נו, פרטי...

לא?

לק"י

אחד התלמידים נוהג בכעסו להרביץ לי, לבעוט בי וגם לשרוט אותי..

ב"ה שלפחות בציפורניים של בני האדם אין רעל/ ארס כמו בציפורניים של החתולים.

בע"ה ובהשדתלותנו

איפה את עובדת למען ה'?? ולמה לא עושים עם זה כלום?

לחתולים יש רעל/ארס?

לק"י

אני לא זוכרת בדיוק..

סבא שלי נשרט מחתולה, וזה הסתיים לא טוב...

ממ, לפחות את מקבלת את זה בהומור

לק"י

בעת מעשה- זה לא משו..

יש לילד הזה מזל שהוא חמוד..אז כשהוא מבקש סליחה ואני סולחת לו- נגמר הקטע המתסכל, עד הפעם הבאה..

התלמיד: "מה הוא עשה לְךָ?"

"מה יהיה איתְך?"

(אייייי..השפה של האוטיסטים לפעמים כזאת עילגת וחמודה).

לק"י

למרות שאני לא יודעת מה רמת ההבנה שלו בהאם המורה טובה או לא..

אבל בסה"כ הוא לא שונא אותי או משו.
הוא גם מאוד חביב לפעמים- מנשק , מחבק..אז זה לא נובע משנאה.

אבל אם אני לא מרשה נגיד לצאת מהכיתה בלי רשות (בעיקר שאני יודעת שיהיה לי מאוד קשה לגרום לו לחזור אח"כ)- אז איזו ברירה אני משאירה לו?!

לק"י

היום נגיד תפסתי את השולחן שהוא ישב מאחוריו, כדי שלא יקום וילך או יפיל את השולחן.

בדר"כ אני משתדלת להתרחק ממנו כשהוא מתחיל עם המכות וכו'.

אם את מטפלת במשמעת,

ואת מלמדת,

ואת אחראית לעוד הרבה דברים...

מה היא עושה???

(לדוגמא אצלי:

הסייע אוסף את התלמידים בסוף ההפסקה,

דולה אותם מהשרותים,

דואג לענייני אוורור הכיתה (הם גרועים בכל מה שקשור להגיינה...)

ומטפל כמעט בכל בעיות המשמעת

(זה תענוג!)

וגם לפעמים מלמד...

לק"י

שזה בערך כל מה שציינת.

ת'כלס, לפעמים הסייעות יושבות עם התוססים ומרגיעות אותן- הן ממש טובות בזה..

אבל עדיין לפעמים אני מתמודדת עם זה.

כי הסייע הוא גבר...

סתם קטע של בורות

יומחד אני רואה אותו יושב עם הנייד (בשולחן האחרון בכיתה, כן?)

ומזיז אותו מצד לצד (כמו שהילדים עושים להגה...)

ולא הבנתי מה הוא עושה...

בסוף אמרתי לו, מה עובר עליך???

והוא הראה לי שה משחק שצריכים להזיז את המכשיר,

אייפון וכאלה...

לק"י

הגברים שלי בכיתה נרתעים יותר מגברים..

( מי אם לא גבר יכול לאמר להם לסגור את הרוכסן 

ומי יכול לרמוז לי שאני מדברת על דברים שנתפסים בעיניהם אחרת (איך שהם רוצים...)

ומי אם לא גבר יכול לדחוף 140 קילו לתוך הכיתה...

להמשיך? לא, רק בשביל שלא תקנאי...

אה, ויש גם פדיחות, כע?

שיש מצב שיש 2 תלמידים, ונגמר לו הבטריה באייפון ואין מטען,

אז הוא יושב מולי ומתחיל להשתתף בשיעור ואז זה כבר מתחיל להיות מצחיק...

(שואל שאלות כאילו הוא לא מבין, ומאלץ אותם להסביר לו,

כי אותי הוא לא מבין, ואז הם חייבים להקשיב, וכאלה...)

לק"י

ככה שאני גם יכולה להגיד להם לסדר את הבגדים..

אבל הקטע שלעזור להם בשירותים זה באמת כבר לא נעים- רחמנות על הסייעות (ב"ה שרובם מסתדרים לבד).

ויש לי סייעת אחת יותר חזקה, והשניה די שברירית.

היום יצא לי אחד התלמידים מהכיתה וכמובן שהוא לא רצה לחזור (עקשן פרד)- אז המורה לספורט עבר שם ואמר לו- שהוא יקח אותו איתו לשעור ספורט.

מאחר והילד הזה ממש לא אוהב להתאמץ ולא אוהב ספורט, הוא חזר מהר לכיתה.

(למרות שאם אני הייתי מאיימת אותו דבר- זה לא היה כ"כ עוזר).

ואגב, איזה כיתות/גילאים יש אצליכם בבית ספר?

ורק לך יש סייע? או לעוד כמה כיתות?

והגילאים זה 12+ (בעקרון עד 18)

לק"י

ובקושי יש עובדים גברים..

ובאמת, זאת נראית לי בעיה של ילדים בחינוך המיוחד שהם בסביבה נשית כמעט מוחלטת, ואין להם דמויות גבריות לידם.

ברוכה הבאה לעולם, ילדה.

לק"י

גם אותך שורטים?

אני עובדת עם דברים דוממים

אך נשרטת לא פעם, מתוך חוסר זהירות (היום! יצאתי עם וואחאד שריטה. ואפילו לא שמתי לב שזה קרה לי! )

לק"י

אז הוא שרט אותי ממש בכוח..

ואני מכירה את זה- שפתאום מגלים שריטות בגוף..לא ברור מתי ואיך זה קרה.

רק שלא יעצרוא ותך ברחוב וישאלו האם את צריכה עזרה, האם הכל בסדר בבית...

הגזימו..

לק"י

וכדי שלא להבהיל את הציבור יותר מידי- ב"ה המצב שלי בכיתה משתפר.

אני הרבה פחות חוטפת, פשוט למדתי להתרחק וזהו..

והם באמת חמודים! למרות הקריזות שהם.

לק"י

ממיס אותי לפעמים.

ולא מרביץ ושורט תמיד, רק אם אוסרים עליו דברים..

לק"י

לעומת הטירוף של אחד מהתלמידים שחווינו היום במשך כשעה וחצי- השריטות הן ממש חמודות..

מה עובר???

(כמו אצלי? כשהם נכנסים לקטע של הצרחות ולא יוצאים ממנו...?

היה לנו השבוע תלמיד שהחליט שהוא מתגעגע הביתה,

והתוצאה:

ילד גבוה מאד, (בן 1 למיטב זכרוני)

נשכב על הרצפה ובועט בה בצרחות אימים שמרעידות את כל הבנין...

אהה, ולא מזמן הוא שבר בבעיתה את הקיר גבס של הכיתה 

(אל דאגה הוא לא תלמיד שלי...)

לק"י

למרות שיש לי תלמידים שהצרחות מוציאות אותם מדעתם, ואז הם עלולים להרביץ, לצרוח בעצמם או לברוח (וגם לסתום את האוזניים- אבל זה פתרון אידיאלי).

מה שהיה כך היה- התלמיד רצה שאבא שלו יחזיר אותו הביתה (ולא שבבית הוא יותר טוב..).

אז הוא התנפל על תלמיד אחר והכה אותו סתם..מסכן- כולו גבר ענק, אבל לא יודע להחזיר.

הפרדנו ביניהם- ככה שהסייעת ואני חטפנו מכות, יריקות, בעיטות וניסיון לנשיכות.

הוצאנו אותו החוצה, שם הוא כמעט הרביץ לתלמידים שהיו שם (כי הם התחילו להסתכל עליו ולדבר עליו), טיפס על הגדר שבין 2 החצרות..

עם כל מה שעשינו, מידי פעם הוא רץ לכיתה באטרף כדי להרביץ לאותו תלמיד מסכן.

ומה הקטע?!

כשהוא נרגע יחסית- הוא ישב במקום שלו, ופתאום (כאילו לא קרה כלום) הוא אומר לי- "יעל, את יודעת שאני דומה לאבא שלי?"

ה' יעזור לו ולנו!

ויש תקוה שעוד השנה הוא יעבור למסגרת אחרת שאמורה להתאים לו יותר.

(אגב, חיהלב- הוא בסגנון של החבר'ה אצליכם, למרות שהוא מאובחן גם כאוטיסט+ עוד בעיות).

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה 

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז