בתור אשה, אם לילדים שהתחתנו ומדריכת כלות - בנות רבות מן החברה שלנו מרגישות כמוך. אך מתוך הכנה נכונה במהלך הדרכת הכלות, ושינוי כללי בתפיסה ובתובנות לפני ומיד לאחר הנישואין - הרווח כולו שלך. הקשר החשוב ביותר והקדוש ביותר, אכן קדוש - כי הוא אינו מתחיל בגיל צעיר בתור שעשוע, אלא נשמר בלבדית לעת בו כורתים ברית עם האחד והיחיד. 

בעז"ה תתארסו בשעה טובה, תתחילי את ההדרכה,  הנושא יעלה ולאט לאט בתהליך, ייבנה בך הרצון לקיים יחסי אישות. ולאחר החתונה לאט לאט תבנו את הצד הזה של הקשר יחדיו.

מזל טוב ותזכו לבנות בית נאמן בישראל. 

זה נכון שיש בעייתיות מסויימת בדרך שכל הנושא נלמד בגיל העשרה. החשש מפני "שימוש" במתנה הנפלאה הזו, בגיל ובצורה הלא נכונה, יוצר מצב שההתייחסות לכך היא שלילית ואז כשמגיע הזמן הנכון - לאחר חתונה, קשה מאוד לפתע להוריד את כל המחסומים.. אבל אם מסתכלים על זה כמו על דברים אחרים - למשל אכילה של אוכל לא כשר והפוך מזה - סעודת מצווה, אז קל יותר להבין שהדבר קדוש כאשר נעשה בצורה הנכונה.

זה טבעי לחשוש ובוודאי בחברה כמו שלנו. אבל כמו דברים רבים בחיי הנישואין, נותנים לדברים לזרום ומגלים עולמות מופלאים... כמובן שחשוב מאוד - הכרחי!! לקבל הכוונה נכונה ממדריכת כלות. אם את מרגישה שההדרכה לא מספקת - אל תוותרי!! תתייעצי עם דמות שאת מרגישה בנוח לפנות אליה - מורה, חברה וכו'. והעיקר: המון המון מזל טוב!!

תדאגי לבחור במדריכת כלות טובה,

כזו שעוסקת גם בעניינים צנועים, כמובן בכבוד ובעדינות.

היא תוכל להרגיע אותך מאוד מאוד

בהצלחה ומזל טוב!

יש מי שעובר לו מייד ויש מי שסוחב עוד ועוד.

תפילה , שיחה ישירה עם בעלך. התייעצות אם יש צורך.

נא לזכור שזה תהליך ולא מקל קסמים.

יש גם רגשות לבעל שלך.

שזה שבחברה הדתית יש צניעות ולא מדברים על זה בצורה גלויה,

זה מה שהופך את העניין למפחיד אצל חלק מהבנות ואולי גם כמה מהבנים.

אני מניחה שבכל חברה יש כאלו שמפחדים אבל לא יעיזו להגיד את זה.

ההמלצות שנתנו לך לפני בוודאי מועילות, וגם לדבר על זה עם בן הזוג (לפני או אחרי החתונה זה תלוי במידת הקשר.)

להתקדם לאט לאט אחרי החתונה, בלי לחץ ועם הרבה הבנה בינכם הפחד יעבור מן הסתם. ואם לא תמיד אפשר להעזר באנשי מקצוע.

לדעתי כדאי לדבר על הנושא עם אישיות בוגרת ומנוסה שמכירה אותך או עם מדריכת הכלות שלך (חשוב לבחור מישהי שתרגישי חופשי לשאול שאלות ולשתף)

ולא עם חברה נשואה! זה יכול רק להזיק, מניסיון כואב..

עם כל הכבוד לפורום, לא נראה ששייך (וגם לא יעיל) להעלות כאן את הנושא, את צריכה מישהו שמכיר אותך באופן אישי

שיהיה לך מזל טוב ובהצלחה,

הפחד שלך מובן ביותר, העיקר- לא לפחד מהפחד, להבין שזה טבעי, להאמין, להתפלל, ולחשוב חיובי

עם ה"דתיים".

הבעיה האמיתית, היא אצל אחת כמו זו שדיברה איתך שכ"כ איבדה (או - יתכן - מציגה כאילו איבדה. כבר ראינו דברים כאלה אצל "חילוניים" גם-כן..) את החוש האנושי הבסיסי, העדין והטהור והמכובד, עד שאינה חשה את הגועל, ההתבהמות וה"לא-שייך", שבדברים כאלו לא בנישואין.

מוטב היה אם לא היית משוחחת עם "בעלת ניסיון" מפוקפק שכזה, אלא עם מי שחוותה מה זה להתחתן בטהרה, ותופסת וחשה את ערך הקישור העמוק של נישואין, של הקמת בית, שרק מתוכו כל צדדי החיים תופסים את מקומם - כמגלים אותו - ובערך אחר לגמרי. את זה, כבר הפסידה "בעלת הניסיון" האומללה, שאינה מכירה בבעייתה ומייחסת "בעיה" לאחרים.

ה"פחד" ביסודו אינו רע. הוא מראה על תפיסה נכונה של השונוּת, של רשות היחיד שלך, של הצניעות. 

כדי להעלות את המושגים הללו שיתכללו בתוך המציאות החדשה של הנישואין ויעצימו אותה, צריך אכן לתפוס את השינוי המהותי שבבנין בית (דבר שקיים באמת ב"חוש הטבעי" דווקא של ה"דתיים" ושל סתם נורמליות, שחשים חזק שאכן "איש ואשתו" זה אחרת. משפחה. זה אמת וגם המשך של מורשת מאד ארוכה ומושרשת). לתפוס איך דווקא מתוך השונות נבנה קשר של אישיות אל אישיות בבנין אחד, בקדושה, מה שנותן לכל הדברים משמעות עמוקה שמבטאת את קשר-הבנין הזה.

כך רגש הצניעות, ורשות היחיד והשונוּת, שבצדק שמו גבולות לפני נישואין - מתחברים אל המדרגה החדשה והפנימית יותר של נישואין. כדי לבנות ביחד אמיתי, טוב שיש קודם את המיוחדות של כל אחד בלי טשטוש. זה מעצים את ההתחברות של הנישואין.

ובאמת בשביל זה, כמו שהציעו לך, כדאי לקחת הדרכת כלות טובה - ממישהי שיש לה גם ידע נכון, גם תפיסת חיים יהודית-ערכית וגם שמחת חיים טבעית. ובעז"ה הכל יבוא על מקומו בשלום. ואת עוד תזכי בעז"ה לראות איך דווקא ה"פחד" הראשוני הביא אותך למעלות של שמחה, שאלו שמעולם לא חשו - לצערנו - "מה יש לפחד".. - לא זכו לו. ה' ירחם.

להפך, דווקא היהדות מתייחסת ליחסי אישות כמשהו טהור מאד. לא מזמן קראתי מאמר לפי חסידות חב"ד, שבעצם בכל מעשה של יחסי האישות, הזוג מכניס את הקב"ה בינהם. רואים את זה במיוחד שמתוך כך הרי יש אפשרות לתינוק, שהוא יצירת חיים חדשים. כאשר הכל נעשה מתוך טהרת המשפחה, השכינה נמצאת בין בני הזוג, וזה דבר שדווקא דתיים יותר מבינים.

מניחה שבלימודי הכנה לחתונה, ילמדו אותך זאת. בהצלחה

צריך לראות למה זה כ"כ מפחיד אותך. כמובן שזה דבר חדש ולפני כל דבר חדש אנחנו מפחדים.

קודם כל דברי כמובן עם מדריכת הכלות שלך.

שאלת עלינו- אני אישית ממש לא פחדתי וגם חיכיתי לזה מאד. וכן שמרתי נגיעה לגמרילפני החתונה, פשוט רציתי להיות קרובה אליו כמה שיותר...אני חושבת שיש עוד הרבה בנות דתיות שגם לפני החתונה לא מפחדות ודווקא מצפות. וגם אצל חילוניות יש שחוששות מזה- בדיוק כמוך.

היתרון שלך- שאת מאד סומכת על בן זוגך לעתיד, שיש לכם מחויבות ואחריות, ואתם מגיעים לרגע הזה בשיא החיבור והשמחה שלכם אחד בשני, ובעיני זה יתרון משמעותי של הבנות הדתיות.

את צריכה לשוחח עם משהי דתייה, מבוגרת מספיק, עדיף משהי עם הכשרה מתאימה- כמו מדריכת כלות.

תפרסי בפנייה בדיוק מה החששות שלך (את זה אל תעשי כאן בפורום...)ואז תראי,

יכול להיות שיש לך מחשבות לא נכונות ושיחה כזו  תבהיר לך בדיוק מה זה יחסי אישות ומאד תעזור ותרגיע. ואולי יש משהו אישית אצלך שיותר קשה לך מאחרות ,ואז כמובן יש הרבה מה לעשות עם זה ויש מה לעבוד.

באופן כללי- כנראה שהתפיסה שלך לגבי מקומה של האישה בקיום יחסים לא ממש נכונה , אישה יכולה מאד להנות מיחסים , ואלו גם הדרכות חז"ל לכך שהאיש יעזור לה להגיע להנאה כמה שיותר גדולה.

 מה שכדאי, ואני אנסה לעשות את זה כמה שיותר נקי פה בפורום- זה הזמן שלך גם להכיר את הגוף שלך ולהתחיל להתחבר למקומות שפחות הכרת ויש גם מה לעשות מבחינה טכנית.

מומלץ (אחרי האירוסין) ללכת לרופאת נשים שמכינה כלות (מעבר לנתינת כדורים כדי שהמחזור לא ייפול בחתונה) אני אישית הייתי אצל חנה קטן והיא גם נתנה לי הדרכות מעשיות איך להתכונן בזמן עד החתונה וגם אפשר לשאול אותה שאלות. וגם ההסברים שלה לגבי מה שבד"כ מפחיד בנות מאד מרגיעים.

גבר עם נזלת סובל לא פחות מאשה אחרי ניתוח 🤭

וברצינות,

רפואה שלמה לשניכם!

קצת אפצ'י וגברים מרוחים על הספה כמו סמרטוט.

המין החזק זה אשכרה נשים!💪

(בסוגריים, נזלות  זה קטע וצריך להתייחס אליהן ברצינות, לרוב הן יושבות על משהו רגשי).

אשכרה אני חבושה במקומות שונים בגוף, על אנטיביוטיקה, גמורה. והוא אומר לי בבוקר "אני לא יכול לקום אני חולה כ"כ, את יכולה לטפל בהם?"

פשוט המשכתי לישון בלי להגיד כלום.

שוחררתי לגמרי.

וברוך ה' הילדים והלכו למסגרות.

הילדים ניקו את הבית ובישלו יחד עם בעלי.

שבת שלום!

אבל, אחרי כל העקיצות על הגברים וכו', כנראה גם בעלך מותש. כנראה שכל הימים האחרונים הוא תיזז בין הבית והילדים אלייך לבית חולים. ליווה, ביקר, ווידא שהכל בסדר וכו'.

באיזשהו מקום אתם כרגע כמו הזוגות שהבעל חוזר מלחימה. הוא רק מחכה להגיע לבית מסודר, שקט עם אוכל חם, ילדים רגועים ואשה שרק מחכה לו. במקביל האשה שהחזיקה לבד את הכל מחכה שבעלה יגיע וסוף סוף יסדר את הבית, ישכיב לישון במקומה, יתן לה לעשות מקלחת רגוע ברצף ולישון לילה בלי לקום.

אז תמשיכי לנוח, תתאוששי, בעז"ה תחלימי - אבל תראי את בעלך, תשדרי לו שאת מבינה שעמוס לו, שאת מעריכה את ההשקעה שלו ואל תזלזלי בזה שהוא לא מרגיש טוב.

שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא

בדיחה נשית ידועה.

אם זה עושה לך טוב בחולייך (או שאת בכלל לא חולה...), תהני מהרגע

וכמובן רפואה שלמה!

זה ידוע שרק אישה שחוותה צירי לחץ בלידה יודעת מה הסבל והכאב שגבר מרגיש עם חום 37 מעלות

תרגישי טוב

החלמה קלה ומהירה

מקווה שתצברי כח בשבת 

(כמובן, לא מהמקרה המתואר...)

בתור אמא לשני אוטיסטים חמודים (השנייה עוד קטנה מכדי להתקלח בעצמה) אני יכולה להזדהות... (גם אם זה לא קורה אצלנו כך בדיוק - ולו רק כי החימום של המים אצלנו עובד על גז, אז אי אפשר לגמור את המים החמים...)

הילדים המתוקים שלנו (עם קשיים שלהם אבל ממש לא אוטיסטים), מתנהלים בדיוק באותה צורה.

אבל כל עוד הם רבים ביניהם על מי בסדר ומי לא בסדר, שיהנו 😅

את הברז - הם יקבלו מים נעימים?

כי לפי מה שאני מבינה, זה מה שעבר בראש של הילד של פותח השרשור: הוא פשוט לא הבין שאם הוא מכוון את הברז על המים הכי חמים - הם יישארו חמים כל עוד יש בדוד מים חמים... (לא מדובר פה על מתבגר שנהנה להיות במקלחת שעות סתם ככה...)

סביר להניח שגם אצל האוטיסטים- חלקם אוהבים מים, חלקם לחלום, חלקם מתקשים להתארגן יעיל וכו'.

כמו שאמר מי שאמר:

להיות אבא לנער אוטיסט בן 14, זה לדבר איתו על הבדלים בשיטת המשטר בין מדינות שונות בקרן אפריקה, או על שיטות מתקדמות לייצור מים כבדים בכור גרעיני, ואז לרדת על הריצפה בשביל לקשור לו את השרוכים...

היה שלב ששקלנו לשים ברז חשמלי כדי להגביל את המים במקלחות.

איני מכיר אותך ואת תשתיות המים בביתך.

אבל שווה (ברצינות) להזמין בעל מקצוע לבדוק את העניין.

1.גם תוכל מראש לכוון לאיזה טמפרטורה נעימה לו והיא תשאר ככה לאורך כל המקלחת ותמיד. חורף קיץ סתיו אביב.

2. אין בזבוז של מים חמים

3. דקה אחריו הבא בתור יכול להכנס בלי צורך לחכות שהדוד יתחמם.

כספית לחמם ליטר מים בגז קצת יותר יקר מאשר בדוד

אבל במקרה שלך זה יצא זול יותר

מכבים לפני שבת.

ואם שוכחים אז צריך להקפיד ממש, לפתוח את הברז על מים קרים בלבד.

זה מה שהבנתי, לנו אין חימום מים בגז. 

מכבים לפני השבת או חג ואם חורף אז אין מים חמים (כי יש בעיה עם מים של דוד ) ואם קיץ זה מהדוד שמש.... בכל מקרה 24 שעות בלי מים חמים להתקלח אפשר לחיות מתקלחים לפני שבת ובצאת השבת....

מכבים את המכשיר לפני שבת.

פעם בשנה בממוצע אני שוכח לכבות לפני שבת, אז אני סוגר את הברז הראשי של כל המים החמים בבית כדי שלא נגיע לידי חילול שבת בשוגג.

אם כן, יש לי פיתרון אוטומטי בשבילך.

האמת חשבתי על כך.

על בקר חשמלי.

השאלה אם יש משהו שיודע להיות מסונכרן לפי שבתות וחגים

כניסה ויציאת שבת וכו'

אם אני לא טועה עלה סביב 3-4 אלף לפני 7 שנים

אבל זה שדרוג למקלחת!

זה קצת יותר יקר מדוד פר ליטר.

וגם גורם למקלחות ארוכות יותר (בזבוז גז ומים)

אבל זה מונע את הצורך בהחלפת פלאנץ

מונע מריבות על מי גמר את המים

ומשפר את חווית המקלחת

מי שמתקין את זה זה לא מטעמי חסכון בכסף

בדיוק כמו שמייבש כביסה משפר חיים אבל מגדיל הוצאות

ואנחנו משלמים סביב 1.5 שקל לשעת עבודה של דוד.

וזה היה לפני הרפורמה שעברנו לבזק אנרג'י.

מניחה שיש במגוון מחירים, ואולי אפשר להכין ערכות ולהכין בלי הדרכה.

הכיף מבחינתי בזה שאפשר לפטפט תוך כדי.

כמה אתן מוכנות להשקיע פר משתתפת?
ואם לא דחוף לכן מפעילה מבחוץ אפשר סדנת DIY פשוטה יש מלא אופציות

עיצוב שוקולד לפרלינים

ציור בקפה

יש לי המלצות..

תלוי מי הקבוצה, כל אחת לוקחת הביתה או משהו שיוצר קולז

לרב זה על קנווס, עם מדבקה צובעים ומסירחם את המדבקה אז יוצא לכולן יפה ..

אפשר להזמין דברים ספציפיים.

עטרה

054-946-6341

יש לה סדנאות מגוונות

לדעתי היא תוכל לתת לך מענה מדיוק

בעבר היתה גם ניק מאוד מוכר כאן