בני השלישי בכיתה א'
הוא מעצבן את כולם
את אחיו הגדולים
את אחיו הקטנים
את המורים
ואותנו ההורים.
חכם חמוד אבל מתחכם מציק עושה את עצמו טיפש שואל שאלות מפגרות בכוונה - ברור שבשביל תשומת לב.
אז הוא מקבל כמובן תשומת לב חיובית - אבל מטבע הדברים הרבה יותר צומי שלילי. ברמות של כל רבע שעה בערך
זה מוציא אותנו משליטה ו... מעצבן!!
מה עושים?
ואל תגידו לקרוא את "איך לדבר כך שהילדים יקשיבו.." כי קראנו. ניתן להזכיר עצות מעשיות משם כי זה היה לפני שנה
תודה!
להפסיק מיד להתעצבן עליו. רחמנות על הילד. "מעצבן את כולם" - זה כנראה אומר "כולם מתעצבנים עליו", וזה נורא ואיום! ילד בכיתה א'. מיד לשנות פאזה..
לאהוב אותו, לחבק אותו, לקחת אותו קצת לטייל לבד, לשוחח תוך-כדי, לדבר על האחים, להבחין מתוך זה אם הוא לחוץ קצת ממקומו כ"מימרח" בתוך הסנדביץ'...
ואחרי כמה זמן, אפשר גם להסביר, בנחת, כמה כללים להתנהלות עם אחים. להסביר לו למה זה טוב. לשבח כשמיישם. שיתרגל.
ו..אפשר גם לבדוק אם הוא לא קצת "היפר"...
מה "כן".. זה יסוד הענין. "כביש עוקף"..
הדברים מן הסתם אינם מתחילים מה"סימפטומים" שלהם...
מה "כן", זה לשבת/ללכת איתו מידי פעם לבד, לשוחח, להתענין, לראות מה יש לו לומר.
אחר כך, העניינים ה"ספציפיים". לדוגמה: מתעצל לסדר ולנקות. יש כאלה. אתה לוקח אותו רגע הצידה ואומר בחיוך: קשה לך כ"כ הרבה? בסדר. אז נחליט על משהו אחד שאתה מסדר, עד שתתרגל ויהיה לך יותר קל. אבל את המשהו הזה - אתה עושה מצוין. מה אתה בוחר? עוד 5 דקות אני בא לראות כמה יפה עשית. אח"כ כמובן יישר כח וכו'.
"צורח בהגזמה". להגיד בשלוה: קשה לנו לשמוע כך. אם תסביר בשקט מה אתה רוצה - אני אשמח לשמוע מה מפריע לך. ותמתין. בלי התפעלות. אם הילדים מתרגזים, להגיד להם בשקט: תעזבו אותו. כשיירגע נשמע מה מפריע לו.
ומידי פעם תתענין אם הוא כבר רוצה להסביר בשקט; ואז באמת תנסה לעזור לו, ללכת לקראתו.
שואל שאלה טפשית - תחייך אליו בלבביות, ותמשיך הלאה. עד שבסוף ישאל: למה אתה לא עונה לי? תגיד בשלוה: כי אתה יודע לבד את התשובה. "לא נכון".. "כן, נכון.. אתה חכם ויודע לבד".
אח"כ אתה יכול לשאול אותו: "למה אתה שואל שאלות שאתה יודע את התשובה עליהן לבד"?.. מענין מה יגיד. יש הפתעות כשמתחילים לדבר... ולכל היותר, תתן לו אופציה: כי אתה רוצה שנדבר?.. אם יגיד שכן, אז תציע לו לדבר איתו על דברים אחרים. אולי סיפור, אולי מה היה בכיתה. אולי מה רוצה לעשות כשיהיה גדול...
ובכן, במקום "לחתוך" - לקשור....
הצלחה רבה.
כתגובה לשאלות הללו. אם תתעלמו כאילו לא אמר כלום אולי הוא יפסיק
נשמע ממש כמוהו, ילד נבון ויודע להיות חמוד, אבל ממש אוהב לעצבן... (וכבר בן10 לפעמים מתנהג כמו הכי קטן בבית)
למזלי בבי"ס הוא מתנהג יפה יחסית - לא מפריע, אבל גם מזלזל ולא משתף פעולה. המורים שלו ב"ה עלו על
הגרעין הטוב שבו ומנסים לרומם אותו למעלה.
יש לי הרגשה שכל ההתנהגות הזאת באה אצל בני לפחות, לכסות על כל מיני פחדים וחששות ובריחה ממאמץ.
למשל בבי"ס- הוא התחיל לזלזל ולאמר שכלום לא מעניין אותו כשהתחיל להיות לו קשה ואתגרי בלימודים. אז יותר קל לעשות מעצמך טיפש ומתחכם ולא להתאמץ.
בבית, זה נראה שממש כיף להציק לכולם ולהיות "הרע", יש בזה מעמד מיוחד, זה יותר קל מלקחת אחריות ולהיות הבוגר והנחמד (במיוחד שאחותו ממלאת את התפקיד הזה מצויין, למה להתאמץ להיות טוב כמוה או טוב ממנה אם אפשר לתפוס את העמדה ההפוכה ולהיות מיוחד, לקבל הרבה צומי שלילי.)
למזלנו שוב, אנחנו לא מאמינים להעמדת הפנים שלו, אנחנו יודעים כמה הוא מקסים מבפנים. למרות שהרבה פעמים הוא מנסה לשכנע אותנו בהיפך.
ומה בתכלס? אף אחד לא קדוש. ילד יכול לפעמים ממש לעלות על העצבים. אבל משתדלים להיות רגועים כמה שיותר, חשיבה חיובית- כבר עוזרת.
אם מסדרים למשל , אפשר לתת לו משימה מיוחדת שתאתגר אותו ותהפוך אותו למיוחד. כשהוא בהתקפת הצקות לאחים
אפשר לקחת אותו הצידה להציע לו משהו לעשות שישיח את דעתו. וכמובן פידבק חיובי כשהוא עושה מעשים טובים.
לכל הורה יש רעיונות משלו אני מאמינה, חשיבה חיובית ואופטימית תוציא מאיתנו את הדברים הנכונים והמתאימים לילד שלנו.
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
🌸 מאמא דיל – דילים שאמא באמת צריכה! 🌸
כאמא ל5 ילדים בגילאים מגוונים, אני יודעת כמה אנחנו מחפשות לחסוך – בלי להתפשר על מה שחשוב באמת לילדים ולבית.
בדיוק בשביל זה פתחתי את מועדון מאמא דיל 💕
ערוץ שבו אני משתפת כל יום דילים שווים – כאלה שאני גם קונה בעצמי 👶🛍️
✔️ מוצרים שימושיים לבית ולילדים
✔️ מחירים משתלמים באמת
✔️ חוסך זמן וכאב ראש
✔️ רק דברים שעושים חיים קלים יותר
📩 לא בטלגרם? אין בעיה!
אפשר להירשם ולקבל סיכום דילים מרוכז למייל (כפעם בשבוע):
מאמא אחת לשנייה – בואי לחסוך חכם 💕
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
