אני מכיר מקרה שנקבעה חתונה ונפטר סב המשפחה ורב התיר למשפחה ללכת בתוך השבעה לחתונה..

תלכו לרב ותשאלו

לא רק שאין שום בעיה הלכתית עם זה,

אלא שזה יעשה נחת רוח גדולה לסבא שלך שהנכדה שלו מתחתנת.

(אחותי התחתנה בתוך השנה לפטירת סבא שלי ומצאו פיתרון לאבלים)

ולא עוד רב שכונתי

קח לך רב גדול שתשאל אותו

כך שאם תהיה התנגדות מצד המשפחה, תוכל לסמוך על דבריו באופן חד משמעי

רק תזכור שההתנגדות מצד המשפחה מובנת לגמרי

מעוד חודש חודשיים לא יקרה שום דבר רע

כי הרי לא תתחתן מחר בבוקר

אלא תקבע תאריך לעוד חודשיים שלושה

אותו דבר ניתן לקבוע תאריך לעוד חמישה, בשביל כבוד הורים.

חבר שלי חיכה 5 שנים לחתונה, כי ההורים שלה התעקשו שהיא תסיים לימודים בחו"ל ורק אח"כ תתחתן

חיכה וזכה (אני לא אומר שכך צריך להיות בד"כ, הוא בנאדם עם סבלנות גדולה, גם היא ב"ה)

אפשרי, במיוחד בשביל כיבוד הורים ועוד תקופה קצרה כזאת.

ובכל זאת, אם תחליט שאינך מסוגל לחכות עד אז

תעשה שאלת רב, כדי שתוכל לסמוך

ולא להכנס להתלבטויות

וגם שמשפחה תוכל לסמוך

בהצלחה

אין לזלזל ברבנים שכונתיים.

אני מכיר כמה רבנים שכונתיים שגדולים בתורה, יר"ש ומצוות מהרבה רבנים אחרים

כוונתי היתה שלא ילך לשאול איזה רב-חבר מבית הכנסת

כי הביטחון בדעה לא תמיד יהיה שלם כמו שישאל רב גדול יותר

למרות שיכול להיות שהתשובה תהיה דומה בין שניהם

גם בשביל המשפחה ומניעת המחלוקת שווה ללכת לרב גדול יותר

ואבהיר שוב את דבריי

אנני מזלזל ברבנים שכונתיים

אך מבחינה פקרטית אנו לפעמים תופסים אותם כפחות חשובים ולכן פחות בטוחים בעצותיהם, מה שלא בסדר וצריך תיקון

אבל עד שנצליח לעשות תיקון, בשאלות מחלוקת כאלה, כדאי להעזר ברבנים גדולים* יותר

* כוונתי רב מפורסם בתורה, יר"ש ומצוות,

אין לי רבומטר למדוד מי רב גדול יותר או פחות.

ודווקא גלל זה הוא יכל לשקוד על התורה ללא הפרעה, כי לא היה עליו עומס.

ו"שאלת רב" מכובד - לא כי יש כאן מקום לשאלה, אלא כדי שתוכל להגיד למשפחה שהנה שאלת רב פלוני והוא אמר שזה תוספת זכות לסבא  בתוך השנה..

לגבי "הצעת נישואין" - אינני יודע אם יש ענין ב"רעיונות מגניבים", אבל זה כבר ענין שלך. בטח יש פה חבר'ה יצירתיים...

אפילו אם זה היה קרבה ראשונה, היה מותר להתחתן בתוך השנה, אז ק"ו..

בסה"כ מי שמחוייב בדיני האבלות הם הילדים ולא אתם, הם יכולים לבוא לחופה ולצאת.

מה גם שלדחות לתקופה כזאת ארוכה יכול ליצור לא מעט בעיות..

לק"י

הדודים האבלים ישבו בחוץ/ באולם נפרד והשתתפו בחופה (בלי מוזיקה אני חושבת) ואכלו..

ההורים האבלים היו באולם עצמו, אבל אני חושבת שהם לא יכלו להשתתף בריקודים.

קצת לא נחמד, אבל מצד שני לא כדאי לדחות אם הגיע הזמן..

אולי תסביר לדודים את השיקולים שלך..ואני מניחה שגם סבא שלך לא היה רוצה שתדחה את החתונה.

שלי

אבא שלה הגיע לחופה ואחרי החופה המשיך לשבת אחרי החופה מחוץ לאולם......ואח"כ בחדר יחוד לכשיתפנה

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳