לפעמים כן לפעמים לא. אולי בקריאות חוזרות התעמקתי יותר.

גם שטח, גם מיקום ומבנה..

לדוגמא מתואר על בנאדם שרץ בין המסדרונות, פונה, עובר מאחורי דלת הזזה..תיאור דרך, קיצר. אני תמיד אנסה לצייר לעצמי בראש איך זה הולך ואיך זה נראה.

אחרת אני פשוט לא עוקבת ולא מבינה מה הולך...

(אם לזה התכוונת בכלל..)

אבל בשר הטבעות זה חצי ספר תיאורים בערך, כל הזמן תיאורי שטח וצמחיה...

ושאלתי את עצמי אם אני אולי מפספס חלק נכבד מהחוויה, למרות שהסיפור בהחלט מובן.

פשוט קשה.

קשה מאוד..צריך כוח סבל חזק כדי לצלוח את 3 הפרקים הראשונים...

המירב שאני מסוגלת להגיע אליו זה שוליית הרוצח. זה הכי כבד שלי.

זאת הידיעה שהוא לא עומד להיגמר כל כך מהר...

כשיהיה לי מחסור חמור בחומר קריאה ועודף זמן מיותר...

כי הייתי מנסה לבנות את המקום בראש..ואם זה חלק כ"כ נכבד מהספר אז...זאת היתה מן הסתם עבודה קשה.

ואני קוראת לאט אז בכלל..

למרות שעברו שנתיים או יותר מאז שקראתי את הספר לאחרונה.

לא זכור לי  תיאורים לחינם .

טולקין וכמוהו רוב הסופרים הגדולים, לא מתארים דבר שלא או אירוע שלא נזקק לעלילה .

מכיוון שאני קורא לאט אני ממליץ לכולם להקדיש לטולקין טיפה יותר זמן כדי למצות את חווית הקריאה .

שבה אשים לב להכל.

אז בינתיים אסתפק באיך שאני קורא.

זה ממש משעמם!!! יותר מידי תיאורי נוף ויותר מידי ספרותי..

חתיכת מריחה....

הספר הזה הוא רב מרח

כמו כל סופר בן ימינו שיצא לו ספר טוב אחד

(ההוביט) והוא כתב לו עוד 3 המשכים או יותר

שמוטב היה שלא נכתבו....

תגיד שאתה חושב שזאת מריחה, (וזה כמובן לא נכון, אם כי אני עצמי מרחף הרבה) ותכתוב שאתה לא מתחבר...

אבל לומר ששר הטבעות הוא המשך ל'ההוביט'??!? זה מגוחך לחלוטין!

גם סיפורית שר הטבעות הוא המשך הסיפור של בילבו.

וגם כרונולוגית

ההוביט הוא ספרו הראשון של טולקין.

ושר הטבעות נכתב כמעט 20 שנה אחריו.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%A8_%D7%94%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%AA

אבל הוא העיקר, מכל בחינה הוא העיקר ו'ההוביט' תפל לו...

ההפרש ביניהם הוא אדיר. 

לא שמת לב שזה המשך הסיפור?

אבל כל מי שקרה את שני הספרים יודע ששר הטבעות מאפיל על 'ההוביט' מכל בחינה.

ולכן, מצחיק לקרוא לו "המשך לא מוצלח" בשעה שהוא עיקרי בהרבה מ'ההוביט', גם אם הוא ממשיך אותו.

עריכה: אל תיקח אותי קשה...

אלא אכן... כל מי שקרא.

בין אם תאהב את שר הטבעות ובין אם לא, אפילו אם תחשוב שההוביט טוב יותר - יהיה מצחיק לומר ששר הטבעות תפל אליו, כי 'ההוביט' הוא ספרון ילדותי יחסית ופשוט, בעוד ששר הטבעות זאת יצירת ענק מורכבת ומתוכננת לפרטים, עולם שלם עם היסטוריה ומסורות ויצורים..

שר הטבעות וההוביט הם רק שני ספרים מתוך עולם שלם שטולקין המציא, שתולדותיו העיקריות כתובות ב"סימלמריון".

טולקין הוא גאון, ואי אפשר להכחיש (תיכנסו לאתרים של מעריצי שר הטבעות ותטעמו מעט מזה...).

לפי מה שקראתי, את ההוביט הוא כתב ראשון, וכנראה שבאמת פחות מושקע מצד פרטי העולם שבו. אחר-כך כתב טולקין את הסימלמריון ,אבל לא רצו להדפיס אותו כי הוא בעצם משעמם(גם אני לא קראתי אותו),ולכן המו"לים ביקשו ממנו לעשות ספר המשך להוביט. אך שר הטבעות כבר מבוסס על הסימלמריון, ולכן מורכב הרבה יותר. הוא בעצם מתאר רק פיסה קטנה מתוך עולם שלם.

לא חובה לאהוב את הספר, רק להבין שזה לא ספר קטן.   

מאז ההוביט, כך שלא נראה לי ששניהם לגמרי מבוססים על הסלימרמריליוריליון הנ"ל. ז"א -שר הטבעות כן, ההוביט לא נראה לי לגמרי.

המשחק של אנדר, למשל, הוא רק אחד מתוך

7 לפחות, ובכל זאת ברור שהוא העיקר

וכל השאר הם רק נסיונות חיורים למנף 

את ההצלחה.

ולגופו של ענין:

בסה"כ, חוץ מההוביט ושר הטבעות,

טולקין כתב עוד ספר אחד על אותו עולם:

הרפתקאות תום בומבדיל.

את הסילמריליון הוא לא סיים, 

והוא גם יצא אחרי מותו,

וכמו שכתבת, הוא משעמם.

תיאור של עולם ללא עלילה הוא לא מעניין.

לצורך השוואה, נגיד, הייתי לוקח את ספרי מיכאל שיינפלד,

שגם הם חולים באותה מחלה.

אם היו מקצצים מכל אלה שני שליש באורך הספר,

כלומר את החלק הכולל תיאורים בלבד

ללא התרחשויות,

הם היו ספרים נפלאים.

כמו שהשפות השלמות שטולקין המציא, על כלליהן והכל, לא נועדו לעניין את הקורא המצוי.

טולקין החליט ליצור לו עולם שכולל היסטוריה, אגדות, גזעים, שפות.. הכל. 

שר הטבעות ממש לא נועד להיות מינוף ההצלחה של ההוביט, ובכלל, לא נראה לי שמה שהיה חשוב לטולקין בשר הטבעות זאת ההצלחה, זה קצת יותר רציני מזה... (לא שאני הופך כעת את תרומתו לעולם לחשובה, אולי כן, לא יודע) קרא את המכתבים שהוא כתב, הוא עשה את זה בתור חובב שפות, בתור חובב, האיש היה פרופסור שאהב את זה.

אני אמנם מרחף הרבה על תיאורים, אבל זה בדיוק מה שגורם לי לחשוב עד כמה א' .. מדהים זה יכול להיות בקריאה יותר "עיונית", ב' עד כמה לא מדובר ברצון לצאת פופולארי.

ברור לי שאם אי פעם אהיה מספיק סבלן כדי לשים לב ולקלוט הכל - אהנה ואתרשם הרבה יותר.

מצחיק לדון על שר הטבעות ברובד שטחי כזה של הצלחה ופרסום. טולקין כתב "מנשמתו". היה לו חשוב ליצור את העולם הזה שבנה, ובלי קשר למה שיגידו אחר-כך על ספריו.

ודרך אגב, הוא כתב עוד ספרים מלבד על בומבדיל. חלק מהם יוצאים לאור רק בשנים האחרונות לאחר מותו, בעריכת בנו.

ושוב, לא חייבים ליהנות, רק להבין שהוא סופר גדול, יותר מאלה שתיארת, עין הקורא.

[אני נשמעת כמו טולקינאית מושבעת... טוב, אם תיכנסו לאתרים שציינתי, תיראו איך אנשים מנתחים שם את שר הטבעות כמעט כמו את התנ"ך, להבדיל... אני לא בעד להגיע לרמה כזו, אך שוב - אני חושבת שהספר הזה הוא גאוני. וזהו.]

אך בתור סיפור הוא חסר ערך סיפורי.

זה כמו לקרוא את כל המיתולוגיה היונית ברצף אחד.

ואגב, אם הוא בנה את העולם בלי לחשוב מה יחשבו עליו אחרי זה,

ורק כי היה לו חשוב ליצור עולם 'מנשמתו',

בודאי ובודאי שאני יכול לחשוב שהוא לא הצליח ליצור

עולם מעניין במיוחד.

סופר שמכניס הרבה פרטים ביצירה שלו

איננו גאוני בהכרח.

אולי להפך. (אמנות הקיצור הזכרתי?)

ואם לא אהבת את ההשוואות שלי,

אני מוכן להשוות אותו לאסימוב, למשל,

בטרילוגית המוסד והקיסרות,

או בקץ כלזמן,

שם הוא יצר עולמות מופלאים ומרתקים,

וההבדל ביניהם, שהעולמות של אסימוב

לא סובבים סביב שירי עצנים ותאורי נוף,

אלא סביב הפסיכולוגיה האנושית.

זה גאוני.

אגב, גם במשחק של אנדר,

שגם שם ללא ספק נוצרו כמה עולמות,

הדבר המרתק באמת הוא לא גוף העלילה

אלא הפסיכולוגיה שמאחוריה.

זה הדבר המרתק באמת בספרים.

וזה מה שטולקין (ושיינפלד) לא הבין.

הפסיכולוגיה היא הסיפור.

העלילה היא הרקע.

תאורי נוף ושאר ירקות הם רק תבלין.

בספר הזה יש הרבה הרבה יותר מדי מלח.

(ואפילו אסימוב, כשניסה לבר באופו מלאכותי

את סדרת המוסד וסדרת הרובוטים,

הצליח ליצור כמה ספרים משעממים להפליא.)

והסילמריליון - ככל הנראה אכן לא נועד להיות מרתק.

את הדוגמאות שהבאת קודם הבאת כדי להציג עוד מקרה בו ההמשך שכתב הסופר - איבד את החן ואת היופי וסתם חבל שנכתב...

אתה אומר את זה גם על טרילוגיית המוסד והקיסרות? 

(אמנות הקיצור לא הזכרת)

לא יודע אם יש בשר הטבעות פסיכולוגיה, אבל הוא גדוש ברעיונות ובחכמה, ובעלילה משובחת, ונופים ותיאורים אגב - לא בהכרח שוליים בספר, לא יודע למה החלטת שכן.

אני לא טוען שהעלילה לא מרתקת.

כתבתי לפחות פעם אחת - בלי העומס התיאורי זה היה ספר מרתק.

וחס ושלום שאגיד משהו רע על טרילוגית המוסד!!!!!!!!!!

התכוונתי לספרים שמחברים בין סדרת המוסד לסדרת הרובוטים

כמו ערב המוסד למשל...

ובענין תאורים - קראתי פעם

סיפור יפהפה על שיעור חיבור בכיתה חרדית,

הממחיש להפליא כמה התיאור הוא חלק שולי בסיפור.

אני לא זוכר משם הרבה,

אבל אני זוכר שהנושא היה הכינרת,

וחיבורי בנות הכיתה זמזמו באוזני המספרת

כזמזום מנוע הסירות על פני הכינרת בשעת בין ערביים.....

מישהו יודע על איזה ספר אני מדבר?

זה שזה כביר זה בטוח, כי הוא יוצר ממש חבל ארץ, שהכל בו מתוכנן ומתחבר. האם זה מעניין? כנראה עניין של טעם, ואורך רוח.

ואולךי עוד מעט תפרוץ הלהב, ואהיה מסוגלת לקחת אותו בשעטו"מ מהספריה....

חחח.. כן כן, גמאני עדיין לא קראתי אותו מפחד כל הנאמר לעיל.. אולי בזכותך סו"ס תבער האש בליבי.

לא קראת שר הטבעות?!

חשבתי שאת מסוגלת לספרים מורכבים...

(אני עדיין "נאבקת" בקריאת "וילט" שהמלצת עליו. לא יודעת, משום מה "ג'יין אייר" יותר זרם לי בזמנו...)

מישהו קרא את 20 אלף מיל מתחת למים והצליח לצלוח את הרשימות? (פסקאות שלמות של רשימה של איזה דגים הם ראו!)

לגבי שר הטבעות משהו בין ריחוף לקריאה.

ואגב, שר הטבעות הוא ספר שניסיתי בגיל מוקדם לקרוא אותו ולא הצלחתי להבין מה רוצים ממנו וסגרתי, כשגדלתי קצת יותר קראתי שוב ואהבתי.

דבר ראשון- אני דווקא כן קראתי את הרשימות של 20,000 מיל מתחת למים

דבר שני- מי אשכרה קרא את הספר הענק הזה שר הטבעות? (חוץ מהעובדה שאני בנאדם עצלן מכדי ללכת לספריה לקחת אותו וישלי אותו בבית באנגלית עם איזה 300,000 עמודים.... -ייותר מדי ארוך!-

ולגבי שר הטבעות, שווה את זה.

טולקין הוא אחד מסופרי הפנטזיה המתווי דרך !

טולקין לא מבזבז מילים .

ומי שמשתעמם ממנו לא נעים להכליל אבל הוא צר אופקים, כי ברור שטולקין זה עבודת אומנות שנעשתה מנפש של יוצר  גדול ומוכשר מאוד !

וז'ול וורן מי שלא אוהב מדע ומידע עדיף שלא יקרא אותו . כי  הוא מפוצץ את הספרים שלו במושגים על מדע , גאוגרפיה והיסטוריה .

וכן הכל מעניין , וכל ספר שלו שישבתי לקרוא  היה כתוב ביד אומן!  לא יכולתי לדלג על מילה!

הוא מסוג הסופרים שחוזרים לקרוא את הספרים שלהם שוב ושוב .

בס"ד

אבל כמדומני שפעם קראתי כל מילה בספר הזה..

מה קורה  בסיפור את המקום וכו'

בס"ד

קוראת קצת ואז מבינה שאי אפשר לקרוא עשרים עמודים על נוף ועוברת הלאה..

אבל כן סדרה ועוד חלק מסדרה שעסקה בזה

וגם הרצאה בנושא

זה נושא שחשוב לי להעמיק בו לשמוע אנשים שחוו וחווים

סיטואציה של ספרים שמורה אצלי לפאן ולא לדברים מורכבים

אז פחות

אבל כן דו"חות מפורטים.

בסופו־של־ּדבר גיבשתי דעה מוצקה ביחס לעניין ואינני רואה כיצד החוויה הסובייקטיבית יכולה לתרום לי.

בלי לתרגל בדיבור לא תתקדם לשום מקום וגם לא תדע מה הרמה האמיתית שלך

בכל פרק יש עוצר מילים

אבל הוא משני לקטעי דו-שיח

פרקטיים שמגיעים מייד לאחריו

וזה כבר משהו הנקודה היא

שקשה לחבר את הנקודות ללא

דו שיח אמיתי או פרקטיקת שטח

למשל ללכת בשוק הערבי

ולנהל משא ומתן עם הסוחרים

או דיבור בקבוצה או בחבורה

חכן גם שאלתי אם יש פה עוד מישהו

שמעוניין ללמוד ערבית או שאסתפק

בללמד את הילד הזה בחווה שלא הולך

לבית ספר חחח 😅😅

מבוגרים שיודעים אידיש ובכלל.....אוהבת ללמוד שפות,

אפילו יוונית, רוסית וכו', אבל לאחרונה מרגישה שקודם

כל ללמוד את השפה שלנו, היהודית.

נשמע פחות אטרקטיבי אבל אמיתי ונכון יותר.

ערבית אני שונאת. שפה מכוערת.

כשלומדים שפה כלשהי, חרף המטענים הרגשיים, מגלים את היופי שלה. בין אם מדובר בערבית או בגרמנית.

הראשונה - היא כן מכוערת בעיני. גרונית כזו, לא נעימה.....

חושבת שיש שפות שגם בלי להבין אותן, הצליל שלהן נעים לאוזן -

הן רכות כאלה, זורמות....

הספרדית הדרום אמריקאית, גם הפרסית, נראה לי...

לא נעימות לאוזני השפות הגרוניות, או הקצרות-קטועות (סינית למשל)

מדברת על הצליל, לא על העושר הלשוני וכו'.

גם השפות הסקנדינביות, למרות שדומות לגרמנית (חוץ מהפינית) -

רכות ונעימות יותר מגרמנית. בעיני, כלומר, באוזני, לפחות.

לא יודעת איך אנחנו נשמעים, גם לא הכי רכים נראה לי....

בשם בסמה.

כנראה היא קפצה לי, כי פה בבית יש לי ילדים שמנסים ללמוד ערבית🤭 (אני אישית לא מסוגלת לשמוע את השפה הזו, אף שמבינה שחשוב ללמוד אותה)

בכל אופן, הבן שלי לומד ערבית מסבא שלו, יליד עירק.

נשמע שהכי טוב לחפש דובר ערבית (יהודי!) ואיתו לה אמן על מה שלמדת...

אני מציע לך להאזין המון לרדיו ולשמוע את השפה הערבית גם אם אתה לא מבין הכל באותו רגע. אתה תתרגל לניב ולמבטא ובהמשך כשתכיר את המילים תתחיל גם להבין.

גם ככה הכל שם אותו דבר, שנאת יהודים ומדינה פלסטינית

אם אתה מחפש לתרגל דיבור בערבית, בדיוק בשביל זה פיתחתי בוט AI שמאפשר לנהל שיחות בערבית מדוברת (פלסטינית־עירונית).

אפשר לדבר עם דמויות שונות בסיטואציות מהחיים, כמו קניות בשוק או שיחה עם חבר, והבוט גם יודע לתקן טעויות ולעזור להשתפר.

היתרון הוא שאפשר לתרגל מתי שרוצים, בלי להיות תלויים בפרטנר לשיחה.

אם מעניין אותך, אשמח לשלוח לך קישור להתנסות 🙂

אחרי בת-שאול ברחתי כל עוד רוחי בי.

אחרת אני שוב אתמכר. לא ולא אדוני.

אחזור רק בעוד זמן ואשלים בבינג'.

הוא אכן סופר מרענן ומקורי. אמנם לפעמים הוא קצת הולך לקצה הגרפי של כל מיני זוועות, אבל בסך הכל מרתק ומוצלח ומפתיע.

יש לך רק 20 ומשהו פרקים של הסיפור החדש להשלים

אני מבין שהוא לא פיתח בסוף את ליה, אה?

אבל ממתי אני הדוברת שלו? לך תראה בעצמך מה הוא כתב היום

שלושה פרקים רק עליה, שהיא נוסעת לצפון למצוא להקה. וגם הוא הודיע שכמראה היא תהיה הדמות הראשית בספר הבא.

אין פרק היום, אז בינתיים קבלו תמונה של ליה שמחכה כבר לספר הבא שיוקדש לה - "מלכת הערוב"

לחסוך לאנשים שפחות אוהבים אימה ופעולה וכאלה...

לא קוראת ספרות ישראלית. משום מה לא נראית לי טובה. וגם לא נקייה. כאילו בלי זה,

הספר לא ייקרא.

קראתי את אהרן אפלפלד (אני מתכוונת לסופר שכותב על השואה);

כותב טוב לדעתי, אבל מה, מדכא....

ספרי אימה - לא מספיק מה שקורה מסביב? במציאות שלנו? זו לא אימה מספקת?

אבל אולי סוג כזה של ספרות דווקא משחרר קצת. כמו ספרי מתח וכאלה.

אגב מי שאוהב ספרים העוסקים בבעלי חיים (אני חוזרת לנושא האהוב עלי בכפייתיות...)

אז:

ג'יימס הריוט. וטרינר אנגלי בשנות לפני ובזמן מלחמת העולם השנייה, בבריטניה.

לא קשור למלחמה בכלל (מלבד ספר אחד שבו גוייס לצבא בפרוץ מלחמת העולם)

מתוק. אנושי. חוש הומור. מקסים. צפון אנגליה, עם הנוף החורפי הצרוב הקשה

שלה, כשהוא מתבוסס בשלג כדי להגיע לאיזו רפת, והאיכר לא מבין בכלל על מה

ולמה ההתנשפות..... למי שרוצה מצב רוח טוב ופרצי צחוק....מומלץ!

לא יודעת איזה איך היה כוטרינר אבל כסופר, מוכשר מאוד. הוא התפרסם

מאוד בזכות ספריו וזוכרת שהודיעו על מותו גם בחדשות.

יש סופר אימה אמריקאי בשם קינג. רק מקריאת תמצית מינימלית

של ספר שלו, אוחזת בי צמרמורת ונטייה לבדוק מתחת לארון

אם יש שם משהו, ולמחרת כולי עצבנית. פחד.

אישית אני לא מתחבר לז'אנר של אימה וחיות, אבל למה לזלזל בסגנון הספרותי שאנשים אחרים אוהבים????

פשוט תמהתי; הרי זה מפחיד!

דרך פעולה ודרמה, וכלה באימה ופלצות... אני אישית לא אוהב "אימה" כז'אנר, אבל כן את איך שמשה רט כותב אתזה..

וגם להזדהות עם הפחדים הכי עמוקים וקמאיים שלהם... לכן בדר"כ אנשים שהם אולטרא פילוסופיים ורציונליים לא מתחברים למיתולוגיות וכדו'...

אכן, ספרות ישראלית הרבה פעמים, (יותר מידי) לא לטעמי מבחינת רמה. קללות, גסות, תיאורים גרפיים יותר מידי, ופריצות...

את משה רט ספציפית, את מכירה? אתחיל ואקדים הוא דתי. אמשיך דרך זה שיש לו הסמכה לרבנות, ונסיים בזה שהוא פילוסוף אם זה משמח מישהו (פילוסוף גרוע וסופר נהדר לענ"ד).

לגבי הז'אנר: אנשים אוהבים ספרים, סרטים שהם מוצאים בהם את עצמם, את היום יום שלהם. את השאיפות שלהם. ו,כן גם את הפחדים שלהם... אם את לא מתחברת, אז באמת אני שמח שציינתי את כל שציינתי - חסכתי לך לבדוק אותו...

ההתחלה והחלפתי בחנות לספר אחר. זה מתחיל כמו כל ספר מתח, עם רצח וכאלה.

במה זה שונה בעצם? מה הנהייה אחרי הספרים האלה? אולי לא הבנתי. אולי המגיבים

כאן לא קראו ספרי מתח. באמת אני תוהה. לא בציניות.

אינני אוהבת ספר מתח שהקשר היחידי שלהם לרוח ישראל סבא הוא

מדי פעם "בעזרת השם" או תפילת מנחה....סליחה. את ספריה לא

מכירה, אולי אני טועה לגביה, בגלל ההתרשמות הראשונה שלי.

אמרו לי פעם שזה מדע דימיוני; מההתחלה של הספר, זה לא נראה

לי כך.

אולי זה לשון הרע מה שכתבתי. אני צריכה לעשות תשובה, לא יכולתי להתאפק

כי ציפיתי למשהו אחר לחלוטין. סליחה.

תודה!

שיש בהן גם ספרים באנגלית.

ויש גם חנות שיש בה רק או בעיקר ספרים באנגלית, שנקראת sefer and sefel כמדומני. הייתי שם פעם אחת לפני שנים, אז לא יודעת להסביר לך איך מגיעים. רק זוכרת שזה באחד הרחובות הפנימיים באזור רחוב הלל...

כמו ש @מתואמת כתבה

יש את דני ספרים, שיש להם הרבה יד שניה וגם באנגלית

הולצר ספרים

שתי החנויות האלה נמצאות בין הדוידקה ליפו מרכז

ועוד חנות אחת ששכחתי את שמה אבל בטוחה שגם שם יש ספרים באנגלית- נמצאת בין הרכבת הקלה של יפו מרכז לעיריה. פעם מצאתי שם ספר נדיר

לשנים יש אחלה אתר

בסיפור חוזר כל הספרים ב20

בסמניה זה אנשים פרטיים לאנשים פרטיים כך שכל ספר הוא במחיר אחר