שעושים, יש כאלה שלא.

עניות דעתי והרגשתי: רק כשממש אין כל ברירה אחרת, וגם אז בצינעא ככל האפשר (פינה וכד').

[ובוודאי שאם דעת הבעל שלא - אז לא]

זה לא מפריע לי 

אם זה באמצע החיים זה בעיה 

ביקור שנתי?

התגעגענו!!

ולכן אתם יכולים לקחת אותי בעירבון מוגבל

יצא לי להפגש כמה פעמים עם התופעה (פארקים, מוסדות לימוד ואפילו באוטובוס)

לענ"ד זה רחוק מלהיות צנוע

זה מושך את העין ואת המחשבה

ויכול גם לגרום להירהורים מיותרים של העוברים ושבים

הצענה איננה האי ראיה של האיבר

אלא זה מה שהדבר הזה משדר לסביבה

אם ניתן להסתדר בצורה אחרת

כדאי להשתדל לעשות זאת

זאת דעתי

פחות צנועים? אדרבא, דווקא תגובה כמו שלך

מראה שזה באמת בעיה. 

ואגב, גם אני מרגיש ממש ככה. 

ודווקא זו נקודה שמפריעה לי.

בוודאי שברבים אני אניק בצד, מכוסה, ואשתדל שלא למשוך תשומת לב.

אבל זו הרגשה לא נעימה שאם את מיניקה את צריכה להיות "ממודרת" כל שעתיים שלוש...

יש משהו מאוד טבעי ופשוט בתינוק שיונק מאמא שלו. כך נבראנו וכך ה' רוצה שנעשה, מן הסתם.

אז אולי בסביבה של בחורי ישיבה זה נראה קצת תמוה, אבל בסביבה של משפחות צעירות, שבה כולן כמעט מיניקות,

אמא מיניקה צריך להיות דבר טבעי ופשוט.

צר לי, אבל אני לא מכירה שום אמא שמיניקה כדי לשדר לסביבה משהו. אמא מניקה כי התינוקי רעב. וזהו. והיא לא יכולה ללכת עכשיו למקום אחר, ואולי היא גם לא רוצה כי יש לה עוד ילדים או שזה ממש מבאס אותה לעזוב הכל כל שעתיים שלוש.

אז אמא מניקה יושבת בצד, אולי עם הגב לציבור, מכסה את עצמה וממלאת את תפקידה בהזנת התינוק על הצד הטוב ביותר.

זה נורמלי, זה טבעי, זה פשוט. והגברים שבאיזור יראו שהיא יושבת ככה, יבינו מה היא עושה, ויתרחקו משם למשך רבע שעה. זה הכל.

לעשות מזה "חוסר צניעות" ו"שדר לסביבה" זה ממש לא קשור, בעיני.

מה זה, אנחנו חברה שיש בה "הדרת נשים מיניקות"?

הייתי מצפה שחברה שבה מעודדים ילודה, ובה נשים רבות נמצאות שנים רבות בשלב ההנקה (...), תראה בזה חלק מהסביבה הטבעית.

נכון שלבחור לא נשוי זה קצת מוזר, אני מבינה את זה.

אבל ברגע שתהיה אבא בע"ה ההנקה תהיה חלק בלתי נפרד מחייך בע"ה, ואז אני מקווה שתבין.

ולא, אי אפשר להסתדר בצורה אחרת. כי כשתינוק רעב הוא רעב. זה לא ילד שאפשר למשוך אותו קצת. תינוק רעב צורח. נקודה.

אבל מסכים עם כל מילה.

לאיזה מין ציבור הפכנו אם הדברים הכי בסיסיים נחשבים "גורם מגרה"?

כשדברים כאלה בכלל עולים לדיון זה מעלה סימני שאלה גדולים מאוד בנוגע לכיוון הכללי שאליו אנחנו הולכים...

פה זה מתחיל, אבל ההמשך הוא יריקה על ילדות קטנות ברחוב והפרדת מדרכות...

מצד אחד, על המניקה לעשות מאמץ לא להתבלט, אבל כל מה שמעבר לזה זו חובתם של העוברים ושבים.

אי אפשר לגזור על מיניקות להיכלא בבית לכל תקופת ההנקה, ובדיוק בשביל זה הומצאו הכיסויים הצנועים למיניהם.

מי שזה מפריע לו שיעשה "חושבים" בפעם הבאה שהוא יוצא מהבית.

העולם הוא מקום ציבורי, ומי שלא יודע לשמור את עיניו ומחשבותיו במקום הנכון - הוא זה שצריך להישאר בביתו!

איזו מין צורת דיבור היא זאת, "ההמשך יריקה על ילדות"...

לפני כבוד למניקות - כבוד לאנשים שדנים איתם..

זה לא קשור לשום "כיוון כללי שאליו אנחנו הולכים". אתה באמת חושב שזו בעיה של "גברים דתיים"?... אז לא. דווקא שם, לפחות מי שנשוי, רגיל ליחס אל הצד של החסד והרחמים והאימהות והטבעיות שבכך.

ואני מציע להפסיק עם דמוגוגיה כאילו הברירה היא "להיכלא בבית כל היום". תיאוריות בעלמא. אני ראיתי נשים שלא "נכלאו" לרגע, ולא הניקו מעולם במקום ציבורי. הפרטים אינם ענין לדיון ציבורי - בוודאי לא עם רווקים.

ובוודאי שזה לא סותר איך אמור להתנהג מישהו שניפגש במציאות כזאת, שזה לא דברים נדירים, ושאינו אמור "להתעסק" עם זה או לגרום אי נוחות למישהי.

השואלת שאלה, מן הסתם כדי לדעת מה המציאות ב"עולם". וכבר אמרתי - שאם אני הייתי יודע שאפילו חלק מהאנשים רואים זאת כך - מן הסתם הייתי נמנע(ת..), לטובת עצמי קודם כל..  [וגם - שחשובה גם דעת הבעל למי שרוצה "להקל" לעצמה].

ומי שנוהגת אחרת, ובצניעות - גם כמובן אינה מתכוונת לעשות אף רע.. כל אחד מבין את זה. אשריהן האימהות שזוכות לחסד העצום הזה עם תינוקיהן, ללא קשר כרגע ל"מיקום"..

הן אימהות ותינוקות, מה שהופך ל"שטח נשי", ולקחת בחשבון שאולי יש נשיןם שמניקות שם. מי שזה מפריע לו, שיתרחק משם או ישמור על עיניו.

בגינה היא מקום ציבורי. זכותו של כל אחד להיות בו.

גם לאנשים מבוגרים שבאים לראות ילדים וגם לגברים.

חוץ מזה שזה הרבה פעמים מעבר ומשמש כל אדם ברחוב. זו לא עזרת נשים.

גינה זה בהחלט מקום שגברים אמורים להיות בו עם הילדים שלהם. בעלי ממש משתדל (בעיקר בשבתות) לבוא עם הבן שלי לגינה. עכשיו אני בהריון כך שבכלל ה"גינה" זה משהו ש"נופל" על בעלי.

בקשר להנקה, היתה תקופה (ב"ה עברה) שכבר ממש הביך אותי להיות עם בעלי בגן שעשועים. מסביב למתקנים היו ספסלים שעל כולם ישבו מניקות (אצלינו היה מצב שמסביבך היו 10 מניקות כמעט). זה כבר ממש מביך, זו לא אחת שיוישבת בפינה בצד ואפשר להתעלם. זה פשוט מצב שבעלי הרגיש שהוא נכנס לחדר הנקה. כל מה שגבר יעשה לא יחשב כ"בסדר". אם הוא לא יסתכל (איך בדיוק לאיפה יסתכל) אז יהיו נשים שיגידו שזה טבעי וזו התנהגות פוגעת. אם הוא יסתכל אז יש שיגידו שזה לא מתאים ולא צנוע. אם אחת שיוישבת בצד אפשר עוד להמשיך ברגיל אבל בגן שעשועים שכולן מניקות סביבך זה כבר משהו אחר.

דר"א, אני הנקתי עד גיל שנה וחודשיים ובמקומות ציבוריים הבאתי בקבוק (שאוב או מטרנה- בנסיעות ארוכות). אם נתקעים זה משהו אחר, אין מה לעשות..... למשל תינוק שרוצה רק הנקה/ מטרה או חלב שאוב שיתקלקלו/ תינוק שלא מצליח לשתות מבקבוק וכד'...

דר"א, לרב אצל תינוק קטן ההנקה עדיין לא חלקה מה שטכנית גורם לבעיית צניעות לכל הדעות.

כי היא יכולה לשקף לנשים מה יכול לעלות בראשם של חלק ממי שרואים אותן, גם אם הם רווקים - בסופו של דבר, הם שם.. 

[והן כמובן כלל לא "בכיוון" שזה כך. סה"כ דואגות לילד..]

ואז הן יכולות לחשוב האם הן מעוניינות בכך..

מהסיבה שלפעמים אהשים נשואים חיים בתוך ההנקה, בעיקר הנשים.

לא תמיד הם זוכרים איך הם היו רואים את זה בתור רווקים.

אשה שכל היום סביב הנקה וזו השיחה הקבועה שלה עם חברות לא תמיד יודעת איך זה נראה בעיני רווק כי בסופו של דבר גם בעלה נשוי וגם הוא נמצא מסביב להנקה, בעיקר בתקופה אחרי לידה. גם הוא כל היום שומע על תנוחות הנקה/ שאיבות/ בעיות שונות בהנקה והיחס שלו הוא לא כמו של רווק.

האם האם צריכה להשתדל כל הזמן לדאוג להיות מכוסה או שהיא צריכה להתרכז שהתינוק אוכל?

יש מקמות מסויימים בגוף האשה שהתעסקות איתו מול גברים זה לא צנוע בגלל ההרהור שהוא גורם, ולהניק ולג גבר זה אחד מהם וד"ל

לא בעיה למצוא בכל מקום פינה שקטה מגברים ומקסימום אפשר להפנות גב 

אין ספק שחשובה הצניעות אבל אם כבר נתקלת במישהי מניקה עליך ללמד עליה זכות ולהבין שזה חיים לא פשוטים. חוץ מהנושא של הזמן הרב שבו האמא מוצאת את הזמן בצד, יש הרבה פעמים (במיוחד עם חוק המרפי...) שהתינוק נזכר לאכול בדיוק כשיוצאים מהבית או כשבדיוק מתחילה נסיעה באוטובוס ועוד...

בקיצור, עליכם להבין שזה מאוד מורכב גם למי שמאוד רוצה לשמור על הצניעות...

שאלתי את אישי והוא ענה:" מה הבעיה?"

ואני אומרת, גברים יקרים, אם יש לכם בעיה עם זה- טפלו בעצמכם, נו באמת. מדובר פה בדבר טיבעי בין אם לילדה,

שאין בו שום רמז למשהו לא צנוע או לא ראוי לפרהסיה (כמובן מדובר כשהאם מכוסה).

ה"טפלו בעצמכם" הזה..  יוהרה ריקה.

אז "אישך" חושב כך - ויש אחרים שחושבים אחרת.

השואלת שאלה כנראה בכוונה גם גברים, כדי לדעת מה אנשים חשים ביחס לזה.

ומה הקשר שזה "דבר טבעי בין אם לילדה" - וכי מישהו חושב שלא?...  לא כל דבר טבעי זה עדיין מתאים בכל מקום, וזו השאלה שנשאלה כאן.

לגיטימי לגמרי שיהיו אחרים שחושבים אחרת.

ואם "אישך" היה אומר שזו בעיה - אז זה היה בעיה (הרי שאלת אותו, משמע - לא ידעת מה יאמר)?  כל העולם "צריך טיפול" או לא - עפ"י מה שהוא אומר?.....

ולמה "כשהאם מכוסה"?... יש מקומות בעולם שמקובלת הנקה בפרהסיא..  אז כנראה שהדברים משתנים לפי התרבות והמקום.

אין לי כ"כ ענין להיכנס לעצם הנושא, כי באמת יש בו תחושות שונות בין אנשים - אם כי אני נוטה שזה לא כדאי אם לא בלית-ברירה - אבל מקוממת אי היכולת לתפוס שאת בוודאי אינך יכולה לחוש "במקום" גבר - וגם בעלך עם כל הכבוד, עדיין אינו ה"פוסק" האחרון לכולי עלמא.

השואלת שאלה. אם אני במקומה היייתי שומע לא מעט גברים נורמטיביים ומוכרים פה אומרים שזה יכול "לעורר" משהו - אני מניח ("מניח" כי אינני אשה) שכבר הייתי נזהר יותר...

כמה מאמץ אישה שהתינוק שלה רעב צריכה להשקיע בלחפש מקום שיהיה צנוע?

כמובן אני מסכימה שאכן צריך לחפש מקום כזה. אבל א"א להשתגע.

פינה צדדית שלא מגיעים אליה הרבה אנשים, ישיבה עם הגב לציבור, כיסוי מלא- גם זה לא טוב?

מחילה, אבל גבר בר דעת, שמבין מה האישה עושה, יתרחק משם.

במחילה מכבוד כולן (וכולם),

גם להתפנות זה דבר טבעי ונורמלי. ואם חצאית אפשר אפילו בלי לחשוף

ובכל מקרה לא נראה לכן הגיוני

אז לא.

ממש לא הגיוני להניק בציבור

(ובמשפחתי כולן מניקות ואף פעם לא בציבור)

להתפנות בציבור זה דבר שלא מקובל גם אצל "מגזרים" (למרות שאני סולד מהמילה הזו) שלא מקפידים על צניעות.

ההנקה היא דבר שגם אי אפשר "להתאפק" איתו, כי כשהילד רעב הוא צריך לאכול.

אז כן, ממש הגיוני להניק בציבור, כמובן עם מרב הצניעות האפשרית.

ב"ה

... היא מה אומרת התורה ולא מה שחושבים הציבור, ככל שהוא יהיה ולאיזה "מגזר" הוא משתייך.

וסליחה על הבוטות אבל אתן שתי דוגמאות ששייכים ל"מגזרים" שונים:

באיסלם לא מקובל להפיח בציבור לעומת זאת בצרפת אולי זה דבר הגורר תגובות של צחוקים והרגשת פדיחה אבל זה עובר בשלום.

"גראפס" בצרפת יגרור תגובות זוהמות ובאיסלם זה מקובל.

ב"ה אצלנו לא זה ולא זה, לא מקובלים.

ובכן לעננינו, לגבי להתפנות, בתלמוד כתוב שיתפנה באוזן חמתו ולא יתאפק, איפוק זה כוח רק אצל מר שרון, איפוק ממושך יכול לגרום לבעיות בריאותיות רציניות ביותר, הולכים לצד ואיידה.

לגבי האנקה בוודאי שצריך לעשות את הנ"ל בצניעות מרבית, אבל מה אשם הילד, שאמו חייבת לנסוע באוטובוס שעה ארוכה? מי שרואה בזה פסול, שלא יביא ילדים ויסתפק באימוץ ילד בוגר שדורש רק כסף ולא חלב אם !

באחלט ניתן להתכסות מתחת חיתול בד ולאניק, ושהנשמות "הטהורות", הייתי מגדיר אותם יותר הנשמות הסוטות ילכו לטיפול פסיכיאטרי בדחיפות, הבעיה היא אצלם בראש ולא בשד המכוסה של האימא המסורה.

על אחרים "נשמות סוטות" - יש לו סטיה בעצמו כנראה.. לפחות מילולית...

ומה שכתוב בתלמוד, הוא על איפוק מדבר מסוים בלבד, מחשש שיגרום לעקרוּת. אין כל קשר הלכתי בין "להתפנות" לבין הנושא הנידון. לא כל אחד יכול להמציא היקשים של הלכות, גם אם הוא רוצה להביע דעה. בוודאי לא מי שטוען שמה שחשוב זה "מה אומרת התורה"...  

ואגב, התורה גם אומרת משהו על שמירת הלשון.

יכול להיות שהילד לא יכול להתאפק. הצורך הזה לא אומר שזה לא יגרום לגברים להרהור.

וחוץ מזה, להגיד "הילד לא יכול אני אעשה את זה באמצע הגן הציבורי ומי שזה מפריע לו שלא יסתכל" זו לא טענה נכונה. כי ברור שבמקום שזה לא נהוג לא היית עושה ככה, למרות שהילד רעב, נכון? היית מצליחה למצוא איזה פינה או מקום נסתר אחר. וכן, ברור שזה לטרוח אבל בסופו של דבר השאלה המקורית היתה האם זה יפריע לגברים, והתשובה היא (למרבה הפתעתך) היא כן! זה מפריע לנו. נכון שזה בכיסוי והכל אבל ברור לכולם שאת מניקה ובאופן טבעי עולה הרהור (ולהגיד זה לא נורמלי, תטפלו בעצמכם זו לא טענה נכונה, כי זה כן נורמלי. ובאמת שאני לא חושב שאישה תבין את זה, בדיוק כמו שאני לא ארגיש למה קשה ללכת עם כיסוי ראש או למה ללכת עם חצאית קצרה. גברים ונשים הם שונים! וזה שאשה לא מבינה את העניין הזה לא אומר שהוא לא קיים).

באמת בעניינים שהם הלכתיים אין שום עניין להגיד לגבר "תטפל בעצמך",

אבל בנושאים שהם תלויי נורמות חברתיות- אם יש ערך בהתמודדות הזו- ובמקרה הזה ברור שיש-

אז עדיף שתעבדו על זה מאשר שנשים לא יניקו כי זה קשה מדי.

ואגב אם הילד שלי היה רעב ולא הייתה לי אפשרות סבירה ומהירה להניק בפרטיות- הייתי מניקה בצניעות בציבור ולא משנה מי שם.

רוצה לשמוע דבר מזעזע? בגלל דיבורים כמו של הגברים בשרשור כאן-

יצא לי להיפגש בנשים שמניקות בשירותים ציבוריים (!!!)

פירטתי עוד בתגובה למטה.

את לא יכולה להתווכח עם העובדות, זה עושה משהו לגבר! זו העובדה.

ואף אחד לא אמר לא להניק, אם אין ברירה-אין ברירה. אבל לא להגיד הילד צריך לאכול אז אני אניק איפה שאני רוצה. 

וכן, כולן אצלנו מניקות ולא בציבור

או להיות אחראים מספיק בשביל לתכנן מסלול נסיעה שאפשר להניק את התינוק ברוגע ובצניעות.

עדיף להיות חסרי טקט ולבקש פינה שקטה (אפילו לנקוש על דלת של בית..)מאשר להכנס לספק צניעות

לתכנן מסלול נסיעה ועצירות לא רלוונטי לאוטובוסים ורכבות.

קודם כל- הנה התייחסות של מכון פוע"ה (תשובה שניתנה בשו"ת מ 2010):

שלום וברכה, 
אתחיל מהדברים הברורים יותר. 
הנקה לעיני בעלה - הבן איש חי כתב כי הנקה היא דבר טבעי ולכן מותר לאשה להיניק בנוכחות בעלה, יחד עם זאת, אין לו היתר לראות את המקום באופן של הבטה היינו התבננות שיש בה קרבה גדולה אבל ראיה כלאחר יד אין בכך כלום ואם יודע בעצמו שהדבר מעוררו הרי שנכון שתניק בנוכחותו באופן שתהא מכוסה או שיסב מבטו. יש לזכור כי הבעל נוכח בתדירות גבוה מאוד ואסור ליצור מצב שיקשה על האשה בביתה להניק את בנה או ביתה. 
בבית בנוכחות אחרים - ודאי שיש חובה להניק בצניעות, ואין דומה הנקה בבית להנקה מחוץ לבית הנקה בנוכחות קרובי משפחה (או בני הבית) לבין הנקה בנוכחות אנשים זרים. 
אי אפשר לומר דבר חתוך לגבי הנקה בחוץ כאשר הדבר נעשה בצניעות, יש מקומות שהדבר מקובל ויש מקומות שהדבר יוצר אי נעימות מרובה עבור הסובבים (גם כאשר ברור כי האשה מכוסה היטב). 
בדרכ יכולה האשה למצוא פינה בה תוכל להניק באופן צנוע ומכוסה ובלא למשוך תשומת לב מרובה או ליצור אי נעימות לה או לסובבים אותה. 
בהצלחה רבה 
אודי רט 
רב משיב מכון פועה

ולדעתי-

השאלה לא מתחילה דווקא מהמקום של הצניעות ההלכתית.

זו יותר שאלה של הרגלים חברתיים שיוצרת מציאות (אמתית) של חוסר צניעות במקום בו היא לא צריכה להימצא.

אני חושבת שאם מבינים את הערך (גם ההלכתי!!) של ההנקה,

ואת חוסר האפשרות להמשיך ולהניק כאשר לא לגיטימי להניק בציבור, 

מנסים ליצור מציאות בה זה לגיטימי.

להבדיל.. נזם ואפילו חור שני באוזן נחשב פעם למושך תשומת לב וללא צנוע. כשזה נהיה נפוץ זה כבר לא היה כך.

כמובן שאני לא משווה בין עצם ההנקה לחור שני.

אני רק מנסה להראות שישנם מצבים בהם שינוי של נורמה חברתית בנושא שאינו אסור הלכתית-

משפיע על תפיסה של דברים כצנועים או לא.

מניקה ב"ה את ילדי החמישי. ברור שכשיש אפשרות לעשות זאת שלא בפני אנשים- אעדיף, אך אם יש צורך ואין אפשרות אחרת,

אני בפירוש לא עושה חשבון. מניקה בצניעות, ומי שמפריע לו- שלא יסתכל.

אין לי ספק שאם לא הייתי נוהגת כך, לא הייתי מצליחה להניק לאורך זמן את ילדיי.

חשוב לזכור שבניגוד לעבר, כיום אישה מניקה לא יושבת רוב היום בביתה, (ואם רוצים לשמור עליה במצב של שפיות נפשית,

כדאי לא לעודד אותה לכך..) וההימצאות בחוץ היא חלק מחיים נורמליים. 

במצב הזה- ראוי בעיניי לעודד תפיסה לפיה ההנקה בצניעות היא דבר טבעי שלא אמורה להיות לו שום קונוטציה מינית.

אני מקווה שכמו שהיום גבר יכול לראות אישה צנועה עוברת ברחוב לבדה בלי להתחיל להרהר (מה שבתקופות ובמקומות מסוימים היה בגדר פריצות ממש), ולכל הפחות להבין שהעבודה על המחשבה מצויה אצלו

ולא בדרישה מהאישה שלא להסתובב לה בחוץ, 

ככה בעוד לא הרבה זמן נוכל לראות נשים מניקות בצניעות כשצריך- באופן חופשי ובכל מקום.

יש נשים שלא ממש מקפידות וזה גורם לפעמים לחוסר צניעות,

לענ"ד כדאי מאוד להמנע ברור כשמש שאם אין ברירה אין בעיה עם כיסוי כמו שצריך והקפדה.

אצלנו ספציפית אשתי משתדלת לא אבל קורה לפעמים שנוצר הכרח ואז באילוץ היא עושה זאת.

לא בכל מחיר.

אם התינוק בוכה באוטובוס- אז אני אוציא כיסוי ואניק באוטובוס, ואשתדל לשבת במקום לא בולט ולעשות את זה בצורה לא בולטת.

אם אני במקום שיש בו פינת הנקה או שירותי נכים במצב טוב (טוב! לא מסריחים ומגעילים עם מקום להכניס עגלה ולשבת)- מה טוב. וכבר יצא לי להניק כשאני יושבת על הרצפה בשירותי נשים או בפינות נידחות..

ואם אין שום דבר כזה- אז אני אניק איפה שאני יכולה. כמה שיותר בפינה ובצורה לא בולטת- אבל אם אין לי ברירה אז אני אניק. (מכוסה כמובן)

ולא, אי אפשר "לתכנן לפי האוטובוס" כי לא כל התינוקות הם שעון שוויצרי. ולא תמיד נסיעה אורכת פחות מ3 שעות.. 

ובקבוק זה לא פיתרון. תאמינו לי. 

גם ממש במציאות...

כשהבת שלי רעבה ובחוץ, מה עושים עכשיו??

אז בגדול, קודם כל לפני שאני יוצאת אני עושה מאמץ גדול להאכיל אותה.

ואח"כ, אם אני יודעת שעוד רגע יעברו 3 שעות, אני מנסה לחשוב לפי המקום שאני נמצאת בו, מה אני יכולה לעשות... יש קניונים שיש בהם חדרי הנקה, יש חנויות שלפעמים אפשר להיכנס לאיזה מקום ולהניק. יש קופות חולים שלפעמים יתנו לך... נכון, לא תמיד מסתדר, אבל לפעמים כן, ובפעמים שכן אני משתדלת לעשות מאמץ לחפש אותם...

וכשלא מסתדר, אני מנסה לתפוס את הפינה הכי שקטה והכי צנועה ושהכי יש פחות סיכוי שמישהו יעבור שם (וכמובן מתכסה...).לא תמיד אני צודקת. לפעמים בדיוק עוברים, ואין מה לעשות...

אני מרגישה שיש פה חובה של השתדלות, ואני משתדלת. כשאין ברירה, אני לא אתן לה לצרוח...

ואני רוצה להתייחס פה לעוד נקודה:

אני חושבת שאישה לא יכולה להגיד לגבר שהוא צריך טיפול אם זה יוצר אצלו משהו, כמו שגבר לא יכול להגיד לאישה אז אל תצאי מהבית, אין מה לעשות או תתארגני שלא תצטרכי להאכיל בחוץ...

אנחנו לא מבינים בצרכים של אחרים. אפשר לייעץ, אבל קודם כל להיזהר לא לפגוע ודבר שני לא להעיר במקומות שאני לא מתנסה בהם... אני חושבת שלהרבה גברים צנועים וטהורים זה יכול לעשות לא טוב...

בדרך כלל, בקבוק מים רתוחים עם קצת סוכר ענבים מספק מספיק זמן עד למקום מתאים.

בכל שרשור בנושא הזה הן עולות מחדש.

עד שלב יחסית מאוחר הילדים שלי לא מקבלים מים בכלל ובטח שלא סוכר ענבים,

הגדולה שלי לא הכירה בכלל את הבקבוק עד גיל שנה.

אני מניחה שיש עוד הרבה תינוקות כאלה ושלי לא היחידים...

למה צריך לעשות כל כך הרבה מאמצים שהקושי שכרוך בהם גורם להכבדה ממשית על נשים מניקות (שבסוף מניקות בשירותים ציבוריים מזוהמים),

ולא לנסות פשוט לשפר את הלגיטימציה החברתית להנקה בצניעות?

באמת שואלת.

יש אפשרות להניק מול קהל נכבד וזה יהיה צנוע, אבל מתי שזה יהיה נורמה לא כל אשה תוכל להפקיד על צניעות כל הזמן ויהיה מצב שבטעות היא תגלה את בשרה במצב הזה.

שלאישה שהולכת בכיסוי ראש מלא יבצבץ בטעות שיער- 

אז אולי כדאי שנאמץ את עניין הרעלות..

דווקא היום יש פתרונות מעולים להנקה בצניעות שלא מעלים את החשש הזה.

בכל אופן תודה על ההרחבה.

אבל....

עם תינוק קטן צריך הרבה התעסקותותזוזות והמום שימת לב. אני טכנית לא מבינה איך אפשר להניק תינוק קטן בצניעות. אולי צריך יועצות הנקה בצניעות?

עם תניוק גדול (במקרה שלי כבר בגיל 3 חודשים בערך) התינוק כבר למד להזיז בדים ולעשות "קו-קו".

זה עניין של הרהורי עבירה

ככה גברים נבראו ויש רבים שזה מפריע להם במישור ההלכתי, ולכן אישה לא צריכה להניק בשירותים (כמו שכתבו פה..) אבל כן להשתדל איפה שניתן

שהרהורי עבירה הם תולדה של תפיסות חברתיות.

כרגע זו התפיסה החברתית, ולכן כרגע זה גורם להרהורים!

האם הנקה היא דבר מספיק חשוב בשביל לעבוד למענו על התפיסות החברתיות,

או שעדיף לגרום לנשים להרגיש כ"כ לא נוח להניק בצניעות בציבור עד שחלקן יפסיקו להניק...

ומה שהיה לפני כמה שנים צנוע היום נהיה פרוץ.

רק לחשוב שמישהו יצלם בטלפון החכם תמונה של אשה כזו ויפיץ אותה לחבריו בווצאפ למשל.+ כמה הערות גסות

סתם בשביל הקטע

זה הנורמות היום אין מה לעשות

"העצה שלי" (וזו גם תשובה ל"שירה שירים" וגם לג'ינג'ר) נאמרה רק בתגובה למישהי שראיתי שמאד רוצה פיתרון למצב בעייתי.

בוודאי לא למי שכתבה שממילא היא נוהגת אחרת..  (קל וחומר למי שבטוחה שרק צריך "לשפר את הלגיטימציה החברתית"...  

משל, אין "לגיטימציה" לתפיסה אחרת, וזה רק ענין של "חינוך מחדש" נכון..).היא פשוט תגובה שבאה לעזור נקודתית. את דעתי

בענין כבר כתבתי בהתחלה.

ובאופן מעשי זו עצה שימושית. אע"פ שבוודאי אינה עונה על כל מצב ולכל תינוק. אבל ככלל, גם מי שלא נותנת מים בד"כ - אם זה

חשוב לה (כפי שנראה לגבי מי שלה הצעתי את הענין), אז במקרים חריגים (לא כל יום נוסעים למרחקים, בד"כ..), יכולה להיעזר

בכך.

וזה מנסיון של כמה-וכמה ילדים...

באמת לא כ"כ פשוט..

ואינני יודע על איזה לימודים את מדברת. אם רק של בנות, אז ממילא אין בעיה.

אבל אם יושבים סטודנטים וסטודנטיות, ובכל פעם שהתינוק בוכה, בקביעות, כולם יודעים שכעת האמא שיושבת ביניהם מניקה לידם, אני לא בטוח שאם הייתי אשה הייתי רוצה בכך (גילוי נאות: לא הייתי אשה..), אע"פ שבוודאי ההנקה לכשלעצמה היא דבר עילאי.

בעול!! ב"ה שכולן יזכו לעול המבורך הזה אבל זה לא קל

מי "ביקש מכן" לקחת בקבוק...

זו היתה עצה מנסיון רב-ילדים, לאשה שמאד רצתה בכיוון הזה. לא לך..

וחבל להיתלות בקב"ה. לפי אותו היגיון אפשר גם ללא כיסוי כלל. מישהי ביקשה "פידבק" ביחוד מגברים על מידת הצניעות שבכך לדעתם - בדיוק מהבנה שהדרך שהקב"ה נתן אינה מכוונת-בדווקא לכל סיטואציה - וקיבלה אותו. מי שמרגישה צנוע גם בלי זה  - יערב לה.

וכמובן, לכל אחד יש את הנסיונות והקשיים שלו, גברים ונשים.

ובכללי - חבל להתעצבן....

חיזקי ואמצי. את עושה דבר חשוב.. (מחזק את אימך..)

לתינוקות קטנים ממש לא טוב מים . סוכר ענבים אמנם מתעכל אצליהם אבל למה הם צריכים עודף סוכר (כן, כדאי לחשוב על תזונה נכונה כבר מגיל כזה) אם הוא רוצה חלב הוא צריך לקבל חלב. זה פיתרון לשעת הדחק אם משהי חייבת לרוץ עם הילד לבית חולים ומשאירה את התינוק עם שכנה ולא הסםיקה לשאוב וכ'. לא פיתרון כשהאמא נמצאת על ידו. צריך לחשוב על פיתרון אחר...

לתת לתינוק רעב, שרוצה חלב,

מים ממותקים, בשביל לא להניק בציבור

זה מוגזם, ועלול לגרום לו לא לרצות לינוק חלב,

שזה מה שגורם לו לגדול ולהיות בריא ונותן לו את ההזנה שלו, בניגוד למים ממותקים שזה ג'אנק..

זה כמו שתיתן לילד שוקולדים שימלאו אותו, ואז הוא לא ירצה את העוף והלחם.

וגם להכניס את התינוק לשירותים ציבוריים נראה לי דיי דוחה ולא אסתטי,

וגם לא נוח לאמא להניק בישיבה על הרצפה.

אם יש מקום נוח ונסתר להניק, זה לכתחילה וזה מצוין,

ואם לא, הצורך של התינוק לקבל את החלב שלו ומהר

קודם לכל. 

במקום שמקובל בו, כמו שכתב הרב רט, לא צריך לעשות חשבון. 

כמובן שלהניק באמצע חדר לימוד מלא רווקים או משהו בסיגנון זה לא לעניין,

אבל בסביבה של משפחות ואנשים שמורגלים בזה לא צריך להעיק על האישה,

שגם ככה עושה מאמצים מאוד גדולים להניק.  

ומעניין לשמוע את הגברים פה..

גם בעיניי הנקה בציבור על אף כל הכיסויים פחות נעימה,

חשבתי שזאת רק אני אבל טוב לדעת שיש לזה אחיזה במציאות..

נראה לי שהדרך להתמודד היא לדבר על זה ובכך ליצור מודעות לעניין ומאז אולי ייקצו יותר חדרי הנקה באולמות אירועים, בתי כנסת וכו'  ולא רק בקניונים..

מניסיון זה ממש לא נוח לפני כל אירוע או יציאה משפחתית להתחיל לתכנן איך אצליח להסתדר ובסוף להניק בשירותים ציבוריים..

באולמות יש מחיצה בבתי כנסת יש גם בעיקר בבניני משרדים וכו'

מכל זה, בהכנה מראש(שאיבה) ואם אפשר לצמצם כמה שיותר את רמת החשיפה לציבור מעולה, אם אין ברירה, אפשר למצוא מקום שקט, ולהניק..

באמת חשוב לשמוע את דעות כולם,

והאמת שקצת התאכזבתי.

כמו שנכתב מעלי דווקא בחברה שלנו שאכן מעודדת ילודה, וילודה צפופה למדי הייתי מצפה להתחשבות ונסיון להקל מעל הנשים (שבאמת עובדות קשה ובמסירות!).

גם אני ואני מניחה שרוב הנשים בכלל לא נהנות להניק בחוץ, זה מסורבל, לא נעים ולא נח. אבל בפעמים רבות זה יכול להקל על האישה (2 סיטואציות אפשריות:אמא שנמצאת עם הילדים בגינה-אופציה אחת היא לאסוף את  כל הילדים העצבניים לבית, להניק שם בחיפזון ולהרגיע אותם תוך כדי ואז להתארגן שוב ליציאה.. סיטאוציה נוספת זה אוטובוס-שבו הילד רעב ואין יותר מדי ברירות-חוץ מכמובן להישאר בבית מראש..)

הפתרונות שהוצעו כאן נחמדים בתיאוריה אבל מאוד קשים ליישום (תינוק מתחת גיל חצי שנה לא יכול לקבל מים וסוכר, שאיבות-זה אחד מהסיוטים הגדולים שקיימים..)  האופציה שנותרת בפני האם המניקה היא ויתור חלקי על הנקה או ויתור על יציאות העולות על שלוש שעות מהבית.

אני לא יודעת מה הפתרון לכך, אבל דעו לכם, גברים יקרים, שאינכם מעלים על הדעת את הקושי הכרוך בנושא..

שאלת אנשים מה דעתם...

לא שאלת על נושא שביקשת בו "התחשבות"..

וההנחה הפשוטה של מי שקראו (להבנתי את תגובותיהם), היתה שאת מעוניינת לדעת מה הרושם של דבר כזה בעיניהם. כי אם זה לא נתפס-טוב אצל חלק מהציבור, אז אולי זה עלול להפריע לך לנהוג כך. כך לפחות אני הבנתי את הסיבה ששאלת (אחרת - למה לפנות ל"גברים".. מה זה בכלל עניינם..).

אז אנשים באמת התחשבו בך - וענו בכנות, כדי לעזור לך להחליט כרצונך, על סמך ידיעת נתוני-אמת לגבי המגוון בענין זה.

אז מה את רוצה מאותם "גברים יקרים"? שישקרו לך?... יפה עשו שענו עניינית ובכבוד.

אם היית שואלת אנשים האם הם מוכנים "להתחשב" וכשהם רואים אותך בפינת הגינה שלא יפנו לכיוון - אני מניח שכולם היו מוכנים ברוחב לב להתחשב... לא זו היתה השאלה...

גם אם היא קצת חוזרת על הנאמר פה, אב נדמה לי שאני בכל זאת 

לטעון שלא צנוע לאישה להניק מכוסה היטב כי "יודעים מה קורה שם" זה בערך כמו לטעון שלא צנוע לאישה להכנס לשירותים/מקלחת "כי יודעים מה היא עושה שם" (שירותים כמו למשל שירותים ציבוריים, הדוגמא של מקלחת יכולה להיות למשל להכנס להתקלח כשמתארחים איפשהו, ושלא יאכלו אותי, הדוגמאות הנ"ל קיצוניות, כדי להמחיש היטב שהאמירה יודעים מה קורה לא בהכרח תירוץ)

אולי גם תטענו שבכלל לא צנוע לדבר על הנקה, ובכלל את השרשור הזה צריך למחוק כי הדיון הזה לא צנוע בכלל...

אני תפרתי לעצמי כמה וכמה שכמיות גדלות ומכסות, ואיתן אני מניקה כמעט בכל מקום.

אני יוצאת לגינה בכוונה להניק שם, בכיף בחברת הנשים, ובאוויר. (דגש: חברת נשים, לא חברת גברים/מעורבת)

אז במקומות שיש גם גברים אני משתדלת לשבת יותר בצד, וכך למשל אני לא אשב ליד שולחן השבת להניק אלא אלך לשבת בצד, על הספה, אבל אני בפירוש לא מסתתרת. אני עוד זוכרת כל מיני באסות מהילד הראשון כמו למשל ליל סדר שהפסדתי כמעט את כולו, לשבת לבד בליל שבת בחושך להניק, בזמן שכולם יושבים ליד השולחן, ואז לחזור לשולחן ולגלות שנגמר כל האוכל הטעים...

ותופתעו, אבל כשעושים את זה בטבעיות, וכשהכיסוי מכסה היטב אז בכלל לא בהכרח יודעים מה קורה. הרבה אני נתקלת בהפתעה למראה התינוק המגיח מתחת לשכמייה, אחרי שהוא ינק בשקט ושלווה בלי שאף אחד שם לב.

אז אולי הנשים צריכות להשתדל יותר שההנקה תהיה אכן בכיסוי בצניעות, ובכך תפתר הבעיה, ובפרט בחברה שמקפידה על גדרי צניעות של הפרדה בין גברים לנשים, גברים זרים לא אמורים להיות קרובים לנשים זרות במרחק כזה שהם יכולים להבחין מה בדיוק היא עושה שם מתחת לשכמייה...

אבל מעבר לזה אני חושבת שכל התפיסה של הנקה כדבר לא צנוע נובעת מחוסר הבנה לחשיבות ההנקה שיש בימינו. נשים היום מניקות הרבה פחות מההמלצות. ההלכה מתייחסת להנקה עד גיל שנתיים כאלמנטרית, גם ארגון הבריאות העולמי ממליץ על הנקה עד גיל שנתיים לפחות, ובכל זאת בחברה שלנו, מעטות הנשים שעושות כך. גם מעטות הנשים שלא עוברות בשלב כלשהו לתמ"ל. אז במציאות הזאת זה לא פלא שלהניק נחשב ללא צנוע. (מבלי להכנס לשאלה מה קדם למה)

ועוד בקטנה - כל הפתרונות שהציעו פה על בקבוקים, וסוכר ושאיבות וכו'. הפתרונות האלו לא מחזיקים מים. הם לא פרקטיים במקרה הטוב, ומסוכנים במקרה הרע.

כל כך מזדהה איתך!!!

בכלל - אני רואה - על עצמי ועל אחרות, שבהנקה פתאום כל ההרגשה של הצניעות משתנה. כמו חתונה. רגע לפני זה - לא צנוע להיות עם בחור לעיני אנשים ופתאום - מקור הגאוה. שינוי סטטוס. התפלאתי לראות כאלו שמחפפות בצניעות - אבל מרגישות בסדר. לא שמות לב.

רגע לפני -בושה. פרטיות. ורגע אחרי - זה כמו ידיים או אף או מכשיר חשמלי.

לי יש סינור הנקה והרגשתי עם זה מוסרית לגמרי - בכל מקום. 

ויש לי צד יותר קיצוני מזה. 

אני שואלת:

איך מתנהגים בנוכחות הבעל? כי הוא נכנס או עוזר ולפני זה לא היה ככה.

באמת שואלת. כי זה הביך אותי ברמות. אולי אני פנטית מדי וזה הפוך מהסינור. הסינור בשבילי הוא כמו חדר סגור. בחדר סגור לא צריך סינור.

זה למה אני שואלת.

וחוץ מיזה- הסינור הוא גם להסתיר מנשים וילדים. כשמניקים יש כל מיני נשים שמשום מה מרשות לעצמם להיות שותפות. בטיפת חלב או ביולדות או סבתות ויועצות. מי הזמין אותך להסתכל?

כל מילה.

בצד/בגינה/בספה ליד שולחן שבת/במקום ציבורי כולם מסכימים שאין בעיה, לא צריך להסתתר,

אבל מול גברים עדיף שלא.

אגב במוקמת החרדיים כבר יש חדרי/פינות הנקה בכל מקום ציבורי +- בגלל המודעות לזה

לדעתי אין שום בעיה!!!

מצעטרת לומר אבל לא נראה לי סביר שאשה שמניקה צריכה להיות בעונש.

זה דבר טבעי ונכון וככה נבראנו, בשביל להניק (מדברת כאישה)

בילד הראשון שלי תמיד כשהיינו אצל ההורים בשבתות הייתי בחדר מניקה, היום בראיה לאחר בילד רביעי שיקפצו כולם, אן שום סיבה להיות כלואה בחדר כמעט חצי שבת , (כמעט 8 הנקות בממוצע שכל אחת לוקחת לפחות חצי שעה)

אז היום יש לי סינור הנקה שמכסה הכל וגם בשולחן שבת ליד כל המשפחה אין לי שום בעיה,

יותר מזה כשהייתי בשירות לאומי באחת השבתות אכלנו אצל רם בישיבה שאשתו הניקה בשולחן שבת.

ולגברים שיש אם זה בעיה שלא יסתכלו, למה כשמזמינים אורחים חילונים ואישה לבושה בצורה לא צנועה זה בסדר, כי זה מצווה. זה הרבה יותר בעייתי ולא צנוע.

אז תנסו להסתכל גם מהצ שלנו,הנשים.

אני הינקתי יותר מילד אחד עד קרוב לגיל שנתיים. ולא הייתי כלואה בבבית. ומעולם לא הינקתי במקום ציבורי.

עשיתי שמיניות באוויר בשביל זה. ולא הרגשתי שמישהו מכריח אותי או מלחיץ אותי, להרגשתי זה דחף טבעי של אישה צנועה.

כשהייתי ברחוב והייתי חייבת להניק בדחיפות, תמיד הצלחתי להסתדר.

כמה פעמים יצא שנתקעתי בעיר. אז נכנסתי לקופ"ח או משהו כזה, מקום שיש בו חדרים ריקים או אזורים שלא עוברים בהם. היו מקרים שלא מצאתי שום מקום מסודר - אז נכנסתי לאיזו חצר אחורית של בניין, התיישבתי על איזו גדר בפינה והצבתי את העגלה לפניי כך שהייתי נסתרת פחות או יותר ואף אחד שעובר לא מעיף מבט, וגם אם כן לא מתרשם בשום צורה מה הולך שם, וממילא זה מקום שלא עוברים בו אנשים.

אפשר להסתדר!

ובקשר לאוטובוסים - אז ב"ה שיצא לי לנסוע בעיקר באוטובוסים מהדרין, ושם אפשר בכיף להניק חופשי בספסלים האחוריים. זה באמת פינוק!

ואם נסעתי עם בעלי, אז הוא ישב בכיסא הפונה לאמצע ואני בכיסא הפנימי, כך שיכולתי להסתיר את עצמי בקלות.

אני לא חושבת שזה בשמים, להסתדר בצורה כזו שיהיה אפשר להניק בכיף ועדיין לא לגרום שום אי נוחות לאנשים.

זה בכלל בכלל לא קשור לחשיבות ההנקה. אפילו לא במילימטר. אפשר להתחשב ברגשות של אחרים גם כאשר מניקים מלא.

מה הראיה (והבעיה) מזה שבשרות לאומי התארחתן אצל איזה ר"מ בישיבה שאשתו הניקה ליד השולחן..

אני מבין שלא התארחו שם בחורי ישיבה, אלא בנות ש"ל - איך זה קשור לנושא הנידון?...

הראיה היא שאין כאן ענין הלכתי ולא בעיה צניעותית, שזה בסדר גמור להניק "גם" ליד שולחן שבת.

ואגב, אישה שמנסה להסתדר וזה מקשה עליה וגרום לה ללחץ מידי, זה פוגע בהנקה, מוכח!

אז, יש קדימות ועדיפות וחשיבות לענין.

ואולי אפילו יש מקום להקל, עוד זה בגדר ההלכה, כמובן.

איזו בעיה הלכתית/צניעותית יכולה להיות בהנקה ליד השולחן. לשולחן זה בוודאי לא מפריע.. ואם מי שיש לידו זה רק בנות ש"ל מעבר לבני משפחתה, אז זה לא קשור לנושא שהועלה.

[ובוודאי את צודקת שחלילה להיכנס ללחץ. אם כי פעמים רבות זה תלוי בגישתה מראש. כלומר, אם למשל היא ניגשת כמובן מאליו שכך צריך להיות.. אז זה "ביצה ותרנגולת"... כמובן, יש חריגים]

וכפי שמובן, לא התכוונתי להיכנס בזה לנושא הכללי של השירשור - רק לשים דברים במסגרתם.

תובנה שנפלה לי עם הלידה האחרונה  שכל הזמן הנקתי סביב הילדים- הקב"ה עשה שהתינוק יאכל דווקא מהאיבר הזה שצריך להיות זמין  ופעיל כ"כ - במיוחד בשביל להוריד את המתח שמסביב לעניין , כשילד גדל למציאות שאמא שלו והשכנה שלו מניקות (בצניעות כמובן )לידו הוא לא יגדל להיות בייניש רגיש כ"כ לעניין.  

דיבר בשירשור זה על "הנקה סביב הילדים" (האחים)?...

קצת רציונאליות בתגובות...

כמו שזה פשוט לילדים שאמא מניקה כי צריך וזה האוכל של התינוק ככה פשוט גם כשהשכנה מניקה וגם כשהילדים יהיו למתבגרים הם יודעים שאשה מניקה כי התינוק צריך לאכול בפשטות

בוודאי שהם יודעים שכך צריך להאכיל ילד ובגלל זה מניקים..

אין לכך כל קשר להנקה של השכנה על-ידם כשהם נהיים ל"מתבגרים".. (לפי אותו "היגיון" אז גם כשהיא לא מכוסה הם "יודעים" את זה. יש באמת תרבויות בעולם שכך נוהגים). 

יש בעולם גם דברים מורכבים. כשילד "מתבגר" מתפתחים אצלו כמה כחות. נכון שלתודעת-המשמעות יכולה להיות השפעה מסויימת גם עליהם, אבל לא תמיד ולא אצל כל אחד ולא בכל אוירה תרבותית (ומה נעשה.. נמצאים מסביב אנשים מכל מיני "אווירות"..).

אז מאד מובן הרצון של נשים שיראו את הענין רק מבחינתו האידיאלית והטהורה והפשוטה - כי זה באמת כך. אבל דווקא לשם כך - חשובה שמירת הצניעות בסביבה שיש בה גם גברים.  עד כמה ואיך - משתנה לפי הנסיבות והאנשים.

מי שרוצה להשלות את עצמה שאם היא "תסדר לעצמה בראש" ותגיד הרבה פעמים ש"זה בפשטות" וכו' - אז בגלל זה גם כל העולם יחוש רק את זה - צעירים ומבוגרים, רווקים ונשואים - יבושם לה. אני לא בטוח שבכל מקום זה גם יכבד אותה...  רוצה להתעלם? "זכותה"..

[ואגב, הנימוק ש"ה' עשה" אינו רלוונטי. לא כל מה שה' עשה מקומו בכל מקום. תלוי לפי הענין]

עם חצאית ארוכה אבל בלי גרביים, זה גם לא מכבד אותי בעיניהם... 

אבל אם אני מאמינה שזה צנוע ועומד בגדר ההלכה, אז ה"כבוד" הזה לא ממש נחוץ לי..

ובמקרה כזה, גם אם כולם יגידו שם שזה גורם ל"הרהורים"- אני אחשוב שהבעיה היא אצלם ולא אצלי.

והקישור להנקה? כל אחד כפי שהוא רואה זאת.

בעיניי זה זהה לחלוטין.

בעינייך - זהה לדוגמה שהבאת. בעיני - לא קשור, כפי שכתבתי, עד כדי אי צורך לנמק.

מה זה 'אני מאמינה שזה צנוע ועומד בגדר ההלכה'?

ומה אם מישהי אחרת מאמינה שזה צנוע ללכת במכנסיים צמודים?

כל אחד מה שהוא מאמין זה מה שצנוע או לא?

ומה זה עומד בגדר ההלכה? איפה ביררת את ההלכה הזו?

נראה שאת עושה מה שנראה לך ומה שמרגיש לך, וזה לא נשמע מדד רציני ואחראי.

אם זה המדד שלך, בתור מה את בעלת הבית יותר מאשר כל אחד אחר?

ואם אנשים כאן בפורום אומרים שזה לא מרגיש להם צנוע, אז מבחינתך יש להם כל הלגיטימציה להרגיש ככה, בדיוק כמוך. וגם לכעוס על כל מי שחושב אחרת. ולהיות בטוחים בדעותיהם. בדיוק כמו שאת עושה.

לדעתי זה מוזר כל אישה שמרגישה שיש לה כלים לקבוע לפי הרגשה מה אמור לגרום לגבר להרגיש כך או אחרת, ומי מן הגברים נורמלי יותר ברגשותיו ומי לא.

דברי חכמים בנחת נשמעים.

לא בתקיפות אישיות ולא בסילופים..

עומד בגדר ההלכה- בהתאם לפסיקת הרב שאנו הולכים לפיו.

ממש לא עושה מה שמרגיש לי במה שקשור להלכה (ולכל הפחות משתדלת).

אז מכיוון שזה המדד שלי, ומכיוון שאני לא בעלת בית של כלום חוץ משל עצמי,

אפשר להנמיך את הלהבות (אולי גם להתנצל? או שזה לא בגדרים ההלכתיים שלך..)

לא אמרתי שאין לגיטימציה להרגיש.

השאלה היא שוב- ובאופן ענייני לחלוטין- כאשר אין איסור הלכתי להניק בצניעות בציבור

(אולי לפי רבך יש ואז כמובן תנהגי לפיו), עד כמה אני מחויבת להתחשב ב"הרגשות" האלה שלך ושל אחרים..

אז כמובן שאם זה לא היה גובה שום מחיר- הייתי מתחשבת בשמחה,

אבל מכיוון שזה גובה מחיר- אישי וחברתי,

אני בוחרת להתחשב בדבר החשוב יותר בעיניי- שאגב גם הוא עניין הלכתי- ההנקה.

אה, ולכעוס זה בטח לא לגיטימי. או שאולי בעניין הזה דווקא את עושה מה שמרגיש לך?

כדי שלא אניק.

אני חושבת שהחשיבות של ההנקה דילגה על דור ההורים שלנו ורק עכשיו חוזרים להבנה על חשיבות ההנקה.

במקביל הפריצות מאוד גדלה בדור הזה . השילוב בין זה  שההנקה היתה נדירה,  והפריצות שגדלה -הפכה את הכל ליותר מיני .

כרגע אנחנו לא בשלב אבל בעז"ה כבר הדור הבא שגדל על הבסיסיות שבהנקה -יקבל את ההנקה יותר בטבעיות

לא זוכרת אותך ובטח לא הייתי אז כאן בכלל.

אבל מה שכתבת ומה שעשית- וואו!

אישה מלכה!

תודה שנתת פה השראה לאומץ!

הלוואי שתצליחי בכל מכל כל!

כך שאף אחד לא היה כאן כדי לחזק...

(סליחה שאני מעלה את זה בזהירות, אבל יש סיכוי שאנחנו מתרגשים מיצירה לא מאוד משובחת של ai)

התוכן עצמו גם מעלה כמה חשדות. 

בבקשה, תבוא הכותבת ותבדה אותנו.

אבל כן

קראתי שוב

ואכן יש מצב שזה בינה מלאכותית.

והסיכום: תהיי חזקה

תאמיני בעצמך.

קצת לא קשור לכל הטקסט הקודם.

אם המטרה היתה לחזק מישהי

אז למה רק בסוף?

כל הפוסט מדבר על להגיד תודה

ואז בסוף

תהיי חזקה

תאמיני בעצמך

אז למי דיברו ופנו בפוסט הזה?

לאלה שעזרו?

או למי שרוצה לעשות צעד?

(ולעניין: שוב, אולי מבוסס על סיפור אמיתי, ונעזר בבינה מלאכותית, 

וכן כמו שאמר שם, דרושה זהירות. אבל גם מצידנו כסתם אנשים בעולם המשוגע הזה דרושה זהירות. ואצ"ל בפורום אנונימי וכו'.

תבוא הכותבת עם תגובתה והערותיה.)

אלא בן אדם אמפתי באופן כללי, לכן זה מיד נגע בך.

אבל בתוכן הדברים יש סתירות 180 בין הרישא והסיפא.

מה זה?

ובכלל למה שאנשים ימציאו סיפור?

מה יצא להם מזה? 

כמובן שיכול להיות שמדובר גם במישהי אמיתית שנתנה לai לשפץ לה את הכתיבה. 

מקף עליון הוא מקף שנמצא בחלק העליון של השורה, בשונה ממקף סטנדרטי שנמצא בגובה של אמצע השורה.

למשל מתוך הטקסט שנכתב כאן:

יום־יום. 

שימי לב שהמקף נמצא ממש בקצה העליון של השורה.

מקף ארוך הוא מקף באורך של שני תווים, ולא של תו אחד. למשל מתוך הטקסט שנכתב למעלה:

וכולם היו גאים בי – אפילו בני משפחה שלו

וכולם היו גאים בי - אפילו בני משפחה שלו

(לשם השוואה הכנסתי למטה משפט זהה עם מקף רגיל).

כלומר הטקסט כאן נכתב בוודאות על ידי AI ולא על ידי הפותחת.

השאלה היחידה היא האם ה-AI המציא את הטקסט מאפס, או שהכותבת כתבה את הטקסט כולו בעצמה ורק ביקשה מה-AI עזרה בניסוח.

בקיצור כן – אי-אפשר לדעת בוודאות אם הטקסט נכתב בידי אדם או בינה מלאכותית.

אבל אפשר לנתח סבירות.

מה גורם לטקסט להיראות אנושי:

יש בו רצף רגשי אישי מאוד ולא רק מסר כללי.

יש פרטים קונקרטיים ולא “יפים מדי”: יריקות, חדר, ילדים מסביב.

יש שבירות: חזרות, משפטים קצרים, עצירות – לא סגנון “מלוטש”.

אין ניסיון למכור משהו או להעביר מסר שיווקי ברור.

הסיום לא חד או דרמטי מדי – אלא רך, כמעט מהסס.

אלה דברים שבדרך כלל אדם כותב מתוך חוויה, ולא טקסט שנוצר “לפי תבנית”.

מה כן יכול לגרום לאנשים לחשוד ב-AI:

מבנה מאוד ברור: חושך → החלטה → יציאה → אור.

שימוש בביטויים כלליים כמו “מהחושך אל האור”, “יש אור גדול בדרך”.

עברית תקינה וזורמת יחסית לאורך טקסט ארוך.

אבל חשוב להבין:

גם בני אדם כותבים כך, במיוחד בפוסטים של רשתות חברתיות או שרשורי השראה.

השורה התחתונה (הכי חשובה):

אם מישהו היה שואל אותי כעלה, בלי לדעת שום דבר נוסף –

👉 הנטייה היא שזה טקסט אנושי, אולי כזה שעבר עריכה קלה,

אבל לא טקסט “קלאסי” של בינה מלאכותית.

ובאמת חשוב לומר:

גם אם כן הייתה מעורבות של AI בעריכה או ניסוח –

זה לא גורע מהאמת, מהכאב או מהכוח של הסיפור.

אם תרצה, אני יכול:

לנתח האם הטקסט דומה לפוסטים ויראליים מוכרים

להצביע אילו משפטים מרגישים הכי אנושיים

או להפך – אילו שורות היו משתנות אם זה היה AI “טהור”

רק תגיד.

אין לי מושג על הסיפור הספציפי, אבל הדיון הזה שאתם מנהלים כאן, עלול להחליש את הקוראת הסמויה שעכשיו מנסה לאזור כחות ולקום ולצאת.

ובין אם לא.

הכי חשוב שמי שקוראת תדע שנוכל להוות עבורה כאן מרחב ביטחון אישי ונשמח לתת לה כוחות. 

יש סיבה למה פוסטים כאלה נשלחים, יש כאן כל מיני מזימות. אני מכיר אנשים שנפלו וגם יוצא לי לדבר עם כותבים בכל מיני מקומות והם אפילו לא ערים לפחים שטומנים להם.

אז העירנות שלנו מאוד חשובה, וכן, צריך לעורר ולקלקל לאנשי הפישינג!

מאחלת לך רק טוב!!🫂❤️

אז מן הסתם הם יצחקו, ידברו, יקשקשו... 

אם הוא לא לומד הוראה והוא לא מתכוון לעבוד בישיבה,

אז זה לא כל-כך שונה מאינספור פגישות שיהיו לו גם בעבודה.

(אני יודע שלא עניתי לשאלה שלך, רק הרחבתי אותה...)

אין נכון או לא נכון.

לאחת זה יפריע-וזה בסדר.

ולאחרת זה לא יפריע-וגם זה בסדר.

אבל אם זה מפריע לך,פשוט תגידי לו.

תשתפי אותו בתחושות שלך.

אצלה בבית או במקום ציבורי, כמו בספריה?

זה  טבעי שדברים כאלה מעוררים מחשבות ורגשות, במיוחד כשאתם זוג טרי והקשר עוד בבנייה והתגבשות. זה ממש לא משהו לחוש עליו אשמה או לחשוב שאת "מגזימה".

אבל כיוון שההקשר הוא נטו לימודים ולא בילוי חברתי נניח של קולגות מהעבודה ,  לצורך השלמת חומר חיוני שהוא הפסיד עקב המילואים – זוהי מטרה פרקטית, ברורה ומקצועית. זה לא "בילוי" או "יציאה".

אם הם אכן ישבו בספריה - זו התנהלות שגרתית ונורמלית של חבורות סטודנטים.  

אם בפעם הזו נפגשו בבית שלה, לגיטימי לבקש שלהבא ישבו במקום ציבורי  

יש הרבה חברויות בלימודים ובעבודה שלא מתפתחות למקומות שהפנטזיות של כבודו הולכיהם אליהם.

זה לא הופך את זה לטוב או לרע, אלא בעיקר שצריך לדעת לשים דברים בפרופורציות ולהבא להציב גבולות (נניח, שבפעם הבאה ייפגשו אצלכם בבית, או שייפגש עם אחר/ת).

מחשבה פסימית מיידית או תגובה קיצונית יכולים להזיק מאוד, בין אם החשש מוצדק ובין אם לא.

"הפנטזיות של כבודו"

זה לא מכובד.

אני רוצה למחות

השאלה אם יש לו ברירה.

אבל כמה נקודות ציון

א האם יש איסור ייחוד. אם כן אז זה פשוט אסור .

ב האם חד פעמי/ פעמים בודדות/ סדרה של שיעורים

ג האם יש רעשי רקע שיגבירו צניעות או שיגבירו קלות דעת

ד מה הסגנון של הסטודנטית המדוברת

הצלחה רבה 

לק"י

לא קשור לאם סומכים על בן הזוג או לא.

ובעיני, אם לך זה מפריע, הכי לגיטימי שתבקשי ממנו ללמוד עם גבר.

אולי לא הייתי באה בדרישה, אלא מבקשת ומקווה שייענה לי.

עדיף ללמוד בזום ביחד ולא פיזית ועוד יותר עדיף ללמוד עם גבר..

זה די פשוט ובסיסי

שיפריע לך

כדאי לשתף בזה❤️

אפשר להזמין ללמוד אצלכם אם אין אופציה טובה יותר עם מי להשלים..  או שילמדו בזום.

יחד עם זאת, ראוי לסמוך עליו

ואם ממש קשה (לאו דווקא קשה לסמוך אלא קשה הסיטואציה)

אפשר להזמין אותה ללמוד אצלכם

שצריל זהירות גדולה ב"לתת עצות" שחלילה לא יפגע בצורה כלשהי בשלום והאהבה בין איש לאישתו.

אז כל המטרה היא רק לתיקון ולכוונה טובה.

גמו שכתבו זה חייב להיות ברור שהגבולות ההלכתיים חייבים להישאר אחרת אין לזה שום היצר בלי קשר לנישואין בכלל.

והדבר השני והקריטי זו לא הנהגה טובה אני מאמין שהוא עושה את זה בתום לב וגם אותה סטודנטית שעוזרת לו.

אבל זה לא מומלץ כלל וכלל גם כשאין  שום ייחוד ומבחינת הלכתית יבשה הכל נעשה לפי ההלכה.

מהסיבה שזה יוצר קירבה בטח אם משובר במשהו של כמה פעמים.אי אפשר להיות לא אנושיים אי אפשר לשבת עם אדם ולא קצת לצחוק איתו להביע נחמדות וזה לא דבר רע אבל בהקשר הזה זה עלול חלילה להגיע למקומות שליילים ואיני מדבר מדמיונות אלא מסיםורים ששמעתי ומתלמידי חכמים מאוד מתונים ומחוברים לחיים שגם הם אומרים את הדברים הללו.

זה מעבר להרגשה האישית זו הנהגה לא נכונה...

העולם היום הפך להיות מכיל וכל דבר כמו מה שכתבתי נשמע שמפגש בים איש לאישה הוא מלא ביצרים ותאוות.

אבל זו בכלל לא הכוונה שלי.

אנחנו בני אדם בריאים עם רגשות וכל פגישה מסוג כזו היא סוג של חוויה וחוויה היא דבר מקרב.

וזה לא משנה עבודה לימודעם וכד' צריל שיהיו גבולות ברורים

בסגנון הדיבור והתוכן.גם במקום של עבודה זה לא דבר נכון שאיש או אישה ידברו על אה ועל דא או יצחקו אחד עם השני...

זו האמת וזו דרכה של תורה

ברור לי שהרבה מאיתנו לא עושים את זה ממקום רע פשוט העולם הפך להיות מכיל כביכול ונותן לגיטמציה לערבוב הזה.

*אני ממש לא חושב שצריך שלא יהיה שום מפגש בין נשים לגברים.

אבל אני כן מתנגד שבתוך המפגשים האלו יכנסו ערכים,אמונות,תחביבים, חווית וכד' בין גברים לנשים(אא"כ המטרה שלהם להכיר ולהתחתן).

ודרך אגב אני בטוח שהוא ממש צדיק וטוב וממש אוהב את אשתו ובכלל לא חושב על הנ"ל.

אבל כמו שכתבתי זה לא דבר טוב ונכון.

לשאול אותו

אם הפוך הוא היה מסכים שתשבי עם סטודנט

זה בהחלט יצירתי, אבל אם מדובר בזוג צעיר, עדיף כמה שפחות להתבחבש בזה. כל העיסוק בזה רק מעלה רעיונות ויוצר טינות., ולצערי מדברים שאני מכיר, אנשים (בעיקר נשים!!!) מצטלקים מזה מאוד קשה, ונישואים מאוד יפים יכולים להיהרס על ידי שיחות על "אהה נהנית לגבר איתה", "מה יש לה שאין לי", "וואלה בטח בדקה וחצי שיש לך בערב אתה בטח מגשים איתה פנטזיות". זה פשוט חבל ומסוכן (גם אם זה לא גורם ח"ו לגירושין, זה גורם לפירוד בלב וטינות וכאב).

שפשוט תגיד לו שלהבא אם רוצים אז או עם גבר או בבית שלהם כשהיא נמצאת.

יכול ליצור יותר מידי התעסקות בעניין

אם זה באמת לא עניין גדול

אז שלא ייפגש עם הסטודנטית.

זה יכולה להיות שיחה קצרה

שאשתו פשוט תגיד לו

תשמע זה מפריע לי....

אני ממש אשמח אם תמצא סטודנט ללמוד איתו במקומה.

אם זה מקובל על בעלה אז הכל סבבה

שוב כל אחד והסטנדרטים שלו

אני מכירה מישהו שכן למד עם סטודנטיות כי לא היתה ברירה בפקולטה הספציפית שבה הוא למד

אולי לא היו מספיק סטודנטים...

פשוט להגעד לא, או לתת גבולות כלשהם שמקובלים עליה.

אבל חהתחיל לדון איתו איך הוא היה מרגיש ומה דעתו אם וכאשר ולמה ושמה, זה מתכון למשבר בזוגיות.

יכול להיות שאני שטחי ופרימיטיבי אבל אגיד לך בכנות:

אם היא בחורה יפה - יש לך על מה להיות מוטרד.

אם היא מכוערת, אין מה לדאוג.

לק"י

ואני גם לא מסכימה איתך.

גם מכוערות מתחתנות,

גם מכוערות נמצאות בזוגיות מאושרת,

גם מכוערות יכולות לבגוד,

גם מכוערות יכולות להיות מאהבות...

במצב של חוסר בבית

לא מדברת על זאת שפתחה את השרשור

חלילה

כי היא אמרה שיש להם זוגיות יפה ברוך ה'

אבל במצב שחסר בבית

בקלות אפשר להיסחף

שבתוכה - ככל שמכירים יותר ומדברים יותר, אפשר ללכת שבי אחרי אישיות יפה שקורונת החוצה.

וכן, פעם היית מאוד מצחיק 😝

אבל גם היום ❤️

מניחה שיש במגוון מחירים, ואולי אפשר להכין ערכות ולהכין בלי הדרכה.

הכיף מבחינתי בזה שאפשר לפטפט תוך כדי.

כמה אתן מוכנות להשקיע פר משתתפת?
ואם לא דחוף לכן מפעילה מבחוץ אפשר סדנת DIY פשוטה יש מלא אופציות

עיצוב שוקולד לפרלינים

ציור בקפה

יש לי המלצות..

תלוי מי הקבוצה, כל אחת לוקחת הביתה או משהו שיוצר קולז

לרב זה על קנווס, עם מדבקה צובעים ומסירחם את המדבקה אז יוצא לכולן יפה ..

אפשר להזמין דברים ספציפיים.

במדינות הגדולות

וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.

יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃

גם שם יש שפע של מסעדות כשרות

(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה"  אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים) 

לכי לאיזו גבעה  או מקום דומה. מעניין אותך?

אם אין לך דרכון, אז את יכולה לטוס מקסימום לאילת

או לעשות דרכון זמני בנתב"ג, אבל הוא עולה המון ובתוקף רק לחצי שנה.

אם יש לך דרכון, אז אפשר לטוס להמון מדינות גם בלי ויזה:

למדינות האיחוד האירופי ושנגן - פשוט עולים על טיסה עם דרכון ישראלי.

כנ"ל לאיחוד האמירויות.

לבריטניה וארצות הברית - צריך להוציא אישור ESTA מהאינטרנט, תהליך של כמה דקות ועוד יום-יומיים לקבלת תשובה. עדיף לעשות אותו ולקבל תשובה חיובית *לפני* רכישת הכרטיסים כדי למנוע עוגמת נפש.