עבר עריכה על ידי ג'נדס בתאריך ט"ז באייר תשע"ג 01:12
כתבתי מאמר לעולם קטן, אבל הם לא פרסמו... אז לפחות אתם תפיקו תועלת מזה.. בהצלחה!
- הטלפון הראשון – חז"ל קבעו כי 'הכול הולך אחר ההתחלה'. הרבה פעמים שיחת הטלפון הראשונה תכריע האם תהיה הצד השני יבוא לקשר עם מוטיבציה או בלעדיה. לכן חשוב מאוד לשדר לבביות, ולא להיות טכניים. לנסות לפתח משפטים יותר מאשר 'כן', 'לא' או 'לא יודע\ת'. השיחה צריכה להיות קצרה, מקסימום 5 דקות. לקבוע מקום וזמן, להיפרד בנחמדות, וזהו. לא להעיק ולחקור את הצד השני – זה עלול להיתפס אצלו בצורה שלילית.
- הזמן – כשקובעים זמן לפגישה הראשונה, חשוב מאוד לקבוע אותה קרוב ככל האפשר. אם אתם צריכים לסיים את המבחנים באוניברסיטה, וכל השבוע הקרוב לא פנוי לכם להיפגש... – פשוט אל תתחילו קשר כרגע. מריחת הזמן משיחת הטלפון לפגישה הראשונה גורמת לעצבנות ולהתחלה ברגל שמאל של הקשר. הכי כדאי – להיפגש למחרת.
- המקום – את: כשקובעים מקום לפגישה אל תדמייני את האביר על הסוס הלבן שיבוא לאסוף אותך בכל חור שבו את נמצאת. הרבה יותר נחמד יהיה לו לשמוע ממך הצעה כמו: "אני אשמח להתקדם לכיוונך". שימי לב איך כבר בטלפון הראשון את יכולה לגרום לו להבין שאת מתחשבת ויש לך תודעה של חסד. התעקשות שהבחור יגיע עד אלייך (במיוחד אם מדובר במרחק רב) מתפרשת לא פעם כנצלנות. אם את נמצאת בירושלים או במקום מרכזי אחר – לגיטימי להציע להיפגש שם. ישנם הרבה אמצעים להגיע, וגם לחזור. גם אתה: גלה רגישות. אל תיתן לה להמתין במקום חשוך ומפחיד...וגם אל תסיים שם את הפגישה. חכה יחד איתה בתחנת האוטובוס עד שתיסע. גם לך "מותר" להתגמש על המיקום, ולא לצפות שתמיד היא תגיע אליך... בכל מקרה, חשוב שהאווירה תהיה נחמדה ולא מותחת. קבעו להיפגש במקום שקט ולא המוני. התחשבו כמובן במזג האוויר – ובכל מקרה התייעצו ביניכם על זהות המקום, בלי לכפות או לקבוע באופן חד-צדדי.
- הגישה – וגם אם זו הפגישה ה 38 שלכם... וכבר אין לכם כוח / מצב רוח / מוטיבציה... יש לכם 2 אפשרויות: 1. לא להיפגש עד שתשנו את הגישה שלכם (אחרת כל האנרגיה השלילית עוברת לצד השני, "ומשום מה" המפגש לא הולך...). 2. להשקיע ולעבוד על עצמכם כך שאתם מגיעים לפגישה הזו כאילו זו הפגישה הראשונה שלכם בחיים ! עם המון אנרגיה והתלהבות, בלי שום השוואות לדייטים קודמים, ועם מחשבה שאתם נותנים לשני אפשרות להכיר אתכם כמו שאתם באמת. זה יכול לשנות ולהשפיע המון! נכון - זה קצת קשה, אבל אתם רוצים להצליח?
- ההכנות – את: הקפידי מאוד על ההופעה החיצונית ועל מה שהיא משדרת. שקלי פעמיים אם לבוא עם 'טבע נאות' או בלבוש הנחשב 'זרוק'. בניגוד למה שחושבים, בנים שמים לב לפרטים הקטנים. מומלץ מאוד לא להגיע לפגישה מיד אחרי יום עבודה, כשכבר אינך נראית במיטבך. עדיף לאחר בשעה את הפגישה, ובזמן הזה להתארגן בדירה או אצל חברה. אתה: כן, גם בנים צריכים להתארגן לפגישה. שים לב לבגדים שאתה לובש (יש התאמה, או ששוב החולצה באותו צבע של המכנסיים?). אם אתה נוטה להזיע, כדאי מאוד להתקלח לפני הפגישה. אל תסתפק בדאודורנט.
- ההגעה – תכננו את הזמן כדי להגיע בשעה היעודה. פקק? התעכבות בלתי צפויה? אל תתנו לצד השני לנחש. ברגע שגילית שזה המצב – לשלוח הודעה ולעדכן על האיחור, כמובן עם תוספת התנצלות.
- הפגישה – הכי חשוב: לא להכריע בדקה הראשונה האם הצד השני מתאים לי! תנו לו הזמן. לפעמים קורה שמגיעים לחוצים, עייפים או נרגשים. רק במהלך הפגישה חישבו: האם נחמד בחברתו? האם יש לו אופי שיתאים לי? דברו על הרקע, על תחומי העיסוק, על התכנונים העתידיים, המטרות. נסו אפילו להעלות התלבטות ולשמוע את דעתו. ואל תשכחו לחייך !!!
- אחרי הפגישה – נהנית בפגישה? אל תשמרו את התחושה הזאת אצלכם עד למחר. אם הרגשתם שיש סיכוי גם הצד השני חש בכך, רצוי לשלוח מסרון עם הודעה כמו: "תודה רבה על הפגישה. ממש נהניתי. נדבר מחר. לילה טוב!". לא נהנית? חכו עד מחר. יכול מאד להיות שתקום עם תחושה שאולי כדאי לתת סיכוי לפגישה נוספת.
- הטלפון שלמחרת – כשאתם מתקשרים אל תגיבו בצורה טכנית. חשוב לפתוח את השיחה בצורה לבבית, אופטימית, לשאול איך עבר היום – ורק לאחר כמה דקות לדון על מסקנות הפגישה אמש. ככלל, חשוב ששני הצדדים יהיו מעורבים בקשר. מותר גם לך להתקשר, ולא רק לו, וכמובן לשלוח הודעות.
- מה הלאה? מרגישים שזה לא זה? – גם זה קורה. במצב כזה כדאי מיד בתחילת השיחה בטלפון להודות על הזמן, ההשקעה וההשתדלות. ורק אז לומר ש"אני חושב שזה לא בדיוק הכיוון שאני מחפש". אם את\ה הצד שקיבל טלפון כזה, אנא, אל תביך בשאלות מיותרות ופירוט הסיבות. גם ככה זו סיטואציה לא הכי נעימה. היפרד בברכה ש'נשמע בשורות טובות', וזהו. מרגישים שיש פוטנציאל? – מצוין. אפשר לקבוע פגישה נוספת. בכל מקרה כדאי לנהוג בשקיפות עם הצד השני. לשתף בהתלבטויות ובהרגשות. לא פעם קורה שיש תחושות מעורבות – לא להסס להתייעץ עם אנשים שאתם סומכים עליהם. הורים, איש חינוך, מורה או שכנה חכמה יכולים בהחלט להשיא עבורכם עצה הוגנת. והדבר הכי חשוב –תפילה. ממש בלי הפסקה. בהצלחה!
] ויש את שני הפסים הרחבים, שלושה פסים, יש שני פסים עם חרוזים- לַבנות..... 
שיוווו מציקים!!! מה הקטע לחכות איתי בתחנה?!?!?