לתת או לקבל?

עונה לי בשאלה

שאני אוהב, אני נותן או מקבל?

מה נראה לך?

( לדעתי, תלוי גם למה אתה אוהב.)

ולא לאהוב..נראה לי מצב מכאיב..

אבל שני המצבים תלויים אחד בשני וכואבים כשהם בנפרד.

בעזהי"ת

קשה להרגיש אהוב ע"י בנאדם שאתה לא אוהב.

במקרה שאדם אוהב אותך בלי שתאהב אותו, אתה נרגיש נרדף, רחמים, מחוזר, מוחמא- אבל לא 'אהוב'.

אהבה זה רגש שהוא בהכרח הדדי.

שנה?

בעזהי"ת

הקב"ה אוהב אותנו,

ודווקא ילד בן שנה- הרבה יותר קל לאהוב ילדים כי להם הרבה יותר טבעי לאהוב ולכן בהכרח ילדים אוהבים אנשים.

עד שמשהו מתחיל להשתבש [קרי: הם 'מתחילים להתבגר'.]

ולכן זה לא הדדי..

ילד בן שנה לא באמת מחזיר אהבה, וגם אם כן,ילד בן חודש לא מחזיר אהבה.

לאהבה שאינה תלויה בדבר.

לאהוב ילד שגורם לך רק לקום בלילה, לא לישון, לא ללכת לאן שאתה רוצה, לשלם הרבה, שרק בוכה, מלכלך ומדי פעם מואיל בטובו להאיר לך חיוך- זו האהבה הכי מדהימה וחסרת היגיון שיש. (מכורה לבת שלי!!!)

ממחיש יפה מאוד עד כמה אהבה זו נתינה.

אבל זה לא מה ששאל כורש, כמו שאמר אריק חרבי. אם אתה שואל ספציפית זה כבר משהו אחר.

אוהבת אותנו חזרה...

היא ממלאת אותנו חיים. התורה ערכיה ודרכיה,

היא דבר ה' החי. "אהבה" זה לא רק במובן ההרגשי המצומצם.

וילד קטן - בוודאי אוהב.

אם כי בוודאי שאהבת-אמת אינה אמורה להיות מותנה בכך ש"יחזירו" לך, למרות שזה נעים ועוזר לכך.

כל זאת - בלי להיכנס לנושא הנידון בשירשור. 

לק"י

כשהם אוהבים מישו- הם לא מתביישים להביע את זה: הם מחבקים ומחייכים אליו.

ובגיל גדול יותר כשהם כבר מדברים- יש ילדים שגם יודעים להביע את זה במילים ("אני אוהבת אותך").

בעזהי"ת

ברמה הריגשית שלו..

מי שלא יודע מה זה להיות נאהב לא יכול לאהוב ולהיפך.

לגבי השאלה ששאלת בהמשך, עדיף לחיות עם מישהי שאתה אוהב והיא לא, מאשר להיפך. כי אהבה אפשר לקבל מאוד מקומות, אבל לחיות עם מישהיא שאתה לא אוהב זה ייסורים גדולים.

רוצה לאהוב רק את מי שאוהב חזרה.

מי שלא... לא ראוי לאהבה הזאת.

ובקשר ללקבל\לתת

ברור שלתת זה יותר כיף

"שתזכו להיות רק מן הנותנים" מכירים?!

ולדעתי זה ממש ממש לא אותו דבר!

לאהוב מישהו שלא אוהב אותך זה פצע בנפש!!

ולתת למישהו שלא נותן לך זה לא כזה מבעס...

כפי שאמרת כמובן שעדיף שניהם, אך אני אעדיף לאהוב,

מה שאני מכיר בלהיות אהוב זה שבאופן טבעי להיות אהוב,מעורר תחושות של אוהב, ומעצים אותן.

אז לא יודע איך זה להרגיש אהוב אם מנטרלים את המנגנון אוהב מאהוב

או במילים אחרות (וקצת שונה) אין רגש כזה להיות אהוב ולכן להיות אהוב לא עושה שום תחושה אצל האהוב (סביל)

להיות אוהב (פעיל) יכול למלא את הרגש ולתת תחושה טובה

מזל שלא באמת צריך לבחור

אתם פלספנים! תענו במילה זה מספיק!..

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?