דוקא הילדים שלא עושים שום דבר מיוזמתם מפעימים אותך?

או שהם נולדים לזה או שכופים אותם לזה. 

והשלוחים עצמם הם אלו עם המסירות לשמה. הנתינה שלהם לא באה מאידיאל, היא מגיעה מהתמסרות והתבטלות לרבי. 

אבל הילדים???

ולגדל ילדים בעיר הגדולה ולחנך אותם לתרבות, סנוביות, טכנולוגיה ודוקטורט? 

או לגדל ילדים בהתנחלות ולגדל אותם לערכים של תורה, ארץ ישראל, ועם ישראל?

כל הורה מחנך את הילד שלו למטרה. 

הילדים האלה (בית ספר, חברה, הכל בעצם) היא יוצאת דופן..

אבל לא בגלל החינוך של ההורים, זה בגלל מה שהם עושים ביומיום שלהם

איש-הקצה יכול לפעול מתוך אותם אנטרסים, לא משנה מי היה הראשון שגרם לו לעשות כך...

ואולי אנסה טיפה לפרט:

אותו אדם שהחליט מעצמו לתת- יכול להיות שהחליט זאת מתוך אהבה (ואז זה הנתינה האידאלית, לטענתך),

ויכול שהוא החליט את זה מתוך האגואיזם שלו (שזאת אהבה פחותה לטענתך)

ובדיוק באותה מידה:

מי שיוצא לשליחות בשם הרבי יכול לצאת לשליחות מתוך אהבה (שלו), או מתוך האגואיזם (שלו).

מה קשורה הסיבה המקורית שבגללה שלח הרבי את אותו אחד לשליחות?

ובכלל שמישהו עסוק כל הזמן בעשיית דברים טובים זה משפיע על אישיותו לטובה.

אגב בקשר לאיגואיזם יש מושג בשם איוגאיזם בריא, שבן אדם צריך לדאוג לעצמו לפעמים למרות שזה נראה קצת ע"ח השני - לא יותר מידי.

למשל שלומדים משהו מותר ללמוד משהו שאתה אוהב או לגור במקום שכיף לך או לעשות דבר שאתה אוהב.

מותר וחובה לפרגן לעצמנו מידי פעם גם בדברים של קדושה.

בית ספר נט זה דבר מדהים  שחבל שאין אותו בארץ, יכול לעזור להרבה תלמידים חיסורים לשווא שהם חולים וכדו' או לידלים מססיימים  שלימוד באמצעות מחשב ילמד אותם איך משתמשים בו לא לביזבוז זמן וגם יתן להם יותר ריכוז

ואני לא חולק על העובדה שזה עיסוק בדברים טובים משפיע לטובה.

הנקודה היחידה שבאתי להבין היא, למה, לטענת פותח ההודעה, שליח בשם הרבי אין בו אגואיזם, ששוב לטענת פותח ההודעה שללי כאן, ולאדם אחר שעושה טוב יש את האגואיזם.

ואני נוטה להסכים איתך בנושא של האגואיזם החיובי, ולרוב הוא אפילו לא על חשבון האחר אלא להפך...

שליחי הרבי הם גם בנ"א... ממש לא מופקע להניח שהסיבה שיש את כמות השלוחים שיש היא בגלל שלחלקם זה בא מתוך אותו אגואיזם , שלטענך שלילי פה.

וההנחה המוטעת השניה שלך היא: שאני לא מקבל את זה שיש צד יפה בשלוחים...

בסה"כ מנסה להבין איך הרמת אותם מעל רבים אחרים שעושים חסד, ועל חשבונם...

הוא משתדל למלא את רצונו של הרבי אבל לכל אחד יש את המעלות והחסרונות והיצרים והטעויות שלו

זה לא פשוט לשלב חיים רגילים עם חיי שליחות.

אחרי הכול הוא גם בן אדם.

ההבדל היחיד שהם נשלחים ע"י הרבי שהוא כמנהיג נתן הוראות ברורות ומסודרות וכשהולכים על פיהם מתקדמים ומצליחים ומתקדמים הלאה.

לא סתם הרבה משיטות הפעולה של ארגונים אחרים נלקחים מחב"ד.

שאתה מצפה שכולם יתעלמו מהיעדר הגיון בהודעותיך, כביכול היינו כולנו חסידי הרבי שלך.

אל תגיב כמו תינוק, כתבת הודעה לא מוסברת, שאלתי בענייניות, אל תלהה.

אדם שיחליט בעצמו שהוא רוצה לעזור למשפחה קשת יום שנמצאת במרחק של שעתיים מביתו, ויעשה את זה- פועל בהכרח מתוך ששקולי אגו.

לעומתו אדם שהחליט שהוא יוצא לשליחות באיזה מקום מהנה בעולם, בגלל שהרבי ציווה- בהכרח פועל ללא שום אגו..

לפחות ככה לי מובן משם (ולקחתי את מקרי הקיצון בשביל להבהיר את כוונתי)

ואני אישית מעריך את 2יהם..., ללא קשר אם יש פה אגו... (וההגיון אומר שבסיפור הראשון יש פחות אגו מבשני...)

בין מי שמקדיש שעתיים מזמנו לבין מי שמקדיש את כל חייו.

לא משנה אם הוא חסיד או ליטאי או סתם יהודי.

מי שנוסע למקום רחוק ומקדיש את כל חייו למען הזולת (כמובן שהוא מכניס את עצמו גם במשוואה אבל עדיין..)הוא ראוי להערכה מאשר מישהו שמתנדב מידי פעם לפעילות חסד זו או אחרת

סבבה, איתך הגעתי לעמק השווה.

במקום שהשנאה העיוורת מדברת- אין להיגיון מקום.

אצל חסידי חבד אין מסירות, אין הקרבה, אין חשיבה על הזולת.

הם בסך הכל רובוטים מתוכנתים שהרבי אמר להם-

ולכן לא קשה להם לגור במקום שאין להם חברה, לא אוכל כשר, לא שירותי דת בסיסיים ולא כלום,

לשלוח את הילדים לחינוך מחוץ לבית מגיל 10.

להפסיד שמחות משפחתיות, קשר עם החברים וכל מה שבנאדם נורמלי צריך.

הם עושים את זה במילא רק מאגואיזם.

ולגור כל החיים בקצה העולם כדי שעוד יהודי יניח תפילין ועוד משפחה תראה צורה של ליל סדר יהודי-

זה בדיוק כמו אלה שהולכים במצוות התנועה לאסוף מצרכים לנזקקים פעם בשבוע,

או מעמידים דוכן תפילין(מעניין מאיפה באה להם ההברקה) בימי שישי.

השוואה מדוייקת לגמרי.

א' - ניסית לספר שיש מעלה מיוחדת של חסד שרק החבדניקים מחזיקים בה.

ב' - כתבת את זה על הילדים, שמעולם לא בחרו לעשות את זה...

לא התכוונתי לפגוע במה שחשוב לך.

את הביקורת שלך על העין הטובה שלי אני ארשה לעצמי לא לקבל, ההכרות שלך אותי מוגבלת מספיק בשביל שזה יהיה לא במקום.

תרדו מזה - הוא לא דיבר מתוך שנאה, אלא מתוך זיהוי נקודת אמת עמוקה.

שגם מובילה להרבה חשבון נפש פנימי-עצמי.

(תקבילו את זה - לעבודת ה' כי זה עושה לי טוב)

באמת הרועה נשמע כמו אחד מלא שנאה...

ואושר תמידי והארבלי מהנהנים כמו בובות שמשה לרכב...

היה מפיח שם קצת חיות..

וצר לי- אבל הילדים הללו לא מפעימים אותי בלל, ואני אישית הייתי 

מתעצבנת על ההורים שלי אם הם היו גורמים לי לכזו הקרבה,

לא משנה בגלל איזה אידיאל.

(אי"ה איפה את?)

וכו'.

זה ציוד של הרבה מאוד כסף. מתחיל במאות אלפי שקלים ונגמר במליונים.

כי מליון דאגות ירדו לי מהראש

אחר כך משנה מהיסוד את מערכת החינוך בכל המגזרים בארץ ישראל

ועל הדרך גם טרנספר מרצון והרבה הרבה התיישבות

מערכת הבריאות כנראה גם תיכנס ללוז

2. יוצר שותפות עם 'תורה בציון' שמחזיקה אברכים שהומלצו על ידי ראשי הישיבות שלהם כמסוגלים להגיע לגדולות. הייתי מדייק את הקריטריונים ומכניס סעיף עמידה בבחינות וכדומה, ומעלה את התמיכה למשכורת של ממש.

3. קרן סיוע לגאולת בתים, גאולת קרקעות, תמיכה בחוות, פיתוח יישובי קצה שלא מקבלים מספיק מענה, וגם תמיכה בגבעות ובחלוציות הבלתי פורמלית (כולל הכשרות מקצועיות). בנוגע לגבעות הייתי מציב תנאי אחד וזה ליווי וקשר עם קבוצת רבני מיינסטרים מגוונת שהייתי רותם למהלך.

4. מטפל בעצמי בכמה תחומים, ומתפתח.

או - מה רע בקורסים מקצועיים?

1. תואר יכול להביא למקומות של מדיניות וקבלת החלטות. הכשרות לא. גם ברמה הטכנית שבמגזר הציבורי תואר הוא תנאי סף, וגם כי תחום העיסוק ההכשרתי בדרך כלל באמת לא מכוון לצווארון לבן.

זה לא רע, אני פשוט רוצה אנשים עמוקים ויראי שמיים בצווארון הלבן המשפיע.

2. הציבור הכללי מסתכל אחרת על בעלי תארים. יש לזה יוקרה שמעצבת דעת קהל. וזה דבר חשוב בהיבט הציבורי.

קח לדוגמא את ראש המל"ל החדש: שמואל בן עזרא. אני רוצה מאות כמוהו.

או שאומרים שהוא כלכלן, פיזיקאי, מהנדס, מה שלא יהיה, זה עושה אפקט אחר - בחלקו מוצדק.
 

כך או כך, זה מה יש ומכיוון שהייתי שמח להשפיע על הציבור אז יש לזה משמעות.
 

מיכאל בן-ארי סיפר באיזה פודקאסט שהוא התחיל להקפיד על ההצמדה של "דוקטור" לשם שלו כשהבין שזה משתיק את הטיפשים ונותן לו כוח לפעול.

הערך של האקדמיה מאוד ירד עם הקמת מנוע החיפוש גוגל, היא במשבר רציני בעקבות הAI.
 

זה נכון שאני אקשיב יותר לכלכלנים בענייני כלכלה ולפיזיקאים בענייני פיזיקה כי עדיף לשמוע ממישהו שעבר בהצלחה מבחנים בתחום אבל השאלה אם עדיף להשקיע בתואר או ברישיון משאית או מנוף, כאשר המטרה היא להתפרנס התשובה היום ברורה.

קמפיין שירסק את הסיפור של דת התארים.

אפשר דו חוגי

מדעי הדשא - פיתוח וניטור טפטפות

זה דווקא לאנשים ש(שונאים את עצמם)מוכנים לעבוד מאוד קשה ובלי סוף

זאת דווקא אחת הבגרויות היותר הגיוניות ומעשיות שיש

אם עברת על פירוט ההשכלה של ראש המל"ל החדש, בודאי ראית שהתארים שלו אינם מהסוג של מדעי הדשא ושלל תארים אחרים שאנשים עושים רק לטובת התעודה על הקיר והשתלבות במשרות ציבוריות שיש בהם תנאי סף לתואר ראשון.  

לא מסכים שהשגת תואר, כל תואר, היא קנה מידה ליוקרה וכישורים   

בתואר אני לא מבין מספיק,
אבל כל השאר נשמע דברים ממש טובים.

הכי טעים והכי בריא, לא מטוגן ללא שומן

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?

באמת? 

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.

ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.

ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני

תות?

אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא

60 לשעה

80 לשעה

לא כולל הפסקות אוכל