לא כדאי להתנהג באופן הימנעותי בגלל חרדה. כאשר אנו נמנעים מפעילות במצבים כאלו החרדה בדרך כלל רק תגבר בפעם הבאה. מה יש לך להפסיד? לכל היותר תרוויחי את זה שצלחת להתגבר על החרדה שלך ולהיפגש למרות זאת. בדרך כלל המחשבה על הדבר המחריד קשה יותר מלחוות את הדבר בעצמו. בהצלחה. 

שגם אם אתה רוצה לבטל בגלל "רגליים קרות" כי את כרגע לא בנויה לקשר

אם את בגיל המתאים ובכללי זה בכיוון שלך - תנסי 

כי אולי זה יעזור לך למקד את המחשבות שלך בנושא..

בהצלחה !

זה לא כזה הרבה.

מכירה כמה זוגות שיש ביניהם פער כזה והם חיים יפה מאוד.

אפשר גם להביא זוגות שחיים עם פער של 15 שנה וחיים בסבבה

זה מאוד תלוי בן אדם וכד' 

אבל לא כדאי לפסול מראש זה כן !

ואז הגיל משחק כסיבה למה לבטל.

עובדה שכן היית מוכנה לשמוע בתחילה על ההצעה, 

אז תלוי,

האם את ממש ממש לא שלמה עם הצעד הזה או שאת פשוט חוששת מהצעד הראשון. צריך כנות עצמית.

אף אחד לא לוחץ עלייך להיפגש בכוח כן?

אבל לדעתי כדאי לך לנסות להיפגש איתו. 

ב"הצלחה!

לק"י

עדיף לך לקפוץ למים.

דחיה לא תעזור, כי את תרעדי לפני הדייט גם אם תדחי אותו.

בהצלחה! והחלטות נכונות!

אפשר ללכת מסביב, להכניס רגל, להוציא אותו ברתיעה, לנסות שוב, לדחות את הגזירה בעוד 5 דקות...

ואפשר לקפוץ פנימה, וכשנמצאים בפנים, מגלים שהרבה פחות נורא ממה שחשבנו.

ממליץ על השני.

תהני!

המציאות לא קשה כמו שהיא נראית.

ובכל זאת, אם אין לך ביטחון כלל,

או כל אפשרות שבגללה את מרגישה לא מוכנה,

אז אולי כדאי לחכות.

שיהיה בהצלחה בכל בחירה בע"ה!

הלחץ לקראת הדייט הוא טבעי, אבל ברגע שזה מגיע למצב דיי קיצוני שאת רוצה לבטל ולא יודעת אם זה בשבילך זה קצת מוגזם לדעתי.

תנסי להרגיע את עצמך בכל מיני דרכים, אפילו לדבר אל עצמך, יש גם דברים טבעיים שיכולים להפחית את המתח (לקטיום של סופהרב), אל תוותרי על הדייט תתמודדי עם זה ולכי תדעי, אולי בסוף תגלי שהלחץ היה מוגזם ומיותר והצלחת להנות.

בהצלחה!

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?