הבן שלי (בקרוב בן 6) התחנן בעקשנות שנוריד לו גלגלי עזר
הכנתי אותו לכך שתיהיה לו תקופת למידה - והוא הסכים.
הורדנו - וכמה שניסינו אני ואישי ללמד אותו לרכוב
לא הולך!!!!
זה מתסכל אותו מאוד!! (מסכנוני שלי...) במיוחד שחבריו כן מצליחים
בקיצור - תעזרו לנו לעזור!!
דרושים טיפים איך לרכוב על אופניים ללא גלגלי עזר (הוא לא מסכים גלגל אחד...)
תודה רבה חברים
תעשו לו קו על המדרכה עם מסקנטייפ בולט למקום אליו אתם רוצים שיגיע..
ואז שינסה להצמד אל הקו פחות או יותר..
ותתנו לו גם ליפול (לא בכוונה, אבל אל תפחדו שזה יקרה), זה יגרום לו לשלוט בפחד..
דבר ראשון- להוריד את המושב הכי נמוך שאפשר. ככה שהרגליים יעמדו על הריצפה כשהוא יושב.
דבר שני- ללמד אותו להתאמן על הקטע של השיווי משקל (לא ליפול לצדדים) ככה-
באזור ישר יחסית שישב על האופניים, עם הרגליים על האדמה, ובלי להניח אותן על הפדלים ידחוף את עצמו (כאילו ילך עם הרגלים רגל רגל ואח"כ ינסה דחיפה בשתי הרגליים בו זמנית). זה יתן לו את התחושה הזאת של איך להחזיק את עצמו.
ראיתי שאפשר בישביל השלב הזה בכלל להוריד את הקצה של הפדלים שלא יפריעו אבל לי זה היה מסובך מדי כי לא היה לנו מפתח מתאים...
ברגע שהוא יוכל לנסוע ככה ויצליח לתת דחיפה ולנסוע מרחקים בלי ליפול אז הוא כבר ינסה בעצמו להניח רגל או שתיים על הדוושות.
זה לא בעיה.
בהצלחה! ובכיף! ובנחת!
רעיון מעולה,
עד עכשיו הוא פשוט נפל בשנייה שניסה להרים רגליים
אם לא, הצעה אחרת.
אני מכירה ילדה שאחרי שהוריה ניסו את כל ההצעות שכבר הוצעו, והילדה (בת 8) עדיין לא הצליחה לרכב כהלכה,
לקחו אותה למטפלת מוח אחד, ולאחר טיפול אחד, בלי לקבל אף שיעור נוסף, לקחה את האופניים ויצאה לרכב. היא חזרה צוהלת ושמחה אחרי שעה (הם גרים בישוב שטוח, אז ההורים לא דאגו לאן נעלמה בדיוק).
פלאי פלאים של הרפואה המשלימה.
מי הילדה? מי ההורים? איזה מין יישוב הוא "שטוח"? איזה אופניים הילדה לקחה? איך בדיוק היה בהישג ידה לצאת "לרכב" לשעה כשהיא "נעלמת"?
ומה זה בדיוק "מטפלת מוח אחד"?
למה לא מוחקים תגובה מגוחכת שאיכשהוא כמסקנה מגיעה לשבח את "פלאי הפלאים" של "הרפואה המשלימה" בלי לגלות עד אותו רגע שזה פרסום סמוי?
מתחת לכל רמה ומתחת לכל ביקורת.
כל מיני תגובות משתלחות ובלתי ענייניות. יש תשובה לאיזו נניח, אחת מהשאלות שהעליתי?
בחייכם כולכם, הרי הכול לא ענייני: זה שמישהו או מישהי הם "משתתפים וותיקים" זה הופך את כל דבריהם לאמינים? זה שהשרשור הועיל משנה במשהו לעניין הביקורת שלי, שמנסה להתריע מכל מיני "שיטות" לא בדוקות?
אנשים ממש ובכוח מחפשים להיות לא ענייניים.
זה לגמרי לא ענייני מי הילדה ומי הם ההורים - מדובר על מציאות של ילד שלומד לרכב והוצעו כמה שיטות וגם טיפול - שעובד למי שזה עובד - או יועילו או לא. מנסים. בוחרים. מה שעובד לאחד יכול לעבוד לשני או לא. זה לא עלון מדעי פה.
הילדה רכבה בתוך אזור תחום בגדרות ובלי תנועה סואנת - אז לא דאגו.
הנה השבתי באופן ענייני לשאלותיך.
נחשוב שזו ילדה בהולנד -
מה אתה תורם לשירשור מנסיונך כרוכב או כתומך ברכיבה?
תרמת אזהרה ממח אחד ומפרסום סמוי ומחוסר ענייניות.תודה שאתה מסב את תשומת הלב שלנו.
ועכשיו תשיב אתה בחיוביות.מצפים לתגובתך.
להרגעת הדואגת\ות - הילדה היא קרובת משפחה שלי.
הישוב המדובר הוא קיבוץ ליד חוף הים התיכון, גן עדן לילדים ולאופניים.
ואכן, הרבה אנשים, אם מתוך בחירה ראשונה, אם בתחושה של "אין ברירה", פונים לרפואה המשלימה, בד"כ ע"פ המלצת ידיד או שכן או קרוב משפחה. כל אחד ואחת בדרך המתאימה לו או לה.
לצורך הבהרה - "מוח אחד" הוא שם של סוג אחד של רפואה משלימה, יש גם קרניו-סקרל, פרחי באך, אייפק, ביקום, שיאצו, רפלקסולוגיה, קיניסיולוגיה וכו' וכו' וכו'.
ושנזכה תמיד להיות בריאים וללכת, לרכב ולנסוע בדרכים ישרות.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
