שעושים, יש כאלה שלא.

עניות דעתי והרגשתי: רק כשממש אין כל ברירה אחרת, וגם אז בצינעא ככל האפשר (פינה וכד').

[ובוודאי שאם דעת הבעל שלא - אז לא]

זה לא מפריע לי 

אם זה באמצע החיים זה בעיה 

ביקור שנתי?

התגעגענו!!

ולכן אתם יכולים לקחת אותי בעירבון מוגבל

יצא לי להפגש כמה פעמים עם התופעה (פארקים, מוסדות לימוד ואפילו באוטובוס)

לענ"ד זה רחוק מלהיות צנוע

זה מושך את העין ואת המחשבה

ויכול גם לגרום להירהורים מיותרים של העוברים ושבים

הצענה איננה האי ראיה של האיבר

אלא זה מה שהדבר הזה משדר לסביבה

אם ניתן להסתדר בצורה אחרת

כדאי להשתדל לעשות זאת

זאת דעתי

פחות צנועים? אדרבא, דווקא תגובה כמו שלך

מראה שזה באמת בעיה. 

ואגב, גם אני מרגיש ממש ככה. 

ודווקא זו נקודה שמפריעה לי.

בוודאי שברבים אני אניק בצד, מכוסה, ואשתדל שלא למשוך תשומת לב.

אבל זו הרגשה לא נעימה שאם את מיניקה את צריכה להיות "ממודרת" כל שעתיים שלוש...

יש משהו מאוד טבעי ופשוט בתינוק שיונק מאמא שלו. כך נבראנו וכך ה' רוצה שנעשה, מן הסתם.

אז אולי בסביבה של בחורי ישיבה זה נראה קצת תמוה, אבל בסביבה של משפחות צעירות, שבה כולן כמעט מיניקות,

אמא מיניקה צריך להיות דבר טבעי ופשוט.

צר לי, אבל אני לא מכירה שום אמא שמיניקה כדי לשדר לסביבה משהו. אמא מניקה כי התינוקי רעב. וזהו. והיא לא יכולה ללכת עכשיו למקום אחר, ואולי היא גם לא רוצה כי יש לה עוד ילדים או שזה ממש מבאס אותה לעזוב הכל כל שעתיים שלוש.

אז אמא מניקה יושבת בצד, אולי עם הגב לציבור, מכסה את עצמה וממלאת את תפקידה בהזנת התינוק על הצד הטוב ביותר.

זה נורמלי, זה טבעי, זה פשוט. והגברים שבאיזור יראו שהיא יושבת ככה, יבינו מה היא עושה, ויתרחקו משם למשך רבע שעה. זה הכל.

לעשות מזה "חוסר צניעות" ו"שדר לסביבה" זה ממש לא קשור, בעיני.

מה זה, אנחנו חברה שיש בה "הדרת נשים מיניקות"?

הייתי מצפה שחברה שבה מעודדים ילודה, ובה נשים רבות נמצאות שנים רבות בשלב ההנקה (...), תראה בזה חלק מהסביבה הטבעית.

נכון שלבחור לא נשוי זה קצת מוזר, אני מבינה את זה.

אבל ברגע שתהיה אבא בע"ה ההנקה תהיה חלק בלתי נפרד מחייך בע"ה, ואז אני מקווה שתבין.

ולא, אי אפשר להסתדר בצורה אחרת. כי כשתינוק רעב הוא רעב. זה לא ילד שאפשר למשוך אותו קצת. תינוק רעב צורח. נקודה.

אבל מסכים עם כל מילה.

לאיזה מין ציבור הפכנו אם הדברים הכי בסיסיים נחשבים "גורם מגרה"?

כשדברים כאלה בכלל עולים לדיון זה מעלה סימני שאלה גדולים מאוד בנוגע לכיוון הכללי שאליו אנחנו הולכים...

פה זה מתחיל, אבל ההמשך הוא יריקה על ילדות קטנות ברחוב והפרדת מדרכות...

מצד אחד, על המניקה לעשות מאמץ לא להתבלט, אבל כל מה שמעבר לזה זו חובתם של העוברים ושבים.

אי אפשר לגזור על מיניקות להיכלא בבית לכל תקופת ההנקה, ובדיוק בשביל זה הומצאו הכיסויים הצנועים למיניהם.

מי שזה מפריע לו שיעשה "חושבים" בפעם הבאה שהוא יוצא מהבית.

העולם הוא מקום ציבורי, ומי שלא יודע לשמור את עיניו ומחשבותיו במקום הנכון - הוא זה שצריך להישאר בביתו!

איזו מין צורת דיבור היא זאת, "ההמשך יריקה על ילדות"...

לפני כבוד למניקות - כבוד לאנשים שדנים איתם..

זה לא קשור לשום "כיוון כללי שאליו אנחנו הולכים". אתה באמת חושב שזו בעיה של "גברים דתיים"?... אז לא. דווקא שם, לפחות מי שנשוי, רגיל ליחס אל הצד של החסד והרחמים והאימהות והטבעיות שבכך.

ואני מציע להפסיק עם דמוגוגיה כאילו הברירה היא "להיכלא בבית כל היום". תיאוריות בעלמא. אני ראיתי נשים שלא "נכלאו" לרגע, ולא הניקו מעולם במקום ציבורי. הפרטים אינם ענין לדיון ציבורי - בוודאי לא עם רווקים.

ובוודאי שזה לא סותר איך אמור להתנהג מישהו שניפגש במציאות כזאת, שזה לא דברים נדירים, ושאינו אמור "להתעסק" עם זה או לגרום אי נוחות למישהי.

השואלת שאלה, מן הסתם כדי לדעת מה המציאות ב"עולם". וכבר אמרתי - שאם אני הייתי יודע שאפילו חלק מהאנשים רואים זאת כך - מן הסתם הייתי נמנע(ת..), לטובת עצמי קודם כל..  [וגם - שחשובה גם דעת הבעל למי שרוצה "להקל" לעצמה].

ומי שנוהגת אחרת, ובצניעות - גם כמובן אינה מתכוונת לעשות אף רע.. כל אחד מבין את זה. אשריהן האימהות שזוכות לחסד העצום הזה עם תינוקיהן, ללא קשר כרגע ל"מיקום"..

הן אימהות ותינוקות, מה שהופך ל"שטח נשי", ולקחת בחשבון שאולי יש נשיןם שמניקות שם. מי שזה מפריע לו, שיתרחק משם או ישמור על עיניו.

בגינה היא מקום ציבורי. זכותו של כל אחד להיות בו.

גם לאנשים מבוגרים שבאים לראות ילדים וגם לגברים.

חוץ מזה שזה הרבה פעמים מעבר ומשמש כל אדם ברחוב. זו לא עזרת נשים.

גינה זה בהחלט מקום שגברים אמורים להיות בו עם הילדים שלהם. בעלי ממש משתדל (בעיקר בשבתות) לבוא עם הבן שלי לגינה. עכשיו אני בהריון כך שבכלל ה"גינה" זה משהו ש"נופל" על בעלי.

בקשר להנקה, היתה תקופה (ב"ה עברה) שכבר ממש הביך אותי להיות עם בעלי בגן שעשועים. מסביב למתקנים היו ספסלים שעל כולם ישבו מניקות (אצלינו היה מצב שמסביבך היו 10 מניקות כמעט). זה כבר ממש מביך, זו לא אחת שיוישבת בפינה בצד ואפשר להתעלם. זה פשוט מצב שבעלי הרגיש שהוא נכנס לחדר הנקה. כל מה שגבר יעשה לא יחשב כ"בסדר". אם הוא לא יסתכל (איך בדיוק לאיפה יסתכל) אז יהיו נשים שיגידו שזה טבעי וזו התנהגות פוגעת. אם הוא יסתכל אז יש שיגידו שזה לא מתאים ולא צנוע. אם אחת שיוישבת בצד אפשר עוד להמשיך ברגיל אבל בגן שעשועים שכולן מניקות סביבך זה כבר משהו אחר.

דר"א, אני הנקתי עד גיל שנה וחודשיים ובמקומות ציבוריים הבאתי בקבוק (שאוב או מטרנה- בנסיעות ארוכות). אם נתקעים זה משהו אחר, אין מה לעשות..... למשל תינוק שרוצה רק הנקה/ מטרה או חלב שאוב שיתקלקלו/ תינוק שלא מצליח לשתות מבקבוק וכד'...

דר"א, לרב אצל תינוק קטן ההנקה עדיין לא חלקה מה שטכנית גורם לבעיית צניעות לכל הדעות.

כי היא יכולה לשקף לנשים מה יכול לעלות בראשם של חלק ממי שרואים אותן, גם אם הם רווקים - בסופו של דבר, הם שם.. 

[והן כמובן כלל לא "בכיוון" שזה כך. סה"כ דואגות לילד..]

ואז הן יכולות לחשוב האם הן מעוניינות בכך..

מהסיבה שלפעמים אהשים נשואים חיים בתוך ההנקה, בעיקר הנשים.

לא תמיד הם זוכרים איך הם היו רואים את זה בתור רווקים.

אשה שכל היום סביב הנקה וזו השיחה הקבועה שלה עם חברות לא תמיד יודעת איך זה נראה בעיני רווק כי בסופו של דבר גם בעלה נשוי וגם הוא נמצא מסביב להנקה, בעיקר בתקופה אחרי לידה. גם הוא כל היום שומע על תנוחות הנקה/ שאיבות/ בעיות שונות בהנקה והיחס שלו הוא לא כמו של רווק.

האם האם צריכה להשתדל כל הזמן לדאוג להיות מכוסה או שהיא צריכה להתרכז שהתינוק אוכל?

יש מקמות מסויימים בגוף האשה שהתעסקות איתו מול גברים זה לא צנוע בגלל ההרהור שהוא גורם, ולהניק ולג גבר זה אחד מהם וד"ל

לא בעיה למצוא בכל מקום פינה שקטה מגברים ומקסימום אפשר להפנות גב 

אין ספק שחשובה הצניעות אבל אם כבר נתקלת במישהי מניקה עליך ללמד עליה זכות ולהבין שזה חיים לא פשוטים. חוץ מהנושא של הזמן הרב שבו האמא מוצאת את הזמן בצד, יש הרבה פעמים (במיוחד עם חוק המרפי...) שהתינוק נזכר לאכול בדיוק כשיוצאים מהבית או כשבדיוק מתחילה נסיעה באוטובוס ועוד...

בקיצור, עליכם להבין שזה מאוד מורכב גם למי שמאוד רוצה לשמור על הצניעות...

שאלתי את אישי והוא ענה:" מה הבעיה?"

ואני אומרת, גברים יקרים, אם יש לכם בעיה עם זה- טפלו בעצמכם, נו באמת. מדובר פה בדבר טיבעי בין אם לילדה,

שאין בו שום רמז למשהו לא צנוע או לא ראוי לפרהסיה (כמובן מדובר כשהאם מכוסה).

ה"טפלו בעצמכם" הזה..  יוהרה ריקה.

אז "אישך" חושב כך - ויש אחרים שחושבים אחרת.

השואלת שאלה כנראה בכוונה גם גברים, כדי לדעת מה אנשים חשים ביחס לזה.

ומה הקשר שזה "דבר טבעי בין אם לילדה" - וכי מישהו חושב שלא?...  לא כל דבר טבעי זה עדיין מתאים בכל מקום, וזו השאלה שנשאלה כאן.

לגיטימי לגמרי שיהיו אחרים שחושבים אחרת.

ואם "אישך" היה אומר שזו בעיה - אז זה היה בעיה (הרי שאלת אותו, משמע - לא ידעת מה יאמר)?  כל העולם "צריך טיפול" או לא - עפ"י מה שהוא אומר?.....

ולמה "כשהאם מכוסה"?... יש מקומות בעולם שמקובלת הנקה בפרהסיא..  אז כנראה שהדברים משתנים לפי התרבות והמקום.

אין לי כ"כ ענין להיכנס לעצם הנושא, כי באמת יש בו תחושות שונות בין אנשים - אם כי אני נוטה שזה לא כדאי אם לא בלית-ברירה - אבל מקוממת אי היכולת לתפוס שאת בוודאי אינך יכולה לחוש "במקום" גבר - וגם בעלך עם כל הכבוד, עדיין אינו ה"פוסק" האחרון לכולי עלמא.

השואלת שאלה. אם אני במקומה היייתי שומע לא מעט גברים נורמטיביים ומוכרים פה אומרים שזה יכול "לעורר" משהו - אני מניח ("מניח" כי אינני אשה) שכבר הייתי נזהר יותר...

כמה מאמץ אישה שהתינוק שלה רעב צריכה להשקיע בלחפש מקום שיהיה צנוע?

כמובן אני מסכימה שאכן צריך לחפש מקום כזה. אבל א"א להשתגע.

פינה צדדית שלא מגיעים אליה הרבה אנשים, ישיבה עם הגב לציבור, כיסוי מלא- גם זה לא טוב?

מחילה, אבל גבר בר דעת, שמבין מה האישה עושה, יתרחק משם.

במחילה מכבוד כולן (וכולם),

גם להתפנות זה דבר טבעי ונורמלי. ואם חצאית אפשר אפילו בלי לחשוף

ובכל מקרה לא נראה לכן הגיוני

אז לא.

ממש לא הגיוני להניק בציבור

(ובמשפחתי כולן מניקות ואף פעם לא בציבור)

להתפנות בציבור זה דבר שלא מקובל גם אצל "מגזרים" (למרות שאני סולד מהמילה הזו) שלא מקפידים על צניעות.

ההנקה היא דבר שגם אי אפשר "להתאפק" איתו, כי כשהילד רעב הוא צריך לאכול.

אז כן, ממש הגיוני להניק בציבור, כמובן עם מרב הצניעות האפשרית.

ב"ה

... היא מה אומרת התורה ולא מה שחושבים הציבור, ככל שהוא יהיה ולאיזה "מגזר" הוא משתייך.

וסליחה על הבוטות אבל אתן שתי דוגמאות ששייכים ל"מגזרים" שונים:

באיסלם לא מקובל להפיח בציבור לעומת זאת בצרפת אולי זה דבר הגורר תגובות של צחוקים והרגשת פדיחה אבל זה עובר בשלום.

"גראפס" בצרפת יגרור תגובות זוהמות ובאיסלם זה מקובל.

ב"ה אצלנו לא זה ולא זה, לא מקובלים.

ובכן לעננינו, לגבי להתפנות, בתלמוד כתוב שיתפנה באוזן חמתו ולא יתאפק, איפוק זה כוח רק אצל מר שרון, איפוק ממושך יכול לגרום לבעיות בריאותיות רציניות ביותר, הולכים לצד ואיידה.

לגבי האנקה בוודאי שצריך לעשות את הנ"ל בצניעות מרבית, אבל מה אשם הילד, שאמו חייבת לנסוע באוטובוס שעה ארוכה? מי שרואה בזה פסול, שלא יביא ילדים ויסתפק באימוץ ילד בוגר שדורש רק כסף ולא חלב אם !

באחלט ניתן להתכסות מתחת חיתול בד ולאניק, ושהנשמות "הטהורות", הייתי מגדיר אותם יותר הנשמות הסוטות ילכו לטיפול פסיכיאטרי בדחיפות, הבעיה היא אצלם בראש ולא בשד המכוסה של האימא המסורה.

על אחרים "נשמות סוטות" - יש לו סטיה בעצמו כנראה.. לפחות מילולית...

ומה שכתוב בתלמוד, הוא על איפוק מדבר מסוים בלבד, מחשש שיגרום לעקרוּת. אין כל קשר הלכתי בין "להתפנות" לבין הנושא הנידון. לא כל אחד יכול להמציא היקשים של הלכות, גם אם הוא רוצה להביע דעה. בוודאי לא מי שטוען שמה שחשוב זה "מה אומרת התורה"...  

ואגב, התורה גם אומרת משהו על שמירת הלשון.

יכול להיות שהילד לא יכול להתאפק. הצורך הזה לא אומר שזה לא יגרום לגברים להרהור.

וחוץ מזה, להגיד "הילד לא יכול אני אעשה את זה באמצע הגן הציבורי ומי שזה מפריע לו שלא יסתכל" זו לא טענה נכונה. כי ברור שבמקום שזה לא נהוג לא היית עושה ככה, למרות שהילד רעב, נכון? היית מצליחה למצוא איזה פינה או מקום נסתר אחר. וכן, ברור שזה לטרוח אבל בסופו של דבר השאלה המקורית היתה האם זה יפריע לגברים, והתשובה היא (למרבה הפתעתך) היא כן! זה מפריע לנו. נכון שזה בכיסוי והכל אבל ברור לכולם שאת מניקה ובאופן טבעי עולה הרהור (ולהגיד זה לא נורמלי, תטפלו בעצמכם זו לא טענה נכונה, כי זה כן נורמלי. ובאמת שאני לא חושב שאישה תבין את זה, בדיוק כמו שאני לא ארגיש למה קשה ללכת עם כיסוי ראש או למה ללכת עם חצאית קצרה. גברים ונשים הם שונים! וזה שאשה לא מבינה את העניין הזה לא אומר שהוא לא קיים).

באמת בעניינים שהם הלכתיים אין שום עניין להגיד לגבר "תטפל בעצמך",

אבל בנושאים שהם תלויי נורמות חברתיות- אם יש ערך בהתמודדות הזו- ובמקרה הזה ברור שיש-

אז עדיף שתעבדו על זה מאשר שנשים לא יניקו כי זה קשה מדי.

ואגב אם הילד שלי היה רעב ולא הייתה לי אפשרות סבירה ומהירה להניק בפרטיות- הייתי מניקה בצניעות בציבור ולא משנה מי שם.

רוצה לשמוע דבר מזעזע? בגלל דיבורים כמו של הגברים בשרשור כאן-

יצא לי להיפגש בנשים שמניקות בשירותים ציבוריים (!!!)

פירטתי עוד בתגובה למטה.

את לא יכולה להתווכח עם העובדות, זה עושה משהו לגבר! זו העובדה.

ואף אחד לא אמר לא להניק, אם אין ברירה-אין ברירה. אבל לא להגיד הילד צריך לאכול אז אני אניק איפה שאני רוצה. 

וכן, כולן אצלנו מניקות ולא בציבור

או להיות אחראים מספיק בשביל לתכנן מסלול נסיעה שאפשר להניק את התינוק ברוגע ובצניעות.

עדיף להיות חסרי טקט ולבקש פינה שקטה (אפילו לנקוש על דלת של בית..)מאשר להכנס לספק צניעות

לתכנן מסלול נסיעה ועצירות לא רלוונטי לאוטובוסים ורכבות.

קודם כל- הנה התייחסות של מכון פוע"ה (תשובה שניתנה בשו"ת מ 2010):

שלום וברכה, 
אתחיל מהדברים הברורים יותר. 
הנקה לעיני בעלה - הבן איש חי כתב כי הנקה היא דבר טבעי ולכן מותר לאשה להיניק בנוכחות בעלה, יחד עם זאת, אין לו היתר לראות את המקום באופן של הבטה היינו התבננות שיש בה קרבה גדולה אבל ראיה כלאחר יד אין בכך כלום ואם יודע בעצמו שהדבר מעוררו הרי שנכון שתניק בנוכחותו באופן שתהא מכוסה או שיסב מבטו. יש לזכור כי הבעל נוכח בתדירות גבוה מאוד ואסור ליצור מצב שיקשה על האשה בביתה להניק את בנה או ביתה. 
בבית בנוכחות אחרים - ודאי שיש חובה להניק בצניעות, ואין דומה הנקה בבית להנקה מחוץ לבית הנקה בנוכחות קרובי משפחה (או בני הבית) לבין הנקה בנוכחות אנשים זרים. 
אי אפשר לומר דבר חתוך לגבי הנקה בחוץ כאשר הדבר נעשה בצניעות, יש מקומות שהדבר מקובל ויש מקומות שהדבר יוצר אי נעימות מרובה עבור הסובבים (גם כאשר ברור כי האשה מכוסה היטב). 
בדרכ יכולה האשה למצוא פינה בה תוכל להניק באופן צנוע ומכוסה ובלא למשוך תשומת לב מרובה או ליצור אי נעימות לה או לסובבים אותה. 
בהצלחה רבה 
אודי רט 
רב משיב מכון פועה

ולדעתי-

השאלה לא מתחילה דווקא מהמקום של הצניעות ההלכתית.

זו יותר שאלה של הרגלים חברתיים שיוצרת מציאות (אמתית) של חוסר צניעות במקום בו היא לא צריכה להימצא.

אני חושבת שאם מבינים את הערך (גם ההלכתי!!) של ההנקה,

ואת חוסר האפשרות להמשיך ולהניק כאשר לא לגיטימי להניק בציבור, 

מנסים ליצור מציאות בה זה לגיטימי.

להבדיל.. נזם ואפילו חור שני באוזן נחשב פעם למושך תשומת לב וללא צנוע. כשזה נהיה נפוץ זה כבר לא היה כך.

כמובן שאני לא משווה בין עצם ההנקה לחור שני.

אני רק מנסה להראות שישנם מצבים בהם שינוי של נורמה חברתית בנושא שאינו אסור הלכתית-

משפיע על תפיסה של דברים כצנועים או לא.

מניקה ב"ה את ילדי החמישי. ברור שכשיש אפשרות לעשות זאת שלא בפני אנשים- אעדיף, אך אם יש צורך ואין אפשרות אחרת,

אני בפירוש לא עושה חשבון. מניקה בצניעות, ומי שמפריע לו- שלא יסתכל.

אין לי ספק שאם לא הייתי נוהגת כך, לא הייתי מצליחה להניק לאורך זמן את ילדיי.

חשוב לזכור שבניגוד לעבר, כיום אישה מניקה לא יושבת רוב היום בביתה, (ואם רוצים לשמור עליה במצב של שפיות נפשית,

כדאי לא לעודד אותה לכך..) וההימצאות בחוץ היא חלק מחיים נורמליים. 

במצב הזה- ראוי בעיניי לעודד תפיסה לפיה ההנקה בצניעות היא דבר טבעי שלא אמורה להיות לו שום קונוטציה מינית.

אני מקווה שכמו שהיום גבר יכול לראות אישה צנועה עוברת ברחוב לבדה בלי להתחיל להרהר (מה שבתקופות ובמקומות מסוימים היה בגדר פריצות ממש), ולכל הפחות להבין שהעבודה על המחשבה מצויה אצלו

ולא בדרישה מהאישה שלא להסתובב לה בחוץ, 

ככה בעוד לא הרבה זמן נוכל לראות נשים מניקות בצניעות כשצריך- באופן חופשי ובכל מקום.

יש נשים שלא ממש מקפידות וזה גורם לפעמים לחוסר צניעות,

לענ"ד כדאי מאוד להמנע ברור כשמש שאם אין ברירה אין בעיה עם כיסוי כמו שצריך והקפדה.

אצלנו ספציפית אשתי משתדלת לא אבל קורה לפעמים שנוצר הכרח ואז באילוץ היא עושה זאת.

לא בכל מחיר.

אם התינוק בוכה באוטובוס- אז אני אוציא כיסוי ואניק באוטובוס, ואשתדל לשבת במקום לא בולט ולעשות את זה בצורה לא בולטת.

אם אני במקום שיש בו פינת הנקה או שירותי נכים במצב טוב (טוב! לא מסריחים ומגעילים עם מקום להכניס עגלה ולשבת)- מה טוב. וכבר יצא לי להניק כשאני יושבת על הרצפה בשירותי נשים או בפינות נידחות..

ואם אין שום דבר כזה- אז אני אניק איפה שאני יכולה. כמה שיותר בפינה ובצורה לא בולטת- אבל אם אין לי ברירה אז אני אניק. (מכוסה כמובן)

ולא, אי אפשר "לתכנן לפי האוטובוס" כי לא כל התינוקות הם שעון שוויצרי. ולא תמיד נסיעה אורכת פחות מ3 שעות.. 

ובקבוק זה לא פיתרון. תאמינו לי. 

גם ממש במציאות...

כשהבת שלי רעבה ובחוץ, מה עושים עכשיו??

אז בגדול, קודם כל לפני שאני יוצאת אני עושה מאמץ גדול להאכיל אותה.

ואח"כ, אם אני יודעת שעוד רגע יעברו 3 שעות, אני מנסה לחשוב לפי המקום שאני נמצאת בו, מה אני יכולה לעשות... יש קניונים שיש בהם חדרי הנקה, יש חנויות שלפעמים אפשר להיכנס לאיזה מקום ולהניק. יש קופות חולים שלפעמים יתנו לך... נכון, לא תמיד מסתדר, אבל לפעמים כן, ובפעמים שכן אני משתדלת לעשות מאמץ לחפש אותם...

וכשלא מסתדר, אני מנסה לתפוס את הפינה הכי שקטה והכי צנועה ושהכי יש פחות סיכוי שמישהו יעבור שם (וכמובן מתכסה...).לא תמיד אני צודקת. לפעמים בדיוק עוברים, ואין מה לעשות...

אני מרגישה שיש פה חובה של השתדלות, ואני משתדלת. כשאין ברירה, אני לא אתן לה לצרוח...

ואני רוצה להתייחס פה לעוד נקודה:

אני חושבת שאישה לא יכולה להגיד לגבר שהוא צריך טיפול אם זה יוצר אצלו משהו, כמו שגבר לא יכול להגיד לאישה אז אל תצאי מהבית, אין מה לעשות או תתארגני שלא תצטרכי להאכיל בחוץ...

אנחנו לא מבינים בצרכים של אחרים. אפשר לייעץ, אבל קודם כל להיזהר לא לפגוע ודבר שני לא להעיר במקומות שאני לא מתנסה בהם... אני חושבת שלהרבה גברים צנועים וטהורים זה יכול לעשות לא טוב...

בדרך כלל, בקבוק מים רתוחים עם קצת סוכר ענבים מספק מספיק זמן עד למקום מתאים.

בכל שרשור בנושא הזה הן עולות מחדש.

עד שלב יחסית מאוחר הילדים שלי לא מקבלים מים בכלל ובטח שלא סוכר ענבים,

הגדולה שלי לא הכירה בכלל את הבקבוק עד גיל שנה.

אני מניחה שיש עוד הרבה תינוקות כאלה ושלי לא היחידים...

למה צריך לעשות כל כך הרבה מאמצים שהקושי שכרוך בהם גורם להכבדה ממשית על נשים מניקות (שבסוף מניקות בשירותים ציבוריים מזוהמים),

ולא לנסות פשוט לשפר את הלגיטימציה החברתית להנקה בצניעות?

באמת שואלת.

יש אפשרות להניק מול קהל נכבד וזה יהיה צנוע, אבל מתי שזה יהיה נורמה לא כל אשה תוכל להפקיד על צניעות כל הזמן ויהיה מצב שבטעות היא תגלה את בשרה במצב הזה.

שלאישה שהולכת בכיסוי ראש מלא יבצבץ בטעות שיער- 

אז אולי כדאי שנאמץ את עניין הרעלות..

דווקא היום יש פתרונות מעולים להנקה בצניעות שלא מעלים את החשש הזה.

בכל אופן תודה על ההרחבה.

אבל....

עם תינוק קטן צריך הרבה התעסקותותזוזות והמום שימת לב. אני טכנית לא מבינה איך אפשר להניק תינוק קטן בצניעות. אולי צריך יועצות הנקה בצניעות?

עם תניוק גדול (במקרה שלי כבר בגיל 3 חודשים בערך) התינוק כבר למד להזיז בדים ולעשות "קו-קו".

זה עניין של הרהורי עבירה

ככה גברים נבראו ויש רבים שזה מפריע להם במישור ההלכתי, ולכן אישה לא צריכה להניק בשירותים (כמו שכתבו פה..) אבל כן להשתדל איפה שניתן

שהרהורי עבירה הם תולדה של תפיסות חברתיות.

כרגע זו התפיסה החברתית, ולכן כרגע זה גורם להרהורים!

האם הנקה היא דבר מספיק חשוב בשביל לעבוד למענו על התפיסות החברתיות,

או שעדיף לגרום לנשים להרגיש כ"כ לא נוח להניק בצניעות בציבור עד שחלקן יפסיקו להניק...

ומה שהיה לפני כמה שנים צנוע היום נהיה פרוץ.

רק לחשוב שמישהו יצלם בטלפון החכם תמונה של אשה כזו ויפיץ אותה לחבריו בווצאפ למשל.+ כמה הערות גסות

סתם בשביל הקטע

זה הנורמות היום אין מה לעשות

"העצה שלי" (וזו גם תשובה ל"שירה שירים" וגם לג'ינג'ר) נאמרה רק בתגובה למישהי שראיתי שמאד רוצה פיתרון למצב בעייתי.

בוודאי לא למי שכתבה שממילא היא נוהגת אחרת..  (קל וחומר למי שבטוחה שרק צריך "לשפר את הלגיטימציה החברתית"...  

משל, אין "לגיטימציה" לתפיסה אחרת, וזה רק ענין של "חינוך מחדש" נכון..).היא פשוט תגובה שבאה לעזור נקודתית. את דעתי

בענין כבר כתבתי בהתחלה.

ובאופן מעשי זו עצה שימושית. אע"פ שבוודאי אינה עונה על כל מצב ולכל תינוק. אבל ככלל, גם מי שלא נותנת מים בד"כ - אם זה

חשוב לה (כפי שנראה לגבי מי שלה הצעתי את הענין), אז במקרים חריגים (לא כל יום נוסעים למרחקים, בד"כ..), יכולה להיעזר

בכך.

וזה מנסיון של כמה-וכמה ילדים...

באמת לא כ"כ פשוט..

ואינני יודע על איזה לימודים את מדברת. אם רק של בנות, אז ממילא אין בעיה.

אבל אם יושבים סטודנטים וסטודנטיות, ובכל פעם שהתינוק בוכה, בקביעות, כולם יודעים שכעת האמא שיושבת ביניהם מניקה לידם, אני לא בטוח שאם הייתי אשה הייתי רוצה בכך (גילוי נאות: לא הייתי אשה..), אע"פ שבוודאי ההנקה לכשלעצמה היא דבר עילאי.

בעול!! ב"ה שכולן יזכו לעול המבורך הזה אבל זה לא קל

מי "ביקש מכן" לקחת בקבוק...

זו היתה עצה מנסיון רב-ילדים, לאשה שמאד רצתה בכיוון הזה. לא לך..

וחבל להיתלות בקב"ה. לפי אותו היגיון אפשר גם ללא כיסוי כלל. מישהי ביקשה "פידבק" ביחוד מגברים על מידת הצניעות שבכך לדעתם - בדיוק מהבנה שהדרך שהקב"ה נתן אינה מכוונת-בדווקא לכל סיטואציה - וקיבלה אותו. מי שמרגישה צנוע גם בלי זה  - יערב לה.

וכמובן, לכל אחד יש את הנסיונות והקשיים שלו, גברים ונשים.

ובכללי - חבל להתעצבן....

חיזקי ואמצי. את עושה דבר חשוב.. (מחזק את אימך..)

לתינוקות קטנים ממש לא טוב מים . סוכר ענבים אמנם מתעכל אצליהם אבל למה הם צריכים עודף סוכר (כן, כדאי לחשוב על תזונה נכונה כבר מגיל כזה) אם הוא רוצה חלב הוא צריך לקבל חלב. זה פיתרון לשעת הדחק אם משהי חייבת לרוץ עם הילד לבית חולים ומשאירה את התינוק עם שכנה ולא הסםיקה לשאוב וכ'. לא פיתרון כשהאמא נמצאת על ידו. צריך לחשוב על פיתרון אחר...

לתת לתינוק רעב, שרוצה חלב,

מים ממותקים, בשביל לא להניק בציבור

זה מוגזם, ועלול לגרום לו לא לרצות לינוק חלב,

שזה מה שגורם לו לגדול ולהיות בריא ונותן לו את ההזנה שלו, בניגוד למים ממותקים שזה ג'אנק..

זה כמו שתיתן לילד שוקולדים שימלאו אותו, ואז הוא לא ירצה את העוף והלחם.

וגם להכניס את התינוק לשירותים ציבוריים נראה לי דיי דוחה ולא אסתטי,

וגם לא נוח לאמא להניק בישיבה על הרצפה.

אם יש מקום נוח ונסתר להניק, זה לכתחילה וזה מצוין,

ואם לא, הצורך של התינוק לקבל את החלב שלו ומהר

קודם לכל. 

במקום שמקובל בו, כמו שכתב הרב רט, לא צריך לעשות חשבון. 

כמובן שלהניק באמצע חדר לימוד מלא רווקים או משהו בסיגנון זה לא לעניין,

אבל בסביבה של משפחות ואנשים שמורגלים בזה לא צריך להעיק על האישה,

שגם ככה עושה מאמצים מאוד גדולים להניק.  

ומעניין לשמוע את הגברים פה..

גם בעיניי הנקה בציבור על אף כל הכיסויים פחות נעימה,

חשבתי שזאת רק אני אבל טוב לדעת שיש לזה אחיזה במציאות..

נראה לי שהדרך להתמודד היא לדבר על זה ובכך ליצור מודעות לעניין ומאז אולי ייקצו יותר חדרי הנקה באולמות אירועים, בתי כנסת וכו'  ולא רק בקניונים..

מניסיון זה ממש לא נוח לפני כל אירוע או יציאה משפחתית להתחיל לתכנן איך אצליח להסתדר ובסוף להניק בשירותים ציבוריים..

באולמות יש מחיצה בבתי כנסת יש גם בעיקר בבניני משרדים וכו'

מכל זה, בהכנה מראש(שאיבה) ואם אפשר לצמצם כמה שיותר את רמת החשיפה לציבור מעולה, אם אין ברירה, אפשר למצוא מקום שקט, ולהניק..

באמת חשוב לשמוע את דעות כולם,

והאמת שקצת התאכזבתי.

כמו שנכתב מעלי דווקא בחברה שלנו שאכן מעודדת ילודה, וילודה צפופה למדי הייתי מצפה להתחשבות ונסיון להקל מעל הנשים (שבאמת עובדות קשה ובמסירות!).

גם אני ואני מניחה שרוב הנשים בכלל לא נהנות להניק בחוץ, זה מסורבל, לא נעים ולא נח. אבל בפעמים רבות זה יכול להקל על האישה (2 סיטואציות אפשריות:אמא שנמצאת עם הילדים בגינה-אופציה אחת היא לאסוף את  כל הילדים העצבניים לבית, להניק שם בחיפזון ולהרגיע אותם תוך כדי ואז להתארגן שוב ליציאה.. סיטאוציה נוספת זה אוטובוס-שבו הילד רעב ואין יותר מדי ברירות-חוץ מכמובן להישאר בבית מראש..)

הפתרונות שהוצעו כאן נחמדים בתיאוריה אבל מאוד קשים ליישום (תינוק מתחת גיל חצי שנה לא יכול לקבל מים וסוכר, שאיבות-זה אחד מהסיוטים הגדולים שקיימים..)  האופציה שנותרת בפני האם המניקה היא ויתור חלקי על הנקה או ויתור על יציאות העולות על שלוש שעות מהבית.

אני לא יודעת מה הפתרון לכך, אבל דעו לכם, גברים יקרים, שאינכם מעלים על הדעת את הקושי הכרוך בנושא..

שאלת אנשים מה דעתם...

לא שאלת על נושא שביקשת בו "התחשבות"..

וההנחה הפשוטה של מי שקראו (להבנתי את תגובותיהם), היתה שאת מעוניינת לדעת מה הרושם של דבר כזה בעיניהם. כי אם זה לא נתפס-טוב אצל חלק מהציבור, אז אולי זה עלול להפריע לך לנהוג כך. כך לפחות אני הבנתי את הסיבה ששאלת (אחרת - למה לפנות ל"גברים".. מה זה בכלל עניינם..).

אז אנשים באמת התחשבו בך - וענו בכנות, כדי לעזור לך להחליט כרצונך, על סמך ידיעת נתוני-אמת לגבי המגוון בענין זה.

אז מה את רוצה מאותם "גברים יקרים"? שישקרו לך?... יפה עשו שענו עניינית ובכבוד.

אם היית שואלת אנשים האם הם מוכנים "להתחשב" וכשהם רואים אותך בפינת הגינה שלא יפנו לכיוון - אני מניח שכולם היו מוכנים ברוחב לב להתחשב... לא זו היתה השאלה...

גם אם היא קצת חוזרת על הנאמר פה, אב נדמה לי שאני בכל זאת 

לטעון שלא צנוע לאישה להניק מכוסה היטב כי "יודעים מה קורה שם" זה בערך כמו לטעון שלא צנוע לאישה להכנס לשירותים/מקלחת "כי יודעים מה היא עושה שם" (שירותים כמו למשל שירותים ציבוריים, הדוגמא של מקלחת יכולה להיות למשל להכנס להתקלח כשמתארחים איפשהו, ושלא יאכלו אותי, הדוגמאות הנ"ל קיצוניות, כדי להמחיש היטב שהאמירה יודעים מה קורה לא בהכרח תירוץ)

אולי גם תטענו שבכלל לא צנוע לדבר על הנקה, ובכלל את השרשור הזה צריך למחוק כי הדיון הזה לא צנוע בכלל...

אני תפרתי לעצמי כמה וכמה שכמיות גדלות ומכסות, ואיתן אני מניקה כמעט בכל מקום.

אני יוצאת לגינה בכוונה להניק שם, בכיף בחברת הנשים, ובאוויר. (דגש: חברת נשים, לא חברת גברים/מעורבת)

אז במקומות שיש גם גברים אני משתדלת לשבת יותר בצד, וכך למשל אני לא אשב ליד שולחן השבת להניק אלא אלך לשבת בצד, על הספה, אבל אני בפירוש לא מסתתרת. אני עוד זוכרת כל מיני באסות מהילד הראשון כמו למשל ליל סדר שהפסדתי כמעט את כולו, לשבת לבד בליל שבת בחושך להניק, בזמן שכולם יושבים ליד השולחן, ואז לחזור לשולחן ולגלות שנגמר כל האוכל הטעים...

ותופתעו, אבל כשעושים את זה בטבעיות, וכשהכיסוי מכסה היטב אז בכלל לא בהכרח יודעים מה קורה. הרבה אני נתקלת בהפתעה למראה התינוק המגיח מתחת לשכמייה, אחרי שהוא ינק בשקט ושלווה בלי שאף אחד שם לב.

אז אולי הנשים צריכות להשתדל יותר שההנקה תהיה אכן בכיסוי בצניעות, ובכך תפתר הבעיה, ובפרט בחברה שמקפידה על גדרי צניעות של הפרדה בין גברים לנשים, גברים זרים לא אמורים להיות קרובים לנשים זרות במרחק כזה שהם יכולים להבחין מה בדיוק היא עושה שם מתחת לשכמייה...

אבל מעבר לזה אני חושבת שכל התפיסה של הנקה כדבר לא צנוע נובעת מחוסר הבנה לחשיבות ההנקה שיש בימינו. נשים היום מניקות הרבה פחות מההמלצות. ההלכה מתייחסת להנקה עד גיל שנתיים כאלמנטרית, גם ארגון הבריאות העולמי ממליץ על הנקה עד גיל שנתיים לפחות, ובכל זאת בחברה שלנו, מעטות הנשים שעושות כך. גם מעטות הנשים שלא עוברות בשלב כלשהו לתמ"ל. אז במציאות הזאת זה לא פלא שלהניק נחשב ללא צנוע. (מבלי להכנס לשאלה מה קדם למה)

ועוד בקטנה - כל הפתרונות שהציעו פה על בקבוקים, וסוכר ושאיבות וכו'. הפתרונות האלו לא מחזיקים מים. הם לא פרקטיים במקרה הטוב, ומסוכנים במקרה הרע.

כל כך מזדהה איתך!!!

בכלל - אני רואה - על עצמי ועל אחרות, שבהנקה פתאום כל ההרגשה של הצניעות משתנה. כמו חתונה. רגע לפני זה - לא צנוע להיות עם בחור לעיני אנשים ופתאום - מקור הגאוה. שינוי סטטוס. התפלאתי לראות כאלו שמחפפות בצניעות - אבל מרגישות בסדר. לא שמות לב.

רגע לפני -בושה. פרטיות. ורגע אחרי - זה כמו ידיים או אף או מכשיר חשמלי.

לי יש סינור הנקה והרגשתי עם זה מוסרית לגמרי - בכל מקום. 

ויש לי צד יותר קיצוני מזה. 

אני שואלת:

איך מתנהגים בנוכחות הבעל? כי הוא נכנס או עוזר ולפני זה לא היה ככה.

באמת שואלת. כי זה הביך אותי ברמות. אולי אני פנטית מדי וזה הפוך מהסינור. הסינור בשבילי הוא כמו חדר סגור. בחדר סגור לא צריך סינור.

זה למה אני שואלת.

וחוץ מיזה- הסינור הוא גם להסתיר מנשים וילדים. כשמניקים יש כל מיני נשים שמשום מה מרשות לעצמם להיות שותפות. בטיפת חלב או ביולדות או סבתות ויועצות. מי הזמין אותך להסתכל?

כל מילה.

בצד/בגינה/בספה ליד שולחן שבת/במקום ציבורי כולם מסכימים שאין בעיה, לא צריך להסתתר,

אבל מול גברים עדיף שלא.

אגב במוקמת החרדיים כבר יש חדרי/פינות הנקה בכל מקום ציבורי +- בגלל המודעות לזה

לדעתי אין שום בעיה!!!

מצעטרת לומר אבל לא נראה לי סביר שאשה שמניקה צריכה להיות בעונש.

זה דבר טבעי ונכון וככה נבראנו, בשביל להניק (מדברת כאישה)

בילד הראשון שלי תמיד כשהיינו אצל ההורים בשבתות הייתי בחדר מניקה, היום בראיה לאחר בילד רביעי שיקפצו כולם, אן שום סיבה להיות כלואה בחדר כמעט חצי שבת , (כמעט 8 הנקות בממוצע שכל אחת לוקחת לפחות חצי שעה)

אז היום יש לי סינור הנקה שמכסה הכל וגם בשולחן שבת ליד כל המשפחה אין לי שום בעיה,

יותר מזה כשהייתי בשירות לאומי באחת השבתות אכלנו אצל רם בישיבה שאשתו הניקה בשולחן שבת.

ולגברים שיש אם זה בעיה שלא יסתכלו, למה כשמזמינים אורחים חילונים ואישה לבושה בצורה לא צנועה זה בסדר, כי זה מצווה. זה הרבה יותר בעייתי ולא צנוע.

אז תנסו להסתכל גם מהצ שלנו,הנשים.

אני הינקתי יותר מילד אחד עד קרוב לגיל שנתיים. ולא הייתי כלואה בבבית. ומעולם לא הינקתי במקום ציבורי.

עשיתי שמיניות באוויר בשביל זה. ולא הרגשתי שמישהו מכריח אותי או מלחיץ אותי, להרגשתי זה דחף טבעי של אישה צנועה.

כשהייתי ברחוב והייתי חייבת להניק בדחיפות, תמיד הצלחתי להסתדר.

כמה פעמים יצא שנתקעתי בעיר. אז נכנסתי לקופ"ח או משהו כזה, מקום שיש בו חדרים ריקים או אזורים שלא עוברים בהם. היו מקרים שלא מצאתי שום מקום מסודר - אז נכנסתי לאיזו חצר אחורית של בניין, התיישבתי על איזו גדר בפינה והצבתי את העגלה לפניי כך שהייתי נסתרת פחות או יותר ואף אחד שעובר לא מעיף מבט, וגם אם כן לא מתרשם בשום צורה מה הולך שם, וממילא זה מקום שלא עוברים בו אנשים.

אפשר להסתדר!

ובקשר לאוטובוסים - אז ב"ה שיצא לי לנסוע בעיקר באוטובוסים מהדרין, ושם אפשר בכיף להניק חופשי בספסלים האחוריים. זה באמת פינוק!

ואם נסעתי עם בעלי, אז הוא ישב בכיסא הפונה לאמצע ואני בכיסא הפנימי, כך שיכולתי להסתיר את עצמי בקלות.

אני לא חושבת שזה בשמים, להסתדר בצורה כזו שיהיה אפשר להניק בכיף ועדיין לא לגרום שום אי נוחות לאנשים.

זה בכלל בכלל לא קשור לחשיבות ההנקה. אפילו לא במילימטר. אפשר להתחשב ברגשות של אחרים גם כאשר מניקים מלא.

מה הראיה (והבעיה) מזה שבשרות לאומי התארחתן אצל איזה ר"מ בישיבה שאשתו הניקה ליד השולחן..

אני מבין שלא התארחו שם בחורי ישיבה, אלא בנות ש"ל - איך זה קשור לנושא הנידון?...

הראיה היא שאין כאן ענין הלכתי ולא בעיה צניעותית, שזה בסדר גמור להניק "גם" ליד שולחן שבת.

ואגב, אישה שמנסה להסתדר וזה מקשה עליה וגרום לה ללחץ מידי, זה פוגע בהנקה, מוכח!

אז, יש קדימות ועדיפות וחשיבות לענין.

ואולי אפילו יש מקום להקל, עוד זה בגדר ההלכה, כמובן.

איזו בעיה הלכתית/צניעותית יכולה להיות בהנקה ליד השולחן. לשולחן זה בוודאי לא מפריע.. ואם מי שיש לידו זה רק בנות ש"ל מעבר לבני משפחתה, אז זה לא קשור לנושא שהועלה.

[ובוודאי את צודקת שחלילה להיכנס ללחץ. אם כי פעמים רבות זה תלוי בגישתה מראש. כלומר, אם למשל היא ניגשת כמובן מאליו שכך צריך להיות.. אז זה "ביצה ותרנגולת"... כמובן, יש חריגים]

וכפי שמובן, לא התכוונתי להיכנס בזה לנושא הכללי של השירשור - רק לשים דברים במסגרתם.

תובנה שנפלה לי עם הלידה האחרונה  שכל הזמן הנקתי סביב הילדים- הקב"ה עשה שהתינוק יאכל דווקא מהאיבר הזה שצריך להיות זמין  ופעיל כ"כ - במיוחד בשביל להוריד את המתח שמסביב לעניין , כשילד גדל למציאות שאמא שלו והשכנה שלו מניקות (בצניעות כמובן )לידו הוא לא יגדל להיות בייניש רגיש כ"כ לעניין.  

דיבר בשירשור זה על "הנקה סביב הילדים" (האחים)?...

קצת רציונאליות בתגובות...

כמו שזה פשוט לילדים שאמא מניקה כי צריך וזה האוכל של התינוק ככה פשוט גם כשהשכנה מניקה וגם כשהילדים יהיו למתבגרים הם יודעים שאשה מניקה כי התינוק צריך לאכול בפשטות

בוודאי שהם יודעים שכך צריך להאכיל ילד ובגלל זה מניקים..

אין לכך כל קשר להנקה של השכנה על-ידם כשהם נהיים ל"מתבגרים".. (לפי אותו "היגיון" אז גם כשהיא לא מכוסה הם "יודעים" את זה. יש באמת תרבויות בעולם שכך נוהגים). 

יש בעולם גם דברים מורכבים. כשילד "מתבגר" מתפתחים אצלו כמה כחות. נכון שלתודעת-המשמעות יכולה להיות השפעה מסויימת גם עליהם, אבל לא תמיד ולא אצל כל אחד ולא בכל אוירה תרבותית (ומה נעשה.. נמצאים מסביב אנשים מכל מיני "אווירות"..).

אז מאד מובן הרצון של נשים שיראו את הענין רק מבחינתו האידיאלית והטהורה והפשוטה - כי זה באמת כך. אבל דווקא לשם כך - חשובה שמירת הצניעות בסביבה שיש בה גם גברים.  עד כמה ואיך - משתנה לפי הנסיבות והאנשים.

מי שרוצה להשלות את עצמה שאם היא "תסדר לעצמה בראש" ותגיד הרבה פעמים ש"זה בפשטות" וכו' - אז בגלל זה גם כל העולם יחוש רק את זה - צעירים ומבוגרים, רווקים ונשואים - יבושם לה. אני לא בטוח שבכל מקום זה גם יכבד אותה...  רוצה להתעלם? "זכותה"..

[ואגב, הנימוק ש"ה' עשה" אינו רלוונטי. לא כל מה שה' עשה מקומו בכל מקום. תלוי לפי הענין]

עם חצאית ארוכה אבל בלי גרביים, זה גם לא מכבד אותי בעיניהם... 

אבל אם אני מאמינה שזה צנוע ועומד בגדר ההלכה, אז ה"כבוד" הזה לא ממש נחוץ לי..

ובמקרה כזה, גם אם כולם יגידו שם שזה גורם ל"הרהורים"- אני אחשוב שהבעיה היא אצלם ולא אצלי.

והקישור להנקה? כל אחד כפי שהוא רואה זאת.

בעיניי זה זהה לחלוטין.

בעינייך - זהה לדוגמה שהבאת. בעיני - לא קשור, כפי שכתבתי, עד כדי אי צורך לנמק.

מה זה 'אני מאמינה שזה צנוע ועומד בגדר ההלכה'?

ומה אם מישהי אחרת מאמינה שזה צנוע ללכת במכנסיים צמודים?

כל אחד מה שהוא מאמין זה מה שצנוע או לא?

ומה זה עומד בגדר ההלכה? איפה ביררת את ההלכה הזו?

נראה שאת עושה מה שנראה לך ומה שמרגיש לך, וזה לא נשמע מדד רציני ואחראי.

אם זה המדד שלך, בתור מה את בעלת הבית יותר מאשר כל אחד אחר?

ואם אנשים כאן בפורום אומרים שזה לא מרגיש להם צנוע, אז מבחינתך יש להם כל הלגיטימציה להרגיש ככה, בדיוק כמוך. וגם לכעוס על כל מי שחושב אחרת. ולהיות בטוחים בדעותיהם. בדיוק כמו שאת עושה.

לדעתי זה מוזר כל אישה שמרגישה שיש לה כלים לקבוע לפי הרגשה מה אמור לגרום לגבר להרגיש כך או אחרת, ומי מן הגברים נורמלי יותר ברגשותיו ומי לא.

דברי חכמים בנחת נשמעים.

לא בתקיפות אישיות ולא בסילופים..

עומד בגדר ההלכה- בהתאם לפסיקת הרב שאנו הולכים לפיו.

ממש לא עושה מה שמרגיש לי במה שקשור להלכה (ולכל הפחות משתדלת).

אז מכיוון שזה המדד שלי, ומכיוון שאני לא בעלת בית של כלום חוץ משל עצמי,

אפשר להנמיך את הלהבות (אולי גם להתנצל? או שזה לא בגדרים ההלכתיים שלך..)

לא אמרתי שאין לגיטימציה להרגיש.

השאלה היא שוב- ובאופן ענייני לחלוטין- כאשר אין איסור הלכתי להניק בצניעות בציבור

(אולי לפי רבך יש ואז כמובן תנהגי לפיו), עד כמה אני מחויבת להתחשב ב"הרגשות" האלה שלך ושל אחרים..

אז כמובן שאם זה לא היה גובה שום מחיר- הייתי מתחשבת בשמחה,

אבל מכיוון שזה גובה מחיר- אישי וחברתי,

אני בוחרת להתחשב בדבר החשוב יותר בעיניי- שאגב גם הוא עניין הלכתי- ההנקה.

אה, ולכעוס זה בטח לא לגיטימי. או שאולי בעניין הזה דווקא את עושה מה שמרגיש לך?

כדי שלא אניק.

אני חושבת שהחשיבות של ההנקה דילגה על דור ההורים שלנו ורק עכשיו חוזרים להבנה על חשיבות ההנקה.

במקביל הפריצות מאוד גדלה בדור הזה . השילוב בין זה  שההנקה היתה נדירה,  והפריצות שגדלה -הפכה את הכל ליותר מיני .

כרגע אנחנו לא בשלב אבל בעז"ה כבר הדור הבא שגדל על הבסיסיות שבהנקה -יקבל את ההנקה יותר בטבעיות

צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש

כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.

אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר

אפשר להגיע בתחב"צ?

מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?

אשמח לעוד תגובות

(לא הייתי שם, רק ראיתי פרסומים)

אנחנו כנראה יותר מידי עירוניים בשביל זה, אין ברכה פרטית, וגם לא נראה שיש אופציות מה לעשות באזור מסביב.

אבל תודה, אשמח לעוד תגובות. 

הנה הקישור: נוף החאן, צימר בכפר אוריה | Weekend

היינו אומנם עם שלושת הילדים ולא רק זוג, אבל גם לזוג זה שווה בהחלט לדעתי.

אני זוכרת שהמחיר היה נמוך יחסית למקומות אחרים ויכול להיות שדווקא כן יתקרב לתקציב (לא יודעת לגבי אוגוסט).

הבעלים של הצימר מקסימים.

יש שם בריכה שווה שפרטית בשעות מסוימות שאתם שם (בעל הצימר מסביר הכל כאשר מגיעים. בגדול כאשר זוג או משפחה רוצים להיות בבריכה ויש במתחם עוד זוגות אחרים אז או מחלקים מראש שעות ואז יש לכם שעות רק שלכם.

או נכנסים בלי לקבוע כאשר פנוי ואז סוגרים את הדלת של הבריכה עם הווילון וכך זה סימן לאחרים שתפוס ולא נכנסים )

יש גם ג'קוזי גדול בנוסף. גם בחלק מהצימרים בפנים וגם ליד הבריכה עם מפתח ודלת וכנ"ל כאשר זה מתחלק לזמנים שהם רק שלכם).

זה באיזור צרעה ואשתאול, נוף מדהים, הרבה מסלולים. יש גם סניף איקאה קרוב אם שייך

ומרכז של חנויות אוכל וכו' באיזור (לא בכפר אוריה עצמו אבל קרוב).

לא יודעת לגבי תחב"צ.

אנחנו נהנינו מאוד וממליצה

תהנו המון

איזה כיף ❤️

700 ללילה

נראה מאד יפה

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב

בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

לכן עכשיו הלוביסטים של הליסינג נלחמים בתוכנית של מירי רכב (לא שגיאת כתיב) להפחית את כמות הטסטים למכוניות יחסית חדשות מפעם בשנה לפעם בשנתיים. בסוף ה"לחם והחלב" שלהם זה  אנשים ששונאי תחזוקה של מכונית.

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאווד - לקראת נישואין וזוגיות

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.

הרי זה לא אסור..

אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...

בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)

כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט

מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

אני משתף בצורה קיצונית.

זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏

אני אישית אוהב את הבוקסרים הארוכים של פוקס (יש לי מבנה גוף רזה־בינוני בערך L)

לגזרה רחבה הרבה אוהבים רפויים

אין נוסחא מנצחת, לכל אחד נח משהו אחר,

זה פשוט לקנות אחד ולבדוק.