אני אישית לא רואה את עצמי מסתדרת עם סטייליסט.. בד"כ זה בא על חשבון דברים אחרים- דרישה של רמת נקיון גבוהה, חוסר נוחות בטיולים, אופי "עירוניסטי".. שאלה דברים שאני לא מתחברת אליהם כ"כ ויהיה לי קשה לחיות איתם. מה גם שאני עצמי לא "סטייליסטית" ואני משתדלת מאוד ללבוש מה שאני אוהבת ונוח מאשר דווקא את מה שבאופנה כרגע. 

לא יודעת אם הייתי פוסלת בגלל הבגדים, כנראה שלא.. אבל בטח הייתי פוסלת בגלל שאר התכונות הנלוות לנ"ל.

ייתכן שהוא מגיע ככה במיוחד לפגישות. זה לא בהכרח משקף שהנושא כל-כך חשוב לו כשלעצמו. ואולי הוא בחור ממשפחה בעלת אמצעים, שגדל בצורה כזו, והוא לא חושב על זה יותר מדיי, אלא ככה רגיל... לדעתי: זה מפריע לך כסממן למישהו שמתעסק יותר מדיי בחיצוניות ובדברים גשמיים, ולא מספיק עמוק ורציני, לא הדבר עצמו, נכון? לכן כדאי להעמיק יותר את ההכרות ולראות מאיפה זה מגיע והאם החשש נכון.

שזרם והיה ממש ממש נחמד. לענ"ד, תני לעצמך זמן לראות מאיפה זה מגיע...

(אגב, יש הבדל בין מישהו שלובש מותגים יקרים לבין מישהו שלבוש בצורת שמושכת תשומת לב. השני יותר מפריע, הראשון יכול לנבוע ממה כתבתי בהודעה הקודמת)

שהוא לא "סטיליסט" בדעות. אלא רק בלבוש.

כלומר- ישנה הזדהות עמוקה ויפה. |ואני- לא סטייליסטית, כך שסימכו עלי, הוא לא כזה.|

אבל הבגדים... זה קצת מוחצן כזה, מידי אופנתי וסטייל...

למה לפסול בגלל משהו כזה חסר חשיבות

מצד שני- זה מוזר ההשקעה הזו בחיצוניות ובסטייל.

יש לי חניכים שמאוד דואגים למראה שלהם- שיער, מותגים וכו'.. והם דתיים, וקיבוצניקים, ומושבניקים.. 

סך הכל כמו שאת רוצה להיראות טוב (ובעינייך זה לאו דווקא קשור למותגים) כך גם בנים אוהבים להיראות טוב (ואצלו זה מתבטא בסטייליסטיות) 

אבל שהוא לא יראה מודרני כל- כך. (כי הוא לא כזה בכלל זה הענין, שדיברתי איתו, וכן, גם פגישה אחת (ומלא בירורים, הראו שהוא ממש לא סטייליסט ומודרני)

והלבוש החיצוני מקלקל את ההערכה. מכנסיים צמודות, נעלי מותגים, חולצה עם סמל.|שונאת את הסמלים האלה|.

תכלס שאלתי היא- האם זה (הסטייל והאופנה) אכן משמעותי,  במידה וזה לא תואם במאומה את דעותיו ואורח חייו?

צומי, מודרניות, ראוותנות, התעסקות בפרטים?...

את רק משערת השערות, בונה תילי תלים וקובעת קביעות שליליות (כמובן) על סמך עולמך הפנימי והמצומצם.

תפתחי!

תני לו לומר את דברו!

אם עומד מאחורי זה משהו מהותי שבאמת לא שייך לך, אז תפרדו.

אבל איך תדעי אם זה משמעותי אם הוא מעולם לא דיבר על זה?

בהצלחה.

כשכתבת "תיפתחי", מה התכוונת, שאהיה פתוחה, או שאפתח את פי?... |חופר|

ואגב- לא לפגוע, עולמי לא מצומצם.

פשוט לא תיארתי את אישי, עם כאלו רמות של סטייל...

לכולנו יש תפיסה מצומצמת על המציאות,

כי אם היא היתה אינסופית ולא מוגבלת - היינו אלוקים.

ולכן צריך לדעת שזה מאוד נחמד וגם חשוב לשער השערות ולנסות להבין מניעים - אבל חייבים לבדוק אותן מול הבן אדם.

המציאות מפתיעה! בגדול!

ומרחיבה לנו את האופקים.

על כן, הצעתי לך להפתח. לא להיות מקובעת בתפיסה שלך, אלא לנסות להכיל את התפיסה שלו.

זה מהות בניית הקשר בעיני. 

המאמץ הזה להכיל.

לצאת מהדמיונות הקטנים, מהסטיגמות, מהשפיטות החיצוניות והמהירות,

להפסיק לבחון "האם הוא מספיק ראוי בשבילי",

ולהתחיל לחפש בו את האור והטוב הגדולים שקיימים בו ומניעים אותו.

מי שתצליחי לראות בו את כל הטוב הזה - הוא זה שתהיי ראויה לו (וכנ"ל ההפך. מי שיראה בך את כל הטוב - יהיה ראוי לך).

שוב בהצלחה.

זה לפתוח.

מולו.

(בעיני לא שייך לשלוח מישהו אחר מאחורי הגב. ככה לא בונים קשר של אמון ואינטימיות)

שיש הבדל בין להתלבש "יקר", ולהתלבש בצורה שמושכת תשומת לב. (כמובן הכל לעניות דעתי).

למשל: חולצה מכופתרת ממותג יקר, מכנסיים וז'קט מחויטים...  - יקר כמו שמתלבשים נניח לראיון עבודה במקומות מסוימים. שרוצים לשדר מראה מכובד. זה לא הופעה מושכת-תשומת-לב, למרות שהיא כן משדרת יוקרה.

לעומת זאת, בגדים צמודים, נעליים "משונות" (מחודדות למשל) - זה לבוש שמבקש תשומת לב.

אם מה שאת מתארת הוא יותר כמו המקרה הראשון - זה ממש עניין של מה מקובל בסביבה שהוא רגיל אליה. לגבי המקרה השני אני מאוד מבינה למה זה מפריע, אבל עדיין חושבת כמו שייעצתי לך קודם לתת לזה זמן, ולא להחליט רק על סמך זה.

לענ"ד... החלטות טובות ובהצלחה!

בחיצוניות ובסטייל?

מה שאת תארת בהודעה הראשונה, זה רק בגדים וארנק יקרים\ממותגים. זה השקעה כספית בבגדים, לא השקעה של שעתיים לפני המראה, או לא-יודעת-מה. מה המצב הכלכלי של המשפחה שלו? מה מקובל אצלו בבית? זה יכול להגיע משם.

ושוב, זה גם הגיוני שהוא משקיע במיוחד לקראת דייט.

ממש ממש לא נראה לי שיש לך סיבה לחתוך עכשיו, אחרי פגישה אחת, על סמך זה. ייתכן שהמשך תביני את המקור לתופעה, או ייתכן שלא, אבל תראי שבתוך המכלול זה לא מפריע לך. ייתכן שזה ימשיך להפריע לך, אבל במידה פחותה, וייתכן שימשיך להפריע לך ותרגישי שלא ילך. אבל אחרי פגישה אחת (מוצלחת!!) לא הייתי חותכת בגלל זה.

זה סתם ה"דמיון החלומי" הזה, שמאז שאני קטנה, הדמות שאיתה אבנה את חיי, ממש לא נראתה כמוהו.

יש מצב.

טנקס!

כלומר- איך אתם עצמכם רואים את ההתעסקות במראה החיצוני?

-במידה ואתם מה שנקרא "סטייליסטים"- אתם חושבים שעצם ההופעה הזאת- היא משמעותית אצליכם?

במידה ואתם לא- מה אתם חושבים על אלה שכן, (חברים וכו'), ומהיכרות איתם- האם זה בא ממקום פנימי ומשמעותי,

או שזה מקריות, ו"סתם"...

טנקס. 

הדרך הטובה ביותר לדעת היא להעלות, בעדינות, את העניין באופן ישיר. אם את מתפדחת (וזה בהחלט מובן..), מותר לדבר עם השדכנית/ חברים שביררת אצלם גם בשלב הזה. מן הסתם הם ידעו איפה הפרט הזה משתלב במכלול אישיותו.

פחות סביר, אבל גם אפשרי, זה שאיזה אחיתופל נתן לו כל מיני עצות לגבי איך צריך להתלבש בדייטים. תגלי את זה מהר מאד אם תנקטי באחד הדרכים שהצעתי.

בהצלחה!

זה הענין, אני מאוד, מאוד, מתפדחת להעלות את זה לפני ההורים שלי, בשבילם- זה חסר משמעות לחלוטין להתעכב על הפרטים החיצוניים. הם יגחכו.

הם יחששו מאחד שמקפיד על חיצוניות..

אבל, למה שלא תמשיכי ותראי קצת יותר?

לא נראה לי קשה לראות על בחור אם הראש שלו בשטויות..

--אז ההורים שלי הם זן מיוחד

להיפך... מניסיון. הם יגחכו, על ה"תילי תילים" של צומת הלב שההופעה שלו 'סחטה' ממני...

הממ, בעיה..

אם תצליחי להגיע בכוחות עצמך למישהו/מישהי שמכיר/ה אותו קצת, אולי אפשר כך. או שתתכונני לפדיחה..

את יכולה גם פשוט להמשיך כרגיל ובמהלך הפגישות לגשש, אבל חבל על הזמן והכוחות הנפשיים.

בהצלחה!

נ.ב. ח"ח על הניק. פייגלין זה אח!

הם לא ממש המשדכים, הם אולי ה"צינור"

אין לי מצב להגיע למישהו שקרוב אליו, כלומר- יש לי, אבל לא אעשה זאת (מטעמים עקרוניים;)

להמשיך ולגשש... אפשרות, אבל זה יחסום אותי. מה שיעמוד כל הזמן בראש, זה הענין החיצוני.

אכן פייגלין הוא אח! גם אתה אח. <צ>

הן או להתגמש קצת עם העקרונות (אם אפשר לצפות לפרגמטיות מפייגליניסטית), או להתפדח.

החרב או הרעל. (זה ביטוי באנגלית. או שאת מכירה, או שלא!)

סליחה?! אני לא פרגמטית?! |מתקומם|

אלך על האפשרות הראשונה, (תודה... סידרתם לי את העניין בראש, לאקטואלי יותר;)

אמר לי שהוא מחכה לחורף בשביל לצאת להיפגש

כמובן א"א בלי להגיב בשאלה להצהרה כזו , מה גם שהוא די ציפה לשאלה

ולכן שאלתי אותו למה דוקא לחורף ?

אז הוא אמר לי בחורף יש יותר בגדים ללבוש ואפשר להתלבש יפה ...

אמנם הוא היה יחסית סטייליסט לעומת שאר הביינישים  אבל עדיין הוא היה בחור צנוע ולא ראוותן .

לכן "אל תסתכל בקנקן אלא במה שבתוכו ..."

תשמעי את צודקת זה באמת התלבטות,, בפפרט שדבר ראשון שרואים זה מראה חיצוני.. ואנחנו הולכים אחרי העיניים שלנו.. וגם ישר מתייגים..

 תקראי שוב את המשפט שכתבת: "אם אני מתעקשת על "לא מותגים", זה גם התעסקות יתרה במראה החיצוני"..

תקראי עוד פעם..

זה נכון ככ!!

אם לא אכפת מהמראה החיצוני, ורוצים מה שנוח, אז לאחד נוח במראה המחויט יותר..

לגיטימי?

אולי הוא מרגיש שככה זה מכובד? 

ו.. אם הוא ככ שם על החיצוניות,, ומחפש שיהיה כזה לוק מושלם,, כמו מקטלוג,, ואת מתארת שאת עצמך ממש לא ככה,, אז המראה שלך יפריע לו!!!

אם המראה שלך לא מונע ממנו להמשיך, ולא דורש מימך להשתנות, אז כנראה שבאמת זה ממש חיצוני אצלו בלבד,,

אולי אמא שלו קונה לו את הבגדים?

ואת תוכלי תקנות לו בגדים אחרים לטעמך?

שלא תבין לא נכון, |נשים נפגעות כשמדברים עליהן כך|

אצל נשים דבר ראשון זה שונה. גם אם זה מותגים- לא יראו את זה על הדקה. 

דבר שני- באמת לא מתאים לי המראה של המשקפיים הכהות והבולטות, והמכנסיים הצמודות, והחגורה הגברית.

לא מתאים לי. זה מידי יחצני, אופנתי, 'חתיכי'. אני אוהבת פשוט, יפה, עדין. מנין לי שהמראה שלי לא הפריע לו?.

הוא החמיא לי, דבר אחד, דבר שני, הצלחתי להבין ממנו, שגם הוא 'פשוט', או בקיצור- הצלחתי להבין ממנו- שאין קשר במאומה בין דעותיו לבין מראהו. קצת מוזר, לדעתי.

המשפט שאמרתי- שאם אני "מתעקשת על "לא מותגים" זה גם התעסקות במראה החיצוני"-- זה אכן אמיתי, אבל סורי אני לא בדרגה של הורי היקרים שיניפו ידיהם בביטול: "שטויות," על סיטואציה כזו.

יותר הודעות אני יותר מבינהאותך... בהתחלה כתבת רק מותגים, אבל עכשיו שפרטת שזה לא "מראה מחויט מכובד עם מותגים", אלא משהו אחר - גם אותי זה היה מרתיע, מאוד. ומבאס, כשדבר שכל-כך מרתיע מגיע ביחד עם כל-השאר מעולה. אני ממש מבינה את ההתלבטות.

(דעתי נשארה כמו קודם, אבל רציתי להוסיף קצת הזדהות...)

אגב, לדעתי:

מי שחשוב לו לא להתלבש מדיי בולט, זה אומר שהחיצוניות חשובה לו - ברור. אבל זה בסדר, כי מה שאנחנו משדרים החוצה- זה באמת חשוב! את בוחרת בגדים צנועים (מבחינה "פורמלית") דווקא, נכון? למה? האם זה לא מראה שאת משקיעה מדיי בחיצוניות? הרי אם לא היה אכפת לך מהחיצוניות, לא היית בוחרת בגדים מסוימים דווקא. נכון, הקפדה על "דווקא-לא-מותגים" -זה כן סוג של הקפדה על מראה חיצוני מעבר לניראות, ולמה שמשדרים. אבל אם הכוונה שלך רק ש"דווקא לא לשדר רצון לבלוט במראה חיצוני" - כלומר, בגדים צנועים (מעבר לפורמלי) - זה לא נראה לי נכלל באותה קטגוריה של הגזמה בתשומת לב למראה חיצוני.

על הדברים שכתבת, צודקת.(אגב, את כותבת יפה

אוי, מסכנים הבנים האלה...

כשהם באים עם ג'ינס וחולצת ישיבה בוכים שהם לא משקיעים

כשהם משקיעים בהופעה הם חיצוניים....

פייגלינזית-אני לא רוצה להתייחס למקרה שלך באופן פרטי, 

אני לא מכירה את הנפשות הפועלות.... וגם-מי אני...

אבל בגלל שהנושא עלה:

לגיטימי להעדיף סגנון אחד על האחר, 

ונכון שסגנון בגדים לעיתים רבות משדר משהו.

אבל מה הופך אותנו לפחות חיצוניים אם החלטנו שהוא כזה לפי הסגנון לבוש חיצוני???

(אגב-יש כאלה שישקיעו המון הרבה מחשבה זמן וממון רק כדי להשיג מראה בסגנון שהם רוצים הוא "רוחני", או "היפי" או כיו"ב...)

בברכת שנצליח להתבונן פנימה, ולמצוא כל אחד את זיווגו שלו 

שלבושו של אדם מעיד עליו לא מעט. לא צריך לרוץ לפסול, אבל זה ביסוס טוב מאד לרצון לבדוק חשש מסוים.

סטייל זה סגנון.

באותה מידה שלך זה מדליק נורה אדומה,

אולי בחור אחר יחשוש מהסגנון האולפניסטי, יימאס לו שכולן ככה.

כולן עם טבע נאות וכולן...

שאלה של סגנון.

אם זה מסתכם בביגוד זה נהדר לדעתי, אם את רואה שזה גולש,

ובכלי יש עוצמה רבה מידי לטעמך בחיצוניות,

אז באמת כדאי לחשוב אם מתאים לך..

ועוד נקודה, 

הוא בדייט, ממש בתחילת הקשר.

ייתכן שבעו פגישה האו שתיים תבחיני בסגנון האהוב והמוכר..

ואולי...אולי את תתרגלי ותתחברי..

לא סגנון אולפניסטי ושום בתיח.

אבל גם לא עד כדי כך, כמו שהוא הופיע.

טנקס אנשים. עזרתם!

...

...

...

אבל זה יכול להעיד על תפיסת חיים מסוימת.

יש גם אפשרות שהוא הגיע ככה רק כי זו פגישה ראשונה.

ועוד משהו, יש הבדל בין סטייליסט למסודר. נסי לעמוד על הדקויות.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳