חשוב על המדוייט שלך, ככה ראוי שתספקי מידע חשוב גם על עצמך, כמובן שיש דברים שלא ראוי או לא נכון להגיד בשלב הבירורים, אלא רק אחרי שמכירים.

איש לא יכול לחייב אדם למסור כל מידע ולכל אדם.

עם זה - הגיוני שמי שמתענין, מעונין לדעת פרטים שיכולים להיות משמעותיים, על מי שהוא מכיר.

אבל בהיות שהשאלה היא על "חצי הכדור הצפוני", במילים אחרות - כמה אנשים מחוץ למי שנפגשים עימו, לגיטימי שיהיו מעורבים בדבר כזה - 

אז בוודאי שמותר להגביל כאשר זה נראה "מוגזם". זו הרגשה בריאה שאדם לא מעונין למסור מידע לכל אחד ומכל אחד. צריך לחוש מה הכרחי במקרה הספציפי - ומה לא. יש גם "רשות היחיד". 

דוגמה תיאורטית: נניח שלמישהו/י, ל"ע, יש מחלה תורשתית במשפחה. אז מי שנפגשים עימו/ה רוצה לדעת מה הסיכון. סביר שירצה לשמוע מהרופא.

אבל אם הוא בא ממשפחה מאד "ערנית".. ושם כל נושא מאד מענין את הסבתא, שלש דודות, עוד כמה גיסות, אח"כ הרב השכונתי וגם כמה "חברות נפש" של האמא על-הדרך... והם כולם רוצים, לפי התור, להיפגש עם הרופא הרלוונטי ואולי אח"כ גם לערוך "דיון-משפחתי".. סביר שהצד השני יאמר: צר לי.. עד כאן.

יש הבדל בין מה שאדם שנפגש עם מישהו, מתייעץ עם מי שהוא רואה לנכון - על סמך הנתונים ששמע ממי שעימו נפגש (וגם זה בשמירה על צינעת הפרט של השני) - לבין לערב עוד אנשים ישירות.

נכון שלעיתים קשה לאדם צעיר להחליט לבד מה המשקל של מה שהוא שומע; יתכן שבדוגמה התיאורטית שהבאתי, יבקש הצד השני רשות, שגם מישהו מההורים שלו - למשל - ישמע ישירות את ה"מידע" על המחלה-התורשתית, חלילה, כדי שיוכל לעזור לו בשיקול הדברים - 

אבל לגיטימי להציב גבולות. כל אחד - לפי מה מה שהוא חש שנתן מספיק "מידע" כנה על מה שצריך ודרכים לבודקו; וחושב שהשאר זו הגזמה שאינה מתאימה לו.

מורה מאולפנא/מבוגרת אחרת שאת סומכת עליה..

ואם הבחור ירצה עוד (כי מרגיש שהוא צריך עוד פרספקטיבה עליך או אנאערף) אז אפשר לתת עוד מספר של חברה.

הן הרי כן יודעות שאת בעולם הדייטים, לא?

לי היה הזוי כשגיליתי שביררו עליי עם רב מהאולפנית שלי-שלא התחברתי עליו יותר מדי.

חשוב לפגוש כל פעם מזווית שונה: פעם רב, פעם חבר וכו'.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳