מיתאר כללי, בערך. לא מדויק בעליל. אבל הכי חשוב, עם צוואר, שיגלה לי את ההסתכלות של הפנים, כלפי.

עיינים.

אף.

פה.

השלמת המיתאר למראה ריאלי, אמיתי, שיער.

גבות.

הצללות (בין לבין, יותר נכון)

בדיוק באתי לכתוב את זה

|נאנח|

|מתלבט|

|מתחבט|

 

 

 

השאלה מה הוא הסוף. כלומר- מת הוא יבוא?

...

אני בדרך כלל לא מתחילה לצייר ראש.. אני מתחילה קודם מהעיניים ומסיימת אותם...

אחר כך גבות עם צללות עם הכל..

אחר כך אף אחר כך פה ראש וצוואר ואז שיער- החלק שאני שונאת..

ואני בעז"ה מעלה עוד מעט ציור.... לא הכי יפה אבל לבינתיים..

הפורום הזה עושה לי חשק..

מסביב- שיער, אוזניים, לסת, צוואר.
מיד העיניים במקומן, ולפיהן אני ממקמת את שאר איברי הפנים (איפה בדיוק מתחיל האף ביחס אליהן? וביחס אליו ואל העיניים איפה מתחיל הפה? וכן הלאה)
אחרי הראש- צוואר וכתפיים ומטה.

זה כזה מצחיק...

אני לעולם לא אשאיר מיתאר עיניים בלי "למלות" אותם...

(אף גם לא, פה- תמיד, אוזניים- תמיד. )

אני לא מסוגלת להיסתכל על הציור שניה אחת, כשהעיניים רק "ממוסגרות"...

פשוט לא פירטתי.

נכון,  מתאר ראש, ואז העיניים. זה גם האיבר החביב עלי ביותר לציור. אבל לא 100% אלא הרוב. ובסוף, בפינישים אני אתעמק הכי שיש בהן ואסיים

בסיעתא דשמיא!!!

 

 

ואז אתה גם יודע מההתחלה את כיוון הפרופיל / פרצוף / דמות... =C

לפי גודל הפרצוף אני יכולה להתאים את גודל העניים וככה ממשיכים אל האף ואז הפה והאוזניים

איכשהו, הצורה של הראש אף פעם לא יוצאת לי טוב.. אז עדיף לצייר קודם את התווי פנים ורק אח"כ למסגר אותם ולהוסיף שיער, צוואר ואוזניים

ואהבתי שרק הפרחים עם צבע והשאר שחור לבן!