אני חושבת שאת צודקת עקרונית בגישה. שכל עוד הפערים לא בלתי נסבלים, מה שחשוב הוא מה שאת מתארת שיש ביניכם, הכימיה, האינטימיות ,השיח המשותף. שזה בסופו של דבר מה שמחזיק זוגיות טובה.

אבל זה לא מה ששאלת, ועל השאלות שלך, האמת, אני מתקשה לתת תשובה.

אם אפשר להסתדר? אפשר, השאלה היא האם מה שמפריע לו זו רק ההתאמה השכלית, ובאמת מבחינה רגשית ותקשורת ביניכם אין בעיות. אם זה ככה, אני מאמינה שהגעגוע ותחושת המתיקות שיש בדייט מוצלח תחזיר אותו. השאלה היא, כאמור, אם זה רק זה.

אם הוא מתכוון לחתוך? קשה לדעת. ראיתי לא מעט מקרים שהפסקה היתה חיובית ומובילה לחיזוק הקשר, וגם מקרים הפוכים. את מכירה אותו, את דיברת איתו אז את תדעי.

ואם ליצור קשר? הייתי נזהרת, אבל כן הייתי שוקלת לכתוב מכתב, לא משתפך מידי, לא מלחיץ, אבל שתרגישי שמה שאת אומרת עובר בו. זה יכול להרגיע אותך ולהעביר את המסר בצורה טובה. וכן, לא אסון גם לשבור כדי לומר מילה.

שיהיה בהצלחה ויוביל להרבה אור. זה בטוח לא קל...

אנשי הפורום מתחילים את היום שלהם בערך בשעות כאלה.... למיטב זכרוני
חוצמזה, בקשר שלמטרת נישואים,

לעניות דעתי....

זה קודם כל שכל, שכל, שכל !

אם יש רגש לפני שאת  (או הוא) מתחילה לברר מי את ומה את רוצה מהבחור שאיתו בע"ה את הולכת להקים בית, זה לא טוב.

צריך רגש, אני לא אומרת שלא, אבל זה ה רק אחרי שאת יודעת ומבינה בשכל שהבחור הזה מתאים לך.

קורה שהוא ממש מתאים בשכל אבל אין רגש.... אבל ברגע שהרגש מופיע לפני שביררת ובדקת, את לא חושבת בצורה אובייקטיבית...

מה שמפריע לך, מה שאת "יודעת שזה לא מתאים בשכל לגמרי", תבדקי שוב... את תסתדרי עם זה? אולי לא?

תנצלי את ההפסקה הזו גם בשבילך. כדי לחשוב.

אני מבינה את הצד שלו, ומבינה גם אותך.

זה לא נעים להפרד או אפילו לקחת רק הפסקה, אבל לפעמים אם מבולבלים עדיף לקחת פסק זמן ולחשוב על זה וואז באמת יהיה יותר קשה... מנסיון... 

עכשיו לתשובות:

א. אז זה כמו שעניתי למעלה.... לדעתי כדי לחשוב בצורה אובייקטיבית לא מערבים רגש. אבל כן חשוב הכימיה שיש בינכם וכו'

ב. אני לא יודעת מה הוא מתכוון לעשות.. מנסיון (כמו שאמרתי) אישי הוא דיבר הרבה על פסק זמן, אחרי זה זה בא ממני... אחרי ארבעה ימים אני שלחתי הודעה כי כבר היה לי קשה, דיברנו, והוא החליט שזהו... לא רוצה להשלות או להבהיל אותך... בע"ה לך יהיה סוף טוב.. 

וזה לא העניין 'למשוך את הזמן' אלא לחשוב. אמרו לי פעם שכשמבולבלים, הזמן הזה נצרך... מי שמבולבל לא מרגיש בזמן שעובר... תני לו.. ומותר לך להתגעגע...

ג. אז כמו שהבנת, אני עשיתי את הצעד הזה  ושלחתי הודעה והתקשרתי אחרי 4 ימים... ונראלי שלא קבענו זמן מוגדר להפסקה.. אז אם את ממש מרגיש צורך שלחי לו הודעה... 'רציתי לשאול איך אתה מרגיש ואם אפשר להתקשר...' מה שעולה לך.. שיהיה קונקרטי ולא ארוך מאוד.. כמובן תני לו את הזמן... אחרי כמה ימים.. 

ונשמח לשמוע ממך

א. תלוי באילו גישות שונות מדובר, יש דברים שכן ויש דברים שיהיה מורכב יותר.. לא פירטת- אז קשה להתייחס..

ב. אין לנו מושג מה כוונתו,

אולי לעשות לך הכנה נפשית לקראת סיום הקשר (שזה עדיף מאשר להנחית עלייך בבום),

או שבסה"כ רוצה לבדוק כמה את חסרה לו בימים האלה, כמה הוא מתגעגע אלייך, כמה הוא מעריך אותך, כמה הקשר משמח אותו- שאלות שלפעמים ניתן לענות עליהם רק כשמתרחקים מעט..

אני חושבת שאת לא צריכה להיות עסוקה בדמיונות.

במקום זה תנצלי את הזמן לבירור מחודש, אפילו שמבחינתך הכל סגור. למצוא את הטוב שבו. להסתכל על הכל שוב מבחוץ.

ג. אין כללים. מותר הכל.

אבל אני חושבת שלמענך ולמענו- תכבדי את הבקשה שלו לקחת הפסקה, תני לו מרחב, תני לו את הזמן- הוא יעריך אותך יותר.

בסוף ההפסקה תסבירי את עצמך כמה שאת רוצה וכמה שיהיה מוכן להקשיב..

לגבי רגש/שכל וכל החפירות האלה- במועד צלול יותר..

א. ליבי ליבי!!! באמת!!

תשמעי... הכותרת היא שכל רגש ומה שבינהם..

צריל את שניהם..

 אי אפשר אדם לחיות לא בשכל לבדו,

 ולא ברגש לבדו.

 צריך שהשכל והרגש יהיו ממוזגים בחוברת"..(אורות הקודש)

ככ נכון!!!

אם נתבונן נראה, שלאנשים בריאים, זה מעורבב יחד..

 גם זה מה שאת תיארת..

לב בריא לוקח בחשבון גם את השכל.. לא נתאהב במישו סתם כך,, לדוגמה בסודאני.. 

ראש בריא לוקח לשיקול גם את הלב..

ראש לא יחליט החלטה המנוגדת ללב..

גם את נתת טיעונים של שכל..

 יקירתי..

"מאוד טוב וכיף לנו אחד עם השני"- יש בזה גם שכל!! את רואה שטוב לכם ביחד- אז למה להפסיק את זה?? זה אבסורד!

כתבת גם: "לדעתי יש דברים יותר חשובים כמו זרימה, חיבה".. לדעתך- זה בדיוק שכל!! ואת ככ צודקת!!!לא כתבת להרגשתי..

לכל אחד יש סגנון חשיבה אחר..

לפי סגנון החשיבה שלך האישיות היא הכי חשובה. והכימיה.. 

לפי סגנון החשיבה שלו סגנון החיים חשוב יותר..(ניחשתי כמובן.. אין לי מושג מה יש לכם בראש..)

אז.. קודם כל.. יתכן שזה שכל מול שכל...

את מודעת להבדלים בניכם.. וזה מצוין!

אם יודעים מראש את הפערים, מגדירים מראש כללי הסכמה.. ואפשר לחיות בשלום ובשלווה בעז"ה..

ב. ממש יש מצב שהוא אמר הפסקה כי לא רצה לחתוך.. וזה מה שרצה..

לצערי.. מנסיון..  אומרים הפסקה,, משאירים באשליות,, ונעלמים.. כי לא נעים.. ומכירה עוד חברות שככה עשו להן.. מקווה בשבילך שלא ככה..

ג. מותר לך לשבור את ההפסקה.. וודאי.. את גם איזשהו צד בהפסקה.. אבל תחשבי אם זה הזמן או לחכות עוד..

וכן. .זה טוב להסביר את עצמך.. אם את מבינה את עצמך..

וכמו שהציעו פה: מכתב,, זה יכול להיות נהדר.. אם נוח לך להתבטא בכתב.. 

אולי כדאי לך ללכת ליעוץ? איך ומה לעשות באופן נכון?

ב"הצלחה אחות!!!  תבשרי לנו טוב!!!

זה ממש עוזר לראות את המצב מבחוץ...תודה!

הבהרה קטנה:

כשאני אומרת "רגש" אני לא מתכוונת לרגש שהולך ובא, אלא לגישה שמאמינה בשכל שיש משמעות לרגש!

משמעות מספיק רצינית כדי לדעת שזה זה וללכת על זה עד הסוף גם על חשבון התאמה שכלית לפעמים..

הרי אף פעם אין מישהו שיתאים בדיוק, ועד כמה ללכת על זה בכל זאת- רק הרגש יכול לקבוע...

זאת הגישה שלי...

השאלה אם אפשר להסתדר עם מישהו שלא מאמין ככה...?

אבל כפי שאמת, לפי השכל- אף פעם אין התאמה מוחלטת..

וגם,, את שמה את הרגש- בשיקול שכלי כמו שאר הדברים, שאר התכונות .

(שאגב, התאמה בתכונות, בסגנון, יוצרת רגש, רגש יציב,, לדוגמה: אם הבחור שלך צוחק הרבה- זה תכונה שלו, ואם זו תכונה שאת אוהבת- זה מפתח את הרגש שלך כלפיו..)

נראה לי לענ"ד שאפשר להסתדר עם מישו שלא חושב ככה... למה? כי באמת, גם בשיקול שכלי יש רגש.. רגש נובע הרבה פעמים משכל, לא מהאויר, מהריק..

וגם.. מאוד היגיוני שיהיה הבדלי חשיבה,, את יודעת.. החשיבה הנשית שונה מהחשיבה הגברית, (חשיבה גברית- עומק, חשביה נשית- רוחבית)

לנו יש אינטואיציה ולכן אנחנו משתמשות יותר ברגש בחכמה, זה מכוון אותנו בחיים הרבה..

יש המלצה ידועה לערוך רשימה משוקללת של דברים טובים, ולא טובים,  (לרשום משו , ולתת לו ציון עד כמה טוב, או כמה לא טוב.. ובסוף לספור נקודות.)

אולי זה יעזור לך כדי לראות עד כמה יש התאמה בינכם.. 

כי התאמה מוחלטת- אף פעם אין..

תודה רבה על ההקשבה ועל העצות!!

שה' יעזור לכולנו..

אני מתארת לעצמי שלא קל לך עכשיו,

אבל אני חושבת שאם זה מה שהוא החליט, טוב שהוא עשה את זה עכשיו ולא כשהקשר היה נהיה עוד יותר חזק.

ובכל זאת- שה' ישלח לך כוחות וגם איש טוב ונכון לך.

למרות הקושי - 

יתכן שאח"כ מה שכעת נראה רק ב"שכל" לא מתאים - היה ממש יכול להפריע בחיים.

ומספיק לפעמים שצד אחד מרגיש שזה כך - בשביל שזה יוכל בסוף האמת להגיע גם למישור של הרגשת היחס.

ואם כך - אז מוטב כעת.

בהצלחה. הכל מהשמיים.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳