טוב, ועכשיו ברצינות...

קודם כל, יש לקחת את העצות שלי בערבון מוגבל

כי עד היום נהגתי לפי הכלל בכותרת |נאנח|

אבל

קודם כל, לחשוב על החיובי ולא על השלילי.

וכשאני אומר לחשוב על החיובי,

אני מתכוון שגם בדברים המפחידים יש צד חיובי,

הצד השני של אותה תכונה או התנהגות

שבמקרים מסוימים הם יכולים להפתיע לטובה.

חוץ מזה, יש את הדברים החיוביים שאותם

אין צורך להתאמץ למצוא, כי הם הסיבה

שאת נשארת בקשר,

אבל כן צריך להיזכר בהם יותר ממה שנזכרים בשלילי,

ולא להקטין אותם בגלל חששות.

הם מספיק חזקים כדי שתרצי להמשיך,

אם רק תתני להם מקום.

לזכור שבסה"כ נישואים תלויים בעיקר ברצון משני הצדדים.

ואם הקשר הולך לכיוון החיובי, אני מניח

שהתאמה בסיסית ומציאת חן כבר יש.

אז אם שניכם רוצים, ומוכנים לבוא אחד לקראת השני,

עצם הרצון, ובעיקר ההחלטה,

מקטינים את הספקות, שנובעים הרבה פעמים

דוקא מחוסר ההחלטה.

לזכור שמה שאת מחפשת ב 100%,

ככל הנראה לא באמת קיים,

ואם תחפשי את זה בבא בתור

החששות וההתלבטויות ילבשו אולי שמות אחרים,

אבל הם יהיו שם בדיוק אותו דבר.

(כתבתי מהרהורי ליבי

אבל אני באמת מאמין בזה...)

ישירות ש"מתחתנים". אלא שקודם אנו מכירים בנחת, כדי לחשוב אחרי כמה פגישות אם זה מתאים למטרה.

כשמורידים את הלחץ ודוחים את ה"השלכה" לזמן אחר (למרות שהמטרה "ברקע"), אולי זה יכול לעזור.

בעזהי"ת

בד"כ אומרים שכדאי שה"שלבים" בקשר יהיו:

1. מציאת חן ראשונית שבלעדיה קצת קשה להמשיך

2. שכל במצב ON

3. רגש במצב ON

ובעז"ה החלטה שהכי נכונה לשניכם

אבל כמובן שזה לא הכל "שחור לבן", ויש חולקים. שיהיה ב"הצלחה רבה

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?