אני אישית לא רואה את עצמי מסתדרת עם סטייליסט.. בד"כ זה בא על חשבון דברים אחרים- דרישה של רמת נקיון גבוהה, חוסר נוחות בטיולים, אופי "עירוניסטי".. שאלה דברים שאני לא מתחברת אליהם כ"כ ויהיה לי קשה לחיות איתם. מה גם שאני עצמי לא "סטייליסטית" ואני משתדלת מאוד ללבוש מה שאני אוהבת ונוח מאשר דווקא את מה שבאופנה כרגע. 

לא יודעת אם הייתי פוסלת בגלל הבגדים, כנראה שלא.. אבל בטח הייתי פוסלת בגלל שאר התכונות הנלוות לנ"ל.

ייתכן שהוא מגיע ככה במיוחד לפגישות. זה לא בהכרח משקף שהנושא כל-כך חשוב לו כשלעצמו. ואולי הוא בחור ממשפחה בעלת אמצעים, שגדל בצורה כזו, והוא לא חושב על זה יותר מדיי, אלא ככה רגיל... לדעתי: זה מפריע לך כסממן למישהו שמתעסק יותר מדיי בחיצוניות ובדברים גשמיים, ולא מספיק עמוק ורציני, לא הדבר עצמו, נכון? לכן כדאי להעמיק יותר את ההכרות ולראות מאיפה זה מגיע והאם החשש נכון.

שזרם והיה ממש ממש נחמד. לענ"ד, תני לעצמך זמן לראות מאיפה זה מגיע...

(אגב, יש הבדל בין מישהו שלובש מותגים יקרים לבין מישהו שלבוש בצורת שמושכת תשומת לב. השני יותר מפריע, הראשון יכול לנבוע ממה כתבתי בהודעה הקודמת)

שהוא לא "סטיליסט" בדעות. אלא רק בלבוש.

כלומר- ישנה הזדהות עמוקה ויפה. |ואני- לא סטייליסטית, כך שסימכו עלי, הוא לא כזה.|

אבל הבגדים... זה קצת מוחצן כזה, מידי אופנתי וסטייל...

למה לפסול בגלל משהו כזה חסר חשיבות

מצד שני- זה מוזר ההשקעה הזו בחיצוניות ובסטייל.

יש לי חניכים שמאוד דואגים למראה שלהם- שיער, מותגים וכו'.. והם דתיים, וקיבוצניקים, ומושבניקים.. 

סך הכל כמו שאת רוצה להיראות טוב (ובעינייך זה לאו דווקא קשור למותגים) כך גם בנים אוהבים להיראות טוב (ואצלו זה מתבטא בסטייליסטיות) 

אבל שהוא לא יראה מודרני כל- כך. (כי הוא לא כזה בכלל זה הענין, שדיברתי איתו, וכן, גם פגישה אחת (ומלא בירורים, הראו שהוא ממש לא סטייליסט ומודרני)

והלבוש החיצוני מקלקל את ההערכה. מכנסיים צמודות, נעלי מותגים, חולצה עם סמל.|שונאת את הסמלים האלה|.

תכלס שאלתי היא- האם זה (הסטייל והאופנה) אכן משמעותי,  במידה וזה לא תואם במאומה את דעותיו ואורח חייו?

צומי, מודרניות, ראוותנות, התעסקות בפרטים?...

את רק משערת השערות, בונה תילי תלים וקובעת קביעות שליליות (כמובן) על סמך עולמך הפנימי והמצומצם.

תפתחי!

תני לו לומר את דברו!

אם עומד מאחורי זה משהו מהותי שבאמת לא שייך לך, אז תפרדו.

אבל איך תדעי אם זה משמעותי אם הוא מעולם לא דיבר על זה?

בהצלחה.

כשכתבת "תיפתחי", מה התכוונת, שאהיה פתוחה, או שאפתח את פי?... |חופר|

ואגב- לא לפגוע, עולמי לא מצומצם.

פשוט לא תיארתי את אישי, עם כאלו רמות של סטייל...

לכולנו יש תפיסה מצומצמת על המציאות,

כי אם היא היתה אינסופית ולא מוגבלת - היינו אלוקים.

ולכן צריך לדעת שזה מאוד נחמד וגם חשוב לשער השערות ולנסות להבין מניעים - אבל חייבים לבדוק אותן מול הבן אדם.

המציאות מפתיעה! בגדול!

ומרחיבה לנו את האופקים.

על כן, הצעתי לך להפתח. לא להיות מקובעת בתפיסה שלך, אלא לנסות להכיל את התפיסה שלו.

זה מהות בניית הקשר בעיני. 

המאמץ הזה להכיל.

לצאת מהדמיונות הקטנים, מהסטיגמות, מהשפיטות החיצוניות והמהירות,

להפסיק לבחון "האם הוא מספיק ראוי בשבילי",

ולהתחיל לחפש בו את האור והטוב הגדולים שקיימים בו ומניעים אותו.

מי שתצליחי לראות בו את כל הטוב הזה - הוא זה שתהיי ראויה לו (וכנ"ל ההפך. מי שיראה בך את כל הטוב - יהיה ראוי לך).

שוב בהצלחה.

זה לפתוח.

מולו.

(בעיני לא שייך לשלוח מישהו אחר מאחורי הגב. ככה לא בונים קשר של אמון ואינטימיות)

שיש הבדל בין להתלבש "יקר", ולהתלבש בצורה שמושכת תשומת לב. (כמובן הכל לעניות דעתי).

למשל: חולצה מכופתרת ממותג יקר, מכנסיים וז'קט מחויטים...  - יקר כמו שמתלבשים נניח לראיון עבודה במקומות מסוימים. שרוצים לשדר מראה מכובד. זה לא הופעה מושכת-תשומת-לב, למרות שהיא כן משדרת יוקרה.

לעומת זאת, בגדים צמודים, נעליים "משונות" (מחודדות למשל) - זה לבוש שמבקש תשומת לב.

אם מה שאת מתארת הוא יותר כמו המקרה הראשון - זה ממש עניין של מה מקובל בסביבה שהוא רגיל אליה. לגבי המקרה השני אני מאוד מבינה למה זה מפריע, אבל עדיין חושבת כמו שייעצתי לך קודם לתת לזה זמן, ולא להחליט רק על סמך זה.

לענ"ד... החלטות טובות ובהצלחה!

בחיצוניות ובסטייל?

מה שאת תארת בהודעה הראשונה, זה רק בגדים וארנק יקרים\ממותגים. זה השקעה כספית בבגדים, לא השקעה של שעתיים לפני המראה, או לא-יודעת-מה. מה המצב הכלכלי של המשפחה שלו? מה מקובל אצלו בבית? זה יכול להגיע משם.

ושוב, זה גם הגיוני שהוא משקיע במיוחד לקראת דייט.

ממש ממש לא נראה לי שיש לך סיבה לחתוך עכשיו, אחרי פגישה אחת, על סמך זה. ייתכן שהמשך תביני את המקור לתופעה, או ייתכן שלא, אבל תראי שבתוך המכלול זה לא מפריע לך. ייתכן שזה ימשיך להפריע לך, אבל במידה פחותה, וייתכן שימשיך להפריע לך ותרגישי שלא ילך. אבל אחרי פגישה אחת (מוצלחת!!) לא הייתי חותכת בגלל זה.

זה סתם ה"דמיון החלומי" הזה, שמאז שאני קטנה, הדמות שאיתה אבנה את חיי, ממש לא נראתה כמוהו.

יש מצב.

טנקס!

כלומר- איך אתם עצמכם רואים את ההתעסקות במראה החיצוני?

-במידה ואתם מה שנקרא "סטייליסטים"- אתם חושבים שעצם ההופעה הזאת- היא משמעותית אצליכם?

במידה ואתם לא- מה אתם חושבים על אלה שכן, (חברים וכו'), ומהיכרות איתם- האם זה בא ממקום פנימי ומשמעותי,

או שזה מקריות, ו"סתם"...

טנקס. 

הדרך הטובה ביותר לדעת היא להעלות, בעדינות, את העניין באופן ישיר. אם את מתפדחת (וזה בהחלט מובן..), מותר לדבר עם השדכנית/ חברים שביררת אצלם גם בשלב הזה. מן הסתם הם ידעו איפה הפרט הזה משתלב במכלול אישיותו.

פחות סביר, אבל גם אפשרי, זה שאיזה אחיתופל נתן לו כל מיני עצות לגבי איך צריך להתלבש בדייטים. תגלי את זה מהר מאד אם תנקטי באחד הדרכים שהצעתי.

בהצלחה!

זה הענין, אני מאוד, מאוד, מתפדחת להעלות את זה לפני ההורים שלי, בשבילם- זה חסר משמעות לחלוטין להתעכב על הפרטים החיצוניים. הם יגחכו.

הם יחששו מאחד שמקפיד על חיצוניות..

אבל, למה שלא תמשיכי ותראי קצת יותר?

לא נראה לי קשה לראות על בחור אם הראש שלו בשטויות..

--אז ההורים שלי הם זן מיוחד

להיפך... מניסיון. הם יגחכו, על ה"תילי תילים" של צומת הלב שההופעה שלו 'סחטה' ממני...

הממ, בעיה..

אם תצליחי להגיע בכוחות עצמך למישהו/מישהי שמכיר/ה אותו קצת, אולי אפשר כך. או שתתכונני לפדיחה..

את יכולה גם פשוט להמשיך כרגיל ובמהלך הפגישות לגשש, אבל חבל על הזמן והכוחות הנפשיים.

בהצלחה!

נ.ב. ח"ח על הניק. פייגלין זה אח!

הם לא ממש המשדכים, הם אולי ה"צינור"

אין לי מצב להגיע למישהו שקרוב אליו, כלומר- יש לי, אבל לא אעשה זאת (מטעמים עקרוניים;)

להמשיך ולגשש... אפשרות, אבל זה יחסום אותי. מה שיעמוד כל הזמן בראש, זה הענין החיצוני.

אכן פייגלין הוא אח! גם אתה אח. <צ>

הן או להתגמש קצת עם העקרונות (אם אפשר לצפות לפרגמטיות מפייגליניסטית), או להתפדח.

החרב או הרעל. (זה ביטוי באנגלית. או שאת מכירה, או שלא!)

סליחה?! אני לא פרגמטית?! |מתקומם|

אלך על האפשרות הראשונה, (תודה... סידרתם לי את העניין בראש, לאקטואלי יותר;)

אמר לי שהוא מחכה לחורף בשביל לצאת להיפגש

כמובן א"א בלי להגיב בשאלה להצהרה כזו , מה גם שהוא די ציפה לשאלה

ולכן שאלתי אותו למה דוקא לחורף ?

אז הוא אמר לי בחורף יש יותר בגדים ללבוש ואפשר להתלבש יפה ...

אמנם הוא היה יחסית סטייליסט לעומת שאר הביינישים  אבל עדיין הוא היה בחור צנוע ולא ראוותן .

לכן "אל תסתכל בקנקן אלא במה שבתוכו ..."

תשמעי את צודקת זה באמת התלבטות,, בפפרט שדבר ראשון שרואים זה מראה חיצוני.. ואנחנו הולכים אחרי העיניים שלנו.. וגם ישר מתייגים..

 תקראי שוב את המשפט שכתבת: "אם אני מתעקשת על "לא מותגים", זה גם התעסקות יתרה במראה החיצוני"..

תקראי עוד פעם..

זה נכון ככ!!

אם לא אכפת מהמראה החיצוני, ורוצים מה שנוח, אז לאחד נוח במראה המחויט יותר..

לגיטימי?

אולי הוא מרגיש שככה זה מכובד? 

ו.. אם הוא ככ שם על החיצוניות,, ומחפש שיהיה כזה לוק מושלם,, כמו מקטלוג,, ואת מתארת שאת עצמך ממש לא ככה,, אז המראה שלך יפריע לו!!!

אם המראה שלך לא מונע ממנו להמשיך, ולא דורש מימך להשתנות, אז כנראה שבאמת זה ממש חיצוני אצלו בלבד,,

אולי אמא שלו קונה לו את הבגדים?

ואת תוכלי תקנות לו בגדים אחרים לטעמך?

שלא תבין לא נכון, |נשים נפגעות כשמדברים עליהן כך|

אצל נשים דבר ראשון זה שונה. גם אם זה מותגים- לא יראו את זה על הדקה. 

דבר שני- באמת לא מתאים לי המראה של המשקפיים הכהות והבולטות, והמכנסיים הצמודות, והחגורה הגברית.

לא מתאים לי. זה מידי יחצני, אופנתי, 'חתיכי'. אני אוהבת פשוט, יפה, עדין. מנין לי שהמראה שלי לא הפריע לו?.

הוא החמיא לי, דבר אחד, דבר שני, הצלחתי להבין ממנו, שגם הוא 'פשוט', או בקיצור- הצלחתי להבין ממנו- שאין קשר במאומה בין דעותיו לבין מראהו. קצת מוזר, לדעתי.

המשפט שאמרתי- שאם אני "מתעקשת על "לא מותגים" זה גם התעסקות במראה החיצוני"-- זה אכן אמיתי, אבל סורי אני לא בדרגה של הורי היקרים שיניפו ידיהם בביטול: "שטויות," על סיטואציה כזו.

יותר הודעות אני יותר מבינהאותך... בהתחלה כתבת רק מותגים, אבל עכשיו שפרטת שזה לא "מראה מחויט מכובד עם מותגים", אלא משהו אחר - גם אותי זה היה מרתיע, מאוד. ומבאס, כשדבר שכל-כך מרתיע מגיע ביחד עם כל-השאר מעולה. אני ממש מבינה את ההתלבטות.

(דעתי נשארה כמו קודם, אבל רציתי להוסיף קצת הזדהות...)

אגב, לדעתי:

מי שחשוב לו לא להתלבש מדיי בולט, זה אומר שהחיצוניות חשובה לו - ברור. אבל זה בסדר, כי מה שאנחנו משדרים החוצה- זה באמת חשוב! את בוחרת בגדים צנועים (מבחינה "פורמלית") דווקא, נכון? למה? האם זה לא מראה שאת משקיעה מדיי בחיצוניות? הרי אם לא היה אכפת לך מהחיצוניות, לא היית בוחרת בגדים מסוימים דווקא. נכון, הקפדה על "דווקא-לא-מותגים" -זה כן סוג של הקפדה על מראה חיצוני מעבר לניראות, ולמה שמשדרים. אבל אם הכוונה שלך רק ש"דווקא לא לשדר רצון לבלוט במראה חיצוני" - כלומר, בגדים צנועים (מעבר לפורמלי) - זה לא נראה לי נכלל באותה קטגוריה של הגזמה בתשומת לב למראה חיצוני.

על הדברים שכתבת, צודקת.(אגב, את כותבת יפה

אוי, מסכנים הבנים האלה...

כשהם באים עם ג'ינס וחולצת ישיבה בוכים שהם לא משקיעים

כשהם משקיעים בהופעה הם חיצוניים....

פייגלינזית-אני לא רוצה להתייחס למקרה שלך באופן פרטי, 

אני לא מכירה את הנפשות הפועלות.... וגם-מי אני...

אבל בגלל שהנושא עלה:

לגיטימי להעדיף סגנון אחד על האחר, 

ונכון שסגנון בגדים לעיתים רבות משדר משהו.

אבל מה הופך אותנו לפחות חיצוניים אם החלטנו שהוא כזה לפי הסגנון לבוש חיצוני???

(אגב-יש כאלה שישקיעו המון הרבה מחשבה זמן וממון רק כדי להשיג מראה בסגנון שהם רוצים הוא "רוחני", או "היפי" או כיו"ב...)

בברכת שנצליח להתבונן פנימה, ולמצוא כל אחד את זיווגו שלו 

שלבושו של אדם מעיד עליו לא מעט. לא צריך לרוץ לפסול, אבל זה ביסוס טוב מאד לרצון לבדוק חשש מסוים.

סטייל זה סגנון.

באותה מידה שלך זה מדליק נורה אדומה,

אולי בחור אחר יחשוש מהסגנון האולפניסטי, יימאס לו שכולן ככה.

כולן עם טבע נאות וכולן...

שאלה של סגנון.

אם זה מסתכם בביגוד זה נהדר לדעתי, אם את רואה שזה גולש,

ובכלי יש עוצמה רבה מידי לטעמך בחיצוניות,

אז באמת כדאי לחשוב אם מתאים לך..

ועוד נקודה, 

הוא בדייט, ממש בתחילת הקשר.

ייתכן שבעו פגישה האו שתיים תבחיני בסגנון האהוב והמוכר..

ואולי...אולי את תתרגלי ותתחברי..

לא סגנון אולפניסטי ושום בתיח.

אבל גם לא עד כדי כך, כמו שהוא הופיע.

טנקס אנשים. עזרתם!

...

...

...

אבל זה יכול להעיד על תפיסת חיים מסוימת.

יש גם אפשרות שהוא הגיע ככה רק כי זו פגישה ראשונה.

ועוד משהו, יש הבדל בין סטייליסט למסודר. נסי לעמוד על הדקויות.

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!