולה לילד, אז אולי כדאי לשאול רב - שמא יותר סגולה זה אם יהיה הכיבוד הורים הזה, בפרט בנתון שהצד השני כבר היה.

 

אם יתעקש מאד, ואת יכולה - אז לענ"ד זו תהיה גבורת נפש לוותר. ועדיף בפרט במצב הנוכחי שטרם לידה, שצריכה לבוא מתוך שמחה ושלום.

ןבמקרה כזה, תסכימו שהבן הבא בעז"ה - יהיה אביך סנדק... (וכמובן תסבירו לאביך שהוא רצה כך עוד לפני הלידה הקודמת ומה שקרה אז. ושאתם מתכננים עליו להבא..)

ענ"ד.

 

 

נ.ב. לגופו של ענין - אני חושב דווקא שאת צודקת. אבל לאבות צעירים לפעמים מאד קשה להבין את זה.

לא הבנתי. אשמח אם את או מישהו אחר יאיר את עינייאלעד

בעלך מתעקש, כנראה מתוך חשיבה תורנית, שהסדנק יהיה רב,

אבל לא מוכן לשאול את הרב מה התורה עצמה חושבת על זה?

 

אז מדוע הנושא כ"כ חשוב לו? זה לא תרתי דסתרי?

אני לא הבנתי עניין הלכתי אחרמאמע צאדיקה

יולדת נחשבת לפחות חולה שאין בו סכנה

(לא זוכרת אם יותר מכך... בשעת לילה כזו ספרים רחוקים לי)

מבחינה רפואית ליולדת יש חובה לנוח כמה שיותר- זה אומר לשכב במיטה, ולא להיטלטל בדרכים

מבחינה רפואית והלכתית התינוק לפני ואחרי הברית נחשב חולה שיש בו סכנה- בכלל לא טוב לטלטל אותו בדרכים

אז למה האבא חושב לעצמו שכדי לקיים את ההלכה- הוא יכול להעמיד שני בני משפחה שלו במצד אנטי-הלכתי בהחלט?

(כלומר לצאת לטייל לעיר של רב אחר שיהיה סנדק...)

 

 

 

 

 

אצלינו במשפחה נהוג שמכיוון שהאישה היא שעשתה את כל העמל הגדול בתינוק- היא זו שקובעת את כל הדברים- מה, מי, איפה, מה לא, וכשהיא אומרת שיש דבר שהוא אפילו חחש ספק מעל לכוחות שלה- אז מידי מוותרים על זה

 

עם ההבנה לדברייך - אני לא בטוחד.

שאת "מחזקת" אותה כרגע בהם..

 

האם עצם ההכנסה להתלבטויות כאלה, אינה מחלישה יותר?

 

הרי לא האיש שאל - אלא האשה..

 

 

מבחינה הלכתית עדיף האבאלבבה

שיהיה במזל טוב ולידה קלה בעז"ה!

 

גם בעלי רצה שהרב שלו יהיה הסנדק והוא באצילותו אמר שאם יש אבא או סבא שמצפים לכך זה עדיף ויש לכך מעלה גדולה של כיבוד הורים

 

על כן, לעניות דעתי, פשוט תבקשי מבעלך לדבר על כך עם הרב הפוסק שלכם / רב הקהילה ( כמובן לא הרב שברצונו לכבד בסנדקאות!)

 

שיגיד לו "אני מעוניים שאתה תהיה הסנדק אך אישתי מעדיפה את אביה" ואני בטוחה שהרב ישיב לו אותה תשובה שאנו קיבלנו

 

בהצלחה

מבחינה הלכתית גדול השלום-ביתאלעד

שדוחה את התור המקודש בין אבי האב לאבי האם.

זה נכון מאוד.ד.

כל השאר - ענין של שכל, טאקט, יכולת התגברות וחוכמת המידות.

אפשר שיהיו לילד שני סנדקים?יאמוש

למה להסתפק באחד? הילד יקבל גם סנדק רב וגם סבא סנדק.

לא להילחם.אבישפ
למען השלום בית עושים הכל. בשביל עניין פעוט שכזה לא כדאי לפתוח חזית מלחמה שעלולה, חלילה, לערער את הזוגיות. זו בסך הכל ברית ואת יכולה להתגמש על כך. מזל טוב.
אני מניחה שהברית היתה כבר מזמן....+mp8

העצות יהיו לפעם הבאה!!

 

מזל טוב והרבה נחת, מקווה שהכל התקיים בשמחה ובהשלמה!

אז שתשתף מה היה בסוף...ציליגילימימיאחרונה
נפתרה התעלומהפשוט אני..

כל חורף חוזר לו אותו סיפור,

תעלומה עקשנית, ממש סיוט חמור:

הבכור מתקלח ושר לו שירים,

ואחריו נשארים רק מים קרים.


הדוד דלק שעות, עבד כמו חייל,

ובכל זאת אין לי מים, ממש חבל.

חשבנו: יש תקלה, הדוד חלוד

לא ידענו מה עושה שם הילד החמוד.


פותח את המים החמים בלי בושה,

ומשם מתחילה הדרמה הקשה.

הוא מחכה שהמים יתקררו ויהיו נעימים,

הדוד מתרוקן, הילד שמח בעננים.


רק כשהטמפרטורה “מושלמת”, לא פחות,

הוא מתחיל להתקלח אחרי שהדוד פרש לאנחות.

וכל זה, כן כן, אני לא מדבר שטויות,

במקום לפתוח מראש על טמפרטורות ראויות.


הוא כמובן חמוד ובכלל לא סדיסט,

אך יש מלא הפתעות בגידול ילד אוטיסט.

ננחם את עצמנו שהסיפור עוד לא אבוד,

הרי יש קצבת נכות שמשלמת על הדוד.

נהניתי מאוד מהשיר!מתואמת

(כמובן, לא מהמקרה המתואר...)

בתור אמא לשני אוטיסטים חמודים (השנייה עוד קטנה מכדי להתקלח בעצמה) אני יכולה להזדהות... (גם אם זה לא קורה אצלנו כך בדיוק - ולו רק כי החימום של המים אצלנו עובד על גז, אז אי אפשר לגמור את המים החמים...)

השיר חמוד והתיוג הזה הוא פליטת פהשלג דאשתקד

הילדים המתוקים שלנו (עם קשיים שלהם אבל ממש לא אוטיסטים), מתנהלים בדיוק באותה צורה.

אבל כל עוד הם רבים ביניהם על מי בסדר ומי לא בסדר, שיהנו 😅

הם עושים את זה בלי להבין שאם הם יווסתו נכוןמתואמת

את הברז - הם יקבלו מים נעימים?

כי לפי מה שאני מבינה, זה מה שעבר בראש של הילד של פותח השרשור: הוא פשוט לא הבין שאם הוא מכוון את הברז על המים הכי חמים - הם יישארו חמים כל עוד יש בדוד מים חמים... (לא מדובר פה על מתבגר שנהנה להיות במקלחת שעות סתם ככה...)

תספרי לי את על אוטיסטיםשלג דאשתקד
לתומי חשבתי שהאוטיסטים נהנים גם כן לשבת שעתיים במקלחת, כי זו אחלה הזדמנות שלהם להתבודד ולחלום להנאתם...
אולי באמת יש אוטיסטים כאלהמתואמת
אבל ממה שאני מכירה - זה פשוט חוסר מודעות לזמן, ואולי באמת לפונקציות נוסםות כמו כיוון המים... (אבל אני מכירה אוטיסטים בתפקוד גבוה)
כמו אנשים לא אוטיסטיםיעל מהדרוםאחרונה
לק"י


סביר להניח שגם אצל האוטיסטים- חלקם אוהבים מים, חלקם לחלום, חלקם מתקשים להתארגן יעיל וכו'.

מקום של תורהשירגול

שלום אני מתעניינת לשמוע על מקומות עם קהילה תורנית שמתאימה לזוג צעיר. מקום שיש בו נגיד כולל( במקום ישיבה).

לא מקומות גדולים כמו עיר.

יש הרבה בישובים כולל/ישיבה עם כוללהסטוריאחרונה
כדאי למקד יותר מה אתם מחפשים.
בבקשה תקראוLibi9999

לפני כמה שנים הייתי במקום של ייאוש.

התחתנתי צעירה ותמימה  עם אדם שפגע בי ורמס אותי יום־יום, מהרגע שנכנסנו לנישואים.

אחרי שנים של פחד והשפלה, הגיע רגע אחד מכריע – תקרית שבה הוא הרים עליי יד.

באותו יום קיבלתי החלטה: אני הולכת, ולא חוזרת.

ועשיתי את זה.

עזבתי עם הילדים שלי ויצאתי לדרך חדשה.

המשפחה תמכה בי, החברות והחברים עטפו אותי, וכולם היו גאים בי – אפילו בני משפחה שלו.

והכי חשוב: אני גאה בעצמי.

עברתי מהחושך אל האור.

הצלתי את עצמי – בזמן.

והצלתי את הילדים שלי.

היום אני במקום אחר לגמרי.

יש לי עסק פרטי, יש לי רישיון, ובעזרת השם יהיה לי גם בית משלי.

ועדיין, כמו לכל מי שעבר טראומה, יש תקופות של נפילות באנרגיה.

אולי זיכרונות, אולי פצעים שהודחקו.

לא מזמן, כשמצאתי את עצמי שוב במצב ירוד, עלו בי תמונות מהעבר:

איך אחרי מכות או יריקות לפנים הוא היה יוצא מהבית,

ואני נשארת לבד בחדר, בוכה,

עם הילדים הקטנים סביבי.

בלי למי לספר, בלי כתף להישען עליה.

ואז נזכרתי איך הייתי מגיעה לכאן, כותבת שרשור,

ואנשים זרים – טובים – היו מגיבים, מחזקים, מרימים אותי מהרצפה.

כי אז באמת לא היה לי עם מי לשתף.

כשקיבלתי את ההחלטה להתגרש, אנשים לא האמינו שאעשה את זה.

זה היה צעד אמיץ, כמעט בלתי נתפס.

והיום אני רוצה לומר תודה.

עברו כמה שנים, אבל תודה על האנושיות, על הטוב, על היד המושטת.

רק לומר: בסוף יש סוף טוב, גם אם הדרך קשה וכואבת.

יש אור גדול בדרך.

תהיי חזקה.

תאמיני בעצמך 

יש משהו שמפריע לי ואשמח לשתףאנונימית:)

בעלי ואני ב"ה בזוגיות מהממת ואוהבת באמת.

היום קרה משהו שמפריע לי ואני מתלבטת אם אני מגזימה או שזה באמת מציק. בעלי סטודנט והלך ללמוד למבחן שלו עם מישהי מהלימודים, כדי שתשלים לו חומר שהפסיד במהלך החודשים האחרונים במילואים. זה עורר בי פתאום רגשות של קנאות מה הוא יישב עם בחורה לבד והיא תסביר לו? מה ואם הם יצחקו פתאום וכו... אני קנאית בהגזמה או שמה?

חחחח תודה

לא לשבת אחד על אחד עם בני המין השני?יעל מהדרום

לק"י


לא לפתח קשרים אישיים וכדומה.

לא משנה לימודים/ עבודה.

עזרת הפורום שוב בעניין רכב 7 מקומותlizi

מישהו מכיר מניסיון ויודע להמליץ בין טיוטה היילנדר לבנם קיה סורנטו

שניהם חצי היברידיים, 7 מקומות

לשימוש עירוני


תודה 🙏 

אשכרה עברו 5 שנים מאז? לא יאומן. עברנו מגפה עולמיתדי שרוט

ומלחמת קיום מאז. יש צורך בעוד אחד כזה? פעם הייתי מצחיק.


 

יאללה בואו נצחק קצת על עצמנו. מקווה שאצליח להעלות חיוך - נשואים טריים

 

עוד אחד דחוף ממשלאחדשה
אמאל'ה הזמן טסססספשוט אני..

וכן, פעם היית מאוד מצחיק 😝

אבל גם היום ❤️

וואו אני ממש זוכרת את השרשור הזהנגמרו לי השמות
כמה צחקתי, זה באמת ענק! 😂
וואו זה לבכות 🤣🤣אונמר
איך עושים כזה? אם אני רוצה לעשות עליו מילים אחרות.מישהי נשואה
??
גם אני אשמח לדעת אחרי שאת מגלהלחוח
יש כל מיני תוכנות של כתוביותאפרסקהאחרונה
אחריות הורית לוקה בחסרלביטה

מה אפשר לעשות כשהאחריות ההורית של ההורה השני לוקה בחסר?

אסביר,

הוא איש טוב ואבא טוב.

לא משנה המצב בינינו, הוא לא רלוונטי.

מתייחסת רק להתנהגות שלו כהורה.


כשהילדים בבית איתו, יש כאוס.

הוא לא מחזיק. לא מקפיד על דברים שצריכים להיות בשגרה.

הכל מרגיש כמו אווירת עלא באב עלא.

חוזרת למגבות על הספה, בגדים מלוכלכים על הרצפה שני ס"מ מהסל, וילדים חצופים ומשתוללים שצריך פלוגה כדי להרגיע אותם.  


כשהילדים איתי, יש רוגע והרמוניה.

מקפידה איתם על חוקים, סדר, זמנים.

הכל ברוגע ושלווה. אין חיכוכים. כל אחד תופס את הפינה שלו ויש אווירה של קסם בבית.

עד שהוא נכנס הביתה.

הילדים פשוט מריחים את הפשרנות שלו לדעתי.

על הכל הוא מוותר.

מעניש, ומוותר. מאיים. לא מקיים שיח.

עכשיו, כמובן שאני לא מושלמת. אבל מפה ועד הורה שהילדים איתו בכאוס מוחלט יש פער רציני.


פרקטית, להיות הורה 24/7 מבחינתי לא אופציונלי.

אני גם ככה איתם המון שעות לבד. באהבה ושמחה.

ויש לי כמובן דברים שאני מחויבת אליהם מול עצמי.

מעבר לעובדה שאם אתמסר ככה, בוודאות אשחק עד היסוד.


ניסיתי לומר לו, לרמוז, לבקש על דברים ספציפיים.

עדיין הכל נותר על כנו.

מה כן אפשר לעשות? 

מבינה אבלמקלדתי פתח

מה שמתואר לא מבטא חוסר אחריות הורית. לא נשמע שמדובר במשהו מסכן את הילד או חוסר דרגה למשהו בסיסי. בגדים על הרצפה ומגבות מפוזרות? זה אומר שקילח אותם/דאג שיתקלחו?

זה מעצבן בטירוף, אני יודעת וגם אצלינו ככה. אבל לא מעיד על כלום.

לגבי גבולות, גם כאן זה נתון לדיון, אבל לא נשמע משהו אקוטי או חריג. 

ויכוח סוער - אוכל קנוי - בבקשה בבקשה תעזרו לי!זקן ושבע ימים

אשתי לא אוהבת לבשל אבל טובה בזה, אמא שלה לעומת זאת שורפת סלט. בקיצור זה לא הצד החזק שלהן. אשתי כל הזמן אומרת שיש ביצה במקרר ואפשר להכין חביתה, ויש ירקות אפשר לחתוך סלט, ולכן לא מבשלת. ואני אומר לה שאני רעב והלוואי והייתי יודע לבשל אוכל, אוכל אמיתי. בישולים. סירים. הבנתם..


בקיצור, חזרנו שבת מההורים שלה, עם מה שמתיימר להיקרא "אוכל", וכל השבוע אני רעב! אומר לה אולי תוכלי להכין משהו, את טובה בזה. היא אומרת לי שיש אוכל מההורים שלה, או שאני אכין חביתה, מצידה לא חסר אוכל.


אז עשיתי מעשה - הלכתי לקנות אוכל מוכן, פיצה שווה, המבורגר טוב, סושי מפנק..


חזרתי ואמרתי לה  - זה שלי! אני רעב!


ואז היא נפגעה ממני ממש. אמרה לי שהיא גם עובדת קשה, וגם רעבה, וזה לא בסדר שאני לא חולק איתה. אז אמרתי לה שהיא טוענת שיש מלא אוכל בבית, אז מה פתאום היא מתנפלת על מה שקניתי? לא בקטע של קמצנות , אלא בקטע של אם את בסתר ליבך גם רעבה וגם יודעת שאין באמת מה לאכול ושסלט לא באמת משביע, אז מה את מחכה שאני אקנה אוכל מבחוץ ואז אוכלת לי אותו??


בקיצור - מה דעתכם? האם אני באמת לא בסדר במצב הזה? 

וואלה מפתיעמקינטה

האמת שאני באמת לא חושב שהתגובה שלך טובה,

ואתה גם בטח כבר הבנת את זה,

בתכלס כמו שאמרו לפני זה באמת לא בעיה לבשל, אני מבשל בבית ואשתי כמעט לא מבשלת, אני בד"כ דורג שיהיה לה אוכל מוכן.

וכן לפעמים קופץ לי בראש שבא לי לפעמים שיפנקו אותי באוכל טוב ואני יכול להבין ומאיפה זה בא לך, אבל ויש כאן אבל ללכת ולקנות אוכל, לבוא איתו הביתה, ולצפות שזה יעבור בשלום??

בחייאת לא באמת חשבת חח

פעם הבאה או שתכין אוכל וזה לא מסובך או שתלך לאכול אבל תזמין גם לה חח 

אולי יעניין אותך