כן יש מכתבים ואגרות.

אין ספרים שעוסקים בענין (חוץ מהיואל משה כמובן)

ב"ה

ה-5 , הרב הרש"ב תמצא הסבר למה רעיון הציונות הוא היפך היהדות

ומסוכן מאוד

את ההסבר הרבי מסביר לרב שחשב שהציונות דווקא טובה לעם ישראל

אבל ש"הציונות היא היפך היהדות"?

כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם.

 מהנצרות. והם טוענים את זה בשיא הרצינות..

http://www.bhol.co.il/article.aspx?id=54025&cat=1

איפה הפייסבוק של סאטמר?

אני מתכנן לקנות אותם בלנ'ד.

אני מאמין שבב"ב מן הסתם יש לא מעט מקומות שמוכרים..

"החלום הציוני הוא אינו התיישבות וגם לא עליה, ואפילו לא שלום. החלום הציוני הוא נורמאליות.

הנורמאליות הזאת, היא כמובן- היפוכה המוחלט של היהדות". (משה פייגלין)

ונראה שמכמה טעמים:

1. חסר הרבה ביסוס טיעוני-תורני התומך בדעות מעין אלו, ובאופן כללי ניתן לומר בזהירות ומתוך כבוד רב שחלק ניכר ממתנגדי הציונות הרבניים לא היו בקיאים מספיק בחומר שהוא מעבר לש"ס-פוסקים ולא הצליחו להתמודד עם טענות וקושיות על דרכם.

2. רוב מתנגדי הציונות החרדים בחרו להתעסק בקהילותיהם פנימה ולא לתקוף ציבורים אחרים. בעיקר לאחר השואה שפגעה רבות בעולם התורני. והיה צורך דחוף יותר להציל מה שנותר וכך ההשפעה הציבורית לא תפסה את מלוא תשומת הלב.

3. לא היו מתנגדים רבים בעלי שם והשפעה כפי שכיום מנסים לתאר. רוב הגדולים היו דווקא בעד הציונות, וניתן לקבל מידע עליהם ועל שיטתם דרך ספרים מקיפים כמו "התקופה הגדולה" ו"אתחלתא היא", בהם מפורטים עמדותיהם ופרטיהם של מאות רבני קהילות וערים שאהדו מאוד את התנועה הציונית למרות שידעו היטב על חסרונותיה.

ציוני יכול להבין בקלות את ההתנגדות אליה...

ההתנגדות היא פשוטה, התמיכה היא חידוש.

ההתנגדות היא פשוטה משום שמנין לנו לשנות משהו ביחס לאנשים שעזבו את התורה ולדרכם?

התמיכה רואה את הדברים בצורה מורכבת יותר, בעייתיות יש אבל העולם מורכב.

יותר מזה, הרי לאנשים בכלל לא היה קשר או שאיפה לארץ.. אז כמעט ולא היו יתרונות שהציונות הציעה, רק חילוניות..

בקיצור, ההתנגדות היא "מושכל ראשון", התמיכה היא חידוש, גם אם היא נכונה.

ומאמרים בעניני השעה.

לרבי מסאטמר יש, מלבד הספר ויואל משה, ספר בשם "על הגאולה ועל התמורה".

יש ספר של רבי אלחנן וסרמן בשם קובץ מאמרים, שכולל כמדומני התיחסות רבה לנושא.

יש ספר של ד"ר אלפסי בשם החסידות וארץ ישראל. שכולל גם את ההתייחסויות בחסידות לתנועה הציונית (בעד ונגד). 

כמדומני שמובאים שם נימוקים מפורטים, אבל איני זוכר בבירור. אני כמעט בטוח שדברי הרש"ב בהקדמת קונטרס ומעין (שהוזכרו ע"י בן ציון גגולה) נמצאים שם. 

אבל מה הצורך שלך בספרים אלו?

הוספה

כנראה שהעיסוק בנושא מצוי יותר בקצוות ההשקפתיות. כלומר, אלה שרואים במדינת ישראל את הדבר החשוב ביותר שקרה ב2000 השנה האחרונות, ואלה שרואים בה אסון נורא, יטרחו יותר לכתוב ספרים בנושא, מאשר מי שעמדתם איפה שהוא באמצע. 

כך שצריך להזהר מלהסיק שהספרים מייצגים את העמדה החרדית הרווחת.

ב"ה

לצערי הרב הסיכוי שדבריי יובנו ויתקבלו

שואף לאפס

כשאבנר בן נר פירסם שדוד הוא מלך ישראל

היה לו מעמד של גנרל

לי יש מעמד של שליח חב"ד לגדולי ישראל

לעת עתה זה לא משהו יוקרתי

נקווה שיבוא משהו בעל השפעה וישנה

את פני ההתנהלות של עם ישראל

ויתן לעם ישראל את המסרים של הרבי

באופן שיאחדו ויקדמו אותנו לגאולה

שכוללת בתוכה את ארץ ישראל השלמה

כולל החלקים של הקניזי קדמוני והקיני

אין שום סיבה לטרלל עוד אנשים תמימים.

ב"ה

בשיחת פרשת "שופטים" מיום ז' אלול תשנ"א בסעיף יא

אם רוצים אוכל להביא את השיחה עצמה בקישור

כמו כן אביא קישורים לסרטים של נבואות שהרבי אמר

כדי לתת סימן לעם שהוא שליח השם

כפי שעשה משה שבא לעם להגיד שהוא נשלח להוציא

אותם ממצרים

ב"ה

אפשר היה למנוע את הרצח הזה

הרבי אמר לא למסור שטחים מארץ ישראל

שזה גורם לגויים יותר לבוא להלחם בנו

ולרצות עוד שטחים

צריך להקשיב לרבי הוא משיח בן דוד

ותפקידו לעזור לנו

של מנדלי מוכר ספרים.

"ידוע הוא שהקב"ה, אורייתא וישראל חד הוא.. והאומרים ננתקה את החוט המשולש הזה ונהיה ככל הגויים, שלאומיותם תלויה בארץ ובלשון וכדומה - רוח השטן דובר בהם.

כי אחרי שאין להם לישראל, ואי אפשר להם בגלותם, לאומיות כזאת של גויי הארץ שבלבו הם יושבים, לא תהיה להם תקומה חס ושלום ויהדותם תקבל צורה משונה מאד - יהדות בלא אל, בלא דת ובלא חוקים שהיו נעשים בכל דור ודור בתוך היהודים, יהדות שתהיה אך נזכרת בדברי הימים. סופם של לאומיים ממן אלה, המפרידים בין הדבקים, להתפרד מרוב בני עמנו.

ב"ה

ביחידה שבא אני משרת במילואים

כיוונו תנועה של גדודים ועצרנו תקשורת זרה מלהפריע ללוחמים

כל התורה מבוססת על ברית האבות על הארץ. וכל הדר בחו"ל דומה כמי שאין לו אלוה, לפי הגמרא

… ועבודה זרה בזדון יותר חמור.

יותר מזה לא כולם מסרו את האינפורמציה. היה כנראה דובר שדבר בשם הקבוצה. הוא גם היה צמוד לשאלות שהנחה אותם משה בצאתם למשימה.

רק כלב קפץ בראש עם דעה אישית

"עֹלָה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ, כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ”

כמו שהזכרתי השם תכנן מראש שדור יציאת מצרים לא יכנס לארץ ישראל.

חוץ מזה זה פעם יחידה שה' נשבע על דבר רע. הוא נשבע שהדור לא יכנס לארץ אלא יהיו 40 שנה.

שבועה של ה' לא יכולה להתבטל ולא משנה מה יעשו. זה הקטע של שבועה וברית של ה', שהיא קיימת ללא תנאי

עד אנא לא יאמינו בכל האותות אשר עשיתי בקרבו.

הם גם הוציאו דיבת הארץ, ומתו במגפה המרגלים.

כלב ענה להם כי ידע שהם טוענים שלא יצליחו לכבוש את הארץ ולכפור בנבואה, אז ענה עלו נעלה וירשנו, אם חפץ ה והביא אותנו אל הארץ.

צריך לשעו תתשובה גם על כוונות לא טובות בלב, לא על המעשה. על זה נאמר "על חטא שחטאנו לפניך בהרהור הלב". פשוט להצטער על הכוונה הרעה, לא על המעשה. ולחשוב שאם הייתי באותה סיטואציה היית ימסגירו למשטרה רק מטעמים טובים. זה נקרא חרטה. לחשוב שהייתי חזר לעבר ועושה אחרת

כי זה היה מוצדק (לא קראתי את הסיפור לפרטים)

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה  

אם ה' יתברך רואה שכשיש לך זמן אתה כן פותח ספר
ולא סתם מתבטל, ניצחת.

ספר נפלא לעובדי ה', אבל תובעני
זה לא ספר שקוראים בשבת לפני השנ"צ

קשה לקריאה?

או תובעני מבחינת עבודת השם? 

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

בהשראת המכילתא

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

על שלל הלכותיה והרעיונות הפילוסופים שכרוכים בה.

אבל מי יקרא את זה?

בהנחה שהיית רציני , אז כוונתך בין היתר שמצצות מעקה קשורה לנושא ביטחון והשתדלות, השגחה?

אשמח לחידוד..

זה חיבור מאוד מעמיק ושיטתי על מדרש רבה + אגדות ירושלמי. לא כמו עץ יוסף או אפילו יפה מראה אלא יותר סגנון מהרש"א. או טוב יותר, כמו הפירושים הממש ממש ארוכים של מראה הפנים על אגדתות מסוימות.

או: ספר שיאגד את כל אגדתות ירושלמי (קיים כבר) אבל יביא את כל המפרשים הקלאסיים של הירושלמי (קורבן העדה / פני משה / רידב"ז כו'). אולי גם חיבור כזה שמביא רק אגדתות ירושלמי מקוריות שאין להן מקבילות במדרש רבה / בבלי.

ויום אחד הוא נתקל בפירוש 'תפארת ציון' מלפני מאה ומשהו שנה והתרשם ממנו מאוד

(יש בהיברובוקס את הכרך על מדרש רבה אסתר. אני לא מכיר את הפירוש בעצמי)

אכתוב ב"נ בהמשך

שומרת את השרשור

כמו ברכון רק של שחרית מקוצרת ליחיד (יחידה למען הדיוק).

לימים שהזמן דחוק. וגם זה יותר נוח (חוברת קטנטנה במקום סידור שצריך לדפדף).

ותכלס אולי גם למנחה (גם ככה קצר)

ממש בשביל הימים הלחוצים שיוצאים מהבית מוקדם ואין זמן בכלל בכלל.

ובנפרד בשביל הפרקטיות…

אגב, גם ככה יש מלא דברים שנשים לא אומרות, בטח בתפילת יחיד, גם כשזמנן בידן (תפילין, קורבנות…)

הרי יש הלכות על דילוגים ומה המינימום שכן חייב בשחרית וכו. אז כזה. מאוגד במשהו קטן כמו ברכון של כמה דפים (האלו בלי השירים החסידיים, שזה נטו ברכת המזון)

וגם אם אני לא טועה

מנחה, ראש חודש, חגים... 

פרשת השבוע לפי התלמוד הירושלמי

ידעו..

זכור לי במעורפל שיש התעסקות בזה בכתבי

האדמור מפיאסצנה היד..

הרבה מפיאסצנה מביא שם הרבה על עבודה עם דמיון ומסביר למה חשובה התלהבות זה די ארוך ועבודה תהליכית לא משהו שאני עכשיו יכתוב פה בדקה.

בחבד אגב יש הרבה דיבור על התלהבות מתוך התבוננות תוכלי למצוא אצל אדמור הזקן הרבה התבוננויות על זה

אז תחילת פרק כו בתניא מדבר על שמחה ועצבות..

אבל שוב זה קצת שונה..

שווה לעיין שם בכל מקרה😃

על שמחה ועצבות יש מלא!

אבל ספציפית על הנקודה של התהלבות פחות מצאתי..

תודה

ואמנם כבר ידעת, שהנרצה יותר בעבודת הבורא, יתברך שמו, הוא חפץ הלב ותשוקת הנשמה. והוא מה שדוד המלך מתהלל בחלקו הטוב ואומר (תהלים מב, ב): כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלקים, צמאה נפשי לאלקים וגו'. (תהלים פד, ג): נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'. (תהלים סג, ב): צמאה לך נפשי כמה לך בשרי. ואולם האדם אשר אין החמדה הזאת לוהטת בו כראוי, עצה טובה היא לו שיזדרז ברצונו, כדי שימשך מזה שתולד בו החמדה בטבע, כי התנועה החיצונה מעוררת הפנימית, ובודאי שיותר מסורה בידו היא החיצונה מהפנימית.

אך אם ישתמש ממה שבידו, יקנה גם מה שאינו בידו בהמשך, כי תולד בו השמחה הפנימית והחפץ והחמדה מכח מה שהוא מתלהט בתנועתו ברצון. והוא מה שהיה הנביא אומר (הושע ו, ג): ונדעה נרדפה לדעת את ה', וכתוב (הושע יא, י): אחרי ה' ילכו כאריה ישאג.

בהצלחה!