בנים רביםאנונימי (פותח)

יש לי בן בן שנתיים וחודשיים ובן בן שנה.

הם כמו כל ילדים: משחקים ביחד, צוחקים ביחד, אוהבים, וגם רבים...

הגדול עולה על הקטן, לוקח לו משחקים כי הכל: "שלו "!, ומרביץ לו ( הקטן התחיל יפה מאד להחזיר ולמשוך בשיער של הגדול, אבל הגדול יותר גדול ומרביץ יותר חזק ולא מאפשר לקטן לשחק גם ).

אני מרגישה שהגדול צריך אולי יותר תשומת לב ולכן מתוך קנאה וחיפוש תשומת לב הוא מרביץ.

האם כדאי להתעלם ונסות למשוך את הגדול למשחקים אחרים כי אם אתן לו עונשים זה גם נחשב תשומת לב, אומנם שלילית, אבל תשומת לב בהחלט.

האם להעניש?

האם כל פעם שהוא מרביץ לתת צופר קטן לקטן ולא לו.

האם רק כשהוא ילד טוב לתת לגדול צופר?

בקיצור- אני ניסיתי קצת מהכל וזה לא עוזר כשהוא מרביץ אני מרגישה מתוסכלת ועצבנית.

אשמח שתעזרו לי וכן שגברת יהודית פוגל תצרף את דעתה.

תודה ושנה טובה!

גם לי יש ילדים כמעט באותם גילאיםאמא לשניים
בן ראשון בן שנתיים וחצי, בן שני בן שנה.
האמת- עד לא מזמן היתה לי גם הבעיה הזאת והתייעצתי כאן מה לעשות. (את יכולה להסתכל כמה דפים אחורה)
הציעו לי הצעה מעניינת שאפילו די עבדה. (אני אומרת די עבדה כי לא התמדתי כלכך עם הטבלה, אבל כן עם הפידבקים החיוביים)
לעשות לו (לגדול) טבלה עם מדבקות עם כותרת- משהו כמו "התנהגתי בעדינות ל..." ולהדביק בכל פעם שהוא מתנהג בעדינות.
אני הסברתי לו את עניין הטבלה והלכנו לבחור יחד את המדבקות כך שהוא היה שותף לתהליך ודיברנו סביב הטבלה הזאת המון. כל פעם שאבא הגיע הראנו לו אותה ושיבחנו אותו על כך שהתנהג בעדינות לקטן.
באמת לאט לאט העניין השתפר והיום (כחודש אחרי התקופה "הקשה") הם משחקים יחד וכמעט שלא רבים. אם הם רבים אני מזכירה לגדול להתנהג בעדינות והוא מפסיק ומבקש סליחה.

במקרים כאלה הרבה פעמים הקטן "תופס טרמפ" על המצב ומשיג תשומת לב מההורים בכך שהוא צורח כל פעם שהגדול רק מתקרב. כך נוצר מצב שלפעמים אנחנו לא יודעים אם הוא באמת עשה לו משהו או שהוא סתם עושה סצינות.

אני מציעה להתייחס בשוויון נפש לשניהם.
לגדול- לתת פידבקים חיוביים רבים ככל האפשר על מנת ליצור התנהגות חיובית. (אפילו להפריז בהתחלה ואז להפחית בהדרגה), אבל לא להעניש. (כי זה נותן לו תשומת לב- שלילית, כמו שאמרת. אז הוא השיג את מה שהוא רצה- תשומת לב. אבל את הפסדת בגדול כי לא גרמת לו לשנות את התנהגותו. במידה מסויימת אפילו חיזקת אותה.)
לקטן- לא להתייחס כל כך לבכי שלו כי אם תסתכלי היטב (ואני מניחה שזה קורה בהרבה בתים) הוא הרבה פעמים בוכה סתם, ולא בגלל שהוא הרביץ לו.
בנוסף, עשיתי לו פינה משלואמא לשניים
הוא בחר כמה צעצועים שהוא לא רוצה שהקטן ישחק בהם ושיחק בהם בפינה שלו. אז אמרתי לקטן בהדגשה שהוא לא יכול לגשת לפינה של הגדול.הקפדתי למנוע מהקטן להגיע לפינה של הגדול (ע"י הרמה והעסקה עם משחק אחר.) הכי טוב למצוא מקום שלקטן אין בכלל אפשרות גישה אליו, כי ככה את לא צריכה לרדוף אחריו...
זה יצר אפקט חיובי כי:
א. הגדול קיבל את תשומת הלב לה היה זקוק (גם אם בעקיפין- נתת לו הרגשה שהוא חשוב וזה יצר לו גאוה גדולה)
ב. חסכת מריבות כי יש הפרדה ביניהם. ברגע שהגדול לא רוצה שהקטן יגע לו בדבר שלו- הוא הולך לפינה שלו. ואם הקטן התקרב- הגדול אמר לו "אתה לא יכול לבוא, זו הפינה שלי..." או שהוא קרא לי
ג. בסופו של דבר אחרי ההתלהבות הראשונית די נמאס לו לשחק לבד והוא רצה לשתף את אחיו הקטן. ובעקבות הטבלה והפידבקים החיוביים הוא פשוט שיחק איתו יפה כי היה שווה לו.
אבל הכי חשוב זה פשוט לאהוב אותם (את שניהם) בלי סוף ולהגיד להם את זה כל הזמן. כולל חיבוקים ונשיקות ו-אווו כמה שאתה מתוק וכו' כיד הדמיון הטובה...
זה הכי יוצר התנהגות טובה. תשומת לב לפעמים היא מופרזת וצריך גבול. לאהבה אין סוף ואף פעם היא לא מופרזת.
לאם הבנים היקרהיהודית פוגלאחרונה
כמעט בלתי נמנע לנטרל את המריבות שלהם, אם כי קשה לחוות אותן. הרי הם לא צמד רובוטים קטנים שנשארים כל אחד בשטח המחיה שלו ולא גולשים זה לטריטוריה של זה. הגישה הנכונה היא א. להשאר שלווה ככל האפשר ולהבין שזה יהיה חלק מחייך עוד שנים רבות. ב. לצאת איתם כמה שיותר. בתוך הבית כמו שכתבתי לעיייל תהיינה מריבות על הכל. הם קטנים מידי לרציונליזציה רבה והם נשלטים ע"י הרגשות שלהם. בני פעם רבו צרחו ובכו למה? כי הוא מסתכל על הבלטה שלי!!! אני הקטנתי את נקודות החיכוך בזה שיצאתי איתם לגינה יום יום, וכן סיפרתי הרבה סיפורים וקראנו הרבה ספרים, כך הוסטה תשומת הלב שלהם מאחד לשני לענינים יותר מענינים, אבל בגדול, אין מנוס ממריבות. אבל אח"כ בבגרותם כל הסיכויים שיהיו חברים הכי טובים. לא רבת עם אחיותיך??
מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר

איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה

ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך

שלום לכם.

יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה

והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.

יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.

אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית

אם יש לה נפש רגישהמשה

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

עשיתי בדיקת היריון 16 יום אחרי בדיקת ביוץ חיובית

נראה חיובי בעיניכן?

לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255

שלום לכולם\ן

אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים

יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)

ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי

תודה לעונים ושבת שלום

ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

 

ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י

הוא יותר פעיל.


בהצלחה!!

לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.


יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.


כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.


אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.


לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.


אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...

מחפשים קהילהאבא פגום

אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.

נשמח מאד להמלצות ☺️

ילגים מפרק א וצוואהיל 000

לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי

שלום  בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים

לנו משותפים

הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא

סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות


אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים

ואני לא יכלתי לעבוד

כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל


מבעל חזק שלא היה חולה  אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום

עובד פיזית קשה כל חייו

לא יכולה לפרט הכל

שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך

ילדיו רצו מידע על כל  דבר

על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו

לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה

מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע

אין לי תו ירודה לא נותנים מידע  גם לאישה

אבל הם בשלהם


עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע

ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד

עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי

אני לא בתחרות


הם יושבים מולי ומחלקים  את הבית

החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם

הם אמרו לא נוציא אותך מהבית


לא בטוב לב,בהתנשאות

פה שתקתי


שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי

כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה


ועבדתי פחות

לא היה לו עזרה משום צד

המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה

ולא באו לבקר פעם אחת

לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם

רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים

 אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי

התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים

קראו לי בשמה של,גרושתו


ולא אמרתי כלום

בעלי גוסס והם אבים איתי מולו

שתקתי

אבל הילדים שלו איתם יד ביד

אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים

אימא שלהם השחקנית הראשית פה

הראתה לי שהיא איתי

ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה

על התערבות בכל נישא


לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור

ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת

אלי

אני איתו בכל הטיפול והם  לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה


בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל  רצתה לדעץ להתערב


 היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו

הוא מת את כלום

רוצים את חלקם לא  מוותרים על כלום


אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות


הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם

ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם

לא הבנתי איך אני הרעה פה

מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב

חיבת עורך דין שיתן לי בטחון

אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי


מצטערת לשמוע על בעלך ועל המורכבותנעמי28אחרונה

תפני לעורך דין.


לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

פרסום הנסחן120

שלום וברכה,

חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.

לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.

הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.

ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.

"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,

כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .

בתפילה  לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.

אולי יעניין אותך