מצד אחד אתה צודק שלימוד תורה לצורך בגרות גורם לזילות של הגמרא.

מצד שני אם זה לא יהיה לבגרות תלמידי ישיבות תיכוניות פשוט לא ילמדו את זה כי אין מנגנון שיגרום להם לעשות את זה.

מה הפתרון? לא יודע .צריך אולי ליצור  מנגנון חילופי מנותק מהבגרות אבל שבכל זאת יגרום ללמידה.

אנשים ילמדו, וישבו בביה"ד מרצון, לי זכור בתיכונית, שהיה שבוע מרתון, שבו אנשים "קרעו" את ביהמ"ש אבל זה לא היה מכפייה, המערכת כן דירבנה את התלמידים בפעולות כאלה ואחרות, ובלי קשר חלק מהאנשים היו יושבים עד שעות מאוחרות, בביהמ"ד, אבל.. זה במקום שזה יהיה חלק זה יכול להיות 80% ולמה זה לא קרה? בגלל שממילא בבוקר אני צריך ללמוד לבגרות הזאת, אז למי יש כח לראות את זה שוב בערב, זה נמאס.. אז כמה שניסו להאהיב את הגמ', מתישהו התלמידים הותשו מזה..

שמשתדלים להאהיב את התורה בלי מבחנים מיאשים

לק"י

אני נהניתי ממש מלימוד תנ"ך במכללה (כמובן שתלוי במרצה).

באולפנא- תלוי איזה חומר, אבל פחות אהבתי ללמוד תנ"ך.

לעומת זאת, מחשבת ישראל אהבתי ללמוד באולפנא עם רב מסויים- הוא לימד טוב והיה מעניין (והוא גם סיכם לנו את השיעור בסוף, אז במהלך השיעור עסקנו בלימוד ולא בסיכום).

בהחלט עצוב שכל מקצוע הופך לציונים, וככה לא ממש אוהבים אותו! בעיקר כשמדובר במקצועות קודש.

אני זוכר שבחמישית, הייתי כמעט כל לילה הולך ולומד עם אחד השמיניסטים שלנו שהתמודד לחידון הארצי, פשוט אהבתי תנ"ך בצורה לא רגילה, והייתי חורש על זה, לצערי בשביעית שמינית זה ירד, לא לחלוטין אבל ירד, כבר לא היה לי את אותו החשק שהיה לי קודם, וזה עוול, וזה לא היה צריך לקרות, וחבל...

אבל אני לא יודעת מזה ללמוד גמרא.

אני יכולה להגיד לך שאלמלא הבגרות בתנ"ך המון ידע

שלא הייתי לומדת בכוחות עצמי מתוך תחביב-

היה נבצר ממני- ובמחשבה לאחור אני לא מצטערת שעשיתי ולמדתי לבגרות.

וב"ה אני אוהבת תנ"ך גם אחרי הבגרות

כל מקצוע.

אבל כל מערכת החינוך פשטה את הרגל, זה לא הפתעה בכלל....

כל ילד בכיתה ב' לומד תורה כי כופים אותו, והוא היה מעדיף לשחק ולא ללמוד מילה מכל זה.

אז איפה הגבול?

לק"י

חבל רק שכל "החשובים" במשרד החינוך לא מבינים את זה..

בשביל זה יש בתי ספר דמוקרטיים- לדעתי שיטה מצויינת.

מעניין אם יש מוסדות גם לממ"ד.

לק"י

זה יכול להתאים לתלמידים עם רצון ללמוד.

ילדים שלא רוצים ללמוד- יעשו את זה גם שם.

אנחנו היינו בביקור בבית ספר כזה מטעם המכללה- יש הרבה מה ללמוד מהם (בעיקר בקטע של הרבה שיעורים מעשיים, אומנות וכדו'), אבל מצד שני זה קצת יותר מידי הפקרות.

אולי הייתן בתח"ש?

אח"כ התלמידים מבינים את האחריות שלהם לגבי עצמם ובוחרים ללמוד מתוך רצון אישי-

ללא כפייה.

לק"י

שמה אפילו קריאה הם לא חייבים ללמוד, רק אם בא להם.

וילדים בני 4 לא ממש יכולים לקבל החלטות כאלה גדולות.. (יש שם גם גנים).

אלא על בי"ס יסודי- תיכון

לתת לילד להפעיל שיקול דעת ולהבין שמאחורי כל מה שיעשה- הוא אחראי ולא אפאחד אחר!

הוא לא יכול להאשים שהשיעור היה משעמם- כי הוא בוחר מה ללמוד.

מה שכן אני אמרתי שמעניין אם יש ממ"ד- משמע דתי.

בדתי זה יכול היה להיות יותר פה ומשמעותי.

בבוקר חייב תפילה ועבודת הבורא-כיאה לבניו של הקב"ה.

אח"כ לבחור מתוך המקצועות את אלו שמעניינים ומושכים אותך.

לי זה נשמע ממש נהדר שנותנים לילד לבחור בעצמו- הרי יש לו את כל החיים ללמוד 

(בהנחה שהחלק המשמעותי בחיים זה גם מכיתה א'-יב')

אז למה ללמד אותו במשך תריסר שנים משהו ששנוא עליו????

ובדור הזה, מה הסיכוי שהוא ישאר במסגרת?

לק"י

כי איך מחנכים ילד לקיום מצוות בצורה כזאת?!

"חמודי, בא לך ליטול ידיים? לא בא לך? בסדר".

אני לא אמרת שהכל צריך לבוא בכפיה, אבל לא להגזים גם לצד השני.

צריך לגרום לילדים לאהוב את מה שהם עושים.

ולכן הדגשתי את הממ"ד.

זה עניין של צורה מקיפה של חינוך.

לא נראה לי שהחינוך היהודי יצא אי פעם מתוך ההנחות שעומדות בבסיסו של החינוך הדמוקרטי הזה.

קריאה קצרה בויקיפדיה, דיבורים על "זכויות הילד".

למעשה, השיטה הזאת מסתדרת לי נפלא עם גישה כפרנית, שלא חושבת שיש למבוגר "זכויות יתר" על פני הילד, והגישה הדמוקרטית הזאת תתנגד גם לחינוך יהודי בנוגע לקיום המצוות. גישה כפרנית וממש לא שמרנית.

אז את יכולה כביכול לקחת חלק ולא לקחת חלק אחר, אבל די נראה לי שהרעיון מגיע ממקום כפרני.

מן הסתם זה מזוהה עם ליברליות ושאר שלל חירבושי שכל...

מוטי, אתה הורס אותי כל פעם

ואני- לא התכוונתי לחופש מוחלט!!!!

אוקי???!!!

אני לא אומרת שמעכשיו הילד יעשה מה שבא לו ואיך שנראה לו נכון.

הוא ילד-

הוא צריך הכוונה,

הוא צריך עזרה,

הוא צריך גבולות,

הוא צריך מסגרת.

אבל לא כמו שהולך היום- אתה מסכים איתי שלא לכל ילד מתאימה השיטה הסמכותית הזאת?..

זה יותר בסגנון של 

"חמוד בא ליטול ידיים, לא רוצה? למה? מה מפריע לך בנטילת ידיים? אתה יודע שכשאתה ישן יש טומאה שבאה לידיים וכשנוטלים אותן הן נהיות טהורות! זה כמו קסם!"

ובגיל מאוחר יותר זה גם אמירוצ עמוקות יותר.

חינוך דמוקרטי אינו חינוך של לא רוצה-אז לא צריך. אלא של אם ילד לא רוצה- יש לזה סיבה. ומטפלים בסיבה, ועובדים על המוטיבציה במקום על אילוף והכרחה של דברים.

בעיני זה הרבה יותר יהודי. אמנם הקב"ה כפה עלינו הר כגיגית- אבל זה היה אחרי הנעשה ונשמע. ועדיין יש לכל יהודי בחירה חופשית ומוחלטת.

אבל כדי לשמר אותה- היה גם כפיה.

בנ"י רצו להיות העם הנבחר, גם אם זה כרוך בקושי. אבל כדי לעבור את הקושי- הם חייבים גם משהו שיכריח אותם ויעזור להם.

וגם היום- יש את יראת החטא כי רק מאהבה לא נצליח.

אבל קודם היתה הבחירה, וגם היום יש בחירה חופשית. יראת החטא רק גורמת לה להיות אמיתית- יש סיבה להיות טוב (יראה ואהבה) ויש סיבה שלא (יצר) 

גם אצל ילד צריך ליצור עשיה מתוך בחירה. וכאשר אנחנו מכריחים אותו- הוא לא באמת בוחר, הוא אנוס. אז ברור שילד בן 3 שלא ירצה ליטול ידיים- גם אחרי דיבורים והסברים בסופו של דבר ייטול את ידיו כי אמא אמרה.

אבל מעל גיל 13? אני לא מאמינה בזה. אם לא הצלחתי לחנך אותו מאהבה- להכריח אותו לא יעזור. רק יהרוס.

כדי שתהיה לילד בחירה חופשית אמיתית- הוא חייב את שני הצדדים, ואת הידיעה שהוא צריך לבחור.

והלוואי שאני אצליח באמת להיות מספיק קשובה ועם מספיק סבלנות, קבלה, הכלה ואמונה ושבי"ס לא יהרוס לי את החינוך...

איפה זה כתוב?

http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=3001

לק"י

שם זה דמוקרטי לגמרי: לא רוצה ללמוד? אל תלמד.

רוצה כל היום לשחק כדורגל? בסדר.

הם מאמינים שכל מה שהילדים עושים- מלמד אותם משו.

ושוב, אני לא אומרת לכפות על ילדים קיום מצוות, אבל לא בצורה דמוקרטית מוגזמת.

לילד חשוב שישימו לו גבולות, לילדים אין את השיפוט של מבוגרים ואת יכולת ההבחנה בין טוב לרע, ילד בלי גבולות לרוב ימצא את עצמו במקומות לא טובים, לעומת זה נער בן 16 שכבר מבין עניין, א"א לכפות עליו, וגם ההלכה אומרת שהורים צריך להרפות מילדיהם כשהם מגיעים לבגרות, ולא לכפות עליהם דברים, אדם שיש לו הבנה זה לטוב ולרע מצד אחד אפשר ללמד אותו את חשיבות הדברים ואז הוא יחליט אם זה טוב או לא טוב, מצד שני הוא יכול להבין שאם כופים עליו דבר מסויים, הוא מעיף אותו ופורק עול.

זה דרך חינוך נוספת.

היא אמנם קשה יותר מחינוך רגיל שאנו מכירים (מבחינת היישום).

בחינוך דמוקרטי- לא תמיד רואים בהתחלה תוצאות של חינוך 'טוב' אבל בסוף לרוב התוצאות חיוביות.

בחינוך הרגיל- בהתחלה רואים תוצאות כתוצאה מכפייה וחוסר ברירה של התלמיד, מעטים התלמידים שלומדים כי הם נהנים מספר חשבון מתסכל. בסוף הם פורקים עול ולא לומדים באמת- אם בכלל....

ושוב- אני לא אומרת שלא צריך בכלל לכפות, צריך אבל גם את זה במינון ולא בכל דבר

שמבוססות לאו דוקא על נתונים ותוצאות בשטח אלא בעיקר על ערכים, ערכים בפירוש לא יהודיים.

צריך לחנך את הילד לא לתת לו לעשות מה שהוא רוצה ואז הוא נהיה פרא אדם

כי אמנם אפשר ללמוד מהחיים- אבל זאת בדר"כ הדרך הארוכה והקשה יותר..

אהבתי את איך שניסחת את זה

כי שחוזרים שוב ושוב בסדר מסודר זה מאהיב את החומר הנלמד

לילד עם בעיות קשב וריכוז וזיכרון טוב זה סיוט. 

לילד אחרים- זה נהדר 

"חנוך לנער על פי דרכו" יש שיטות נהדרות, אבל אף אחת לא מתאימה ל100% מהילדים..

כפול 100.....

חוסר ההבנה של זה גרם להמון צרות בחיים (מכיר דתלש"ים שירדו מהדרך בגלל זה....)

בדרכו שלו.

אבל המעלה בזלברמן זה הסדר וההתמדה  ואפשר לקחת את הסדר הזה והלאים לילד עם קשב וריכז לרמתו שלו - אבל שיתמיד במה שהוא יכול

בעו"ס, היינו לימוד תורה.

עד אז אגבש דעה עם בעלי, בטח נשקיע בלחיות היטב בכדי למות היטב

חשוב לא להתרגש

כשמאה מיליון דולר נופלים אל כיסי.

בנוסף לא מצאתי עדיין מי שילמד אותי את הדברים מפיו, ועליי ללמוד לפני שאצא לשדה.

הרבה יותר חשוב להרים מיזמים שיעשו את העבודה ויכניסו כסף אחר כך

מלתרום אותו ובעצם לאבד אותו.

בכללי אני מעדיף לתת דגים ולא חכות.

לא? 

היה לי פעם סיפור עם עבודה משרדית קטנה שהייתה לי וחברה במצב כלכלי לא פשוט. בקיצור נתתי לה את זה נטו כצדקה וגם שילמתי קצת קדימה על עוד חודש כדי לעזור עם חוב ספציפי.

מפה לשם.

בחודש הראשון היה מעצבן והיא עשתה את זה לא כל כך טוב. בחודש השני עשתה את זה טוב. בחודש השלישי עשתה מעולה ממש.

החוב נגמר מזמן. היא עבדה שם עוד שנה והייתי מרוצה מהעבודה שלה. התבאסתי ושמחתי כשהיא עזבה.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

'באתי עדיך - האם הכרתני? הנני היהודי, ריב לנו לעולמים...'

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

"כי את מזבחותם תתצון, ואת מצבותם תשברון

ואת אשריהם תכרותון."

יהודי כלל לא רשאי להחזיק בפסלים

מבחינה ממונית הפסל לא שווה כלום

ונחשוב כאפר, כי צריך לשרוף אותו.

מותר להחזיק דברים שלא שווים כלום.

ולא בטוח שאיסורי הנאה אכן לא שווים כלום.

ובכל זאת אסור להחזיק פסל

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

זו אמירה מאוד מוזרה.

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?

למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.

גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.