שתזכו לגדלה בנחת,בריאות ושמחה..

שפע של חלב..

אשמח לקרוא את סיפור הלידה..ארוך כמה שיהיה.

גידול קל... ושתישן טוב בלילה

כקודמותי- מחכה לסיפור...

אני אתחיל ונראה כמה הבובה תרשה לי להמשיך...

אחרי איזה שני לילות שהיו לי צירים סדירים והפסיקו על הבוקר,

כבר הפסקתי לנסות לזרז והחלטתי שהכל בידי שמיים וכל עוד אני יכולה-

אני פשוט אעסיק את עצמי בדרכים אחרות ואחכה.

ואז במוצא"ש התחילו צירים חזקים יותר כל איזה 10 דק'. נתתי לבעלי להמשיך לישון וקראתי ספר

(ששמרתי במיוחד) בין הצירים. בבוקר, עם העיניים הנפוחות שלי, בעלי הבין שהוא נשאר בבית.

אני כבר פחדתי שהצירים יעלמו שוב, אז אחרי מקלחת ושתי מכונות כביסה החלטנו ללכת ברגל לבית קפה

(משו כמו ק"מ).

הגענו והזמנו ובינתיים הצירים כבר מגיעים כל 5 דק' אנשים הסתכלו עלינו בצורה משונה...) ואנחנו נכנסנו

להתקף צחוק (מרוב לחץ...)

 התקשרנו לאבא ואמא שיבואו לקחת אותנו, עברנו בבית לקחת את התיק (בלי דברים לתינוקת, כי לא באמת האמנתי שאני אלד...) ונסענו.

הגענו לביה"ח-פתיחה 3 מחיקה 90.

הרופא שמח ושלח אותי לטייל שעה (שחקנו פינוקיו- לא מומלץ, נפלתי ). חזרתי ואין שינוי. ככה במשך 3 שעות (רק שמרוב הבדיקות התחיל דימום..)

ואז החליטו לאשפז אותי (במחלקת נשים, שהיא נורא מדכאת).

למחרת בבוקר(שני)- אין שינוי, ז"א שאני בשלב לטנטי של לידה כמעט 24 שעות. במחלקה לא עשו לי כלום,

השאירו אותי לחכות שיתפתח, עד שאמא ובעלי דרשו מוניטור והודיעו להם שאמנם לידה ראשונה אבל 36 שעות צירים סדירים זה מספיק לחכות.

אז העלו אותי לחדר לידה, בלי שמשו ממש השתנה ואז רופא עשה לי בערך סטריפינג (לא כיף בכלל )

ופקע את המים.

נשפכו איזה 3 ליטרים (אולי) של מים מקוניאליים (ירוקים וסמיכים נורא), ואז נתנו לי פיטוצין.

 על תיאור כאבי הצירים שהתפתחו תוך דקות אני אוותר- אבל לטובת הבנות שרוצות אפידורל- תלחצו על המיילדת ותודיעו לה שכבר מספיק כואב לכן, גם אם יש לכן כוח סבל ואתן לא בוכות...

ב"ה (וששוב תודה לאמי ובעלי) קבלתי אפידורל די מהר (זריקה ראשונה לא במקום הנכון, אבל זריקה שנייה כן)

ואז התחלתי להנות אפילו. ואשרי מי שהמציא את האפידורל, ברכתי אותו כל הלידה..

 לא אלאה אתכן-שעות ארוכות של צירים, פיטוצין, אפידורל ובדיקות (נכנסתי לחדר לידה באחת בצהריים, הלידה עצמה החלה קצת לפני תשע בערב(אבל הייתי מאופסת, והיה די נחמד, אכלתי אפילו קוביית שוקולד כי הייתה לי נפילת סוכר בלידה מיומיים של צום..). הראש שלה היה גדול מאוד, ולי, מסתבר היה חלק מאוד לא גמיש בפתח שם (למרות כל העיסויים) אז דחפתי ודחפתי בכל ציר במשך מעל שעתיים- והיא לא יצאה, וכל פעם מעודדים אותי שעוד כמה דק' זה נגמר, אז כבר הפסקתי להאמין וניסיתי להשלים עם זה שאני אשאר לנצח בהריון

בין לבין נתנו לי לנוח ואבא שלי נכנס, ברך אותי בברכת כהנים, והיה מאוד מרגש.

מרוב מאמץ הגוף שלי נחלש כ"כ שתפס אותי איזה חיידק בזמן הלידה, עלה לי החום ורעדתי בחוזקה בכל הגוף (ודחיפות תוך כדי, לא מציאה גדולה).

בגלל כל מיני נסיבות היו לי שתי מיילדות במהלך כל הלידה ( מלבד האפידורל-מיילדת אחרת) והן היו מדהימות. בערך בתשע הגיעה מיילדת שלישית במיוחד מהבית שרצתה ליילד אותי אישית בגלל קשר משפחתי ( לא מכירה אותה, אבל הרווחתי מזה ממש) אז הגענו לשלוש. וטיפה לפני שהילדה יצאה סופסוף החליפו משמרות והגיעה מיילדת רביעית שהיא חברה שלנו.  כשיש מים מקוניאליים מביאים רופא ילדים ללידה, וגם המיילדת המשפחתית השיגה לי את הרופא הכי טוב שיתפור אותי. עוקבים בינתיים- כשהאפרוחית שלי הגיחה לעולם היו שם 4 מיילדות, שני רופאים, אמא שלי, אבא שלה ואני- יחד איתה מניין!

המיילדת הותיקה החליטה לנסות הכל כדי לוותר על החתך הענק שהיו אמורים לעשות לי כדי להוציא את הראש שנתקע,

וב"ה שהיא הצליחה, אחרי המון דחיפות, הפסקות, מנוחה ועיסויים- סופסוף היא יצאה!

ואני לא האמנתי עד שבעלי,שכבר שמע את המיילדת וראה את הפיצית מורמת אל על, לחש לי באוזן- " רוצה להחזיק את הבת שלך?" (לא שמישהו התכוון לתת לי אותה לפני בדיקת רופא והוצאת השילייה),

אבל נגעתי בה, לפני שחתכו את החבל, ובכיתי כמו תינוקת.

את ההרגשה באותו רגע אי אפשר לתאר, אבל ניסיתי להודות לה' על המתנה הבלתי נתפסת הזאת (אני עד היום מנסה..)

ולהאמין שזה באמת קרה..

ב"ה הרופא בדק אותה ונתן לה 9,9 באפגר (ואצל הרופא הזה זה כמו 9,10) ומשם הכל כבר לא משנה...

תודה רבה למי שהחזיקה מעמד עד כאן, אכן נחמד לפרוק, ותודה לכולן על סיפורי הלידה שלהן, למדתי מהם המון.

נשמעת לידה ממש לא פשוטה, ב"ה שנגמרה כ"כ טוב! מרגש ומשמח לשמוע!

את כותבת ממש חמוד!

המון נחת מהנסיכה!

ממש עושה חשק ללדת...

איזה סיפור..

שמחתי שלפחות בסוף לא עשו לך תפרים כי זה לא נעים בכלל

מזל טוב!!

היו תפרים, אבל דרגה 1 בגלל קרע לא גדגול יחסית,ועם הכאבים האלה

אני לא מנסה לדמיין מה היה קורה אם היו חותכים לכל האורך...

נשמע ארוך וקשה. ואת עמדת בזה בגבורה,שלב לטנטי ארוווך.. 2 אפידורל וצירי לחץ.. כבר חשבתי שזה ייגמר בוואקום. ב"ה שהיו לך שליחים טובים!

שמחה שכתבת ומקווה שזה חלק מעיבוד חווית הלידה.

לידה מקסימה ממש, למרות שנשמעת קשה...

כן ירבו ויהיו קלות יותר!

סטריפינג גם פיטוצין גם 2 זריקות ופלוס הכאבים הרצופים של 36 של צירים! ואהו כמה אפשר??

כל הכבוד!! באמת מגיע לך אות כבוד על הגבורה הרבה שעברת!!

מאחלת לך שמכאן ולהבא לא תסבלי ויהיה לך ממנה רק בריאות (וגם לך) אושר ועושר

ותגדלי אותה בנחת ושלווה!!!

והתרגשתי איתך!

מזל טוב והמון נחת!

העומס של מעייני הישועה לא מדבר אליי בכלל.

ולא ילדתי בביות מלא
הייתי במחלקת האשפוז החדשה, נהניתי מכל רגע. ביקשתי להישאר עוד לילה...

השאלה גם מה זה בשבילך פינוק?
אצלי זה האוכל בשפע שמוגש נקי וטעים 

חדר נקי ומפנק
אחלה תינוקיה, אחיות זורמות ממש.
מה עוד הייתי צריכה?
 

נראה לי בגלל החוויות של אמא שלי משם לפני 30 שנה 😅

ואולי גם כי יש שמועה שאומרת שהם פחוצ מקצועיים אם חס וחלילה משהו מסתבך

הייתה לי חוויה שחורה שם ...

חוסר מקצועיות החל מהקבלה שהרופאה אמרה לי למה העלית כל כך הרבה במשקל ,יכולת לגרום סכרת לתינוק...(ביום שבאתי ללדת..כאילו מה המשפט הזה שייך?)

להמשיך בכך שנתנו לי זירוז ללא אפשרות לאפידורל ,סבלתי 16 וחצי שעות עם צירים לידה ,ירדתי על ארבע בבכי התחננתי ואמרו לי אין מקום בחדר בכזו נונשלנטיות מחרידה...בלי להסביר מה הזירוז עושה ולמה לצפות והאם יש אפשרות אחרת ...סך הכל הגעתי עם ירידת מים, היו צריכים להכניס למחלקה בסיכון ולהמתין יומיים שתתפתח לידה וגם לא הציעו את זה...

אחר כך המיילדת חתכה אותי בצורה לא מקצועית וגרמה לי לדימום יתר וכתוצאה מכך ההמוגלובין ירד ל6 וקיבלתי מנת דם..

אחר כך באשפוז כשחמותי באה לישון איתי, הייתה שם מאבטחת שנכנסה לחדר והכריזה שהמלווים ילכו הביתה ושהיא עושה סיבוב ושהיא חוזרת שהיא לא תהיה כאן. חוצפנית ברמות התחלתי לצעוק עליה ולהגיד לה שזה לא חוקי בכלל ושתצא מהחדר שלי. אחר כך אמא שלי פגשה בה בשחרור והטיחה בה והיא עשתה את עצמה לא מבינה על מה מדובר. הייתה שם גם רופאה שהתחילה לצחוק עליי שאני מסטולה מהאפידורל כי אני אומרת שילדתי בשלישי והיא טוענת ברביעי..

בקיצור....

לא ממליצה....

ואת כל הפרטים האלה אני זוכרת היטב למרות שעברו 11 שנים לצערי.

ילדתי שם 4 פעמים

לידה אחרונה תאומים

מאוד מקצועיים . הסבירו הכל בנחת ונתנו אפשרויות בחירה להחלטתי.

צוות מדהים, מקצועי ומסור. בדגש על מקצועי.

יש לך שם גם פגיה לכל מקרה.

מה גם שהמחלקות שם חדשות, יש אפשרות לבקש בחדרים הפרטיים ,מקסים שם. מרגיש בבית. כל הזמן עוקבים אחרייך ואחרי התינוק . קיבלנו שי ממועדון היולדות שם גם. בגדול הם ממד זורמים עם מה שאת רוצה. לגבי כשרות יש אפשרות כמובן לכשרות מהודרת, לנו הספיקה כשרות רגילה, לא ניסינו את המהדרין.

יש שם גם את העמותה הזו שכחתי את שמה שעוברת ומציעה קפה תה עוגה... הבנתי שיש גם עמותה שמביאה אוכל לשומרי כשרות למלווים . כל פעם שביקשתי אוכל גם עבור בעלי הביאו לנו. יש בחדר הפרטי ספה נפתחת למיטה למלווה מקלחת ושירותים בחדר פרטי ללא יולדות נוספות. לגבי הדלתות אני לא זוכרת כי אני לא יצאתי לטייל ונשארתי בחדר.

התחלתי זירוז ביום שלישי ,התאשפזתי במחלקה בסיכון ואחרי פחות מיממה ירדתי לחדר לידה . אחרי הלידה העבירו למחלקה ב' החדשה שם היינו עד יום ראשון . אני יודעת שנותנים 2 לילות אבל יכול להיות בגלל התאומים רצו לראות שהכל בסדר ושאני בסדר כי היה לי חום אחרי הלידה ,לא יודעת למה אבל משמיים יצא ככה ,אז לא יודעת אם זה לכולם כי בשאר הלידות הייתי לפעמים יומיים ולפעמים 3-4 ימים . בכל מקרה אחרי השחרור הלכנו למלונית שיבא בייבי בתל השומר ממליצה חוויה נהדרת ונותן המון כח לפני החזרה הביתה במיוחד כשיש עוד ילדים .... המון מזל טוב ובהצלחה !

ילדתי שם פעמיים.

הם בהחלט מקצועיים.

לגבי החוויה האישית..

לידה ראשונה חוויה מזעזעת. אפס יחס.

השאירו אותי בחדר עם כאבים, יושבת על המיטה בלי לזוז כי ככה ביקשו, צועקת ואף אחד לא בא.

כשסוף סוף הגיעה המרשימה לא בדקו פתיחה - כשהסתובבתי המיילדת הייתה בהלם. התינוק היה בספינות פלוס 2.

בלידה האחרת שהייתי שם, בגלל המלחמה, לא כי רציתי.

בחסד ה' הובלתי את הלידה כמו שרציתי.

היה נראה שהמיילדת לא ככ שולטת בליילד לידה פעילה אבל לומר לזכותה היא ממש השתדלה וזרמה איתי!

הייתה חוויה מתקנת 💖

לכן צריכים לבוא בטוחים בעצמנו ולכוון את המיילדת.

לגבי האוכל- בשתי הפעמים קיבלתי חמגשית (כי ביקשתי מהדרין) והמלווה לא יכול היה לקבל. רק אם נשאר משהו ולרוב אמרו שאין גם בשביל המלווה. הייתי צריכה לחלוק את המנה שלי עם המלווה (כי רציתי כמובן).

לגבי שבת- אין שם אווירת שבת בכלל..

ילדתי גם בשיבא וב"ה היה מדהים. המיילדת, יש שם חדר אוכל, מלא שומרות תו"מ, מהדרין, יותר אווירת שבת.

תמיד תשמעי סיפורים לכאן ולכאן.

המון הצלחה ובידיים מלאות!! 💓

יודעצ שבסוף זו חוויה אישית.

יש שם עמותה בשם ''חסדי יואל'' שמפעילה שם בשבתות מערך אוכל מהדרין מטורף. בחינם. יש אפשרות לאכול בחדר האוכל שלהם ויש אפשרות לקחת מחדר האוכל ויש אפשרות לקבל לחדר. אוכל טעים ובשפע..

הייתי פעמיים אחרי לידה בשבת בלינסון וקבלנו מהם אוכל גם לבעלי. טעים ובכמויות.

יש להם גם אפשרות לינה למלווים (לא היה בזמני חדרים פרטיים עם מלווה).

האוכל מהדרין של ביה''ח עצמו הוא אכן בחמגשיות (אבל טעים).

בשבת חסדי יואל לגמרי ממלאים את הפונקציה.

(לגבי שאר הדברים ששאלת- מבחינת החוויות שלי שם הם מקצועיים מאוד ולא דחפו להתערבויות לא נצרכות והיו קשובים אלי מאוד. ויש לי לידות ארוכותתתתת.. עברתי כמה וכמה מיילדות בלידה.. ועדיין היו סבלניים וקשובים אלי מאוד. גם באשפוז הרגשתי שיש מענה לבקשות שלי. עזרו בכל מיני פרוצדורות רפואיות שלא בהכרח היו צריכים לדאוג להם. למשל פתיחה של לשון קשורה.. ממליצה מאוד)

מעתיקה לך מהאתר את המידע על חסדי יואל:

לינה למלווי חולים בשבתות וחגים

יש לתאם עם האחראי מטעם ''חסדי יואל'', לינה בקרוואן בשטח בית החולים. כ"כ אפשר לפנות לרב בית החולים או למפקח השבת לדירות אירוח של בית החולים הנמצאות בסמיכות מקום.

לינה למלווי חולים גם בכל ימות השבוע

יש לתאם עם האחראי מטעם ארגון החסד "עזרה לתקווה", קבלת חדר בהכנסת אורחים ברח' קפלן, בטלפון: 03-9691717.

ארגון חסד למתן ארוחות

בבית החולים פועל ארגון ''חסדי יואל''. האוכל כשר למהדרין, בהכשר הבד"ץ, חדר האוכל ממוקם בקומה 1- , בנוסף ניתן לקבל ארוחות שבת בהזמנה מערב שבת בטלפון 1800-30-30-44.

אבל קשה לי לשנות מבלינסון

ושמעתי שיש שם מנתח פצצה

איכילוב לוקח בפער את כולם

לגבי הכשרות לא יודעת לענות לך

שבת שלמה הייתי עם בעלי היה תענוג

לא מנסיון אבל שמעתי המון טוב על בלינסון

 7 לידות ב"ה

מרוצה מאוד לפני ואחרי הלידה.גם במחלקה הריון בסיכון מדהימות.

בלידה האחרונה שהייתה בקיסרי היה לי סיבוך וזו הייתה מחלקה חדשה מאוד

עם כמה נשות צוות חדשות

הרגשתי דווקא מהמבוגרות זלזול

הייתי לבד הרבה שעות בגלל סיבה מסוימת וממש ישבתי ובכיתי מכאבים

והיו רגעים שלא התייחסו וזלזלו ממש ואני אישה עם סופר כוח סבל וזה ממש התיש אותי כל הסיפור הזה.

אם תרצי אכתוב לך בפרטי את המחלקה ותבקשי לא ללכת לשם

הלידות קודמות החוויה הייתה טובה בפער!!!! עם מלא אמפתיה והכלה למגוון מצבים.

מוסיפה- שהחדרים לבד זה חלום!!!! אני יולדת רק בקיסרי שמבחינתי זו הייתה מתנה להיות לבד בחדר למרות שגם עם עוד אחת בחדרים החדשים זה לא נורא בכלל.

לכתחילה את יכולה לבקש חדר לבד ייתנו לך ברצון.. אלא אם יש עומס מטורף

אז חיכיתי בחדר כמה שעות עם עוד מישהי ואז העבירו אותי

האוכל נחמד.

שבת יש דתיים אבל זה לא בית חולים דתי וגם לא ילדתי בדתי אף פעם

אז לא יודעת איך האווירה

אני באה לשם בגלל המקצועיות ואני גם בהריונות בסיכון גבוה

כך שאין לי ברירה והסיכון גבוה שם מדהימים!!!! אין דברים כאלה

אם ההסתרה גובה כ"כ הרבה השקעה, אולי אפשר לוותר על זה?

לפחות לסביבה הקרובה תספרי ותרגישי בנוח

המון מזל טוב

אפשר לא לספר

אבל לא להתאמץ להסתיר.

בצורה בולטת מאודדד

מוכר ככ!!

האמת כן השתדלתי ללבוש רחב עד שבוע 14 כזה..

שיהיה קצת סודי לבינתיים..

אולי סריגים?

או סרפנים?

בע"ה שיהיה לך בבריאות ובקלות!! וילד בריא בע"ה 

(ואולי עוד מעט יהיה שוב מלחמה ולא תתראי עם הרבה אנשים🫣) 

גרה רחוק ממרכזי קניות, ואני מותשת וחלשה עם נפילות לחץ דם,

הלואי שיחזרו משלוחים סדירים משיין!

רק תדעי שלפעמים יוצאת כזאת בטן

קטנה וחמודה

ונראית הריונית

כשזה לא הריון....

אז אפשר להכחיש ולהגיד וואי השמנתי וכזה

לא הזוי

שמעתי שיש אחות בתינוקיה ערביה

אני ממש נהנתי.

אין לי מושג לגבי אחות ערביה, אבל בכל התינוקיות של בתי החולים בארץ יש אחיות ערביות.

אולי במקרה יש איזו מחלקה או שתיים בלי, אבל בכל בתי החולים יש

אני בכל מקרה לא שמתי בתינוקיה בלי קשר לאיזה אחיות היו שם 

ואיל האוכל שם?

צוות תינוקיה מושלם, יכול להיות שהייתה ערבייה לא זוכרת אבל הייתי שנה אחרי בבית החלמה אחר ובלי השוואה בכלל. הדסה בייבי מקצועיות ונחמדות, אוהבות את התינוקות ממש!

מבחינת אוכל יש שפע ו2 ארוחות בשריות ביום שבשבילי זה היה פלוס. לא יודעת אם ברמת מסעדה אבל טועם סבבה ומגוון.

גם שירות חדרים טוב היה לנו איזה תקלה מיד באו לתקן והציעו לנו להחליף חדר.

בתינוקיה יש מטפלות רוסיות ואחת ערביה. (רובן בכלל לא אחיות רק מטפלות. ואחיות ערביות יש בכל בי"ח ומחלקת תינוקות בארץ....)

רוב הזמן התינוק היה איתי כי בשניה שהתחיל  לבכות קראו לי, גאם אם זה היה 2 דקות אחרי שהבאתי אותו וסה"כ רציתי ללכת לאכול....

אז החלטתי להשאיר אותו אצלי גם בלילה והבאתי אותו רק כשהלכתי לאכול, תמיד היה לי טלפון מהם להגיע....

יש 2 ארוחות בשריות ביום. אותי זה אכזב כי אוהבת יותר חלבי והיה לי כבד מדי בשרי גם בערב.

אני פחות נהניתי מהאוכל

גם היה לי לא נעים הרישום שעושים לכל יולדת שהגיעה ומסתכלים לה בצלחת כמה שניצלים לקחה......

אבל יש שם שקט מושלם, חדר נקי ונעים.

הייתי אח"כ בביכורים ונהניתי כפליים

דרך קופח נראה לי שיש הרבה המתנה (אבל שווה לנסות לבדוק). זה אמור להיות זול משמעותית, אבל לא יודעת אם את יכולה לבחור את המטפלת. זה נקודה שכדאי לבדוק.

בפרטי בעיקר דרך המלצות.. תנסי לכתוב אזור וסגנון/מה חשוב לך ואולי יהיו כאן המלצות בשבילך 

די מתייאשת מלמצוא.

אולי אאזור אומץ מתישהו

תודה

לקופת חולים יש רשימה של מטפלים שעובדים איתם בהסדר וזה זול משמעותית.

גם ככה וגם בפרטי צריך להתקשר, לנסות להבין אם מתאים, ולפעמים אפילו מגיעים לטיפול ומבינים שזה לא זה..

אבל כשמוצאים את המטפלת המתאימה זה פיס!! מתנה ככ משתלמת לעצמך

מקושרת לכל מיני קבוצות ממקומות שונים

אם את רוצה יכולה לשלוח לי בפרטי מה את מחפשת ואנסה לעזור בתיאום

פעם אחת לקחתי המלצה ממישהי,

פעם אחרת לקחתי דרך הקופה ובחרתי לפי תמונה בחיפוש בגוגל, היא היתה נראית לי אמפתית.

אם את ברשתות - מישהי שאהבת את התכנים שלה.

וכל אחת כותבת בקצרה את התחום שהיא מתמחה בו, תראי מה מדבר אליך.

לקחת ויטמינים ,b12,ויטמין c,d,

לפעמים החוסר שלהם גורם לנשירה וכאלה

אפשר גם למרוח מסיכה פעמיים בשבוע, להשתמש בשמפו ומרכך איכותיים שמשקמים ...

יש גם אמפולות מיוחדות שעושים אצל ספרית שמחייה את השיער..תבדקי

ואני לא מבינה כלום במסכות וכאלה

יש משו שאת ממליצה? 

אבל זה הפיתרון המרכזי בעיני

החלקה

גם אני עושכ כושר ומורידה כיסוי אבל יש לי החלקה...

וחוץ מזה להשקיע במסכה טובה גם עוזר

כלי ועפה בעברו לפחות

וגם נוח לי לפעמים שאני יכולה לעשות קוקס עם קצת נפח מתחת למטפחת ועם שיער חלק ממש בטח אי אפשר

שבעיני נתנה תמורה טובה למחיר

אם יש חכמות ממני עם המלצה טובה גם אני אשמח

יחסית קצר.

יותר קל לתחזק, ולא צריך למעוך ולעצב אותו עם מלא קליפסים. וכשמורידים את הכיסוי הוא נראה יותר קליל וכיפי

שגרת טיפוח טובה לשיער.

שלי חלק אז אין לי מושג במה טוב ואיזה חברות או חומרים,

אבל הבנתי שזה ממש משפיע מהבחינה הזו. שיהיה מלא לחות ונעים ואז גם עם ברק..

כשאני מורידה בבית אני מיד עושה קוקו נמוך. לא אוהבת את השיעור אסוף גבוה, זה חושף את כל המפרצים. 

אני גם מנסה לשים קרם שיער ששמתי לפני החתונה, אבל ברור שלא באותה תדירות.

גם אחרי החתונה כדי לטפח את השיער. כשאני יודעת שאני לא מתכננת לצאת מהבית באותו היום, יכול להיות שאני אפילו אשקיע לסדר אותו עם קרם וקליפס, מיד נותן תחושה טובה.

וגם תרמתי את השיער גם אחרי החתונה, הרבה יותר נוח כשהוא קצר יחסית.

אפשר להכין עיסה כזו (יש כל מיני פטנטים והסברים בגוגל),

אני מידי פעם קוראת ובגדול מכינה לבד

החינה מחזקת את השיער, מבריאה אותו ומאפשרת להינות מצבע שיער יפה וטבעי לחלוטין, ללא כימיקלים, לאורך זמן יחסי.

(החינה משפיעה טוב בכלל, מייחסים לה כל מיני סגולות)

אפשר להכין עיסה כזו (יש כל מיני פטנטים והסברים בגוגל),

אני מידי פעם קוראת ובגדול מכינה לבד

[צריך בשביל זה בגדים שאפשר ללכלך/ מגבת גדולה, כובע רחצה, מטפחת משומשת או כובע ים ישן] לתהליך עצמו צריך פניוּת ויום חופשי כי התהליך לוקח זמן]

החינה מחזקת את השיער, מבריאה אותו ומאפשרת להינות מצבע שיער יפה וטבעי לחלוטין, ללא כימיקלים, לאורך זמן יחסי.

(החינה משפיעה טוב בכלל, מייחסים לה כל מיני סגולות)

אלא אם כן, יש לך דרך לעשות בלי ריח.

רוזמרין - לוונדר נוכח מאד

רוזמרין אישית יותר נעים. 

זה ישמור לך על הצורה של השיער יפה

את יכולה לשים עליו גם קרם לחות לפני וזה ישדרג

כשנמצאים הרבה שעות עם כיסוי ומתחת גולגול שמערבב את השיער, זה באמת נראה פחות טוב פזור כי השיער תופס את הצורה

אצלנו כשהיה אותו דבר נשברה לו עצם בכף רגל.

ממש כאב לו והוא לא הצליח לדרוך.

לדעתי לא כדאי לדחות.

שירגיש טוב!וחיבוק

אז דווקא מעולה שתישנו ותצברו כוח ותטפלו בבוקר...

זה שהוא נרדם זה סימן שזה לא כזה כואב לו..

ולהיות במיון בלילה זה גם רופאים פחות מומחים וגם טרטור וסיוט שאפשר להיות חולים רק מזה..

בהצלחה גדולה!!!

רק מניחה את זה כאן.

לפעמים ככ כואב והילד ככ בכה שנהיית אפתיות מסוימת.

ראיתי במו עיני ילד ישן עם שבר מסובך... העצם שזזה היתה ממוקמת כך שלחצה מסביב על רקמות אחרות בצורה מסוכנת שהכניסו לניתוח דחוף.

מה שלומכם הבוקר?

הוצאתי רק מפני שרצינו הריון.

אין לי מילות עידוד חוץ מזה שאולי זה היה לי הכי נוח מהבחינה שהורמונים לא שיגעו לי את הגוף. אז העדפתי מחזור ארוך .. ואפילו כתמים לפני מחזור מאשר להתמודד עם ההשפעות השליליות של ההורמונים מהאמצעי המניעה האחרים

זה מאתגר, גם אני ככה

כל מחזור זרמים של דימום כמו אחרי לידה

הלוואי שהיה פתרון טוב יותר וללא הורמונים

יכולה אולי לנחם שעם הזמן, אחרי תקופה ארוכה עם ההתקן המחזור המסיבי ירד ליום אחד.

🫂

למה תחבושות ולא טמפון?

בדימום כבד טמפון הרבה יותר נוח

הייתי מסתובבת עם טמפון + תחבושת, שניהם מהסוג הכי סופג שיש.

הייתי מחליפה טמפון כל שעה-שעתיים, אבל גם אם פספסתי קצת זה לא היה כל כך נורא כי היתה גם התחבושת להגנה.

וממליצה בלי קשר, לבדוק המוגלובין. כי לי הדימום החריג הזה פגע עם הזמן במאגרי הברזל.

כמה זמן את איתו?

יכולה לשתף שזה ככה בהתחלה(הייתי עם התקן כמעט 3 שנים) אחרי 4 חודשים בערך המצב השתפר והגוף שלי חזר לעצמו. אם את בטווח הזה אז תדעי שעוד מעט הגוף שלך יתרגל להתקן ויהיה בסדר.

אני סבלתי מדימום וסתי מוגבר מאוד כמו שתיארת אבל ב''ה זה השתפר, ואחרי שהגוף מתרגל זה לפי דעתי אמצע מניעה מעולה!!