לגבי גמילה אני לא חושבת שזה נכון לגמול ילד בת שנתיים משלושה דברים במקביל  זה מדי קשה לילדה.אם לדעתך היא בשלה גופנית לגמילה מטיטולים תתחילי בזה. בתור  אמא מנוסה ילדה בת שנתיים,זה בסדר גמור שתשתה בבקבוק,הילדים שלי השתמשו בבקבוק עד גיל מאוחר וגם במוצץ  הם  הפסיקו בערך בגיל 6  ולא קרה כלום, בקבוק זה חפץ מעבר כשילד בשל להפטר ממנו זה קורה מעצמו,אפשר לעודד אותו ע"י שיחות להםטר מהחפץ מעבר כשמרגישים שהילד בשל לזה.אין צורך להילחץ ולהשוות את השגי הכל לקטנה כל ילד מתפתח אחרת.

לשקול מחדש את הרעיון של גמילה ביום ובלילה ביחד, כי זה באמת המון בבת אחת.

אם זו לא אופציה אז אולי כדאי דווקא הכל בבת אחת.

צריך שהיא תרצה לישון בלי טיטול בלילה ואז להסביר יפה שכדי שהיא לא תקום רטובה, היא לא יכולה לשתות לפני השינה, ולעזור לה למצוא תחליף.

לגבי גמילה מטיטולים- למה לחוץ לך לגמול? היא מראה סימנים של בשלות ורצון לכך?

אני מחכה שהילדים יבקשו, יראו עניין בשרותים וכו' ורק אז מתחילה גמילה. אם מתחילים לפני הזמן- הגמילה יכולה להיות ארוכה ומתישה ולא תמיד יעילה, לעומת זאת כשמתחילים כשהילד בשל- זה בדר"כ נגמר די מהר.

לגבי מיטה- יכול להיות שדווקא אם תעבירי למיטה רגילה, ההשכבה תהפוך להיות יותר קלה כי היא תרגיש שליטה ויכולה לקום מתי שרוצה.

אני עשיתי את זה עם הקטנה שלי קצת לפני גיל שנתיים והפלא ופלא- מאז נגמרו בעיות ההשכבה וההתעוררויות בלילה...

נכון שלקח לי זמן ללמד אותה איך להרדם, אבל ממש אין מה להשוות. עשינו טקס של "קניית" מיטה של גדולים (מיטת מעבר שהיתה במחסן...) 

אלו הגיגי ומחשבותי לעת עתה...

לא הייתי גומלת אותה מכמה דברים בו זמנית.

במקומך הייתי מתחילה עם המיטה, כי אז כשהיא תהיה במיטה החדשה , הבקבוק יהיה לה כסוג של נחמה.

אם היא מתרגלת מיד אז אחרי כחודש- חודשיים מתחילה עם הבקבוק. אחרי חודש עם הטיטולים.

אבל שימי לב שיש לי ניסיון עם גמילה של ילד אחד בלבד... אז קחי בעירבון מוגבל

תודה רבה!

היא שותה מלא לפני השינה וברוב הלילות אני צריכה להחליף לה טיטול בלילה, ככה שלגמול מטיטול בלילה בלי לגמול מבקבוק לא נראה לי ככ אפשרי. את הגדול גמלתי יום ולילה ביחד וזה דוקא היה מצוין, אז חבל לי לא לנסות ככה שוב. היא כבר ילדה מאוד מפותחת וגדולה, עוד לא מבקשת מעצמה להוריד את הטיטול, אבל מצאה בבית סיר והוא כבר מאוד מעניין אותה... ואני לא רוצה להגיע לחורף עם טיטול.

אשמח להמשיך לשמוע דעות. תודה!

מנסיון שלי גמלתי ביום ולעומת זאת בלילה גמלתי כשראיתי בשלות. ז.א. באיזשהו שלב התחילו לקום יבשים. (גם היתה תקופה של בקבוקים שלא היה שייך שיקומו יבשים..)

לגבי שאר הגמילות- אישית אני די זורמת עם הילד.. ראיתי שכשילד בשל להיגמל ממשהו מסוים זה יותר קל (הנקה/ בקבוק/ שינה במיטה מסויימת/מוצץ) 

נשמע לי קצת הרבה לגמול מכל הדברים בבת אחת..

בהצלחה רבה!!

יש מעבר דירה+ מעבר מעון+ אני צריכהלל דת עוד 5.5 חודשים, אי"ה. במקרה שלנו, גמילה מבקבוק היתה כבר לפני המון זמן.

בקשר לגמילה בלילה. זה נראה לי עוד ממש מוקדם. טוב, אני הגעתי ממשפחה שגמילה סופית בלילה היתה ביסודי (גם בנים וגם בנות, יש קשר גנטי...). אני ממש לא אומרת להוריד חיתול בגיל יסודי אבל גם לא עכשיו. לפי דעתי פרה- פרה. קודם כל גמילה ביום ואז בלילה. בלילה זה הרבה יותר קשה להגמל.

אם הילדה מתאימה לגמילה הייתי מתחילה עם גמילה ביום בגלל שזה עדיף שיעשה בקיץ. אח"כ מעבר למיטה רגילה ואח"כ גמילה מבקבוק (אפשר להפוך בין שתי הגמילות האחרונות) ובסוף גמילת לילה. גמילת לילה יכולה לבוא רק אחרי כל שאר הגמילות כי היא תלויה בהם. התלות היא גם בגמילה מבקבוק כי אי אפשר לתת לילד לשתות ממש לפני השינה ולצפות שלא יברח לו.

דר"א, עכשיו שאני חושבת על זה אולי עדיף לגמול קודם מבקבוק ואז להעביר מיטה. על ילד במיטת תינוק, טכנית, קל יותר לכפות דברים מילד במיטה רגילה. מיטה רגילה מצריכה מינימום משמעת והבנה.

יום אחד שיתחשק לו. זה קרה בהנקה, אמבטיה, קימה בלילה, בקבוק וכד'... (על גמילה ממוצץ הוא התעקש כבר דקה אחרי הלידה )

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....