ובמקום שמחה את מרגישה עצב על עצמך,
זה אומר שאת במקום לא טוב, ממש לא.
כבר לא מסוגלת לשמוח בשביל אחרות.
ובמקום שמחה את מרגישה עצב על עצמך,
זה אומר שאת במקום לא טוב, ממש לא.
כבר לא מסוגלת לשמוח בשביל אחרות.
ושיש לך תחושות בריאות ;)
שאני מרגישה מכה כואבת שמישהו מתקדם הלאה?
פעם שמחתי בשבילם
היום כשאני עתידה להיות היחידה שתשאר רווקה אז בא לי שעוד ישארו במצבי....
אם היא לוקחת אותך למקום חיובי אז זה בהחלט דבר בריא.
"אמר הקב"ה: קנא, שאלמלא הקנאה אין העולם עומד, אין אדם נוטע כרם, אין אדם נושא אשה, ואין אדם בונה בית".
(ילקוט שמעוני)
של דיכאון ועצב
אז תנסי לקחת אותה לכיון של עשיה ולא של ייאוש.
בגדול קשה לא לקנא בכלל, יותר קל לנתב משהו קיים לדבר חיובי.
ולבנתיים אנחנו פה
ממש לא.
הדאגה לעצמך לא מכסה את השמחה על חברתך.
אל תרגישי רע עם ההרגשה, היא לגיטימית.
"..מלמד שכל אחד נכוה מחופתו של חברו (בבא בתרא עה א). כי אין זה מטעם הקנאה אשר תיפול רק בחסרי הדעת...
אלא מפני ראותו עצמו חסר מן השלמות מדרגה שהיה יכול להשיגה כמו שהשיגה חברו." (מסילת ישרים פרק ד')
כי אני מרגישה יותר טוב כשאנשים סביבי לא מתחתנים.
סתם ככה בתור בני אדם.
ולא בני אדם רעים.
קנאה שנגרמת חלילה מרוע, אלא מתוך רצון להיות חלק מהמציאות הזאת, והיא נותת לנו את הדחיפה לזה..
קנאה כזאת מתעוררת בתקופות שפל. כאשר חשבתי שכבר ניסיתי הכל וכלום לא עוזר. והנה, החבר שלי השיג דבר שאולי לעולם לא אשיג...
צריך לבער את המחשבה הזאת. תורך יגיע בעז"ה. עכשיו, תשמחי בשביל חברתך, כמו שאת רוצה שחברותייך שיתארסו אחרייך ישמחו בשבילך.
קל לכתוב, פחות קל ליישם...
בהצלחה!
אף אחת לא תתארס אחרי,
אני בדרך להיות הרווקה היחידה.
תמצאי חברות חדשות
ככה ההרגשה יותר טובה.
כבר נשואות,
מאלה שלא- הרוב חילוניות.
בכיתה בלימודים- כנ"ל...
וגם בלעדיהן - הקנאה היא תוצאה של הייאוש. ובשורש צריך לטפל. תאמיני בעצמך. בעז"ה זה יקרה מהר ממה שאת חושבת..

זה כבר לא יקרה יותר מהר משאני חושבת
כי אלוקים באיחור רציני איתי,
יש בכיפה רווקה בת 42- נראהלי אני אהיה היורשת שלה בפורומים בקרוב
יש לך אבא שאוהב אותך ורוצה רק את הטוב עבורך.
ויש לך גם מישהו. שמחכה איפושהו.
תאמיני בזה!
ב"הצלחה ושתזכי למצוא אותו כבר ולהקים בית נאמן וכשר, ולדור ישרים בישראל.

מאיזה סיבה ה' מעקב את הזיווג, יש זוגות נשואים שהיו שמחים להתחלף איתך, גם להם יש נסיונות, ואולי הקב"ה רוצה לחסוך אותם ממך..
אני מכיר זוג שנולדה לו בת, אחרי חצי שנה גילו לה גידול בראש ל"ע וכעבור כמה שנים של סבל איום, היא נפטרה..
אנחנו לא יודעים מה השיקולים של ה' אבל הכל לטובה, ובעז"ה תראי שרק טוב יצא לך מזה 
לק"י
אני מניחה שלא ממש..
אבל עדיף להאמין שיהיה טוב בעז"ה..
שלא נדבר על הטיפולי פוריות שזה דורש
את בחורה טובה. תאמיני בזה. ובעז"ה תמצאי בקרוב מישהו מתאים (גם בזה תאמיני...).
טבעי להרגיש צביטה בלב, ורצון ה' הוא שנעבוד על זה ונתחזק באמונה שה' לא שכח אותי ושהזיווג שלי יגיע בקרוב
מאוד מתחברת לתחושות שלך, אני זוכרת את הקשיים שהיו לי לפני החתונה בכל פעם שחברה הודיעה על אירוסין.. לא יעזור להלקות את עצמך. התחזקי ושמחי את עצמך, בעז"ה ישמחו אותך בקורב
כשבת 18 עם סוג של בעיות נפשיות+ ליקוי באינטלגנציה[לא נאמר סתם...משהו מאובחן] עוקפת אותך בהרבה קשה לשמוח.
ואפילו "האם המתעללת" מתחתנת בשנית, אמנם עם בעייתי גם,
אבל למה לי לא מגיע גם משוגע כמוני?
האמת שאני עוד לא ממש מכירה את ההרגשה כי רוב החברות שלי עוד לא נשואות, אבל כשחברה אחת התארסה לפני כמה זמן אז ה"לחץ" התחיל...
קודם כל, אומר את דעתי: הגיוני- זה כן, טוב- לא ממש...
כלומר זה טבעי לגמרי שאלו התחושות שתרגישי, כך כל אחת אחרת הייתה מרגישה נראה לי, אבל אני כן חושבת שכדאי לנסות לשנות את זה.
כי בעז"ה כשתתארסי (בקרוב
) את תרצי שישמחו בשבילך- ולא פחות, שיאחלו לך דברים טובים.
דרך אחת שיכולה אולי לנסות לשנות את זה- וזה יהיה טוב גם בשבילך וגם בשביל החברות, היא:
להתפלל עליהן! להתפלל שיהיה להן טוב.
להתארס זה לא קל! זה לא תקופה פשוטה... יש לצערינו הרבה זוגות שמבטלים אירוסין ח"ו... וגם נשואים- א"א לדעת מה הם עוברים... צריך כ"כ הרבה סיעתא דישמיא.
אז כשחברה שלך מודיעה לך שהיא מתארסת- תשתדלי להתפלל עליה, שיהיה לה בהצלחה! שתהיה לה תקופת אירוסין טובה וקלה וחיי נישואין מאושרים. כשאת עושה את זה את מרוויחה מכמה כיוונים:
1. קודם כל לשם הדבר עצמו- התפילות שלך בוודאי יעזרו להצלחתה של החברה, דבר שבשורה התחתונה את בהחלט רוצה (אם באמת יש לך לב טוב ואני בטוחה שכן..
)
2. "אחרי המעשים נמשכים הלבבות"- אפילו אם זה יהיה מאולץ זה יגרום לך באמת לקוות שלחברה יהיה טוב- ובכך באמת לשמוח כשטוב לה!
3. זה טוב מאד בשבילך- המחשבות האלו שמתי שאת שומעת שמישהי מתארסת ומה שעולה לך לראש זה "אוי לא, רק שלא אשאר לבד" הן באמת לא כ"כ טובות מהבחינה שהרי גם את רוצה להתחתן! את מתפללת לה' שתתחתני- אז המחשבות הללו לא בטוח שהן כ"כ מוסיפות זכויות בשמיים... ובכל זאת זה מחשבות שיש לכולם וקשה מאד לשלוט על מחשבות. אבל על מה שאת מתפללת בתפילת שחרית/מנחה או כל תפילה אחרת- בזה את כן יכולה לשלוט! ואת יכולה גם לבקש מה' שלא "יחשיב" את המחשבות הלא טובות שיש לך כשאת שומעת שחברה מתארסת, שהם באים מתוך אינסטינקט, אלא את מה שאת בוחרת להתפלל עליו! שכן יהיה לה טוב! וזה יכול להוסיף לך המון המון זכויות...
כמו שכבר כתבו כאן, קל לכתוב אך קשה יותר ליישם. ובכל זאת- אם תנסי באמת לעשות את זה, אפילו באופן מאולץ, אני מאמינה שזה יעזור.
בהצלחה ממש ממש!
בד"כ שבנות כותבות דברים כאלה הן מצפות לתמיכה וחיבוקים ולא לעצות.
ובנים הם הנוטים לתת עצות פרקטיות.
אך מכיוון שכבר כתבת אתייחס,
מכל מיני סיבות אני לא חושבת שאתחתן אז לא ממש מזיז לי אם ישמחו בשבילי או לא,
אם כן יקרה נס כזה[ודרוש וואחד נס] גם לא ממש אכפת לי אם ישמחו או לא כי לי בשורה תחתונה יהיה טוב.
1.קצת מצחיק, יש כ"כ הרבה חולים, רווקים,ללא ילדים....יש קצת קודמים בתפילות שלי.
2.מאולץ? מאוד רק יזכיר לי יותר את המצב.
3.דוגרי זה לא באמת משנה כבר מה אתפלל זה לא יקרה, אז המחשבות לא מזיקות לכלום...
ואם זה לא יעזור לך אז מקווה שאולי למישהו אחר שקורא את זה...
לי זה עוזר בסיטואציות אחרות בחיים- אם למשל (אני זורקת דוגמא) לחברה שלי יש טסט ואני נגיד נכשלתי 10 טסטים... וישר אני לא רוצה שהיא תצליח- אז אני דווקא אתפלל שהיא כן תעבור (זה דוגמא על דבר קטן כמו טסט אבל אפשר להשליך על דברים יותר גדולים בחיים).
את פתחת את השרשור מסיבה כלשהי- כדי לפרוק ואולי מעוד סיבות... ואת כתבת בעצמך שאולי זה מעיד על מקום לא כ"כ חיובי... מה שאומר שמין הסתם כן היית רוצה להיות במקום חיובי יותר.
אני מקווה שלמרות מה שאת כותבת עדיין לא תאבדי תקווה, ולא פחות- אמונה. לא רק בה', אלא גם בעצמך.
רק טוב! 
בעז"ה.
אוי לך אם תחשבי כך... (באמת, המחשבות האלה לא טובות. הן סתם "מפילות" אותך אפילו ביחס למצב הנוכחי.. תשתדלי לא לחשוב כך. בתור מי שקצת מכיר, אני אומר לך שיש סיכוי יפה מאד. את פשוט צריכה מישהו שמתאים לך. אדם שיש בו צדדים שונים - צריך מישהו מקביל.. אז אולי זה קצת יותר קשה למצוא. ובהיות שכאשר תתחתני בקרוב בעז"ה, את הרי תצטרכי כמו כל אחד יותר "קבלת השני" והתחשבות וכו', מאשר בחיי הרווקות - כמו כל אחד שמתחתן - אז אולי תנצלי את הזמן בינתיים לעבוד על זה, וכך את ממש מתחילה להתכונן לנישואין... זו סגולה טובה לא פחות מלקנות טלית, לענ"ד...)
מה כ"כ מצחיק? את לא אמורה להתפלל רק על החברות, אלא בנוסף לחולים ולרווקים ולאלה ללא ילדים- תתפללי גם עליהן. זה ממש יפה ובכלל לא מיותר- תקופת האירוסין היא באמת לא פשוטה ויש בהחלט על מה להתפלל...
מסכימה שאחרי הפעולות נמשכים הלבבות, תמיד תמיד כדי לקוות שלאחר יהיה טוב. בן אדם שמקווה ומתפלל שלחבריו יהיה טוב- יהיה לו על כך שכר מהשמיים, בן אדם שלא- באמת כדאי לפחות לנסות לשנות את זה...
בעזהי"ת
וזה הדבר הכי טבעי ונורמלי בעולם, ולהיפך, זה שאת מקנאה זה "קנאת סופרים" ובעז"ה בקרוב ממש ממש תמצאי גם את את הזיווג הראוי לך ביותר משורש נשמתך.
אדם לא נענש על קנאה אלא על מעשים (ע"ע קין והבל), ואין לך מה לחשוש יקרה, אם זה לא היה ככה היה לך מקום לדאגה 
זה ממש טבעי ולגיטימי שתרגישי ככה!!
את ממש לא היחידה שמרגישה ככה אז אל תרגישי רע עם עצמך..
אם תרצי לדבר- אז בשמחה 
אני חייב להתחתן עם אשה שתהיה מוכנה לגדל את גאון הדור הבא.
"יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה".
עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢
פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)
והאידיאות.
"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".
האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?
לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".
אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.
עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22
אבל להתאמץ למצוא איך מקיימים אותם בפועל בארץ, בלי דמיונות שווא. איך מקיימים בארץ הזאת, לא באיזה עולם של ענני כבוד דמיוניים.
המצווה שלך היא לשאת אשה ולפרות ולרבות. כשיוולדו לך בעז"ה בנים המצווה עליך ללמד אותם תורה ולחנך אותם לקיום מצוות. האם הם יצאו גדולי הדור או קטני הדור - לא צריך לעכב אותך או לבלבל אותך כשאתה מחפש אשה מציאותית,
"בהדי כבשי דרחמנא למה לך - מאי דמפקדת עלייך למעבד!!!"
איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…
הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב
האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.
על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.
כולם צריכים להגיע למעשי האבות?
ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.
הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.
יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.
במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.
לדרגתם.
הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.
(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)
רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.
וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו
לא ?
כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.
אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.
לא חשוב
נבנה בית מלא תורה וקדושה וניתן לו את מרב הכלים להיות גאון הדור, ואם הוא ירצה ויזכה הוא יהיה.
זה לא שנגיד לו תהיה גאון הדור.
"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".
אני יודע שהשאלה בכותרת קצת חריפה מדי אז אסביר...
לא יודע אם זה שייך לפה או לאר"מ אז כותב בשניהם.
עברו כמעט חודשיים מאז שהיא חתכה אותי. (לא יצאתי מאז מסיבה טכנית שקצת מנעה ממני להיפגש, ואני מרגיש שאולי זה קצת הזיק לי שאותה גברת ישבה לי במוח כל הזמן הזה ומצד שני גם עלו לי הרבה תובנות לגביה שלא חשבתי עליהם קודם אז אולי כן היתה מזה גם תועלת...לא משנה, זה לא העיקר. וגם סרו המניעות אז בעז"ה ממשיך.).
הנקודה היא שאני מרגיש שאני אולי קצת רגיש מדי. בכללי בחיים. ובדייטים זה מתפרץ במאתיים אחוז. כבר כתבתי על זה פה פעם אבל אז זה היה בהקשר של פרידות. עכשיו אני מתכוון בהקשר של אישיות.
זה היה הקשר הארוך יחסית הראשון שלי. יצאתי עם כמה בחורות לפניה ועם אף אחת לא התקדמתי באמת וגם תכלס לא היה כל כך שייך. כבר שראיתי את הפרטים שלה בהצעה הרגשתי שזה משהו אחר. וזה באמת היה. הבעיה הגדולה היא שלא הצלחתי באמת לקדם את הקשר. בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה. מפה לשם היא הרגישה שאני לא מוביל מספיק ועל זה (לפחות ככה אמרה) חתכה. היתה לנו שיחה ארוכה מאוד לפני שהיא קיבלה את ההחלטה, והמסר העיקרי שקיבלתי שם הוא "אתה באמת אדם טוב. באמת. לא פגשתי הרבה בחורים כאלה וגם אומרים שזה די נדיר אצל גברים. באמת התנהלת מדהים במהלך כל הקשר. הרגשתי שיש מי שרואה אותי ואכפת לו ממני. גם עוד לא פגשתי מישהו שמבין אותי ככה. יש לך לב כל כך טוב, וזאת אחת ה-תכונות החשובות לי. לכן ממש קשה לי לוותר על זה. באמת רציתי שזה יצליח. אתה מה שאני מחפשת. אבל אני מרגישה שזה לא מה שאני צריכה בחיים. אני צריכה מישהו חזק, יציב, שאני אוכל לסמוך עליו. ומבחינת הרגישות אני מרגישה שאנחנו קצת דומים מדי. וזה לא מה שאני צריכה לפחות בשלב הזה של החיים...".
מה שאני שמעתי זה "היית יכול ממש להצליח בתור בחורה. אתה לא גברי, אתה לא מסוגל לספק לאישה את מה שהיא צריכה בחיים, אתה רגיש מדי, מי שאמור לבכות בבית זה לא אתה זו אני, אין לך ביטחון עצמי, אתה לא החלטי, ובקיצור- בתור חברות היינו יכולות להסתדר יופי, אבל בתור בעל? תשכח מזה."
וכאן אני שואל כבר חודשיים ולא מצליח לקבל תשובה- למה אני אמור לצפות? מאז שאני זוכר את עצמי זה מי שאני. רגיש, מתחשב, אכפתי, דואג, שמח בלשמח מישהו אחר, מתכלב בשביל שמי שאני אוהב יהיה בנוח, וכו. אני לא מחפש מישהי גברית ושנחליף תפקידים. יש בי את הרצון הגברי הבסיסי הזה של לספק משענת, להוביל, להיות הקול השפוי. אבל בפועל זה לא מתבטא. בפועל היא נפגשת מיד עם הלב הטוב שלי, זה משמח אותה שיש גברים כאלה בעולם, ובזה מסתכמת התועלת שלה מהקשר. ואני? אני רק מאבד עוד את מעט הביטחון העצמי שנשאר לי. מי תוכל לראות אותי מעבר? ומי תוכל לאהוב את התכונות האלה באמת? יש מישהי שתשמח בזה שאני לפעמים לוקח דברים ללב והם משפיעים עלי? שאני חווה את העולם בצורה יותר עמוקה? שהלב שלי לא מסוגל לשמוע מישהו ובמיוחד מישהי שמחמיא לי בלי שיעלו לי דמעות?
זה קצת מייאש כל העסק הזה ובמיוחד הכנות שבה היא אמרה שאני אשכרה מה שהיא מחפשת ולמרות זאת החליטה לסיים את זה...
הבחורה כמעט מתעלפת מקור
והבחור מדבר על מטבע ביטקון או משו כזה..
הבנת מה אני אומר?
אחי , היא בעולמות עליונים
זה באמת מקום לרחף בו.
מה שבטוח.
ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.
תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.
בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.
הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.
אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.
ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.
אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר
פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן
מה לא ניקח????
והיא כולה עלק קר לך
הורידה לי את החשק לא לקחתי .
סתם פשוט היה יש ים אנשים
קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר
אבל בדייטים לי ספציפית קפוא
ואני חופרת לבחור שקר לי!
הוא לא יכול לפספס את זה
שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.
שזה קטע זה יחסי כי עם גברים קפוא לי רצח
ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק
זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.
בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).
אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר.
יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות.
והיא עדיין התפדחה להגיד
אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה
זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.
המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.
אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.
אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.
כל משב רוח מכבה אותו. נשארה רק פיסת שעווה חסרת צורה.
לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.
בעז"ה בקרוב ממש!
אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה
בע"ה
לשנה הבאה נר איש וביתו
מתוך בריאות ושמחה#
יצאתי עם בחורות מקסימות אבל אף פעם לא עברנו את הפגישה השנייה (נחתך תמיד על רקע שהן לא היו בשלות לשידוכים ונכנסו לזה מתוך לחץ חברתי)
ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.
אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.
נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו
אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום
קשה הזיווג כקריעת ים סוף
ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...
בהצלחה 
ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.
בהצלחה
לצאת עם בשלות יותר.
כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני".
אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.
אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?
אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.
ולמה
1. "לא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "זאת הסיבה שהפכתי להיות פריק/ית ומוזר/ה" >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"
2. "אני פריק/ית ומוזר/ה" >> "זאת הסיבה שלא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"
נגיד שאלו שני סוגי האנשים. שניהם לא אידיאלים, אבל כנראה יותר נפוצים מהסוג האידיאלי, אז תנסו להתייחס אליהם, ולא לשבור לסוג שלישי. אם תקלטו את הלך הדברים תגלו שיש הרבה פחות מקום לקטנוניות.
(חסכתי את הניסיון לעדן/ פוליטיקלי קורקט למינהם)