אספר לך כדי לעודד אותך שהיה לי בדיוק אותו דבר, רק הפרש של 5 חודשים אחרי הלידה - נכנסתי להריון.

והתחושות היו אותן תחושות קשות.

אספר לך שההריון היה קל, כמעט לא מורגש - הרגשתי שה' רוצה לרפד לי את הקושי.

הילדים בהפרש של שנה וחודשיים, וזה ת ע נ ו ג ! בתחילה היה קשה, הגדול עדיין לא הלך כשהקטנה נולדה! אבל לאחר זמן, זה נהיה פשוט כיף, הם גדלים כתאומים (הקטנה גמלה את עצמה מטיטול, כי ראתה את אחיה הגדול...), הכל היה יחד.

מותר לך להרגיש מה שאת מרגישה, כי זה קשה! אבל תדעי שה' הטוב לא זורק אותך לקושי, הוא ייתן לך כלים להתמודד.

אפשר להבין שזו חתכת התמודדות.

והנה עשית החלטה משמעותית שמראה על כוחות שיש בך להעזר בהם .

באמת לא קל לגדל שני זאטוטים,ומאידך,את לא צריכה מישהו מבחוץ שיספר שיש לא מעט שעושות זאת.

בינתיים,תציירי לך תמונה, שאת נעזרת באנשים סביבך, לאחר הלידה הבאה.

אולי כדאי לכוון את המחשבות למה שכן ניתן לעשות ,כדי שהעניין יהיה יותר אפשרי להכלה.

אם את נשארת רק עם תחושות מאד מעיקות-אולי כדאי להעזר באשת מקצוע.

ליבי איתך.מאד מבינה את החששות וגם יודעת שיש דרכי התמודדות.

מברכת שתגיעי להשלמה ויהיה לך רק טוב!

יש לי גם הפרש קטן בין הילדים.

בערך 4 וחצי חודשים הפרש בין ההריונות.

ההבדל ביניינו שאנחנו במודע לא מנענו. וידענו שסיכוי סביר שיהיה הריון, (קבלתי מחזור מסודר. ההריון הראשון נקלט ב"ה מהר).

שמחנו בהריון. התרגשנו.

וכמו שנעמנונה כתבה, גם לי ההריון הזה היה הרבה יותר קל. בקושי הרגשתי אותו. אין מה להשוות בכלל את הבחילות בין ההריונות. רק בסוף קצת היה יותר קשה לסחוב אבל לא היתה מגדירה את זה כמשהו בלתי נסבל.

ילדתי קצת לפני הזמן אז בסוף יש הפרש של שנה וטיפה בין הילדים.

והם מתוקים מתוקים!!! זה לא גיל שהגדול כבר יודע מה זה לקנא (בד"כ). והוא ממש שמח באחות הקטנה. מאוהב בה!!! מטפל בה. קורא לה כל היום. דואג לה. מביא לה דברים. ואני מאמינה שהיא קצת תגדל יותר הם יהיו חברים טובים.

לא יודעת מה היו הסיבות שרציתם בגללם למנוע. אבל ילדים צמודים זה לא בהכרח קשה כמו שזה נראה (זה גם לא כזה קל, כמו שגם ילד אחד זה לא בהכרח קל. אבל עם כל ילד בא הכוח והאהבה שצריך בשבילו).

ואם את רוצה, אפשר לדבר באישי. רק קחי בחשבון ששלי ממש תינוקות, אז הנסיון שלי לא כזה ארוך טווח.

ואני מאמינה ש"קשה וקל זה מאת השם" כלומר אם נגזר שיהיה לי קשה אז יהיה עם ילד אחד ואם נגזר שיהיה קל אז גם עם צפופים יהיה מצוין.

ובטוח שאם זה מה שהשם נתן לך זה מה שהכי טוב בשבילך.

ובמבט לאחור נכון שיש קושי טכני של: טיטולים, בקבוקים, מוצצים, בכיות וכד' אבל ההנאה שבלגדל אותם יחד לאורך כל הדרך היא בלתי ניתנת לתאור.

שיהיה בקלות ובשמחה!

זה היה קשההההה בטירווווףףףףף

באמת זה נשמע לי הזוי עכשיו, רווח כזה כמו שהיה לי בהתחלה. אין לי מושג איך שרדתי.

הייתרון במקרה שלך, הוא שאת לא חיה בסרטים כמו שאני חייתי, ככה שבניגוד אלי, כנראה שלא תהיי בהלם כמו שאני הייתי

בטח בעלך רואה את המצב ויהיה עם היד על הדופק וישים לב איך את מחזיקה מעמד, ואני ממליצה שלא תשחקי אותה גיבורה, ותשתפי גם את הסובבים אתכם בחששות שלך (שהם, כאמור, מאוד מאוד אמיתיים - מנסיוני), כך שהאנשים שאוהבים אתכם ושאתם חשובים להם, יוכלו בבוא הזמן לקחת חלק ולעזור.

"האדם מתכנן תוכניות ואלוהים צוחק" - התוכניות בגדול השתשבשו מאוד, אבל חשוב שהחיים באופן כללי ימשיכו, והיקרים לכם יוכלו לעזור לכם בזה. אני מאמינה ומאחלת שבטווח הרחוק מאוד-מאוד, זה לא ייראה שיבוש כל כך גדול (בע"ה אפילו שיבוש לטובה!)

אשמח גם במסרים אישיים, אם תרגישי צורך.

גם עצה מעשית חשובה.

תדאגי לעצמך!!!

הריון מעמיס על הגוף. לידה מעמיסה על הגוף, הנקה מעמיסה על הגוף (במידה ואת מניקה/הנקת)

בטח ובטח ששני הריונות צפופים כ"כ מעמיסים על הגוף.

אז אני יודעת שהמציאות לא תמיד מאפשרת את הדברים הבאים, אבל במידת האפשר כדאי ליישם.

תאכלי טוב: ארוחת בוקר עשירה וטובה, ארוחת צהריים או ערב חמה, רצוי כולל מנה בשרית או מנת דג. ארוחת ביניים טובות. להעשיר את התפריט בדגנים מלאים, קטניות, אגוזים, שקדים וגרעינים. כמובן לאכול גם הרבה ירקות ופירות.

נוסף לכך, תתפנקי בדברים שכיף לך לאכול, משוקולד וממתקים, ועד לצ'יפס. אלו כמובן רק דוגמאות. תתפנקי על מה שאת אוהבת, שיהיה לך כיף. (בפרופורציה כמובן...)

תשתדלי לנוח. כל פעם שהתינוק שלך ישן - לכי לישון איתו ביחד. הכביסה לא תבכה והכלים לא יברחו. אפשר גם אם מתאים לך להתכרבל איתו ביחד, זה גם כיף, ולרוב יגרום לו לישון יותר, ואז גם את תוכלי לישון יותר.

תעשי דברים כייפים, שעושים לך הרגשה טובה, מה שנחשב אצלך לבילוי.

ובנוסף לכל אלו, לכי לעשות בדיקות דם כוללות לבדוק אם לא חסרים לי אי אילו ויטמינים ומינרלים. אם כן, תדאגי להשלים אותם

ויגעת ומצאת תאמין, הרווח הצפוף הזה משתלם בהמון בחינות אח"כ

שיהיה בקלות ובשמחה!

ולהתפלל אי"ה שהקב"ה ישלח לך ולכם את כל הכוחות שצריך...

תודה רבה על התגובות המעודדות. חיממתן לי את הלב וחיזקתן אותי. בעז"ה אשתדל ליישם ולשמוח באמת.

תודה תודה! 

זו הייתה בטח החלטה מאוד לא פשוטה עבורכם, אתם אמיצים!

אני בטוחה שה' הטוב יראה את המסירות נפש שלכם וישלח לכם הרבה כח ושמחה וכל מה שצריך

שיהיה בשעה טובה ובשמחה ונחת

במקרה הספציפי

בהריונות בכלל

ותמיד....

בס"ג

הייתי אדישה נכנסתי להיריון אחרי כמה חודשים ושגיליתי בוא נגיד שרציתי שה' יקח אותי.. כל פעם התפללתי שאולי זה לא נכון הגעתי לרופאת נשים התפללתי שאין דופק (נורא נורא להגיד אבל מבחינה נפשית הייתי גמורה ובבקשה לא לשפוט אותי) הרופאה אמרה שלא רק שיש דופק יש שני דופק ואז נשברתי לחלוטין. התקשרתי לאמא שלי בוכה בהיסטריה היא הרגיעה אותי שהיא תצא לפנסיה מוקדמת ותעזור לי אחותי אמרה לי שהיא תעזור. כולם הבטיחו עזרה. ורק בעלי היה באורות. אחרי חודש עשיתי אולטרסאונד וגילו שאחד מהעוברים נספג קיצר נשאר אחד והוקל לי. זה היה היריון קשה מבחינה נפשית לא הפסקתי לבכות מבחינתי זה היה סוף העולם. גם פחדתי מהלידה ומשוב לגדל תינוק כשהקטן בן שנה וטיפה. רק התחיל ללכת לא מדבר צריך את אמא.שלו.. הגיע חודש תשיעי בכיתי בהיסטריה. בעלי הושיב אותי הכין לי יוגרוט עזים עם גרנולה וסלט פירות כל ערב והכין לי מילקשייק מחלב עזים כל ערב... רעדתי מפחד אבל נירגעתי קצת הגעתי למצב שרק רציתי להיות מאחורי זה ולהתחיל להתמודד. ילדתי  בקלוות יתרה מה שבראשון לא היה. 3 לחיצות והיא הייתה בחוץ.בהתחלה לא נקשרתי לילדה. ישר אמרתי לבעלי קח אותה אבל אז הלכתי לחדר תינוקות וראיתי אותה וזלגו לי דמעות וביקשתי סליחה מבורא עולם על איך שהתנהגתי ועל עך שלא שמחתי במה שנתן לי (אני בטוחה שה' לא כועס במיוחד שאנחנו בהיריון ומלאות הורמונים הוא מבין את המצב) אך הרגשתי נוראית. היה לי נס הילדה הייתה מושלמת בקושי עם גזים נוחה היה לי כל כך מושלם איתה שכבר רציתי עוד... הבן שלי והיא היום חברים הכי טובים וזה היתרון הענק בפערים קטנים. את תברכי על זה כל כך עם הזמן נשמה.. ואני כל כך מבינה אותך.. ה' ישלח לך כוחות כמו שלי הוא שלח

להצלחתך בכל העניין, למרות כל הקושי הרב המובן ב-100% זיכרי תמיד שיש משהוא למעלה שיודע בדיוק מה טוב עבורנו למרות שאנחנו לא תמיד מסוגלים להבין את זה....

מתפללת להצלחתך....

שלך. אל תדאגי. אשמח לשלוח לך מסר אישי...

10 חודשים מהלידה, ואני תכננתי להניק לפחות שנתיים. ובהתחלה גם אני הרגשתי כמוך. אבל עם הזמן, התחברתי אליו, וכבר ממש חיכיתי ללדת אותו.

היום יש לי הפרש של שנה וחצי ואני מאושרת. לא מתכוונת לקחת גלולות לעולם! הם אחים כל כך  טובים!

הלוואי וה' תמיד יביא לי ילדים כאלה

בלידת פג והם גדלים נהדר 

שיהיה בשעה טובה בקלות ובשמחה מתוך אמונה שהקב"ה לא מעמד אדם במצב שאינו יכול לעמוד בו, הוא הרי זה שנותן לנו את  הכלים - הכוחות ,הכסף, הבריאות ומעמיד אותנו בסיטואציות. אז בואו נסמוך עליו ונאמין בו 

וכמובן מותר ורצוי להרבות בתפילה שיעזור ויתן כוח ויכולת

לא התנסתי עדיין בלידות צפופות,

אני אוהבת רווחים... ב"ה שהתחתנתי צעירה מאוד,

ויש לי עוד שנים ארוכות שאוכל בהם ללדת ואני לא בקטע של 7 ילדים...

אין לי מה לייעץ כל כך, אבל אני שולחת לך חיבוק ועידוד...

אני יודעת שזה לא קל... 

אולי תנסי מעכשיו לחסוך קצת לעזרה בתשלום אחרי הלידה...

לא יודעת אם אפשרי או לא, אבל אם כן, אז זה מקל.

מעכשיו תשתפי את אחיות שלך אם יש לך אחיות,

ותבקשי מהן שאחרי הלידה, וגם עכשיו עם התינוק ,

ינסו לפנות זמן לעזור לך בטיפול בתינוק ובעבודות הבית.

גם אחים בנים יכולים לעזור אם הם באופי כזה... 

תרתמי גם את ההורים שלך לעזור לך כמה שיותר עם התינוק ועם הבית,

אם זה לא מסובך להם מאוד.

מצטרפת להמלצות שתעשי דברים שאת אוהבת, תאכלי טוב , טעים ובריא.

לא הייתי ממליצה לגרום לתינוק לישון הרבה יותר ממה שהוא צריך...

אבל לא הייתי במצב שלך אז אין לי מושג איך מרגישים ומה רצוי ומה מצוי...

שולחת לך ברכה ותפילה להצלחה.

ברור הלחץ שלך וכל הכבוד על ההחלטה האמיצה להמשיך בהריון. אצ זוכה להביא לעולם נשמה שה' רוצה בה-זה דבר מדהים!

גם לי יש צפופים, את 5 הגדולים ילדתי אחד אחרי השני, (בין שנה לשנתיים ביניהם) לא היה קל, אבל זה מדהים! הבית מלא קטנים חמודים ואת מנצחת על כולם. מקלחות משותפות, תחומי עניין דומים (היום לכי תשכנעי את כולם לראות אותו סרט...)   את 2 הקטנות ילדתי בהפרשים יותר גדולים ודוקא אז היה יותר קשה נפשית.

הקשר בין הגדולות (שנה וחודשיים) למשל הוא כיפי ומקסים, הן ביחד בבגדים מבחירה, חברות אוהבות להגיע,ואף פעם לא הייתי צריכה להעלות ספרי לימוד  למחסן-מקסימום להעביר מדף בארון....גם מריבות זה דבר בריא, ונראה לי כשההפרשים גדולים מידי א"א לריב

בקשר אלייך-תפרגני לעצמך מכל הלב! כשגיליתי את ההריון החמישי קצת נבהלתי, והאחות בטיפת חלב אמרה לי: מכאן את יוצאת לסופר, קונה בוכטות של כלים חד"פ , אח"כ תלכי לקנות שניצלים קפואים, אלה שמלאים כימיקלים... עדיפה אמא שמחה ורגועה, על כל סלטי הקינואה שבעולם.

את עצמך תפנקי בדברים יותר בריאים, תקחי שכנה צעירה שתטייל איתו קצת ותוכלי לנוח (עולה גרושים),וגם תיקני בגד הריון מהמם, ששווה להיות בשבילו בהריון גם שנה הבאה....

אל תדאגי- ה' נותן כוחות! כשתחבקי בעז"ה את החבילה המתוקה,לא תביני איך פעם חשבת אחרת...

שוב - באמת תודה רבה! בעלי ואני קראנו אתמול את כל התגובות ופשוט התרחב לנו הלב. הרבה יותר קל לנו עכשיו. עשיתן דבר עצום בשבילנו, ובאמת תודה גם למי שהייתה לה ביקורת עלינו ולא כתבה אותה. היינו ממש צריכים את העידוד והתמיכה האלה.

אלפי אלפי תודות!

ממש מעריכה אותך על ההתמודדות שלך (וכן, גם אם לא בחרת את זה, הבחירה שלך להתמודד ולא ליפול ולהישבר היא עצומה).

אני רוצה להוסיף על כל העצות פה - כדאי שתהיה לך מישהי תומכת מבחינה נפשית במהלך התקופה הזו. בעל זה נהדר, אבל הוא בתוך זה, וגם לא קשה בסופו-של-דבר. אז זו יכולה להיות חברה טובה, אמא, אישה בוגרת שאת מעריכה, או אפילו עזרה של ממש, במימון כספי (אם אתם מסוגלים להרשות זאת).

ממש מאחלת לך כל האושר והשמחה שבעולם. יכולה גם לתת דוגמה מעצמי - יש לי הפרש של שנה וחצי בין הגדולים, וזה אמנם פחות "נורא" מאשר אצלך (ואני גם רציתי באותו זמן להיכנס להיריון נוסף), והיום, כשהם גדולים, זה מקסים איך שהם משחקים ביחד, אוהבים וגם רבים, ובקיצור - אחים טובים. (אני יודעת שעוד סיפרו לך דוגמאות כאלה, אבל אולי ככל שתשמעי יותר סיפורים תוכלי להתעודד יותר).

היריון קל ומאושר!

אני תמיד פירגנתי לעצמי בגדי הריון שווים. יותר מתמיד.

בהצלחה!!!

והקטע הוא..עד שה' מביא לי קצת אמונה שבע"ה יהיה בסדר, והם יגדלו ביחד שזה לא כזה נורא..

באה מישי ואומרת בחצי טון זלזול : "הבן שלך עוד לא בן שנה, לא? "...

אז דחילק. כל אלו שחושבות שעם האמירות האלו הן עושות משהו טוב- עדיף לפעמים לשתוק.

פרקתי.

מצטרפת לקודמותיי.

הכל מדוייק בע"ה.

לא יהיה קל בהתחלה ואח"כ זה תענוג אין לי אישית הפרשים כאלו צפופים אבל מכירה הרבה נשים מרצון ולא מרצון.

לא להתבייש לבקש עזרה.

בהצלחה!

ובכללי מנצלת אחסון לגובה כמה שאפשר.

אם את שומרת בגדים גם שקטנים עליהם אז שקיות ואקום בתוך ארגזי מצעים או מדפים עליונים/מעל ארונות

חייבת אותה

ואני שואלת לגבי בגדים של יומיום לא אחסון

שכל המיטות יהיו עם ארגזי מצעים עמוקים זה המון אחסון..

אפילו שולחן סלון ראיתי שיש עם כמו ארגז כזה.

ואם אין ארגז מצעים אז אפשר לשים קופסאות שקופות גדולות מתחת למיטב של הילדים ולאחסן שם.

אם יש אפשרות לאחסן אצל ההורים בגדים שכבר קטנים/עגלות /ציוד שמשתמשים רק פעם ב...

אני אישית מעבירה הלאה בגדים שקטנים לנו אבל לשמור אצל ההורים זו אופציה טובה.

השידה נמוכה ולכן עדיף במקומה ארון גבוה עד התקרה.

את יכולה גם לתלות ארון מעל המכונת כביסה שיתן לך עוד אחסון.

אם יש מקום במסדרון אפשר לשים ארון צר כזה לעוד אחסון

אני מחפשת איל להוסיף ארון או מקום לבגדי היומיום שלי ושל בעלי

אחסון אני מאלתרת

אבל להתלבש נמאס לי מהצפיפות הנוראית הזאת במדפים

סליחה על השאלה...

אצלנו הבגדים של כולם מאוחסנים בשני ארונות של דלת אחת, ארון של שלוש דלתות, ארון תלייה אחד ברוחב של דלת וחצי וחמישה מגירונים. 11 נפשות... (האחסון מתחלק בין החדרים כמובן)

באופן כללי אני לא מאמינה בארונות גדולים בבית, כי בעיניי הם תופסים מקום...

אני שמתי בארון של הילדים מדף נתלה, שמאפשר לי לאחסן יותר דברים בארון.

ואני שמה בארון דברים בשתי שכבות, קדמי ואחורי.

לילדים שבני 4 ו 6, לכל אחד יש מדף אחד, הדברים הקטנים נמצאים במדפים הנתלים, וחוץ מזה יש מקום לתלייה לכל הילדים.

מהמקס סטוק מדפים כאלה של סידור נעליים, והנחתי את זה מעל השידה, והשתמשתי במדפים לשים בגדים במקום נעליים. מקווה שהבנת למה התכוונתי. עלה לי בזמנו בערך 100 שקל

שמה לך פה דוגמא למשהו דומה:

https://www.ace.co.il/5770029?utm_source=google&utm_medium=cpc&utm_content=731896064861_177204583129&utm_term=&matchtype=&gad_source=1&gad_campaignid=22192422213&gbraid=0AAAAAD9Br5B90G3fJUbCaNw4VGbSF3I30&gclid=Cj0KCQiAnJHMBhDAARIsABr7b854x8zSZ03mL1J1vasi-mqteNlfHCY9qHigZ4eOH9D1glMHstPokPQaAqDHEALw_wcB

איפה הארון נמצא כרגע? הוא לא בחדר שלך?

אם לא ישאיר מקום לעריסה ואת מתכוונת להישאר בדירה לטוח ארוך ובעז"ה עוד ילדים - לדעתי חבל להכניס ארון לחדר אם לא ישאיר מקום למרות שאת לא חייבת ארון עמוק או גדול מאוד.

אצלי ארון עומק 60 ונכנסים בו בגדים גם ב2 שורות אז אפשר פחות ועדיין יהיה לתועלת

זה מאוד תלוי גם מה גודל החדר. אצלי ארון על קיר כמעט שלם 3.2 מטר (הזמנתי 2 ארונות אותו דבר והצמדנו אותם) אם הייתי לוקחת ארון אחד 1.6 היה נשאר לא מעט מקום לעריסה אם הייתי צריכה

ויש גם ארונות במידות שונות שאולי יוכלו להתאים ואפשר אולי להכניס לחדר של הילדה. אצלי באחד מחדרי הילדים יש ארון 1.2 מטר וזה אחלה

אני בכל אופן כן בעד ארון נוסף. וגבוה ככל שניתן. אולי בחדר אחר אפילו? יש לכם? אני אוהבת שלכל דבר יש מקום מוגדר זה פחות בלאגן בעיניים וההפרדה ביניכם לבין הילדה זה יתרון

חדר ממד וחדר הורים

בממד יש את הארון בגדים

מדף אחד לילדה

2 לבעלי

3 לי

2 למצעים ומגבות

ותליה מפוצצת של בעלי ושלי

אני מחפשת להכניס ארון בחדר הורים אפילו שאני ממש לא רוצה

מהארון שלכם

אני אישית שמה מצעים בארגז מצעים של המיטה (שלנו) ואצל הילדים מתחת למיטה יש לי תיבות פלסטיק ענקיות על גלגלים שאני מאחסנת בהן מצעים בין היתר

מגבות - הייתי קונה ארונית שירות לשירותים. חבל על המקום וזה גם לא ככ פרקטי בעיניי שזה לא במקלחת. יש בעיצובים ממש יפים

או פינטרסט פתרונות אחסון עם ניצול חכם של החלל. אלו פתרונות של נגרות בהתאמה אישית

אבל אם זו הדירה שלכם ואתם מתכננים להישאר ב"ה לאורך זמן שווה להשקיע בזה כספית בעיני.

דוגמה לרעיון - לעשות ארון במסגרת מסביב למיטה כולל נישה מהצד שתשמש אותך כמו שידת לילה אם את צריכה.

מה גודל הארון שיש לכם? נשמע בית ממש ממש פיצי אם את אומרת שבהכנסת ארון לחדר שינה לא יישאר מקום לעריסה..

קנינו כזה לפני כמה שנים

אני בטוחה שזה לא מה שהיה

(אני מדברת על 4 שנים לפחות)

זה חמוד, יש דברים בטח לא רלוונטי לזוג "דוס" אז אפשר לסנן ..

באסה קצת שזה לשימוש חדפ

השפה לא כל כך נקיה, חלק מהקלפים כללו שאלות טריוויה על סצנות מיניות בסרטים, וחלק מהקלפים כללו משימות שפחות התאימו לנו.

אבל כן הייתי אומרת 70% מזה היה מוצלח, מה שבעייתי זה הסגנון וההגשה.

זה תלוי עד כמה מפריע לכם דברים כאלו.

יש להם ערכה שהיא לכאורה לדתיים, אבל בפועל הם אמרו שפשוט הוציאו את השאלות הכי בעייתיות (על צפייה בפורנו ויחסים עם אחרים). היו שאלות כמו "למי בינכם יש הכי הרבה סיכוי לחזור בתשובה?" שזה לא בעייתי בפני עצמו, אבל זה מראה שזה לא באמת מנוסח לדתיים.

הכל יחסים - משחק זוגי לתקשורת אינטימית - התחדשות

בא לי חוויה מתקנת, אבל מצד שני מפחיד ליפול בזה שוב. 

קוראים לזה "הכל יחסים" כתוב שזה כן מותאם לדתיים. מישהי נסתה אותה, ויודעת להגיד אם זה יותר מוצלח?

ועוזר לפתוח דברים על יחסי אישות

וזה בדרך משחקית ונחמדה..

יש גם קצת קלפי פעילות ומשימות

באמת מכל הבחינות. והוא נגיד שדגמנו הרבה משחקים זוגיים והוא לוקח מקום ראשון.

מדבר ספציפית על אינטימיות, מתאים בעיניי רק לזמן שמותרים.

מאוד משחקי, קצת תחרותי, עם שאלות פתוחות וישירות בשפה מאוד נקיה ונעימה.

שווה כל שקל 

עשינו את הדייט שובר שגרה

זוג דוס (בעלי אברך) אבל אם באים בראש פתוח לשיתוף ואינטימיות זה דייט מדהים

הסינון פוגע באווירה...

תוהה אם אולי הם פשוט שינו קצת את הקופסה...

בכל מקרה, מעניין ממש שככה חוֹויתם. תודה.

ומה שלא עבר הצידה

בלי סינונים מראש וכו'

שימי לב שיש חובת פיקוח מרגע שיש במשפחתון 7 ילדים. גם שלך נחשב בספירה (אם הוא איתך במשפחתון).

דבר שני תעשי ביטוח. זה לא קשור לפיקוח, אפשר גם אם המשפחתון לא מפוקח.

במעט תינוקות בערך 3.

ביטוח למה הוא מיועד?

לק"י

שיכלול:

מספר ילדים שבטיפולך.

ימי עבודה ושעות.

ממתי עד מתי בשנה את עובדת.

האם כולל אוכל או לא.

מה עושים במקרה של עזיבה (יש מקומות שמבקשים תשלום על החודש שאחרי העזיבה).

מה עושים במקרה שאת חייבת להיעדר.

מה קורה במקרה של איחור מצד ההורים.

מה הנוהל לגבי תינוק חולה (לא לשלוח מראש עם חום/ דברים מדבקים, ואם חולה באמצע היום- שההורים יבואו לקחת).

המטפלת אצלינו מודיעה מראש בחוזה שהיא לוקחת 3 ימי חופש במהלך השנה, ומודיעה עליהם שבוע מראש.

בתחילת שנה לתת לוח עם ימי חופשה.

להוסיף סעיפים- במקרה ופורצת מלחמה (או לכי תדעי...עברנו כבר קורונה) הילדים לא מגיעים.
מה אז?
האם הכסף יוחזר להורים, או ישאר אצלך?
בזמנו המטפלת של בני הייתה הוגנת ומחצית מהכסף חזר להורים מחצית הלך אליה.

חוזה כזה מפורט זה הכי חשוב!!

ובאמת מקקובל 3 ימי חופש שאת יכולה לקחת לך, עם עדכון מראש.

לדעת מה עוד יהיה בדור הגאולה שלנו.

לק"י

בדיוק השבוע חתמתי על חוזה לשנה הבאה, אבל אנחנו איתה עוד מלפני הקורונה, ועברנו יחד גם קורונה וגם מלחמות😅

אולי באמת נשאל אותה.

ביטולים של 'כוח עליון' כמו מלחמה מי משלם עליהם?

אוכל- מי מביא? איך הילדים ישנים במה וכמה זמן.

האם יש הגבלה על מספר הילדים

מה עושים כשאת או ילדייך חולים ח"ו

איך משלמים? מתי?

בכללי מציעה לשאול את הai על נקודות שצריך לים לב אליהם. אולי הוא יכול להכין לך גם חוזה.

המטפלת שלנו הכניסה לחוזה, שהילד יצולם בתמונות וסרטונים. לא יודעת כמה זה נצרך.

אותן ללוז וזה היה תענוג..

בהתחלה היא כן זורמת עם הלוז שלהם ולאט לאט מזיזה אותם לכיוון הלוז של כולם..

נגיד התחילו להיות עייפות בשמונה וחצי אז משכה אותן עם משחקים עוד רבע שעה עד שבסוף התחברו לשנת בוקר של כולם בתשע.. או להפך, השכיבה אותם עוד לפני שהתחילו להיות ממש עייפים.. בהתחלה קצת שכבו עירניות במיטה ואז התרגלו לשעה הזו. 

אני מאמינה שכל דבר בא על חשבון משהו אחר.

אם האמא משקיעה בניקיון-זה בא על חשבון הזמן והסבלנות לילדים.

ובכללי למדתי בחיים לא להשוות את עצמי לאחרים. מחליטה מהם סדרי העדיפויות שלי ונוהגת על פיהם.

כמובן במקביל לחנך את הילדים לשמור על הסדר והניקיון (אבל שוב, בלי הגזמה)

כלים בכיור, כביסה לא מקופלת, בלאגן של משחקים

הכל בסדר, זה בית וחיים בו

או שרק בשכל אבל בפועל הבלאגן מעצבן?

אני קוראת אותך ומסכימה אבל בפועל מתחרפנת

ברור שיותר נעים כשהבית מסודר, אבל לא מספיק בשביל להקים אותי מהספה😅

בשעות הערב או הבוקר משתדלת שהבית יראה סביר- הדחת כלים, פינוי השיש, לפני שהולכים לישון לאסוף משחקים וספרים...

אבל הבית שלי ממש לא נראה מבריק ונוצץ, הזמן היחיד שהוא נראה מבריק זה בערב שבת, בשאר הזמן הוא נראה כמו בית שיש בו משפחה עם ילדים במגוון גילאים והאמא עסוקה בהרבה משימות בבית ובחוץ והן לא רק לתקתק את הבית.

אני ממש לגמרי בסדר עם זה, אבל באופי שלי אני לא מסודרת במיוחד ומעדיפה לבלות את שעות אחר הצהריים בקריאת סיפור, יצירה או משחק ולא בלסדר או לנקות

לא להשוות אף פעם זה סתם מפחית מהערך!

יתכן שהילדים הרבה מול המסך ופחות ממש במשחקים

ילדים מאד רגועים וממושמעים לסדר וניקיון ועוד...

זה בדם שלהן, אין אפשרות לקום מהשולחן בלי לפנות ולשטוף את הכלים..

גם אצל חמותי זה ככה, אין מציאות של כלים בכיור.

לא לכולם זה קשה להחזיק ככה את הבית, זה בא להם באופן טבעי, הילדים רגילים לבית מאורגן, לאכול מסודר וליד השולחן וזה גם גלגל שמזין את עצמו.

ומתרגלים שמפנים ומטאטאים את הרצפה - זה בהחלט יכול לקרות

בעיניי זה שינוי הרגלים

לא שאני שם לגמרי, כן? בתקופה האחרונה בכלל לא לצערי, אבל זה אפשרי.

לגבי האיך - כשהילדים סיימו לאכול צהריים,מה את עושה? לאיזה משו אחר את מתפנה?

ואז רגע אחד לנסות לנשום בכל זאת אני אחרי יום עבודה ונסיעות וגם אני בן אדם אס אם יהיה לי רגע אחד של ידיים פנויות וילדים לא בוכים או רבים אני כנראה אברח לחדר לנשום רגע של שקט.

או שאהיה עם הילדים בספה

זה לא שאף פעם לא אסדר ..פשוט אתזמן את זה למתי שנח לי ולא ככלל שחייב לקרות בזמן ספציפי

ולכן גם אצלי סביר שתמצאי בלכן  קבוע

בערב מסדרת כמה שיכולה ואס נופלת לספה..יחד עם התינוק על הידיים 

הרי לך התשובה איך את כך ואחרות אחרת

קצב החיים שלך שונה

אולי האמהות האחרות עובדות פחות? אולי הילדים יותר מווסתים? אולי הן לא רעבות ומניקות אחרי שהילדים אכלו? אולי השקט שלהן זה לסדר?

אגב, גמני אוהבת לסדר בערב. מתוך הרגל כי אני עובדת ומעדיפה שהילדים יישנו מוקדם ויהיה לי יותר שקט לסדר כי קשה לי לעצור את עצמי לכל התייחסות שלהם ולהמשיך אז רוב אחהצ פה סביר אבל לא מתוקתק. אני מחכה שיגדלו ובינתיים עובדת קשה על דילול חפצים בימים האחרונים כדי שיהיה פחות בלאגן

אפשר כך ואפשר אולי אחרת. כל אחת והקצב שלה ♥️

כמעט תמיד הבית מסודר ונקי (לא הכל אבל המראה הכללי)

אבל אין לנו ילדים קטנים

וגם כשהיה קטן

היה אחד

לא כמה

אנחנו פנויים לסדר ולנקות באופן שוטף 

ביום רגיל

וביום שסידרתי....

גם אחרי שאני מסדרת הבית לא מתוקתק

ובוודאי אם לא סידרנו....

אצלי גם בדיוק כמוך

רק סוף יום ( או יום למחרת)  עושה סדר

לא מסוגלת להיות סביב זה כל היום

תמיד הכניסה לבית תיהיה נקייה ומזמינה.

שריטה מבית אמא…

זמן הבלגן הוא בדרך כלל בארוחת ערב עד אחרי ההשכבות (כשעה)

שאז אני מיד אחרי האוכל מארגנת את הילדים לשינה והאזור של האוכל נשאר מלוכלך עד שאתפנה לנקות.

כך שאם מישהו יכנס אלי אחר הצהריים בהחלט יראה בית נקי. 

תמיד יש חפצים בכל מקום: תיקים של הילדים, סוודרים, יצירות שהביאו מהגן.

הכביסה תמיד איפשהו בדרך לארון: בסלסילה, במכונה, מחכה לתליה, מחכה לקיפול.

תמיד יש כלים בכיור ואם שטפנו איך שסיימנו גילינו שיש צלחת על השולחן שלא נשטפה או שיש כוס קפה מלוכלכת.

ואנחנו כל הזמן כל הזמן מנקים ומסדרים מנקים ומסדרים.

אבל הכל בנחת ובכייף וברוגע.

לא דחוף לי בית מצוחצח, כן דחוף לי בית רגוע ושלו (ומסודר בגבולות ההגיון כי זה עושה לי רוגע בראש).

בואי אלינו, יש בלאגן בשפע

עד שהילדים הולכים לישון בטח.. אבל גם אחרי לא מתוקתק

והיו גם תקופות שהיה ממש מבולגן באופן קבוע...

בכל מקרה לדעתי הכי חשוב זה להשתדל לא להשוות לאחרים, לחשוב מה משמעותי בשבילך ועל זה להתאמץ ולהשקיע.. 

ופשוט חונכנו לזה. אוכלים וישר לכיור, מסיימים ארוחה שוטפים כלים. אמא ששוטפת את הבית כל יום וכו..

ולדעתי זה גם הרבה תחזוק בשגרה ופחות הגעה למקרי קצה.

להגיד שזה הדבר המושלם, 🤷‍♀️

בסוף היה כיף לחיות בבית מבריק ושכיף להיכנס אליו, אבל זה בא על חשבון דברים אחרים (שנים לא היה גואש או פלסטלינה בבית, רק בחצר בהשגחת אבא😅)..

וכיום גם אני לא מסוגלת שהבית שלי לא נקי, גם אם זה אומר לנקות תנור עם מסיר שומנים בהריון וכן הלאה.. (למה? סתם כי לטעמי הוא לא מספיק נקי 😒).

שורה תחתונה לכל דבר יש פלוסים ומינוסים ובעיניי הכי חשוב לילדים זה לגדול בבית בריא ושמח😄 

ב. אפשר להשיג כמעט כל דבר אם מוכנים לשלם תמורתו. תחשבי אם המחיר שווה לך.

ג. תמיד כדאי לבדוק לאן את רוצה להגיע ומה יכול לעבוד בשבילך בדרך לשם.

ב- כשיודעת שצריכים להגיע אליי, משתדלת לסדר קצת.. אולי מה שאת רואה זו לא המציאות הקבועה😉

עשית כבר אולטרסאונד?

זה בוודאות השבוע?

וזה באמת היה ככה מספרים אסטרונומיים

וגם עושה תופעות הריון מאוד חזקות (זה לא היה הריון ראשון ובדיעבד הבינה שזאת הסיבה שהרגישה נורא ואיום)

באולטרסאונד ראשון אמרו שזה היה 2 ונהפך ל1 ובגלל זה היה מספרים גבוהים

בדיעבד התברר שהריון מולרי עושה גם לפעמים כמו גרורות ברחם וזה מבלבל ונראה כמו עוד עובר בשלבים הראשונים

תלכי למעקב אצל רופאה

במעקב טוב וצמוד לדעתי רופאה תוכל לזהות את זה יחסית מוקדם.

אולי השבוע לא נכון? אולי נכנסת להריון לפני זמן ואז היה דימום?

אולי זה הריון מרובה עוברים?

וגם אם זה הריון מולארי- חייבים שרופא יאבחן.....

בהצלחה יקרה

בשורות טובות

44770 בשבוע 4+5

הריון תקין לחלוטין ב"ה. עובר אחד.

לפי מה שבדקתי אז, מולארי זה יותר גבוה, יכול להיות מאות אלפים. וגם יש סימנים כמו כאבים, תופעות מוגברות וכו.

תעשי אולט'. אני התקשרתי למרכז בריאות האישה ואמרתי שאני חייבת אולט' דחוף.

יכול גם להיות הריון מרובה עוברים.

בקיצור, מנסיוני, זה לא צריך להלחיץ אותך אבל כן בשביל הרוגע תבדקי. 

זה קצת מחזק אותי.

יש עוד מיקרים?

אני חייבת לדעת מה קורה איתי.... אני פשוט בלחץ ממש!!!

אני אחרי הפלה שהייתה לי בחודש אלול ... 

באלי לבכות

את בטוחה לגבי גיל ההריון?

והאם את מרגישה תופעות הריון? 

בדים וקישוטים לסוכה

שמיכות חורף וכריות מיותרות

מפות שלא בשימוש שוטף

אפשר לשים כלי פסח יותר קטנים.

בקיץ- שמיכות, פוכים, כריות רזרבה אפשר גם באופן כללי.
תמונות, זכרונות.

כל מיני דפים ודברים שהם זיכרונות מהעבר או חומרי לימוד, ונדמה לי שגם דברים של סוכות אחסנו שם.

אפשר גם כל מיני משחקים ופרסים שאת שומרת כמתנות לילדים, אולי גם ספרי לימוד של הילדים ששומרים לשנים הבאות.

חנוכיה

בדים של סוכות וקישוטים

אביזרים של פורים

שמיכות פוך כשהן לא בשימוש (יש לי אחת זוגית ו2 יחיד ובזמני טהרה ארוכים הן פשוט שוכבות שם)

כל המעילים הגדולים כשהם לא בשימוש (קיץ)

כלים של פסח

מכשיר של פנקייקס שאני לא משתמשת כמעט אף פעם

לא זוכרת כבר מה עוד אבל אין מקום מיותר

אשים שם את השוקולדים שלי

החבאתי כבר בכל מקום אפשרי בבית

ובן ה3 תמידדדד מוצא ואוכל לי הכל 🤣

אולי זה דווקא רעיון טוב לגמילה

אמא שלי הייתה מחביאה את השוקולדים במדפים הגבוהים - לא מפני הילדים, אלא מפניה🤭

יש שם:

-ציוד חגים(לא כלי פסח כי כן יכול ליפול לשם חמץ לפעמים. אבל כן- הבדים של הסוכה וקישוטים, חנוכיות ושאר ציוד חנוכה, ציוד של פורים, דגלים וכו')

כלי עבודה וציוד עבודה שלא בשימוש תדיר אלא פעם ב.. (יש לבעלי המון כלים וציוד מיוחד, ארגז שלם מוקדש בעיקר לזה)

היה לנו שם גם ציוד תינוקות שהוא לא בגדים, לאחסון ארוך..

בגדול בערך פעם בחודש צריך להוציא משהו מארגזי המצעים וזה הדברים שמתאימים שם מבחינתנו..

כי עשיתי שם סדר

יש שם מגבות חדשות שעוד לא הגיעו לידי שימוש ואין להן מקום אחר, נעליים חורפיות חדשות, מגפיים שנעלתי שנה שעברה והשנה פחות, תיקי טיולים, שמיכות

בארגז מצעים אחר יש באמת מצעים. ועוד שמיכות. 😅

נמאס לי הכובד ההזוי שהייתי צריכה להזיז כל פעם.

ואני ממש אוהבת שהרובוט יכול לזחול מתחת למיטה ולנקות כהוות נפשו

בקיצור, את כל מה שהיה בארגזי מצעים העפתי למחסן

ואני משנה לשנה לומדת יותר איך לקנות פחות,  לשמור פחות ולהעביר ליד 2 כמה שיותר...

נהיה לי אור בעיניים.....

אבל אענה לשאלתך- היו לי שם בגדים של הילדים בשקיות וואקום, שמיכות פוך, מצעים לא בשימוש, מגבות חדשות,

מתנות שלא בשימוש ואולי יום אחד יהיה להם ייעוד

אחותי שומרת שם את כלי הכסף שלה מחשש עינא בישא

אצלנו המיטות על גלגלים

משנה חיים ממש!

לפני שהם היו זה באמת היה סיוט

אצלנו אין אבל תכלס זה יותר שימושי ננעלים

ולא, לא זז. המיטות מעץ מלא, כבדות חבל על הזמן

שהדיקט בתחתית הארגז לא אמור לעמוד במשקלים מאד כבדים, ויכול להתעקם או להתנתק, ולכן אם את ממלאת את הארגז עדיף בדברים גדולים ולא כבדים, כמו מצעים

אנחנו שומרים שם תיקים, נעליים שגדולות על הילדים, מעילים ופוכים בקיץ

כאלה..

רצועות פנימיות,

ומעבר לזה, נראה לי שזה הרבה הרבה יותר נוח לילד שיש לו מרחב מוגדר משלו ואיפה להניח את הראש.

לכן בעיני אם יש אפשרות עדיף למשוך כמה שיותר בבוסטר גב

אם יש 3 כסאות בטיחות מאחורה ממש קשה להגיע לחגורה ויותר נוח רצועות פנימיות של הכיסא

יש "שואלים את שגיא" שעונה לשאלות כאלה

ומנצלשת לשאלה.

ב"ה לקראת לידה שלישית. יש לנו שני כסאות גרקו סלים פיט, אבל לא מאמינה שאחד נוסף ייכנס, אפילו שאמורים להיכנס שלושה ברכב.. (המושב האחורי יותר רחב מאיפה שיש חגירה)

יש לי גם סלקל אבל מרגיש לי פחות בטיחותי וגם בסוף רחב יחסית אז גם לא מאמינה שייכנס מאחורה.

מה מציעות? לקנות בוסטר לגדול (בן 4.5)?  זה בהכרח צר יותר? ואם כן, האם יש המלצות על סוג מסוים? ואז  את התינוק להושיב בגרקו?

הצעות אחרות?

תודה 

ברכב משפחתי רגיל?

איזה כסאות?

אוונפלואו Evenflo

בוסטר אפור MAESTRO SPORT

2 כאלה בצדדים ובאמצע סלקל

אבל זה דורש לקחת את הכיסאות ממש לצדדים, הכי קרוב לדלת שאפשר.

המוכר בחנות אמר שאם הקצה של המושב גבוה יותר משאר המושב אז לאזן עם מגבת מקופלת מתחת לצד השני, לא היה אצלנו צורך אבל לא יודעת מה מידת הבטיחות של זה אז לא לוקחת אחריות.

לנו יש כרגע בוסטר ג'ואי אלוויט, כסא בטיחות ברייטקס אלגנס וסלקל של סייבקס.

ולי אישית יותר נוח שהסלקל בצד ככה יותר קל להכניס ולהוציא את התינוק. באמצע יושבת הגדולה שיוצאת ונכנסת לבד (ועכשיו גם למדה להחגר לבד, בכלל תענוג😅)

קצת מלחיץ אותי להוסיף מגבת :/

נראה..

תודה בכל אופן