אם את/ה מחובר/ת לחסידות, מה זה אומר בפועל?
אני שואלת כי אני מגדירה ת'צמי מחוברת לזה... ואני תוהה לעצמי אם יש גם בנים שהם כאלה?
כאילו אני משתדלת לקשר כל דבר שאני עושה לקב"ה, משתדלת לדבר איתו כל היום.. זה ממש עוזר לחיות בצורה כזאת, זה מין שמחה כזאת שממלאת אותך כי אתה יודע שהכול מנוהל ע"י מישהו מלמעלה ובטוח שאתה תגיע למקומות טובים... בעז"ה...
עכשיו אני ליודעת אם אני צריכה לחפש מישהו שממש כמוני {יש כאלה? } או שמספיק מישהו שרק מבין את זה אבל לא מתנהג בדיוק כמוני? וגם מזה אומר מבין את זה?
תמיד מדברים על זה שעבודת ה' של נשים ושל גברים היא שונה. נשים עובדות עם רגש וגברים עם שכל... אז אולי זה העניין?
חייב להיות שבעלי בעז"ה יהיה בדיוק כמוני בקטע של חסידות? או שמספיק שרק אני כזאת ועדיין זה ישפיע על הילדים מגיל צעיר להיות מחוברים לקב"ה?
קיצור, אני קצת מבולבלת בקטע הזה ולא רוצה סתם לפסול בחורים בגלל שהם לא "חסידיים"....
מה אתם חושבים?
ובנים, אשמח שתענו מה זה אומר לכם לעבוד את ה' בדרך חסידית... אני פוחדת להבהיל אנשים שאני יגיד להם שאני מתחברת לחסידות.. זה נשמע מפחיד באמת?
בטח תביאו לי הרבה תובנות חדשות...
תודה!
{אגב, אני כותבת וקוראת פה הרבה, זה ניק חדש לפה.}

