אמא שלי הזמינה את ההורים של בעלי לארוחת ערב מחר
כי הם תמיד מזמינים אותם ולא נעים לה.
היא שאלה את בעלי, שאמר לה כן, כי הוא לא זכר
ואותי, שמתוך שינה עניתי לה לטלפון ואמרתי לה בסדר כי לא הייתי מאופסת.
מחר אני צריכה לטבול וזה לא מתאים.
אמא שלי רוצה את הבת שלי שהיא מאוד קשורה אליה, שתישן אצלה ביום רביעי
ותחזור יום חמישי. לי הסידור הזה נוח, כי אני צריכה ללמוד (אני לומדת לתואר).
זה דיי קבוע, כולם מרוצים, ואמא שלי מאושרת עד הגג שהיא אצלה.
אנחנו אמורים לבוא אליהם היום בלילה אחרי שבעלי מסיים משמרת לילה
מסיבות מסויימות.
אמרתי לה היום בצהריים שלא נהיה בערב מחר כשהם יבואו,
וניסע בצהריים כשהוא מסיים ללמוד.
היא צלצלה עכשיו ואמרה שלמה שניסע בצהריים, שניסע אחרי צהריים
כדי שהיא תוכל להכין את האוכל. כי היא לא תוכל גם לבשל וגם להעסיק את הילדה.
אני לא יכולה לעשות הכנות לטבילה אצל ההורים שלי.
אני יכולה גם לטבול הכי מאוחר ב9 בערב, וההורים שלי גרים רחוק מאיתנו.
אמרתי לה בטלפון שזה לא נוח לנו ללכת אחרי צהריים ושאלתי אם מי היא דיברה קודם,
איתי או עם בעלי (בקשר לקיום הארוחת ערב הזו).
היא התעצבנה מהשאלה הזאת, צרחה עלי בטלפון שאני משגעת אותה
שאני חצופה, כפויית טובה , ושאני לא אבוא אליה בכלל,
שמה אני חושבת רק על עצמי וכו'.
אני עכשיו לא יודעת איך לצאת מיזה, אם אני אגיד לה גם שכל
העניין זה בגלל טבילה היא עוד יותר תתעצבן כי היא חילונית וזה דוחה אותה.
ואין לי גם יכולת להסביר לה שצריך להתכונן לפני וכל זה...
אני מבואסת מהשאלות המיותרות שלי ומכל הדבר הזה.
איך אני יוצאת מזה?

יוקטנה ווי לאב יו!!
- נשואים טריים