על איזה מקרה משפחתי תפסלו / תחשבו 7 פעמים לפני שתצאו עם מי שמוצע/ת לכם..

סליחה על חוסר הבהירות..

כי מצד אחד יש דברים שלא ממש קשורים למוצע ואין זה הוגן לפסול אותו על לא עוול בכפיו.

אבל עם זאת הייתי מבררת וחושבת איזה 10 פעמים במקרה של בעיות נפשיות במשפחה.

אבל שלא נצטרך לעמוד בניסיון בע"ה.

הייתם יוצאים?

רק שאלתי....

לק"י

וזה דוקא היה עוזר לי לדעת איך הוא מתייחס ל"חלשים" ממנו.

איך את יכולה לקבוע מהו מקרה קיצוני?

אצלך מחלה ממארת היא מקרה קיצוני ואצל אחר אחים דתל"שים..

מקרה קיצוני = כלומר, לא רווח בציבור.

ולצערנו, אחים דתלשי"ם מצויים במשפחות הכי טובות...

כמובן- אני לא מציג כאן דעה אישית כלל, אני מפתח דיון..

(או משתדל לעשות זאת).

חולת נפש? או לויידת מה..?

יש תמיד משפחות שלא היינו רוצים להיכנס אליהם. 

חשוב לברר שהמשפחה הם אנשים נוחים ונעימים לציבור...

כמו שאמרה הלליש, ואם הוא עבד על עצמו התגבר וצמח להיות אחר, תפסילי רק בגלל הבית שממנו הוא מגיע??

מה הוא אשם בבית שבו גדל?

הממ... מכירה אישית כמה כאלה.

הבתים היו נורמלים לגמרי, עם אהבה וחינוך והכל.

רק שההורים לא הכירו דרך אחרת להעניש ולחנך, כך הם גדלו וכך היה מקובל בסביבה.

כולם יצאו בסדר גמור.

כלומר- התבגרו, הקימו משפחות נורמליות ולגמרי לא מכים את ילדיהם. מתארת לעצמי שלהם עצמם יש משקעים מזה בנפש, אבל זה לא עשה אותם שרוטים בצורה עמוקה וגם לא עשה אותם הורים מכים.

לא שאני מעודדת הכאת ילדים...אבל הביטוי "הורים מכים" יכול לבלבל לפעמים. כי יש בינינו הרבה חבר'ה שמחים ונורמלים שספגו מכות בילדותם. אז צריך לבחון את הרקע והסביבה.

רק שאשמח ממש אם תסביר לי כיצד מה ש*אני* ושאר העונים יעשו, רלוונטי לחייך?

*******

אני רוצה להבהיר משהו שלמדתי ועודני לומדת:

כל אדם, הוא עולם ומלואו.

לרוב, לאדם עצמו קשה להכיל את כל הווייתו ועולמו, אז ק"ו שלאדם אחר יהיה קשה הרבה יותר לעשות כן.

לא סתם בן-הזוג שלנו הוא משורש נשמתנו- רק אז יש לנו סיכוי להכיל אותו באמת, כמו שהוא.

נחזור לעניין המשפחה-

עם-ישראל מורכב מהמוני סוגים של אנשים מכל הבחינות [כגון: פיזית, רוחנית..].

ולכל אחד יש משפחה, אם גדולה ממש ואם קטנה ממש.

לא נראה לי שקיים אדם אחד (ק"ו יהודי/ה) שהוא נטול כל סיבוך בחייו.

המשפחה שאדם נולד אליה- זה בעצם אמירה של הקב"ה לגבי אותו אדם, כי לא היתה לו כל בחירה בזה.

ההיפך, הוא הוצב בנקודה מסויימת וה' מצפה ממנו להתמודד איתה, על כל רכיביה.

אני מניחה שלכל אחד מאיתנו יש רתיעה מסוג(ים) מסויים(ים) של אנשים, ולכן כדאי שאם מציעים לו אדם שיש לו או לאחד מבני משפחתו המצומצמת- לחשוב על כך, ולבדוק עם עצמך אם אתה מאמין שתוכל להתמודד עם זה. (אין איזה חוזה שתחתים מישהו..)

אין מצב שלא יהיו לך התמודדויות בקשר הטרום והפוסט חתונה. ברור שיהיו. זה היה נורא אם לא!

השאלה עד כמה גבוה אתה מוכן לטפס ולהתאמץ.

אז אני ממשיכה לתהות, מה זה משנה עם איזה סוג אנשים אני לא אהיה מוכנה להתמודד?

לא נתקלתי בשום דבר "ספציפי".

מעניין אותי לדעת אילו דברים מפריעים לאנשים בתחום המשפחתי.

זה הכל.

אם את, ועוד 5 מגיבים אומרים שהם לא מסכימים להתמודד עם בעיה X, סימן שזה משהו נפוץ (ממוצע ביחס למגיבים כאן),

לעומת זאת, אם רק 1 אמרה שהיא לא מסכימה להתמודד עם בעיה Y, כנראה שרוב האנשים כן מסוגלים להתמודד, וכו'.

כן, זה מעניין אותי.

מקווה שזה בסדר מבחינתך..

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳