וזה ניסוח כל כך מדוייק למה שקורה שם בפנים....

בלי קשר אם הם מחוברים אליהם או לא.

בדיוק כמו שהתורה היא של כל עם ישראל, בלי קשר לאם הם יודעים מה כתוב בה או לא

(חדל ניצלוש...)

וזה מה שהופך את הרביים למיניהם לחסרי משמעות בעליל, אז לא אכפת לי...

הרבי כותב ממש במילים אלו: "משיכת הלב".

לו הייתי יודעת מה כוונתו, כ"כ מופשט..

וואי, חידוש אדיר, הגדרה מדוייקת!!!

משיכת הלב!! איזה חידוש..

ניסוח מדהים... חיים בסרט.

ועד אז (וגם אז...), קצת כבוד לדברי צדיקים, מבוגרים וחכמים ממך.

גם ביקורת אפשר לומר, תלוי איך.

(אני תוהה אם זה לא היה הרבי מחב"ד שאמר את זה, מעניין אם היית מגיב באותה הצורה)

אל הצורה שבה הפכת את זה לניסוח מיוחד או מגדיר במיוחד... פחחח לגמרי.

ובהתחשב בחוסר הניסיון שלך ובעובדה שחוץ מלזלזל לא הבעת אף נימוק הגיוני שאפשר להתמודד איתו, אני אפילו לא מתכוונת לפתוח דיון.

חדל ניצלו"ש.

נורא קשה וגאוני להמציא את המושג "משיכת הלב"..

נורא.. נורא..

אבל ברור, לא התחלתי עם דייטים, לא הודעתי להורים שאני ב"שידוכים", אז מנין לי לדעת על עד כמה הביטוי הזה מתאר במדוייק ובפרוטרוט את התחושות..  אוי.. שנזכה..

|אנחה|

שהיא מפחדת לאבד את הקשר הזה..

והשאלה היא למה?

שתבדוק עם עצמה למה זה..

לרוב זה נובע מהרגשה ש"אני לא מספיק טובה בשבילו" או "אני לא מספיק מענינת"

ושתדבר איתו על זה

כנות זה הבסיס להכל בערך..

בס"ד

1. אם עברו כמה פגישות מסוגים שונים-לחתוך

2. לא הייתי בלחץ על זה אם כל השאר בסדר מבחינתה

3. שיתחתנו, זה יישתמר יופי .

1. שינסו להלהיב את הקשר, לעשות דברים שמוסיפים רגש... (כן, מותר לעשות דברים מיוחדים יוצאי דופן כדי להתניע את הסטרטר...) - אם זה גם לא עובד, הבעייה חמורה יותר וזה אכן שאלה גדולה...אבל קודם לנסות.

2. לשאול אותו למה בעדינות או לברר בסביבתו...יכול להיות שהבחור המסכן בכלל לא מודע לעניין ולא חושב על זה...לא בטוח שהבחור הוא קמצן או משהו בסגנון - אולי הוא טיפה רחפן, ואולי הוא חושב כל פעם שמקסימום תקפצו לקנות משהו והוא ישלם...

בקיצור - לברר את הסיבה, לא לחתוך סתם.

3. להתפלל הרבה, ולגרום לבחור להוציא טבעת ולכרוע על הברכיים...

לגבי 1-

בינתיים הניסיון אראה שאין טעם למשוך יותר מדיי אם אין "משיכת הלב", אם אין חשק, רצון, געגוע..

באופן כללי-

אני סוברת שאין סיבה לחכות שהרגש יופיע,

הוא בדר"כ לא מופיע כשמחכים לו..

אולי עם הזמן הוא יכול להתעצם, אבל להתהפך מקצה לקצה- סיכוי קלוש שזה יקרה.

(לפחות טרם נפגשתי עם סיטואציה כזאת..)

בספונטניות מה שעולה עכשיו: לונה פארק, טיול במקום מיוחד (שיט בספינה בכינרת בשקיעה, וכו' וכו'...), ללכת יחד לאירוע מרגש (ל"ג בעומר במירון, ריקודגלים בירושלים, חברון בסוכות/פסח מצי שיש הופעות וסיורים...), אם בא להתפרע ממש ושניהם אוהבים אקשטרים אז לבצע יחד גלישת סנפלינג ממצוקים במדבר יהודה/ צניחה חופשית עם מדריך (לבן, ומדריכה, לבת) באיזור הים התיכון אם אני לא טועה...

יום אינטנסיבי של מעבר מריגוש לריגוש (מסרט יפה, למופע של אנדרדוס, לטיול מסביב לחומות, למסעדה ברובע/בממילא, לצפות בשקיעה מארמון הנציב, לעשות סיור לילה ברובע, אחרי זה אכסניה יפה, ולמחרת לפני הזריחה לקום ולהצליח להגיע לים המלח לצפות בזריחה, ארוחת בוקר מפנקת בעין גדי, ואז לקנח במערות קומראן, ובמעלה בני המושבים אם באמת אוהבים טיולי לכת...)

אחרי יום וחצי כזה, שכמובן ייגמר במריבה מי ישלם לגזלן שעושק אתכם ביודעין בסוף המסלול במורדות הרי יהודה - אין ספק שהרגש והאדרנלין צריכים לעלות ברמה מטורפת...

אם במקרה כזה הם גם לא יעלו ויישארו נמוכים במשך כל היום וחצי וגם ביום/יומיים שאחרי - אז כנראה שהבעייה באמת חמורה יותר ממה שחשבנו...

ב"הצלחה!

לגמרי.

אומנם במצב רגיל, הייתי ממליץ לעשות יום כזה רק אחרי שהכרזתם על אירוסין/אתם בשלב מאוד מתקדם של הקשר...

אבל אם הקשר תקוע כי מצד אחד בשכל הכל עובד ומצד שני ברגש עדיין קצת זוחל, אז לדעתי יש מקום לעשות מאמץ מיוחד עם הריגושים האלו, כדי לבדוק באופן מוחלט האם יש סיכוי, גם בשלב פחות מתקדם של קשר... כן, לפעמים צריך להתניע את הרגש בדברים מיוחדים...

הם כלליים? יש שיתוף בדברים יותר אישיים? מחשבות\רגשות\חלומות\חולשות?

לגבי 1 - יש כאלו שכדי לפתח קשר עם אדם אחר צריכים לחוות איתו חוייה משותפת  לא רגילה ,

כל אחד ורמת הריגוש/רגש שלו  . לפעמים הטיול והאתגר המשותף

שגם מזמנים אנשים / סיפורים מצחיקים שמותפים גורמים לקשר האישי להתחזק יותר . אז כדאי לחושב על זה .

סיפור מוזר אבל חבר קרוב נפגש עם מישהי וזה נתקע והוא הזמין אותה להשבעה בצבא

אחרי זה הקשר התהדק יותר , כנראה שכשהיא ראתה אותו עם הנשק וכל התפאורה מסביב הרגש התעורר

לך תבין מה הטריגר אצל בנות ....

2. תחשבי שאולי הוא לא מודע שצריך אולי מבחינתו זה לא הכי מתאים צנוע ,

אולי החבר הקרוב שלו התחתן עם מישהי דוסית אחרי שהם נפגשו ללא שום צורך בהשקעה מצד החבר ...

אולי הוא חושב שהבחורה לא תרגיש לא בנוח כי הקשר עוד לא הגיע לרמה של שיתוף בשתיה ובאוכל . אולי ואולי ..

תחשבי מה היה קורה אם פתאום הוא היה מגיע עם סלסלה מלאה בכל מיני מגידם ופותח שולחן ככה באמצע החיים

באמצע היער ליד מעיין לעת ערב בשעת השיקעה כשקרני השמש משתקפות מהמים

ומפתיע אותך עם גיטרה בידו מכין לך טישוי אם תתרגשי  ומוציא לך מאכלים / עוגה /עוגיות שהוא אפה בעצמו

ושם בצד את רואה קופסא קטנה ואת כבר מפחדת אולי זה הטבעת ות'כלס זו רק הקופסא של המצפן 
וופתאום את מוצאת את עצמך ב"מנוסה" כשהרגליים נושאות אותך באויר וובלי משים לב הגעת לתחנת אוטובוס בלתי מוכרת

ואח"כ תפתחי חמ"ל עם כל החברות מהגן ועד המכללה /אוני' מה הוא עשה שהוא הכניס אותך לשוק ,סרטים בלעז ...

אז אולי היה עדיף במחשבה שניה שהוא לא היה מביא כלום ,

לך תבין מה בנות רוצות ....

3. לך תבין בנות ...

כמובן לקחת הכל בע"מ ובהומור

ויום ירושלים  שמח !

והמצפן

1.- שתאחל לו הרבה בהצלחה בהמשך

2.- זה לא אומר כלום (במיוחד הקטע עם הטישו) יכוליות שהוא ממש דוס ופשוט לא מודע לזה שזה יכול להיות נחמד,

וזה החלק הקטן ועוד היחסית טוב באי- הבנה שיש לבינישי"ם בתחום הזה... כנראה שאכן גם  החברים  שלו לא מביאים...

3.- שתתפלל, ותתפלל ושיהיה להם בהצלחה!!!

1. אם זה בדיוק מה שהיא רוצה בשכל - שלא תמהר לוותר. זה לא דבר של מה בכך! אם לא מתפתח כלום גם אחרי עוד נסיון, אז לוותר, כי גם חיבור רגשי אינו דבר של מה בכך. אבל נראה לי מוקדם כרגע.

2. אני עצמי לא הייתי אפילו חושבת או שמה לב לזה. לכן מניחה שזה עניין של נורמות, ואין סיבה להתיחס לזה כלל. אם מטריד אותה שמא זה סימפטום למשהו אחר (קמצנות), שתנסה לבדוק את מה שמטריד אותה באיזשהוא אופן, אבל לא להילחץ מהעובדה עצמה, שהוא לא מביא לפגישות דבר.

3. להתפלל שהכל יסתדר לטובה, להשתדל לא לפחד מדיי (כדי שתוכל להיות טבעית) ולהשקיע בקשר. מה עוד אפשר לומר? בהצלחה!

חתנים עדיין. או בקיצור - לא לחשוב.

3. פחד בקבלת החלטות. כשאין תירוצים לפסול זה מגיע עד כדי כך שאלה הדברים שמפריעים לה.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳