גיל ורמה דתיתקשלש

רציתי לשאול לאור ניסיון החיים הקצר שלי ושל חברי

האן זה נכון שיש מתאם הפוך בין גיל לרמה דתית {כמו שנוכחתי לדעת}

קרי ככל שהגיל עולה הרמה הדתית יורדת ??? - או שהדבר הוא סתם סטיגמה מרושעת ?

 

מה אתם אומרים ???

|שים לב| מי שלא מופיע אצלו גיל או מין בכרטיס ולא מציין זאת בגוף ההודעה

התייחסותו לא תילקח בחשבון דעת הרוב בחישוב הצירים המצדדים והשוללים

אני גם רואה את זה...אור77
לצערי! אבל אולי פה זה הניסיון שלנו... אמממ.. סליחה, שלכם! חחח (הזקנים ממחלקת ההליכונים... חחח)
גם סטינגמה מרושעת גם נכון וגם לא.-צורמיש-
לפי דעתי זה לא נכוןכפרגניסטית
אני רואה מלא אנשים שכבר גדולים ועדין ברמה דתית גבוה...
תלוי בבנאדם...
נעמה,אור77
רמה דתית גבוהה זה מעולה. אבל אני חושבת שהכוונה היתה שיחסית לבן אדם. ז"א שיכול להיות שרמתו גבוהה... אבל יחסית אליו, למה שהוא היה בעבר או למה שהוא היה יכול להיות- היתה יכולה להיות גבוהה יותר.
נעמה,אור77
רמה דתית גבוהה זה מעולה. אבל אני חושבת שהכוונה היתה שיחסית לבן אדם. ז"א שיכול להיות שרמתו גבוהה... אבל יחסית אליו, למה שהוא היה בעבר או למה שהוא היה יכול להיות- היתה יכולה להיות גבוהה יותר.
זה ממש תלוי בבן אדם! אצלי ב"ה זה ההפך איזה טוב^
בקיצור- סתם סטיגמה מרושעתתת...
לא מזמן יצא לי לשמוע דיבור של רווקה ונשואה בנות 27אי''ה
ובהחלט אפשר לומר שככל שהגיל עולה רמת הדתיות יורדת- אצל רווקים! [כמובן שיש יוצאים מהכלל - מקדימה תרופה למכה של יפי הנפש שיגיבו אחרי...חח]

אין לי הסבר מניח את הדעת לתופעה הזאת אבל זאת עובדה, אני מכירה הרבה "מזדקנים" שהם דווקא רווקים שהרמה הדתית שלהם יורדת עם השנים אולי זה בגלל שכבר אין מי שיחזק אותם בנפילות או מישו שיהיה לידם כשקשה להם, ואולי כי כבר הם גמרו את האולפנה/ ישיבה לפני 50 שנה וכבר אין להם שיחות חיזוק באופן קבוע. ואולי בגלל שהם כל הזמן שקועים ביאוש ובחוסר אמונה מה שגורם לדרדור....

בשורות טובות!!
אולי הוא יותר מדבר עם הרווקות המאוחרת...איזה טוב^
אני התייחסתי לגילאים עד 26
כתבת יפה מאודקשלש
למרות שאת עדיין ילדה (בגיל לפחות)

קשלשית - יש כאן טוענת לכתר !
אזרת אומץ,הא?שירה א

קשלשית...רק מכות!!
לדעתי ככל שאדם גודל הוא יוצא ממסגרתעדיאל
של לימוד תורה, בית ספר תיכון ישיבה וכד' ולכן הרמה הדתית יורדת.
יש כאלה ויש כאלה-אי אפשר להכליל עדיין...איזה טוב^
בעיקר בגלל שנגמרו השנים בישיבה ושעוזבים את כל המסגרות חברתיות, אבל עדיין זה תלוי בבן אדם, אני מכירה בודדים בגילאים האלה וב"ה הם עדיין מתחזקים...
מסכימה עם chaא.מ.נ
וואו! חתיכת שאלה!
אמממ... אני ממש חושבת שזה תלוי בבנאדם ובמה שהוא עבר.. אבל להכליל על כולם.. לא נראה לי...
אאאממן !קשלש
אאפצ'י
קשלש מצונן
אמממט'
קשלשנו גם רעב. נכון?
לא למה רעב ?קשלש
מה קרה מה יום מיומים ?
אחרי יומיים צום... בכל זאת.. לא?ט'
יומיים מה קרה ?קשלש
"אכלו ממתקים ושתו משמנים ושלחו מנות לאין נכון לו
כי קדוש היום לאדוננו "(נחמיה)
למה אמן??א.מ.נ
אזהרה - לא לפתוח אם לא בא לכם פלסףדודי25
מה זו רמה דתית גבוהה? עצם המושג הזה, הוא מושג של צעירים.

כלומר, אנחנו נוטים לייחס רמה דתית גבוהה למי שחי חיים דתיים רגשיים יותר. הוא מוקף בהווי של מצוות, ומרגיש קירבת אלוקים. הדגש הוא - הוא מרגיש!
אבל, מכיון שכצעירים אנחנו לא מכירים הרבה צורות שונות לראות את העולם, אנו בטוחים שיש דרך מסוימת שבה צריך להתנהג אדם דתי, ולא מקבלים שום דרך שאינה עולה עם דרך זו. הניתוח שלנו הוא איננו שכלי, מהסיבה הפשוטה שאנחנו לא מכירים מספיק פרטים כדי ליהפך לשכליים בנקודה זו. אנחנו רגשיים נטו בכל הקשור לדת.

הדתי הגדול מתפלל בכוונה, לומד בהתמדה ובשמחה, מקיים מצוות ברדיפה, ובעיקר - רואה את העולם הרבה יותר כשחור ולבן מאשר בצורה אפורה או צבעונית.

זה נכון לא רק לגביי רמה דתית, אלא לגביי כל דבר בו האדם משייך עצמו למחנה מסוים, או לאמונה מסויימת. למשל, גם בפוליטיקה הצעירים הרבה יותר נסחפים ומרגישים מאשר המבוגרים. במלחמה על ארץ ישראל (שבעיניי הרבה אנשים היא מלחמה דתית) הצעירים הם הקול הרדיקלי ביותר - עיין ערך נוער גבעות.
באופן טבעי, ככל שחולף הזמן, והאדם מגלה שהמלחמות לא נגמרות, אלא ממשיכות כל החיים, ויש כיווני הסתכלות שונים, ויש הרבה מאד מקום לניסיון ולסבלנות - האדם נהיה פחות רדיקלי, מיליטנטי, דתי פאנט.

זה מאד פשוט - אנחנו חיים את כל חיינו במתח דתי גבוה מאד, בעיקר בגלל שכולנו מגיעים מבתים ומהשקפה כללית/מערבית. ולכן נקודות המפגש בין הדת לבין התרבות בחוץ יוצרות מתח גבוה. כצעירים, אנחנו מרגישים זאת לראשונה בעוצמה הגבוהה ביותר, ולכן אלה הנחשבים לדתיים ביותר, הם שנלחמים רגשית יותר מכל אחד אחר. לאחר שמגלים שהמתח הזה לא מרפה, ובפועל המלחמות האלו ימשכו כל החיים, נרגעים קצת, לומדים להסתכל על זה אחרת, ומקבלים את הדברים בצורה שונה.

לכן, נראה לי שצריך להגדיר בצורה שונה לחלוטין מי הוא דתי יותר מאחר - זה לא הרגש החזק דווקא, או ההליכה העיוורת אחרי האמונה הרווחת.
מי שפוטר את חומרת אחד הפוסקים מהסיבה הפשוטה שזה נראה לו "לא סביר בכלל" ויש לו פוסק אחר לסמוך עליו - האם הוא ייחשב לדתי גדול? בד"כ לא! בד"כ יצפו מהדתיים להחמיר. [לדוגמא - בד"כ מקובל לומר שדתיים רציניים לא אוכלים חלב נוכרי. ואם יבוא אדם ויגיד שהוא אוכל חלב נוכרי כי הוא סומך על סברתו של ר' משה פיינשטיין, בד"כ הוא ייחשב לפחות רציני. למרות שזה בהחלט לא מחויב שהוא כזה. - עזבו את הדוגמא, זה רק להמחיש]

הכוונה היא שאנחנו מקשרים תמיד בין הליכה קיצונית אחרי משהו - לרמה דתית גבוהה. בעוד בפועל צריך לדעת להתחשב בהרבה מאד גורמים. לכן, אדם דתי צריך להיות בראש ובראשונה אדם שקול, והבעיה שלנו היא שאנחנו לא מזהים זאת כך.

אלא שכל מה שכתבתי עד עכשיו טוב ויפה תיאורטית. אבל בפועל רואים שככל שעולה הגיל, ההקפדה על מצוות הופכת להיות חלשה יותר. ואם זה כך, הרמה הדתית בעצם יורדת.
אז זהו, שלא ברור לי שזה כך. כי נראה לי שאלה שרמת ההקפדה על מצוות יורדת אצלם, הם אלה שלפני כן קיימו והאמינו כחלק מהווי חברתי. ובאופן טבעי כשמתבגרים ומתנתקים קצת, זה יורד. כלומר הם באמת חשים ורוצים את זה, אבל בעיקר בגלל שזו תופעה חברתית (והם לא מבינים שזו הסיבה. ואגב, זה לא דבר רע. ככה רוב האנשים עובדים) ובנקודה זו, זה כך במיוחד בציבור הדתי לאומי.
אז ברור שככל שנחשפים לחברה פחות דתית - הרמה הדתית תרד. אבל אדם שיתבגר ויקיף עצמו בחברה דתית מאד, יהיה דתי כמוהם.
וואווו פעם הבאה תשתדל לקצר את זהאיזה טוב^
(גם אני עשיתי בגרות בהבעה, גם יודעת להרחיב..).
אחרי כל מה שרשמת, זה עדיין תלוי בבן אדם, אם הוא מספיק חזק כדי להישאר ברמתו-כל הכבוד לו, אבל יש גם כאלה שלא מספיק ולכן בשלב מסויים כשאין להם גב תומך הם יפלו....
נו, הזהרתי מראש, לא?דודי25
אבל אני בכלל לא מסכים איתך. זו בדיוק הנקודה שהתכוונתי - האדם משתנה ויהי מה. בשני מישורים:
1. הוא נהיה חכם ומבין יותר בד"כ, ולכן רואה את העולם אחרת.
2. הסביבה שלו משתנה. ולכן אם הסביבה משתנית מאד, הוא גם ישתנה, ואם הסביבה משתנית פחות (למשל, כאשר האדם מתחתן עם מישהו דומה, הסביבה משתנית פחות), אז גם הוא ישתנה פחות.

אבל חד משמעית - האדם נגרר
הסביבה משתנתה לפי האדם- לאן הוא בוחר ללכת?!איזה טוב^
ואז הוא גם נגרר אחריה...
האדם עצמו בוחר את הסביבה, ולכן אם הוא ברמה גבוה אז הוא יבחר מקום ברמתו, הוא לא יבחר מקום פחות ממנו (וכאן מתחילה הבעיה- בגלל זה יורדים ברמה הדתית)...וכשהאדם מתחתן הוא מתחתן בד"כ עם מישהי שכן דומה לו מבחינה דתית...
לאו דווקאדודי25
לא תמיד יש סביבה מתאימה בדיוק.
למשל, אדם רגיל לא מסוגל להישאר בישיבה כל ימיו. אז הוא צריך ללמוד מקצוע, לעבוד. זו סביבה שונה, וקשה עד בלתי אפשרי למצוא סביבה "בטוחה" מבחינה דתית.

חוץ מזה שאפילו הדתיים דוגלים בלשנות סביבה. למשל בצבא - ועוד לא פגשתי בחור ישיבה אחד שלא הודה שהייתה לו ירידה ברמה הרוחנית העקבות הצבא. (זמנית אולי, אבל עדיין)

כשאדם נשאר רווק - אין לו הרבה אופציו בחירה
...........איזה טוב^
אתה בעצמך אמרת "אדם רגיל לא מסוגל"-זה אדם שלא מספיק חזק, שבחר ללכת בדרך שהיא חילונית לגמרי...גם אדם שהולך ללמוד במכללה חילונית- אז במקביל הוא הולך לישיבה או למדרשה שם, (אם אדם רק בוחר את המסגרת החילונית- ברור שהוא יושפע מהם בשלב מסויים,וברור שיהיה לו ירידה)...

צבא- ברור שיש ירידה (רק בודדים עולים שם (מוקדש לך- הוא יודע מי זה)), אין מה לעשות צבא זה מקום שגורם לך לרדת גם אם אתה לא רוצה בגלל כל המסגרת ששם.
ואוו, הייתי נזהרדודי25
מלקרוא למישהו שלא חושב שהוא מסוגל להישאר כל חייו בישיבה - "לא מספיק חזק, שבחר ללכת בדרך שהיא חילונית לגמרי".

אבל לצורך העניין. זו תמימות לחשוב שתמיד אפשר לשמור על סביבה דתית מספקת. אז הוא ילמד באוניבסיטה יחד עם לימודים כלשהם של כולל... אז הוא ילמד דף יומי... אז היא תיכנס לשיעורי מדרשה... זה לא אותו דבר. וההשפעה של הסביבה היא לא דבר שאפשר למנוע אותו כ"כ בקלות
...איזה טוב^
מי שהיה בישיבה מן הסתם הוא יותר חזק, מסתם אדם-כמו שרשמת....
אי אפשר לשמור ב-100% אבל אם רוצים אפשר להשתדל.
האמת שאני מסכימה איתך...-צורמיש-
התכוונת למרוח ..קשלש
הבעה היסטוריה וספרות זה מריחה לשמה !
שאלה גדולה שאלתדי זהב
יש שאלה של מציאות -- במציאות רואים שזה כך אי אפשר להתכחש
גם אני לא באותה רמה דתית כפי שהייתי לפני כמה וכמה שנים (והפורום הוא אחת הראיות לכך.. פעם בקושי ידעתי מה זה אינטנרט )

הגורמים לכך -- יכולים להיות רבים ומגוונים החל מיאוש בחיי הרווקות
וכלה באלה שיוצאים מהבועה וחוטפים בולמוס כו אנשים שלא אכלו זמן רב
וככה מאבדים איזון ושיווי משקל


הערה: אליבא דהרב שליאצל בנות זה פחות משמעותי השינוי ולכן ככל שהגיל עולה נשארות יותר בנות תורנית (דוסיות בלע"ז) לעומת בנים בגילאים מתקדמים
יש לי השערה בקשר לסיבות לכך.. ואני עדיין תוהה בעניין אם הוא נכון
כי בנתיים המציאות שלי לפחות משום מה מורהי אחרת..


זה לא כ"כ עיניין של גילעמית-טליה
זה יותר עיניין של יציאה לחיים
שהולכת ומתגברת עם הגיל..

עד 18 היינו בטוחים באולפנא או בישיבה
אחרי זה עוד מסלול חיים תורני ש"ל\הסדר
ובנות בגיל 20 21 כבר יוצאות לחיים באמת..ומתחילות לרדת..
אני רואה את זה על חברות שלי..
הנה נגמר השירות לאומי...ופתאום השרוול עולה..וחוזרים ללכת להופעות..ומפזרים את השיער..וצובעים לבלונד וכו' וכו'

אבל זה קרה כי הן לא היו יציבות מספיק
החברה הכי הכי דוסית שלי שבכיתה י"ב צעקה עליי שאני לא עם גרביים ושמה כפכפים מי ישמע החרבתי את בית המקדש...
בסופו של דבר עכשיו עם שיער בלונדני שרוול קצר חצאיות צרות וקצרות..
וכולנו ידענו שמתישהו תבוא לה הנפילה הזאתי..
כמה שהיא היתה דוסית והכל תמיד ידעתי שזה חיצוני...
גם עוד בחור אחד מהסניף שהפכו אותו לאדמור שלנו (ממש קראו לו אדמור)
יצא לצבא והופ חזר לעשן ומאבד את עצמו..
אומנם לא בקיצוניות אבל יש הבדל עצום ממה שהיה למה שעכשיו.

אז באמת אדם צריך לדעת מתי היציאה לחיים טובה ונכונה לו...
ואם הוא לא מרגיש יציב ובטוח שלא יתגייס לצבא עכשיו ויתגדל עוד קצת בתוך עצמו.


ככל שהגיל עולה עבודת ה' נעשית אמיתית יותרהרבי מיאוטו
מין: ז
גיל : הכי זקן בפורום (בדוק ומנוסה)

ככל שהגיל עולה השאלות נעשות קשות יותר
וממילא גם התשובות של הקב"ה צריכות להיות מוצלחות יותר

ומי שיודע לשאול ויודע להקשיב לתשובות ולישם אותם - ממילא עבודת ה' שלו נעשית אמיתית יותר
וואוו!!! תגלית חדשה!!!אור77
אז אולי אפשר להיוועץ בך??
אני יכולה למנות אותך כמורי ורבי???

"רבינו מיאוטו... מחייה נפשותינו..." אפשר להלחין את זה, לעשות סטיקרים ושילטי חוצות!
נו.. מה הרב אומר??

אני גם מחלק מים קדושים..הרבי מיאוטו
חוט אדום ג"כ? מי המשב"ק? איפה אפשר לקבל מים?ט'
שלום לכולם הגעתם לרבי מיאוטוהרבי מיאוטו
לברכות הקש 1
לתפילות 2
למים קדושים הקש 3
לסגולות 4
לשאלות ניתן לשלוח הודעה
לשיחה אישית ניתן לפתוח חלון שיחה אישית
למזכירות הקש 0 או המתן
3אור77
איך אקבל את המים?
אני צריכה לשלם באשראי? ואם אין לי ניתן בצ'קים או בחשבון בנק דואר?
בקיצור.. איך??
ניתן לשלם בהוראות קבע בלבדהחילזון מהשפןאחרונה
סליחה מכבוד קדושתו! אבל הבחורה הקודמת עדיין ממתינהאור77
אין לכם שמש? מה זה? ככה מזלזלים בכבוד הבריות?? בושה...
בטח רוצים רק כסף...





כמובן שהכל ברוח טובה...
לא שמש! משב"ק!ט'
שמש זה בכסלו. ואנחנו בתשרי כמדומני...

|הסבירה התלמידה למורה|
תמיד שנאתי את התלמידים שמשביתים את המורה...אור77
חחח סתם...
נו, ומה זה משב"ק? התואילי בטובך להסביר ולהאיר את עיני מורתך שתחי'??
באיזה מספר של דייט ואיךא"י שלנו לעד
הייתם מספרים לבחור/ה על מחלה כרונית לא קשה בכלל שיש לכם. ( לא מפריעה גנטית, לא תורשתית, לא קשורה לפוריות בה גם ויש גם אישור מרב שבגלל שהיא לא קשה לא צריך לספר עליה מראש בהצעה)
מאוד תלוי כמה היא משפיעה על החיים האישיים והזוגייםפתית שלג

לדעתי לרוב משהו בין פגישה שניה לחמישית

לא משפיעה בכלל ב"הא"י שלנו לעד
לדעתי בשלב הבירורים אם זה רציניזיויק
ואם לא אז די בהתחלה תלוי ברמת החומרה
בשלב של הבירורים הרב אמר שלאא"י שלנו לעד
זה מחלה עם שם מפוצץ שהיא כלום אצלי אבל אצל אנשים אחרים היא יכולה להיות משהו רציני 
מביןזיויק
וואי המון בריאות בעזרת ה'!
כשמתחילים בכללי לשתף דברים יותר אישייםפצל"פ
פגישה שלישיתבחור עצוב
אם היא לא משפיעה בכלל על חיי היומיוםמתואמת

אז רק כשהקשר כבר חזק למדי. (זה אינדיבידואלי באיזו פגישה זה קורה)

אם יש השפעה על חיי היומיום - אז כשהקשר כבר יחסית יציב אבל עוד אין קרבה חזקה (מניחה שזה בערך בפגישה שלישית-רביעית).

זה לא משפיע בכלל חוץ מבדיקה פעם בשנהא"י שלנו לעד
אבל מפחיד אותי לספר מאוחר זה כאילו אני משקרת כזה
אז לא עדיף לספר בהתחלה? פגישה ראשונה- שניה?יעל מהדרום
לק"י


לתת את כל המידע.

אבל אז כאילו למה שירצה להתמודד עם דבר כזה?א"י שלנו לעד
הבאסה שזה כלום אבל יש למחלה שם מפוצץ 
בשביל זה כדאי לפרט בכנות מה זה אומריעל מהדרוםאחרונה

לק"י


אולי להוציא מידע רפואי בנושא ולתת לו.

להציע לו להתייעץ עם בנאדם מקצועי בתחום.


ובהצלחה!

התמודדות לא קלה.

אז לדעתי אין צורך לספר מוקדם מדי.מתואמת
אם את רוצה לפנות אליי באישי, אוכל לפרט לך על ניסיון אישי שלי במשהו דומה.
אשמח כתבתי לךא"י שלנו לעד
שידוכים בין ישיבות ומדרשות. מה דעתכם על התופעה?והוא ישמיענו
מה הבעיה?ברוקולי
מעניין אותי לשמוע דעות. לא בהכרח שיש בעיהוהוא ישמיענו
כמו כל מקום, תלוי אישיות של המשודכיםנפש חיה.
לא מבינה מה העניין.לגיטימי?

זה לא משהו חדש.

להרבה מוסדות יש (כבר שנים) שדכן רשמי, או אולי פחות רשמי.

אולי אני לא מבינה למה אתה מתכוון, אבל למה שזה יהיה שלילי?

לא בהכרח שלילי.והוא ישמיענו

אני לא מדבר על עצם זה שיש שדכן או שדכנית. ובוודאי שכוונתם לש"ש. מסקרן אותי לשמוע מה דעתכם על השיטה עצמה.

כל יוזמת שידוכים שעושים אותה בטוב היא מבורכתadvfb

בעיני, זה ממש טוב אם זאת תהיה נורמה יותר חזקה, שאין מוסד תורני ללא מי שאחראי מטעמו שכל אחד יכול להרגיש נוח בכך לפנות אליו.

צריך לחזק את העניין הזה.

כמו בהרבה פעמים בחיים צריך  שיהיה את האיש המתאים במקום המתאים

אני לא מתכוון רק לשדכן ככתובת שניתן לפנות אליהוהוא ישמיענו

אלא לשיטה עצמה. על פי מה השדכנים משדכים. מסקרן אותי לשמוע מגוון מחשבות על כך

דהיינו שמדרשות מסויימות יתאימו לישיבות מסויימות?advfb

כאילו איזו שיטת שידוכים יש פה?

אני בכוונה משאיר את זה פתוח. מעוניין ללמוד מכםוהוא ישמיענו
חח אני פשוט לא מבין כל כךadvfb

אם הדיבור הוא ביחס לסטיגמות של ישיבות ומדרשות - אז אפשרי בהחלט להשתמש, כמו שאפשר להשתמש בכלל הכללה, תוך כדי כמובן לקחת אותה בערבון מוגבל ולא השתעבד אליה.

כן הייתי ממליץ לאנשים מסויימים לחפש תלמידים או בוגרים של מקומות מסויימים שהם יותר בז'אנר שלהם, אבל ברור שזה לא סותר שכדאי לבחון כל הצעה לגופה.

 

אני לא מכיר "שדכנים" ואני לא יודע פי מה אותם שדכנים שאני לא מכיר משדכים..

 

כן יכול לומר שיש שני סוגים של דרכים לשדך - 

להיות פסיכולוג - להבין לעומק מה בנאדם מחפש, מה מעסיק אותו, מה החוזקות והחולשות שלו ולפי זה להתאים בין אנשים שיכולים להתאים. שימלאו אחד לשני צורך נפשי.

להיות סוציולוג/אנתרופולוג - לזהות כל מיני סממנים תרבותיים וחברתיים שבדרך כלל אומרים משהו על הבנאדם, כגון איפה הוא למד השכלה תורנית ואיפה הוא רואה את עצמו ביחס למגזר ועל פי זה לזהות את המשותף בין אנשים. צריך מידה קטנטנה של ציניות ביחס לזה. מי שתמים לגמרי לא יכול להבין את השיטה. השיטה הזאת לא מושלמת בכלל בכלל, אך היתרון העיקרי שבה שהיא מאפשרת לשדך גם לא ע"י היכרות מעמיקה. ומה לעשות, לא כולם מקבלים הצעות מחברים.

אז הפסיכולוג מקביל לחבר והסוציולוג לשדכן?והוא ישמיענואחרונה
..אני:)))))

א. זה לא תופעה.

ב. זה מעולה שמשדכים בין ריכוזי בנים לריכוזי בנות.

ג. טוב ששידוכים נעשים בצורה מסודרת.

 

א. למה לא מדובר בתופעה?והוא ישמיענו

ב. כיצד נעשים השידוכים? מה הם שיקולי הדעת? מדוע זה מעולה לדעתך?

ג. האם זה שונה מפניה רגילה לשדכנים? או שאין הבדל?

לכאורה עם פוטנציאל הכי גבוהנוגע, לא נוגע
תודה! מעניין. אשמח לשמוע מדוע לדעתך 🙏והוא ישמיענו
כי יש בסיס דומה. כמובן שזה נכון למקומות שיש להםנוגע, לא נוגע

קו מסויים וגם באים לשם בחורים בסגנון מסויים 

וידוי של שדכניתלגיטימי?

בשם שלומית שראל:

הופיע בעלון השבת "הדור" בשבוע החולף.

 

מה דעתכם?

מה החוויות שלכם מול שדכנים - מה רמת ההיכרות שלכם עם השדכן? האם זה כלל שליחת כרטיס? שיחה? פגישה? ליווי? משוב?

ולפי מה הרגשתם שהם משדכים אתכם?

זה ממש מה שכתבתי בסוףשפלות רוח

"אני לא אומר שאין שדכנים עם יראת שמים שרואים בעצמם שליחים ותו לא, אבל על פי רוב וכו' "

וחזרתי על זה בהודעה אחרת בשרשור

"שוב אסייג שאני בטוח שיש שדכנים עם יראת שמים שבאמת רואים בעצמם שליחים ותו לא, פשוט לא יצא לי באופן אישי לשמוע או לראות."


ואני לא חושב שמישהו יכול להיות יהיר כלפי השדכנים..אם כן, במה היוהרה מתבטאת?

אצלם היא מתבטאת ב"אני מבין, לא אכפת לי מה אתה מחפש אני אציע לך מה שבא לי רק כדי לחתן כמה שיותר" איך זה מתבטא אצל האלו שבאים אליהם?

פנה אליי בחור באתר הכרויות עם שני סימני שאלהראומה1

עברנו לדבר בקודים חח?

צריכה פירוש רש"י להתנהגות חחח

הוא חושב שזה מצחיק לכתוב ככה… הוא מחכה לתגובה, האםפ.א.אחרונה
את מעוניינת 
אני נתקל ברבה סרטונים, חלקם של AI שמנסיםחסדי הים

לעודד גברים להתחתן עם בחורות צעירות מהם באיזה 20-30 שנה.

לפי דעתי זאת תופעה מטרידה, כי רוב הזוגות האלה לא יצליחו.

אבל מה האג'נדה של סרטונים כאלו?

אם זה היה לשכנע בחורות צעירות, אז הייתי חושב שזה מין נסיון של גברים מבוגרים למשוך בנות שצעירות מהם, אבל הסרטונים שאני רואה פה ושם מופנים כלפי גברים.

מה אתם חושבים שהאג'נדה?

לא מכירה ולא נתקלתי בג'אנר, אולי זה כי אתה בארה"ב?נייקיי
ומדובר בסוג של "שוגר דדי", sugar daddy?
אני גר בארץ ישראל. אולי בגלל שהפלאפוןחסדי היםאחרונה

שלי הוא יותר צורך מידע מחו"ל.

על כל פנים, זה נראה כמו רצון לקשרים אמתיים, אולי באמת המגמה זה הכסף.


ערב שידוכים שמתפרסם עכשיואשר ברא

בס"ד

ערב של שידוכים #3!

יגיעו *מעל 25 שדכנים*

*מכל המגזרים ולכל הגילאים*;

מסורתי,  דתי לייט, דתי לאומי, ד"ל תורני, חוצניקים, חרד"ל, חרדי מודרני פתוח, חרדי/ליטאי/חסידי

אלמן/נה, גרוש/ה, גיל השלישי.


*חדרים נפרדים* (עם השדכנים) *לגברים ונשים*.


*ערב של עשיה..תחנות המתאימות לכולם (לא רק לפנויים ופניות);

-שיחה מפי *פז לגאי*

*מרצה* בין-לאומי ל *רווקות וזוגיות*.

-עמדת תהילים לשלום עם ישראל.

-עמדת הפרשת חלה

-הכנת ערכות לקירוב.


יום חמישי  יח' בשבט

*בן יהודה 6 רעננה*

*בשעה 5:30 עד 9:00 בערב*.


*ניתן וכדאי להעביר*

ככל שיגיעו יותר אנשים כך יהיה פוטנציאל להצלחה עוד יותר גדולה!


כתובת:  בן יהודה 6, רעננה

אירוע לפו"פ לציבור הדתי. האם בחור דתי יעשה צעד?ראומה1

אם כן מתי במהלך האירוע?

מעבר להחלפת מבטים הדדיים ובהייה ממושכת בה..

כשהיא לבד יגש? כשהיא עם חברות יגש?

איך בחור דתי אחד.לגיטימי?

יש מי שייגש.

יש מי שלא ייגש.

יש מישהו שייגש רק כשהיא לבד.

יש מישהו שייגש כשהיא עם חברות ויבקש לדבר איתם בנפרד.

בקיצור, הכל פתוח, לא ניתן לדעת..

איך זה שבחור דתי אחדצדיק יסוד עלום

ייגש?

איך הוא ייגש?

למען ה'

בחור דתי אחד

אני לא הייתי מעז

ובעצם...

הליכה לאירוע כזה זה כבר צעד מעורר כבוד בעינייזיויק
והלכתי אליו שלשום חחחראומה1
ו...?זיויק
מה התובנה?
יש כמה..ראומה1

1. החלפת מבטים הדדית לא תורמת אם אין התקדמות להיכרות.

2. יש הרבה ביישנות, צריך מתווכים בתוך האירועים האלה שיסייעו.

3. לא להציק למי שלא בעניין שלך בהנחה וכבר פנית. אמרה לא.. הסבה מבט לצד השני ... תבין שהיא לא מעוניינת בך. נקודה.

4. עדיף שלא להגיע בחבורות כי אז נדבקים אל המוכר ופחות משתלבים..


זהו בנתיים

אתגר לא קלזיויק

יש מי שמצליח להתגבר על זה?

איך?

ונשמע שזה באמת לא פלטפורמה שמתאימה לכולם.

יש ויש לא מתאים לכולם מנגדראומה1
גם הבנתי שלא להתסמך על האתרים והאפליקציות ויותר על מפגש אנושי וחי.
מענייןזיויק
שקלת לעשות את הצעד בעצמך?לגיטימי?אחרונה
לא לבהותהפי

או לגשת או לא

זה מביא לי עצבים 

הבהייה מאותת להם שאת בקטע שלהם זה קטע חיזורי מסתברראומה1
אם הם לא נגשיםהפי

מבחינתי זה לא רלוונטי

למה שאני אצא עם מישהו שאפילו לפנות אלי לא מסוגל? 

 

אם הוא מתבייש שישלח צד ג זה גם בסדר

אבל אם כלום אין עניין סתם לבהות 

זה סתם מתסכל

על זה התרעומת שלי בדיוק. בהית תפנה חחראומה1
האחזות במערכת יחסים *טריגר בריאות נפש*advfb

 

מעורר מחשבות ביחס להפרעה נפשית, זוגיות, משפחה, חלומות. ממליץ לראות למי נשמע לו מעניין.

עצם האחזות הגדולה שלו בזוגיות הקיימת זה פשוט מפליא. קשה לתפוס את זה.

 

סיפור כואב ממשזיויק
טוב בשעה מאוחרת צפיתי עד הסוףאריק מהדרום
למרות שאני חייב לקום מוקדם מחר.


אני כמתמודד עם הפרעת מצבי רוח לא אהבתי את הראיון כי כביכול הוא מציג שנישואיו עם אשתו המתמודדת פירקה אותו ואת משפחתו.


זה לא המצב שלי וחשוב היה אולי לציין את זה בראיון שיש מתמודדים, גם עם הפרעות מצבי רוח שכן מקימים משפחות ומביאים ילדים וחיים לצד המחלה.


במיוחד שהבאת את זה דווקא בפורום לנ"ו, המודעות היא דבר מאוד חשוב כשלעצמו וחשוב לדבר על זה אבל חשוב גם שלא לגרום נזק ולהפוך את כלל אוכלוסיית המתמודדים בהפרעות מצבי רוח לפסולי חיתון.

מסכימה עם על מילהיעל מהדרום

לק"י


(לא ראיתי את הכתבה, אבל קראתי כתבה איתו. כואב מאוד, אבל לא ברור לי למה החלטת להביא את זה פה....

אני מקווה שכולם יודעים שלהנשא למישהו עם התמודדות רצינית זה עניין שמצריך בירור. אבל לקחת את זה ישר למחשבות של חיים קשים זה גם לא נכון. בטח כשמדובר על סיפור של לפני הרבה שנים, והיום יש יותר מודעות ויותר דרכים לטפל).

את ואריק צודקים בהערה שלכםברוקולי

אני חושבת שדווקא הוא הביא את זה להתבוננות על היאחזות בקושי למרות הכל 

 

 

יכול להיות שזו היתה כוונתויעל מהדרום
לק"י


אבל בעיני זה מרתיע יותר ממועיל.

לא כל כך הבנתיadvfb

ממה זה אמור להרתיע?

מאנשים שמתמודדים עם הפרעה נפשית כלשהי?

היה ברור לי שמסופר על מישהי שבקצה של הסקאלה של התמודדות נפשית. לא חשבתי לרגע על הכללה ביחס לכל המתמודדים. אני גם לא רואה שכתבתי ביחס מכליל כלשהו.

 

האמת שלא הבנתי למה העלית את זהיעל מהדרום

לק"י

 

ונראה לי שפספסתי את מה שכתבת או שלא קראתי לעומק.

מהצד שלו, לא מהצד שלהadvfb

הוא נאחז בקשר בצורה טוטאלית וזה מזכיר לי את העוצמות של קשר זוגי ועד כמה הוא חזק ומשמעותי.

זה פותח לי את הראש ביחס לזה...

בתור רווק לפעמים יוצא לחשוב על קשר כעניין פונקציונלי, כאמצעי למשהו אחר.

עצם הרעיון שקשר הוא עניין תכליתי שעומד בפני עצמו הוא לא עניין מובן מאליו בשביל רווק.

ואפשר להוציא מזה עוד דברים ביחס לפלא הזה שנקרא קשר זוגי.

קטונתי מלהביע עמדה ביחס לרגישות הענייןadvfb

נשמע הגיוני מה שאתה אומר.

 

הבאתי את זה בפורום לנ"ו כי הדגש שלי לא היה ביחס אליה, אלא ביחס אליו.

הוא מתאר האחזות בקשר בצורה טוטאלי וזה הזכיר תחושות שקיימים בי ואני מזהה בזולת, במינונים שונים לגמרי כמובן.

מפליא אותי עד כמה קשר זוגי יכול להיות חזק ועד כמה בנאדם אוחז בו. זה לא נתפס.

 

בנוגע לפירוק המשפחה, נראה שלפני שהיא "פירקה" את המשפחה היא "התפרקה" בעצמה

זה כמומותקקק
שמישהו יספר שאישתו נכה פיזית במאה אחוז והוא מתמסר וסועד אותה עד שבסוף נתן לה גט ואז יגידו לו שחשוב לציין שיש נכים (עם נכות קלה) שכן מקימים משפחות


למה צריך לציין את זה? זה לא ברור שנכות מאה אחוז ונכות 10 אחוז זה לא בר השוואה?

נורא פשוטאריק מהדרום
הפרעת מצבי רוח היא מחלה שקופה, אנשים אומרים את זה כקולקטיב לרמות שונות, רמה התפקוד שלי אינם מדידים במספרים והם משתנים כל הזמן.


כלפי הרב בני וורצמן עצמו אין לי טענה בכלל, הוא נחשף והוא מגלה אחריות על הפצת המודעות לכך.


יש לי בעיה כשמעלים את הנושא בפורום הזה, לא היה ברור לי למה, וזה עלול לפגוע באנשים דיכואניים כאן או מאני דיפרסיים או סכיזו אפקטים ומה שהוא מתאר זה דבר שמלכתחילה היית נכנסת לקשר נישואין איתו ברמת התפקוד הזו?


עזבי שזה התפרץ אצלה אחרי הנישואין, כשאת שומעת את התיאור של התפקוד הזה, היית מתחתנת עם מישהו שאומר לך שיש לו דיכאון? אולי זו מלנכוליה בלי אחוזי נכות בכלל? סתם לוקח ציפרלקס פעם ביום לא מעבר, לא ילחיץ אותך לצאת איתו אחרי התיאור.


וזה לא שכולם מבינים שהתמודדות נפש משתנה מאדם לאדם, רוב האנשים לא בעולם הזה בכלל ואני חושב שלהעלות תיאור כזה לפורום לנ"ו  זה לא בסדר, זה הופך הרבה מאוד אנשים כאן לפסולי חיתון.

לא הבנתי, למה לא לדבר על זה בפורום?advfb
עבר עריכה על ידי advfb בתאריך י"ב בשבט תשפ"ו 1:13

עבר עריכה על ידי advfb בתאריך י"ב בשבט תשפ"ו 0:56

אני מבין שנושא רגיש אז לדבר אותו בצורה מותאמת ורגישה.

אבל מה ההגיון לא לדבר בכלל?

אדרבה, כאשר מדברים בצורה מותאמת ורגישה אנשים זה מנרמל את התופעה. כאשר נמנעים לדבר על משהו הוא נשאר טאבו.

 

ממש אין הכוונה להכליל את כל סוגי התמודדויות השונים.

ממש גם אין הכוונה להזהיר אנשים להכנס לזוגיות בגלל ההתמודדות או רמת תפקוד מסויימת.

בכלל, לא היתה שום אמירה פרקטית ביחס לכניסה למערכת יחסים עם מישהו שמאובחן בהבחנה כזו או אחרת.

עצם ההתמודדות של הרב בני היתה נשמעת לי מרתקת, גם בלי השלכה או אמירה כלשהי.

 

למה זה בפורום לנ"ו?

כי זה מדבר על קשר זוגי. מכאן שכל אחד יפתח תראש שלו לאיזה מסר לצאת עם זה.

ההנחת היסוד הכל כך ברורה אצלי, היתה ועודנה, שכל אחד יכול ללמוד משהו מהסיפור הזה כי זה סיפור מעורר השראה.

האמת שמסכיםארץ השוקולד

אוסיף שלדעתי היתרון הגדול בפורום הוא היכולת לדון באופן אנונימי ובתקווה מכבד אודות דברים שהיינו חוששים לשאול באופן ידוע.

מאחר ואינני יודע להסביר בצורה טובה יותראריק מהדרום
ממה שהסברתי עד עכשיו את נקודת המבט שלי אינני יודע מה תועיל החזרה על הדברים.


לא אהבתי את הקישור לעניין בפורום לנ"ו כי בעיניי זה גורם נזק והתיאורים בקישור יהפכו אנשים עם דיכאונות לפסולי חיתון.


אתה אומר קכל אחד יפתח את הראש שחו וכו' אבח רוב האנשים אינם בעולם הזה של מחלות הנפש ולהביא תיאור של אשה לא מתפקדת ושחוסר התפקוד שלה פירק את בעלה ומשפחתה ואחרי הרבה שנים גם התגרשו בסוף זה לא סיפור הצלחה ומה שאני הייתי מסיק מהסיפור לו הייתי רווק צעיר מהסרטון הזה זה שאוי ואבוי לי אם אשא אשה עם דיכאונות.

הסברת מעולה והבנתי מעולהadvfb

זאת החוויה סובייקטיבית שלך ביחס לראיון ואני מקבל את זה לגמרי.

בודאי שהחוויה שלי לא עולה על החוויה שלך, אבל גם החוויה שלך לא שווה יותר מהחוויה שלי ביחס לראיון.

לא חושב שנכון להכליל את החוויה שלי או את החוויה שלך על כלל האנשים או משתמשי הפורום.

 

לגופם של דברים - מסתבר לי שמי שיש לו דעות קדומות על התמודדויות נפשיות יהיה לו את החששות שהזכרת עם הראיון הזה או בלעדיו.

הוא כתב גם ספר מעולה! כדאי לקרואברוקולי
תודה!advfb
לא ראיתי את זהנקדימון

אבל קראתי איתו ראיון במקור ראשון, ולפני כן ראיתי כתבה איתו ב"כאן מקשיבים" - ואני חושב שאי אפשר ללמוד מזה כלום. למה?

 

ב"מקשיבים" זה היה מאוד בולט שהוא נשאר נשוי רק בגלל שככה זה צריך להיות. כשהוא נשאל למה לא להתגרש, אז הוא פשוט ענה שמישהו צריך לטפל בה (או משהו בניסוח דומה). כלומר, ההחלטות שלו היו החלטות שמגיעות מתוך תפיסת עולם ישנה יותר. עצוב לומר את זה אבל הוא לא נאחז בקשר, אלא היה כלוא בו.

בנוסף, המצב של אישתו לשעבר היה חריג מאוד וקיצוני במיוחד.

וגם, ההפרעה התפתחה *אחרי* שנולדו כבר כמה ילדים, וזה שונה מאוד ממצב שבו יודעים על זה לפני החתונה.

 

סיפור עצוב מאוד. ומקרה קצה.

"לא ראיתי - אינה ראיה"advfb

חלק ממה שאני אוהב מהראיון הזה זה המראיין, עודד הרוש.

בראיונות איתו הוא מזהה תהליכים חינוכיים ומנגיש אותם בפני הצופים.

העקרונות והתהליכים המוצגים פה רלוונטי לכולם. יש בו הרבה אמונה במראיין, וזה מה שהוא מנסה להשיג בשאלות שלו.

 

חוץ מזה, קל תמיד להגיד "לא למדתי מזה שום דבר"

כדי ללמוד משהו, צריך להתאמץ או להיות יצירתי. כדי לא ללמוד - אתה פשוט אומר אין מה ללמוד, אח"כ אתה גם יכול למצוא סימוכין לזה ש"אתה כבר ידעת" את מה שיש שם או "שהוא לא רלוונטי אלי". לטעון את זה, זה הכי פשוט בעולם.

 

האם הוא "נאחז" בקשר או היה "כלוא", זה ממש לא משנה באיזו מטאפורה נשתמש. וגם החשיבה שמדובר בסיבה אחת פשוטה בכך שהוא נשאר בתוך ההקשר - זה ממש שיטחי ולא נכון, כפי שהוא מתאר בראיון.

 

מה למדתי מהראיון הנ"ל?

נאמנות בין בני זוג

משמעות של קשר בין הורים וילדים הוא אמר שלמרות כל הדברים שעברו לחלק מהילדים היה קשה אחרי הגירושין (למרות שהם בעצם לחצו עליו להתגרש) ובנישואים השניים שלו

להסתיר התמודדות לעומת שיתוף שלה (וואו, כמה זה קורה להרבה מאיתנו בסיטואציות שונות)

 

לא ראיתי את הכתבות שציינת ולכן אין לי יכול להשוות, זה מה שלמדתי מהראיון הנ"ל.

 

כן הדברים הנ"ל הם לא דברים שמקודם "לא ידעתי". כי זאת לא ידיעה אינטלקטואלית.. אבל אחרי שאני רואה דווקא מקרה שהוא קצה שהוא ממחיש את זה במחוץ, אז אומר "וואו, נאמנות בין איש לאישה זה וואו". הטענה המקטינה את הנאמנות בין הרב בני לאשתו למשהו קטן, כך הוא תפס את זה בצורה מיושנת, היא לא נכונה וככה זה לא מוצג בראיון. בעיני זאת גם הסתכלות מאוד צינית.

 

באמת, באתי ללמוד כאן ערכים כללים וממש לא התיימרתי לדון פה בפגישות בין דייטים וגם לא רמזתי לזה כלל @יעל מהדרום 

בעיניים של רווק - אני לא יודע מה זה קשר זוגי. אני לא יודע. לכן כל דבר חדש שאני יותר מודע אליו, זה מרגש אותי.

אני ממש לא עסוק בלדבר רק על מה לעשות בדייטים או עם מי לצאת או לא לצאת בהקשר של זוגיות.

אבל כן ראיתי, רק לא את הכתבה של 14נקדימון

לא באתי להקטין ולא הייתי ציני. אלה דברים שהוא אמר בעצמו, מה אני יכול לעשות...

 

כמו כן, "נאחז" לעומת "כלוא" זה לא הבדל מטאפורי, זה הבדל מהותי. בחירה לעומת חוסר ברירה. אני מופתע מהדילוג שעשית כאן.
 

האם הוא אומר כאן דברים אחרים ממה שאמר במקו"ר ובמקשיבים? אולי. מה זה אומר? אין לי מושג. אולי האמירות שלו תלויות גם במצב הרגשי שלו, וכעת הוא לחלוטין במקום אחר ביחס לעבר (במקשיבים הוא היה נשוי עדיין, במקו"ר הוא כבר היה אלמן, ועכשיו הוא כבר הרבה אחרי האבל).

נראה לי שהמוקד שאתה שם עליו את הפוקוס פחות שייךadvfbאחרונה
עבר עריכה על ידי advfb בתאריך ט"ו בשבט תשפ"ו 13:31

בפועל, אני שמתי את הראיון הזה פה, כי בצורה סובייקטיבית הוא היה משמעותי עבורי ומרגיש שלמדתי ממנו והיה באלי לשתף.

לכן, כל הטענות שאין מה ללמוד ממנו בצורה "אובייקטיבית" - פשוט פחות קשורים לעניין. 

כמו כן, המקרה עצמו של הרב בני הוא לא המוקד פה, אלא החוויה מהראיון וממה שעולה בו. 

לצורך העניין, אפילו אם המקרה של הרב בני לא היה ולא נברא אלא משל היה - זה לא משנה כל כך..

אתה רוצה לשייך לו בחירה או חוסר בחירה זה גם פחות קשור.. כי המימד פה שהרשים אותי הוא החוויה של עוצמת הקשר בינו לבין אשתו, לא עניין הבחירה בקשר. 

לכן אמרתי שהתגובה שלך היא צינית, פחות רואה שייך לעסוק במוטיבציה שלך (ובודאי שראוי לדון לכף זכות), אלא בגלל שבפועל אתה מקטין את מה שבאתי לומר.

אתה ציפית בראיון או שמכיר את הסיפור ומרגיש שלא למדת ממנו כמעט והוא לא רלוונטי לחיים שלך? מדהים. אין לי שום דבר נגד זה.

אני הרגשתי חוויות מסויימות במהלך השמיעה של הראיון ובזכות התחושות עלו לי תובנות שהתחדשו או התחדדו לי. הזכרתי אותם בתגובה הקודמת שלי אליך. 

 

נ.ב - אדרבה - זה שהוא כלוא בקשר זאת תחושה שאני מרגיש שהיא מאוד יכולה להיות רלוונטית עבורי (במינון ובקונטקסט אחר). לכן דווקא אולי זה שהוא היה "כלוא" בקשר זה מלמד אותי יותר.

נ.ב 2 - בעיני, עודד הרוש הוא מראיין בחסד וחווית הצפייה היא שונה ביחס לצפייה בראיונות של מראיינים אחרים. אני יכול ממש להרגיש את זה בפער בין הראיון שלו עם יוסף חיים אוחנה לבין הראיון של עמית של סגל עם יוסף חיים אוחנה. הרוש מאוד מגמתי בראיונות שלו - הוא מחפש אמון, תקווה ומשמעות. הרבה מראיינים, גם בכאן מקשיבים, לא תמיד מחפשים את זה.. לכן ציפייה בראיונות שלא מהסוג הזה פחות מעוררים תובנות משמעותיות.

אולי יעניין אותך