באתי להגיד לוותר על תחתוני גמילה, אבל אז ראיתי את השורה האחרונה...

ובכל זאת, לדעתי יש משהו מבלבל בתחתוני גמילה, מעין שלב ביניים לא מוחלט, "פספסתי או לא?" "הצלחתי או לא?" "אני עם טיטול או לא?".

זה דבר ראשון. דבר שני, צר לי לבשר לך שמהשלב של הפספוסים והנקיונות והכביסות כנראה שלא ממש תצליחי להתחמק...גם ילדים שממש גמולים מפספסים לפעמים, ויש גם רגרסיות בגמילה.

אני רק יכולה לנחם אותך שמתרגלים לזה ולומדים לנקות חיש קל ולא ליחס לזה חשיבות גדולה מדי.

ובל זאת, משהו שעובד טוב בגמילה- צבירת מדבקות שמובילה לקבלת פרס כלשהוא.

הייתי מתחילה בפרס על כל פעם שהוא הולך לשרותים, אפילו ברמה של תמר, חמוציות, שוקולד צ'יפס אחד או שניים (זה מה שהולך אצלנו) וכד'.

אחרי שהוא יתרגל קצת, אז אפשר להכין דף עם שורות שיהיה על המקרר, וכל פעם שיצליח, יקבל מדבקה. כל פעם שישלים שורה, יקבל פרס.

אפשר לקנות מראש כמה פרסים בשקל ולתת לו לבחור כל פעם, ואפשר לצ'פר בפרס אכיל כלשהוא.

זה לא ישאר לנצח, הוא יתרגל באיזשהוא שלב, ואיכשהוא ענין המדבקות ישכח והוא יצליח גם בלי המדבקות.

אצלנו, למשל, עברנו דירה, לקח כמה ימים עד שמצאנו את דפי המדבקות, ומאז בעצם לא משתמשים בהם.

בהצלחה. ואגב, קצת חומץ בתא המרכך עוזר מאוד להוציא ריחות כאלה מהבגדים...

אז עד מתי אמורים להרים שטיחים?? (אני חייבת שטיחים בבית! נראה לי קר ומנוקר בלי...), ועד מתי עוטפים את הספות??! (הספה אפילו לא שלנו!!)

איך אפשר לנקות דברים כאלה?!

וואי... אני לא בנויה לדברים האלה..... חח..

איך בכלל מתחילים לגמול. נשמע שאתם בשיא הבלגן ואני עוד לא שם.

שנה ורבע שרק עכשיו מתחיל לקלוט שיש בטיטול דברים מגעילים, אבל עוד לא התחלתי עם סיר וישבנון וכולי.

איך מתחילים?

קראתי את ההצעות של יוקטנה וזה לא עבד לנו עד כה. וגם פעם אחת שניסינו סיר -אותי זה מגעיל יותר מטיטול. ולהחזיק בשירותים כל פעם - נראה לי דורש יותר מדי.

איך מתחילים?

שיהיה בשל יותר, וידע לדבר ולהגיד כשהוא עושה ואז להתחיל לדבר איתו על זה.

א. כשילד מתחיל לדווח לך על כל פעם שהוא עושה, או שמעצמו מתחיל להוריד טיטול, זה סימן שהגמילה קרובה.

איך גומלים? יש הרבה דרכים. אבל בגדול, עם הרבה תגמולים ועידודים, וגם עם הרבה סבלנות. יש כאלה שנגמלים בקלות ויש כאלה שלוקח להם הרבה זמן והרבה פספוסים. לא חייבים סיר, למרות שזה יכול לעזור, אם הסיר בסלון, נניח, ואז לא צריך לרוץ רחוק. זה קצת מגעיל, מסכימה...אז ישבנון זה גם פתרון טוב.

ב. לגבי השטיחים, נראה לי שיהיה איזה ויתור שתצטרכי לעשות. או לוותר על השטיחים, או לוותר על הנקיון שלהם...

השטיח שלנו ספג די הרבה פיפי, ואפשר לשפשף עם חומר ניקוי או מרכך, וזה לא כ"כ נורא.

כמובן שאם יש לך שטיחים שווים ויקרים זה באמת חבל, אולי כדאי לעבור לשטיחים זולים יותר ואז לא מתבאסים על כל פעם שהם נרטבים או מתלכלכים.

ככל שתהיי יותר נינוחה בענין, ולא תהיי לחוצה על ההרטבות, כך זה יקרין אליו נחת בנושא ולא יצור לחץ. כי לחץ בתחום הזה לא עוזר, ורק יכול להרוס. (לא שאני מעולם לא התעצבנתי, כן? אבל בגדול צריך רוגע וקבלה של הענין)

אז עד מתי עוטפים ספות? עד שהקטן שלכם יהיה גמול...זה יכול להיות הרבה זמן. אין מה לעשות, בית עם ילדים צריך להתחשב בילדים. ועדיף לעטף ספות מאשר להלחיץ את הילדים שלא ילכלכו אותן כל הזמן.

תגרמי לו ל"דעת" שהוא עשה, להיות מודע לכך... למשל אם הוא עשה גדולים- אז להגיד לו- ע"שית גדולים? בוא נחליף לך" וכו'.  כשאת רואה שהוא מודע, ואת מוכנה נפשית להתחיל בשבוע וחצי (בערך) של ריצות לשירותים וניקיון רצפה, אז (מה שאני עשיתי היה תורידי לו את הטיטול בבת אחת (כן, גם בלילה)  , ביומיים שלושה הראשונים לשאול אותו כל 20 דקות אם הוא צריך ל"קטנים" וגם לקחת אותו. גם אם הוא עשה עשרים דקות  לפני, לקחת אותו שוב לשירותים. אחרי יומיים שלושה, רק תשאלי אם הוא צריך, ולקחת רק כשיגיד שיש לו. בערך שבוע אחר כך את יכולה גם להפסיק לשאול.

וזהו

בערך שבועיים- חודש אחר כך יש רגרסיה. לשים לב לא להתפעל או להתעצבן על הילד שמפספס. אלא להגיד בנחת: "פעם הבאה תקרא לאמא/אבא כשיש לך קטנים. קטנים עושים בשירותים" וכו'

בלילה זה יותר מסובך והוא יפספס יותר מביום. חשוב לא לתת לו לשתות הרבה לפני השינה ולהקפיד לקחת לשירותים לפני שנרדם.

בהצלחה!

נכון זו תקופה לא פשוטה,חשוב מאוד לפני השינה לדבר עם הילד על הקימה לשירותים עד שהוא יפנים את זה הוא מעצמו יקום,כמובן שיש פיספוסים וכביסות אבל אם תבואי בראש חיובי זה ילך מצוין כמובן לציפר בסוכריה או פרס ואל תדאגי זה לא ימשך לנצח.לרוב ילדים כשהם באמצע משחק או משהו שהם מרוכזים בו הם לא מיד הולכים לשירותים הם מתאפקים ואז מפספסים אם את רואה שהוא מתאפק ומתחיל ל"רקוד" ,תקחי אותו את אל תחכי שהוא ילך לבד ודרך אגב זה קורה גם לילדים גדולים ואני מדברת בני 5,6,7.העיקר לא להלחיץ את הילד ותראי שהרצון לגמילה בא ממנו בלבד ככה ילך בקלות

תחתוני הגמילה עבדו לא טוב.. הם קלטו מהר מאוד שזה סוג של טיטול ואפשר לעשות בו חופשי (השתמשנו בהם בעיקר ביציאה מהבית).

הגמילה שהייתה לי הקלה ביותר היא של הבן השלישי, לפני כשלושה חודשים. לקחתי יום של חופשה (חוה"מ פסח) והחלטתי שאני גומלת וזהו. הורדתי את הטיטול ו..... הוא לא גמר לפספס. לקחתי לשירותים, אחרי דקה- שלולית על הרצפה.. התייאשתי מהר מאוד, החלטתי שהוא בכלל לא בשל (למרות שהוא בוגר מאוד ומזמן מבקש ואפילו לפני האמבטיה עושה בשירותים). 

בעלי לחץ שנמשיך (ועזר לי המון!!), ולמחרת כמעט שלא היו פיספוסים!!

החלטתי לגמול מיד גם בלילה וזה הלך מצויין! הוא פשוט קלט להתאפק, וזהו! ב"ה.

ב"הצלחה רבה!

קודם כל יש את השיטה של הלוחשת לתינוקות- לקחת אותם 20 ד' אחרי האוכל לסיר / אסלה, ולתת להם לשבת, להסביר להם מה עושים שם וכו', מתוך רעיון שמתישהו יצא להם, אפילו בטעות, ואז אפשר לעודד אותם על זה וככה הם לאט לאט מבינים.

יש גם את השיטה שהזכירו- להוריד בבת אחת. 

בכל מקרה אל תדחי את זה לגיל מאוחר (אחרי גיל שנתיים בעיני זה כבר מאוחר, ככה מראים המחקרים החדשים בעניין שאומרים שפעם היתה גמילה בגיל 1- 1.5 ש', ועכשיו עם החיתולים זה נוח להורים והם דוחים את זה. כמובן חברות הטיטולים מרוויחות, אבל זה עושה בעיות בגמילה אח"כ).

וכמובן מצטרפת לכל מה שאמרו לפני- גם אח"כ יש פספוסים, יש בעיות של הרטבת יום / לילה וכו' כך שלא להתרגש מהלכלוך, ובוודאי לא להתעצבן ולכעוס....

ב"הצלחה

אז ככה אני מדברת מנסיון שלי (יש לנו 5)

הרבה פעמים עוזר ללכת יחד לחנות לקנות תחתונים(מבד) ולעשות מזה טררם שלם,לספר לגננת סבתא דודה וכו.

אפשר גם לעשות טבלה שבא כל פעם שהילד עושה באסלה להחתים חותמת, להדביק מדבקה.

להחליט מראש עם הילד שכל 4 מדבקות חותמות מזכה בפרס קטן(האלה שקונים בחניות ששל ה2 שקל.

מניסיון של 5 זה עובד.

תחתוני חוסר אמון בילד...

פרס על כל הצלחה עובד טוב, אבל לא חייבים.

בלי אמון מלא של ההורים עם נכונות לשאת בקשיים ובנפילות שבדרך,

לילד מאד קשה להגמל. הוא זקוק לליווי שלך ולהכלה שלך את הכישלונות שלו.

אף אחד לא יכול לקפוץ בבת אחת דרך כל כך ארוכה.

גמילה בלי לכלוך היא בקשה לא סבירה בעליל

אז בינתיים אני ממשיכה עם תחתוני הגמילה...

התחלתי גם לצ'פר אותו כשהוא מצליח לא לעשות בתחתונים.... אז הוא נורא התלהב, והלך לשירותים בערך כל 5 דקות... חח..
אבל בסופו של דבר, כשהיה לו באמת מעניין הוא לא טרח לבוא לשירותים.. ולמרות שהוא לא קיבל פרס - אני לא בטוחה שהוא הבין את הרעיון =/

מה זה שכולכם נגד תחתוני גמילה?! אין פה מישהו שניסה ומרוצה מזה???....

בכל מקרה, אני מעדיפה את ההדרגתיות, לאט לאט לאט... לא רוצה בבת אחת...

ולגבי הניקיון - איך אתם מנקים את זה כזה מהר? נראה לי שאם הוא יעשה פתאום על הרצפה אני לא אדע מאיפה להתחיל.. שלא לדבר על ספה... ואיך באמת עוטפים את הספות?!

אוף.. הלוואי שזה יצליח עם תחתוני הגמילה... 

פשוט ניסינו את התחתוני גמילה הילד לא נגמל...

עד שהוא לא חש את את הרטיבות בתחתוני בד רגילים, אין לו צורך להתאמץ ולעצור באמצע משהו חשוב כדי ללכת לשרותים.

זה משחק מאד נחמד, אבל לפחות אצלי ממש לא גמל אלא רק בלבל...

לגבי הנקיון- אין לי מושג איך עוטפים ספות, אני משתדלת שלא ישבו על הספות בשלב כזה ויורדת לרצפה לשחק איתם כדי שלא ירצו לבוא לספה...

ושטיחים- אני לא שמה בקיץ.

אז כל פעם שבורח קצת מנגבים במשהו, ובערבים- צריך לשטוף יותר את הבית....ולהריץ יותר מכונות...

(אני משאירה רק עם תחתונים ואז להחליף כל פעם רק תחתונים זה ממש לא נורא...)

אם נראה לך שהבחור מוכן,אז לכי על זה.

מהתאור שלך נראה שהוא בשל.

אין טעם לחכות עד גיל 3.5 .

בדרך כלל הילד בשל וההורים עוד .

(הייתי 6 שנים גננת לגיל הזה)

אני זו שהצעתי לקנות תחתוני  בד ולתת צופרים על ההצלחות

כל מה שהצעתי עשתי  בעצמי וזה עובד (יש לנו 5 והם ממש גדולים.

תמיד אם רואים שהילד לא בשל אפשר לחכות עוד חודש ולנסות שוב.

אסיים בסיפור כשהייתי גננת הייתה אצלי ילדה בגן שבגיל שנתיים הורידה לעצמה את החיתול

  והתפנתה בשירותים אלרי כמה ימים ראיתי שהילדה בשלה ודברתי עם אמא שלה ,האמא שתפה פעולה ותוך יום הילדה היתה גמולה לגמרי גם בלילה.

האמא לא הפסיקה להודות לי על כך עד שהילדה עלתה לגן עירייה.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות