את צריכה ללכת, אז מבחינתך זה מצוין שיש מי שישמור על הילדים... לא?

להרים טלפון לחברה או לבעל ולהיעלם החוצה כי יש רעש בבית ויש טלפון או משהו...

בעלך צריך לפתור את זה מולה!!! לא ייתכן ככה להתפרץ לחיי זוג נשוי!!

ואני דווקא אומרת את זה בתור כלה, שאין לה שום מרמור על חמותה.

אבל זו לא דרך.

(אישה קטנה)

דווקא מאוד נחמד מצידה שהיא זורמת ומגיעה לבקר.

אולי כדאי להעיר (בהזדמנות אחרת ובנועם. אולי בדרך עקיפה) שתשמחו אם תתאם מראש.

אולי אפילו בפעם אחת שהיא תגיע (תתאמו מראש באיזו פעם) מודיעים לה בצער שאתם בדיוק בהתארגנות ליציאה (טיול/ ברכה/ חברים/ סידורים/ קניות וכו) ובאותו משפט תציינו שחבל שלא תיאמה עימכם מראש (רצוי שבעלך יגיד). נראה לי שזה יכול לעזור.

אם לא עזר אחרי פעם אחת, אפשר לעשות את זה עוד פעם)

ולא מצאתי ביביסיטר"

שמתנהגים טבעי לא אמורים לדעת שיש משהו חריג.

במיוחד שאפשר לראות מקרה כזה באור אחר, שאפשר לצאת בנחת ויש מישהו שדואג לילדים בבית כך שאפשר להמשיך לצאת לבלות עם הבעל אחרי.

אפשר להוסיף:

איך יש לך "חוש" כזה להגיע כל פעם שאני צריכה לצאת ולא יודעת מה לעשות עם הילדים?...

איכפת לך להישאר איתם לאיזה שעה-שעתיים?...

יש לקוות שהיא מספיק חכמה לא לשאול. וגם אם לא - יש אצלכם איזה קניון שפתוח בשעה הזאת? תעברי שם בדרך ותקני כמה דברים "דחופים"...  "עד שמצאתי מה שרציתי"...

היא בטח תחשוב פעמיים פעם הבאה לפני שהיא נוחתת עליך....

הייתי מרגישה רע מזה שבדיוק אני צריכה לצאת כל פעם. לא נעים...

והייתי שמחה שזה פותר לי בייביסיטר. ובטח הילדים מאושרים מהביקור.

העצות פה ממש מצאו חן בעיני. תשתמשי בהן?

לגברים, באמת, אין שום בעיה עם נחיתת החמות,

ולא עם היציאה למקווה,

אז הם יכולים לתת עיצות לקחת הכל בקוּל ובסבבה....

(כותבת זו שחמותה מגיעה פעם ב5 שנים בערך, אחרי הפצרות ותחנונים ושידולים מצידנו....)

ואני הייתי אומרת לבעלי שיבהיר לה אחת ולתמיד שלא באים בשעות הערב ללא התראה מוקדמת ותיאום (רצוי גם לא ביום...)

לגמרי מבינים את הבעיה.

אלא אחרי שהיא הציעה פשוט לספר לה, זו נראית דרך טובה יותר...

אני לא אצטט כאן פסוקים חמורים שנאמרו על מי שלא מסתירה את הטבילה!

יש הבדל בין מי שלא מסתירה, לבין מי שמספרת לאישה קרובה - כדי שתוכל לקיים את המצווה.

בגלל השטות הזו שהפחידו נשים לבל ידעו אחרות שהן טובלות הערב

סובלות מאות בלניות ביישובים, ונשים היסטריות.

אפשר להירגע -

נכון צריך לעשות את המצווה בצנעה ובהסתר

אבל אפשר להגיד לאישה בודדת, ולא להכנס להיסטריה.

כמו הנשים שרוצחות את הבלנית, אם במקרה מישהי שמעה את הקול שלהן

ואולי היא זיהתה, שזו הן.
כי- הרי בטח כל הלילה היא חושבת רק על זו שהיא פגשה במקווה.
בחייאת?!

לא שאני חושבת שכאן היה צריך לספר לחמות, או בכלל לאפשר לה להגיע מתי שהיא רוצה -

אבל אפשר להירגע עם הפראנויה הזו של נשים דתיות בערב טבילה.

אבל אפשר לסבן את החמות אבל הכי הכי חשוב זה להציב לה גבולות.בית זה לא דבר פרוץ שכל אחד יכול לבוא מתי שבא לו,בטח שלא החמות.

להגיע לבית של זוג מבלי להודיע מראש. אמא שלי הייתה עושה את זה כל הזמן, עד שתפסתי אומץ והסברתי לה שאני מאד אוהבת שהיא באה, אבל מבקשת שהיא תודיע מראש, כי לא תמיד אנו בבית, או שאני לומדת למבחן קשה במיוחד וכו' וכו'

זה לדעת שעל חמות לא מדברים במושגים כאלה: "להציב לה גבולות".. היא לא הבת שלך...

והאופן של "ביקורי החמות", זה דבר שמשתנה לפי ההווי המקובל בכל מקום.

ואני מרשה לעצמי לנחש (אם כי לא שאלתי), שאם היו שואלים פוסק הלכה מובהק מה עדיף, לומר לחמות כזו שלא תבוא בלי הודעה מראש (הכוונה, באופן שיפגע בה. לא בעדינות עם תירוץ, כמו "אנחנו רוצים קצת לסדר את הבית לפני שאת באה..", או "לפעמים אנחנו בדיוק צריכים ללכת, ולא יעלה בדעתנו לא לכבד אותך ולהגיד שאנחנו הולכים".. כלומר: שהיא מרגישה שזה בגלל כבודה), או להגיע לכך שהיא עלולה להבין שהאשה הלכה לטבול - 

הערכתי היא שהיה אומר שהאפשרות השניה עדיפה.

שהרי, מורא הורים (כולל לא להעליב), יש בו כמה איסורי תורה. ואילו הנושא השני, הוא הנהגה נכונה שמובאת ברמ"א, ועניינה הוא "לא לפרסם", "להצניע"; מה שלא מגיע לסתירה במקרה מאולץ כזה.

ההורים שלנו הם באמת אל הילדים שלנו- אנחנו לא מציבים להם גבולות, ולא מחנכים אותם

מאידך-

יש לבית שלנו את ההנהגות שלו, יש לבית שלנו גובולות- לא כל אחד יכול לבוא מתי שבא לו בלי תיאום, לא כל אחד יכול להשאר או לעשות בבית מה שנראה לו- אנחנו בעלי הבית

ד.

אני מבקשת שתסביר יותר כיוון- איך ליישב ביחד את 2 הדברים האילו

אבל קודם כל - ההבנה שאי אפשר לומר על ההורים "להציב להם גבולות", זה משהו מהותי. כלומר: צריך להרגיש שאי אפשר להתבטא כך; ומתוך התבוננות אם זה לא בא "טבעי". זה לא "הצגה". כשאדם שם את התחושות הבסיסיות של כבוד ההורים באופן מופנם בתוכו - זה כבר נותן לו הרגשות מסויימות, ויושר בסיסי איך להתנהל מולם. וממילא - גם כלים איך לבטא מה שהוא רוצה.

דבר שני - כמו שאמרתי, זה משתנה מהווי להווי. יש כאלה שהדבר הכי טבעי אצלם זה שמישהו מההורים "נוחת" פתאום, וכולם שמחים. זה תלוי בכל מיני דקויות, במנטליות, וגם בטאקט טבעי של הצדדים.

בנוסף: צריך "סדרי עדיפויות". לפעמים בחיים יש דברים חשובים שסותרים וצריך להחליט מה קודם.  כאשר לא מדובר במשהו שמפריע באופן קריטי למשפחה (בין מצד שהם ככה ולא מפריע להם כ"כ, בין מצד שזה לא עד כדי כך בתדירות גבוהה וכד'), אז שווה לוותר קצת - מבפנים - בשביל כבוד ההורים ושימוחם. יש מספיק דרכים להראות ולרמז שיש לנו כיוון משלנו, גם בלי זה. בהתנהלותנו עם הילדים וכד'.

אם בכ"ז יש מה שמפריע, או שחשים שיש פרשנות מופרזת להתנהלות חביבה, עד כדי "העקה" על האוטונומיה המשפחתית, אז אפשר למצוא דרכים ש"ממחישות" קצת את הענין, בנימוס. אפשר אולי לומר למשל: אם תוכלו לשלוח לנו "התראה" לפני שאתם מגיעים, זה ממש ישמח. נוכל להתארגן לקראתכם יותר טוב, לא לקצר ביקור כי בדיוק אנחנו יוצאים וכד'.  ואז אפשר גם מידי פעם, כשמתקשרים, להגיד אם בדיוק לא נוח ולתאם זמן אחר. כך גם מקבלים בשמחה, וגם מובן שיתכן זמן שזה בדיוק לא מתאים. שיש לנו גם סדרים שלנו.

עם זה, כדאי לזכור: זוגות/הורים צעירים, חשים לא-פעם צורך "להוכיח" שכאו הם קובעים.. הבית שלנו.. לפעמים, זה ביטוי ל"כנגד" מול דברים מהזמן שהיו בבית ההורים, לפעמים להמחיש את ה"ביחד" שלהם, לפעמים סתם להראות עצמאות כדי לא להרגיש "מתבטלים" מול ההורים.

לאידך - ההורים מצפים שהילד שהתחתן, יגלה שמחה לבואם, יכבד אותם. הכרת הטוב..

אבל אם תופסים, שזו בדיוק ה"בגרות", זו בדיוק ה"עצמאות" - שכאן אנחנו אלו שמקבלים אתכם בכבוד ובאהבה. לתפוס את זה כחלק מה"אישיות" החדשה של המשפחה הצעירה. לא כ"התאפסות" אלא ככח-משמח: להיות נותן, מקבל בשמחה, מכבד, מכיר טובה, עניו כלפי ההורים - אז לא-פעם זה עצמו מה שגורר את היחס המכבד והמתחשב מצד ההורים שמעריכים את זה, שרואים שהילד כבר אינו "ילד מתמרד" אלא אדם עם ערכים, מכבד, משפחה..  במקום "ראש בראש", "להמיס" באהבה וכבוד. אמיתיים. ואז גם הערות על מה שיותר נוח מבחינתנו, מתקבלות ברצון, בכבוד ובהתחשבות.

כמובן, בכל דבר יכולים להיות חריגים שמצריכים חשיבה/התייעצות מיוחדת. אבל כלל, חושבני שזה נכון.

כך נראה לענ"ד.

לדעתי יש יופי בצניעות הזו

השאלה מה קורה כאשר הערך המתוק הזה של ההסתרה והצניעות היתרה מתנגש עם ערכים אחרים, או עלול להעצים לחץ ופחדים מיותרים בלילה הקדוש הזה.

אלא על התנהגות מחפירה של נשים כלפי בלניות או כלפי נשים אחרות

לשם ההצנעה הזו.

אפשר להירגע. בסופו של דבר, כולנו עושות את המצווה ב"ה.

זה חוסר צניעות ממש.

במיוחד כשזה אנשים קרובים.

ואכן- יש משהו שגברים לא מבינים ביחס של הנשים לליל טבילה ולצניעות של זה.

אני חושבת שיש תחומים שהצד השני לא יבין.

ולא, זה לא מתקרב אפילו לטבילה של גברים..

בכלל?!...

את מחפשת להגיב "נגד", במחילה?..

הרי מי שכתבה "אולי לספר לה", זו פותחת השירשור.

לפני ש"קופצים" על משהו - כדאי לראות על מה מגיבים.

לגופו של ענין - אני חושב שבדיוק ההיפך (ואת זה את כנראה לא מבינה..):

דווקא מבחינת גברים, פשוט לחלוטין שאשה תסתיר.  ההיפך - הם פעמים רבות אינם מבינים את זה שנשים משתפות זו את זו בדברים שלא היה עולה בדעתם.

ולא פגשתי מעודי איש שחושב שזה כמו "טבילה שם גברים".. איפה שמעת דבר כזה?!

ולגופה של הלכה - מוטב להכיר את ההלכה כפי שהיא, ולראות למה שייכים דברי חז"ל על זה ולמה לא. וכבר הזכירה אלירז משהו בנידון זה.

באופן אישי ויתרתי על קרקע במקום יחסית נחשב, הייתי יכול לקבל כבן ממשיך אבל בתנאי שאני גר שם חמש שנים והויתור היה בעיקר מהסיבה הזו בתחושה שלנו היה ועדיין יש שאימי שתחיה עם כל הכבוד שאני רוחש אליה שכחה פרט חשוב, והוא שלא כדאי להכנס לחיי זוג נשוי, ולכן כדי שלא יווצר משהו בסגנון וויתרנו,

טוב זה מלכתחילה אבל עכשיו כפיתרון מעשי ויצירתי, תמיד אפשר להקדים את החמות, להזמין אותה אחת לשבוע כל שבוע ביום אחר בטוענה שאת רוצה לנשום אויר להרגע או כל תירוץ אחר העולה על הדעת, ובשבוע של הטבילה להזמין אותה מראש לפני שהיא מחליטה לעשות זאת להזמין אותה לאותו יום, כך זה יכול לפתור את הבעיה עד שהחמות תרגיש שמנצלים אותה ואז היא כבר לא תגיע כמעט...

בהצלחה...

להיות הדובר ולבקש שתודיע לפני שהיא מגיעה. דן,תודה שהעמדת אותי במקום לגבי הניסוח בו השתמשתי-״הצבת גבולות״ לחמות.פשוט מאוד כעסתי עליה כשכתבתי את זה ולכן לא התבטאתי בצורה מכבדת.אני סולדת מהתנהגות כזאת,שמתפרצת לחיי הזוג ולא מכבדת את הפרטיות והגבולות שלהם,גם אם זה ממש בתמימות. פשוט שונאת את זה.ב״ה אצלי זה לא ככה,אבל מרתיח אותי לשמוע דברים כאלו.אז תודה.

צריך לדעת שלא תמיד זה קשור לאי-כיבוד הפרטיות.

לפעמים, גם אנשים שמאד מכבדים את בני הזוג ועולמם הפרטי, פשוט "באים לבקר" כך. ושני הצדדים שמחים. זה מאד תלוי במנטליות ובמושגים שלהם.

ויישר כח על תיקון ה"נוסח" והמסר שבו.

הכוונה היא לא חס וחלילה לנצל או לגרום להם להרגשה לא טובה זה היה יותר כהלצה מה שרציתי לומר ומה שעמד בבסיס דברי זה שיש הורים שלא מבינים ובאמת הם לא רוצים להכנס לילדים שלהם לחיים הם רק חושבים שהם מאוד רצויים תמיד וללא כל הודעה, ויש סיכוי סביר שאנשים כאלה גם יפדעו מיחס כזה או אחר או שיאמרו להם, הורים מבוגרים למשל יכולים מאוד להפגע מכך, ההורים שלי בני 70 בערך והם חיו במציאות אחרת הם היו גרים אצל ההורים שלהם תקופה מאוד ארוכה בחיים וגם אחרי הם היו גרים דלת מול דלת והם לא קולטים שלנו המציאות חיים הזו לא מתאימה אנחנו קצת שונים, ולכן בחרתי דווקא ללכת בכיוון של להקדים, אין לי בעיה שיבואו ואני שמח רק שאני ידע על זה, ולכן מומלץ להזמין את החמות ולא לחכות להפתעות נעימות יותר ונעימות פחות..

מקווה שעכשיו הייתי יותר ברור...

בהצלחה לכולם...

לא זוכרת אותך ובטח לא הייתי אז כאן בכלל.

אבל מה שכתבת ומה שעשית- וואו!

אישה מלכה!

תודה שנתת פה השראה לאומץ!

הלוואי שתצליחי בכל מכל כל!

כך שאף אחד לא היה כאן כדי לחזק...

(סליחה שאני מעלה את זה בזהירות, אבל יש סיכוי שאנחנו מתרגשים מיצירה לא מאוד משובחת של ai)

התוכן עצמו גם מעלה כמה חשדות. 

בבקשה, תבוא הכותבת ותבדה אותנו.

אבל כן

קראתי שוב

ואכן יש מצב שזה בינה מלאכותית.

והסיכום: תהיי חזקה

תאמיני בעצמך.

קצת לא קשור לכל הטקסט הקודם.

אם המטרה היתה לחזק מישהי

אז למה רק בסוף?

כל הפוסט מדבר על להגיד תודה

ואז בסוף

תהיי חזקה

תאמיני בעצמך

אז למי דיברו ופנו בפוסט הזה?

לאלה שעזרו?

או למי שרוצה לעשות צעד?

(ולעניין: שוב, אולי מבוסס על סיפור אמיתי, ונעזר בבינה מלאכותית, 

וכן כמו שאמר שם, דרושה זהירות. אבל גם מצידנו כסתם אנשים בעולם המשוגע הזה דרושה זהירות. ואצ"ל בפורום אנונימי וכו'.

תבוא הכותבת עם תגובתה והערותיה.)

אלא בן אדם אמפתי באופן כללי, לכן זה מיד נגע בך.

אבל בתוכן הדברים יש סתירות 180 בין הרישא והסיפא.

מה זה?

ובכלל למה שאנשים ימציאו סיפור?

מה יצא להם מזה? 

כמובן שיכול להיות שמדובר גם במישהי אמיתית שנתנה לai לשפץ לה את הכתיבה. 

אין לי מושג על הסיפור הספציפי, אבל הדיון הזה שאתם מנהלים כאן, עלול להחליש את הקוראת הסמויה שעכשיו מנסה לאזור כחות ולקום ולצאת.

ובין אם לא.

הכי חשוב שמי שקוראת תדע שנוכל להוות עבורה כאן מרחב ביטחון אישי ונשמח לתת לה כוחות. 

מאחלת לך רק טוב!!🫂❤️

אז מן הסתם הם יצחקו, ידברו, יקשקשו... 

אם הוא לא לומד הוראה והוא לא מתכוון לעבוד בישיבה,

אז זה לא כל-כך שונה מאינספור פגישות שיהיו לו גם בעבודה.

(אני יודע שלא עניתי לשאלה שלך, רק הרחבתי אותה...)

אין נכון או לא נכון.

לאחת זה יפריע-וזה בסדר.

ולאחרת זה לא יפריע-וגם זה בסדר.

אבל אם זה מפריע לך,פשוט תגידי לו.

תשתפי אותו בתחושות שלך.

אצלה בבית או במקום ציבורי, כמו בספריה?

זה  טבעי שדברים כאלה מעוררים מחשבות ורגשות, במיוחד כשאתם זוג טרי והקשר עוד בבנייה והתגבשות. זה ממש לא משהו לחוש עליו אשמה או לחשוב שאת "מגזימה".

אבל כיוון שההקשר הוא נטו לימודים ולא בילוי חברתי נניח של קולגות מהעבודה ,  לצורך השלמת חומר חיוני שהוא הפסיד עקב המילואים – זוהי מטרה פרקטית, ברורה ומקצועית. זה לא "בילוי" או "יציאה".

אם הם אכן ישבו בספריה - זו התנהלות שגרתית ונורמלית של חבורות סטודנטים.  

אם בפעם הזו נפגשו בבית שלה, לגיטימי לבקש שלהבא ישבו במקום ציבורי  

יש הרבה חברויות בלימודים ובעבודה שלא מתפתחות למקומות שהפנטזיות של כבודו הולכיהם אליהם.

זה לא הופך את זה לטוב או לרע, אלא בעיקר שצריך לדעת לשים דברים בפרופורציות ולהבא להציב גבולות (נניח, שבפעם הבאה ייפגשו אצלכם בבית, או שייפגש עם אחר/ת).

מחשבה פסימית מיידית או תגובה קיצונית יכולים להזיק מאוד, בין אם החשש מוצדק ובין אם לא.

"הפנטזיות של כבודו"

זה לא מכובד.

אני רוצה למחות

השאלה אם יש לו ברירה.

אבל כמה נקודות ציון

א האם יש איסור ייחוד. אם כן אז זה פשוט אסור .

ב האם חד פעמי/ פעמים בודדות/ סדרה של שיעורים

ג האם יש רעשי רקע שיגבירו צניעות או שיגבירו קלות דעת

ד מה הסגנון של הסטודנטית המדוברת

הצלחה רבה 

לק"י

לא קשור לאם סומכים על בן הזוג או לא.

ובעיני, אם לך זה מפריע, הכי לגיטימי שתבקשי ממנו ללמוד עם גבר.

אולי לא הייתי באה בדרישה, אלא מבקשת ומקווה שייענה לי.

עדיף ללמוד בזום ביחד ולא פיזית ועוד יותר עדיף ללמוד עם גבר..

זה די פשוט ובסיסי

שיפריע לך

כדאי לשתף בזה❤️

אפשר להזמין ללמוד אצלכם אם אין אופציה טובה יותר עם מי להשלים..  או שילמדו בזום.

יחד עם זאת, ראוי לסמוך עליו

ואם ממש קשה (לאו דווקא קשה לסמוך אלא קשה הסיטואציה)

אפשר להזמין אותה ללמוד אצלכם

שצריל זהירות גדולה ב"לתת עצות" שחלילה לא יפגע בצורה כלשהי בשלום והאהבה בין איש לאישתו.

אז כל המטרה היא רק לתיקון ולכוונה טובה.

גמו שכתבו זה חייב להיות ברור שהגבולות ההלכתיים חייבים להישאר אחרת אין לזה שום היצר בלי קשר לנישואין בכלל.

והדבר השני והקריטי זו לא הנהגה טובה אני מאמין שהוא עושה את זה בתום לב וגם אותה סטודנטית שעוזרת לו.

אבל זה לא מומלץ כלל וכלל גם כשאין  שום ייחוד ומבחינת הלכתית יבשה הכל נעשה לפי ההלכה.

מהסיבה שזה יוצר קירבה בטח אם משובר במשהו של כמה פעמים.אי אפשר להיות לא אנושיים אי אפשר לשבת עם אדם ולא קצת לצחוק איתו להביע נחמדות וזה לא דבר רע אבל בהקשר הזה זה עלול חלילה להגיע למקומות שליילים ואיני מדבר מדמיונות אלא מסיםורים ששמעתי ומתלמידי חכמים מאוד מתונים ומחוברים לחיים שגם הם אומרים את הדברים הללו.

זה מעבר להרגשה האישית זו הנהגה לא נכונה...

העולם היום הפך להיות מכיל וכל דבר כמו מה שכתבתי נשמע שמפגש בים איש לאישה הוא מלא ביצרים ותאוות.

אבל זו בכלל לא הכוונה שלי.

אנחנו בני אדם בריאים עם רגשות וכל פגישה מסוג כזו היא סוג של חוויה וחוויה היא דבר מקרב.

וזה לא משנה עבודה לימודעם וכד' צריל שיהיו גבולות ברורים

בסגנון הדיבור והתוכן.גם במקום של עבודה זה לא דבר נכון שאיש או אישה ידברו על אה ועל דא או יצחקו אחד עם השני...

זו האמת וזו דרכה של תורה

ברור לי שהרבה מאיתנו לא עושים את זה ממקום רע פשוט העולם הפך להיות מכיל כביכול ונותן לגיטמציה לערבוב הזה.

*אני ממש לא חושב שצריך שלא יהיה שום מפגש בין נשים לגברים.

אבל אני כן מתנגד שבתוך המפגשים האלו יכנסו ערכים,אמונות,תחביבים, חווית וכד' בין גברים לנשים(אא"כ המטרה שלהם להכיר ולהתחתן).

ודרך אגב אני בטוח שהוא ממש צדיק וטוב וממש אוהב את אשתו ובכלל לא חושב על הנ"ל.

אבל כמו שכתבתי זה לא דבר טוב ונכון.

לשאול אותו

אם הפוך הוא היה מסכים שתשבי עם סטודנט

זה בהחלט יצירתי, אבל אם מדובר בזוג צעיר, עדיף כמה שפחות להתבחבש בזה. כל העיסוק בזה רק מעלה רעיונות ויוצר טינות., ולצערי מדברים שאני מכיר, אנשים (בעיקר נשים!!!) מצטלקים מזה מאוד קשה, ונישואים מאוד יפים יכולים להיהרס על ידי שיחות על "אהה נהנית לגבר איתה", "מה יש לה שאין לי", "וואלה בטח בדקה וחצי שיש לך בערב אתה בטח מגשים איתה פנטזיות". זה פשוט חבל ומסוכן (גם אם זה לא גורם ח"ו לגירושין, זה גורם לפירוד בלב וטינות וכאב).

שפשוט תגיד לו שלהבא אם רוצים אז או עם גבר או בבית שלהם כשהיא נמצאת.

יכול ליצור יותר מידי התעסקות בעניין

אם זה באמת לא עניין גדול

אז שלא ייפגש עם הסטודנטית.

זה יכולה להיות שיחה קצרה

שאשתו פשוט תגיד לו

תשמע זה מפריע לי....

אני ממש אשמח אם תמצא סטודנט ללמוד איתו במקומה.

אם זה מקובל על בעלה אז הכל סבבה

שוב כל אחד והסטנדרטים שלו

אני מכירה מישהו שכן למד עם סטודנטיות כי לא היתה ברירה בפקולטה הספציפית שבה הוא למד

אולי לא היו מספיק סטודנטים...

פשוט להגעד לא, או לתת גבולות כלשהם שמקובלים עליה.

אבל חהתחיל לדון איתו איך הוא היה מרגיש ומה דעתו אם וכאשר ולמה ושמה, זה מתכון למשבר בזוגיות.

יכול להיות שאני שטחי ופרימיטיבי אבל אגיד לך בכנות:

אם היא בחורה יפה - יש לך על מה להיות מוטרד.

אם היא מכוערת, אין מה לדאוג.

לק"י

ואני גם לא מסכימה איתך.

גם מכוערות מתחתנות,

גם מכוערות נמצאות בזוגיות מאושרת,

גם מכוערות יכולות לבגוד,

גם מכוערות יכולות להיות מאהבות...

במצב של חוסר בבית

לא מדברת על זאת שפתחה את השרשור

חלילה

כי היא אמרה שיש להם זוגיות יפה ברוך ה'

אבל במצב שחסר בבית

בקלות אפשר להיסחף

וכן, פעם היית מאוד מצחיק 😝

אבל גם היום ❤️

מניחה שיש במגוון מחירים, ואולי אפשר להכין ערכות ולהכין בלי הדרכה.

הכיף מבחינתי בזה שאפשר לפטפט תוך כדי.

כמה אתן מוכנות להשקיע פר משתתפת?
ואם לא דחוף לכן מפעילה מבחוץ אפשר סדנת DIY פשוטה יש מלא אופציות

עיצוב שוקולד לפרלינים

ציור בקפה

יש לי המלצות..

תלוי מי הקבוצה, כל אחת לוקחת הביתה או משהו שיוצר קולז

לרב זה על קנווס, עם מדבקה צובעים ומסירחם את המדבקה אז יוצא לכולן יפה ..

אפשר להזמין דברים ספציפיים.

במדינות הגדולות

וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.

יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃

גם שם יש שפע של מסעדות כשרות

(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה"  אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים) 

לכי לאיזו גבעה  או מקום דומה. מעניין אותך?

אם אין לך דרכון, אז את יכולה לטוס מקסימום לאילת

או לעשות דרכון זמני בנתב"ג, אבל הוא עולה המון ובתוקף רק לחצי שנה.

אם יש לך דרכון, אז אפשר לטוס להמון מדינות גם בלי ויזה:

למדינות האיחוד האירופי ושנגן - פשוט עולים על טיסה עם דרכון ישראלי.

כנ"ל לאיחוד האמירויות.

לבריטניה וארצות הברית - צריך להוציא אישור ESTA מהאינטרנט, תהליך של כמה דקות ועוד יום-יומיים לקבלת תשובה. עדיף לעשות אותו ולקבל תשובה חיובית *לפני* רכישת הכרטיסים כדי למנוע עוגמת נפש.

הטקסט מדגיש את רעיון “נר איש וביתו”: חנוכה הוא זמן לחזור לבסיס הזוגי – איש ואשתו, פנימה אל הבית והקשר. מתוך חיזוק השלום, הקרבה והתקשורת בבית, ניתן להשפיע גם החוצה. הוא קורא לראות את בן/בת הזוג במבט על, מתוך הכרה בטוהר הנשמה והכוונות, גם כשיש פגיעה או משבר, ולזכור שדווקא הקושי הוא הזדמנות לצמיחה, תיקון והעמקת האהבה.

עוד מודגשת החשיבות של בלעדיות, נאמנות והשקעה רגשית בקשר הזוגי: לראות חיים רק עם בן/בת הזוג, להשקיע בהם את כל הטוב, החיבה, העזרה והשמחה, ולא לפזר את הכוחות החוצה. אהבה זוגית מתוקנת מביאה טוב לשני בני הזוג, לילדים, ולעולם כולו – והיא האור האמיתי שנדליק, במיוחד בימי חנוכה.

(GPT)

קיצור זה טוב בשביל להבין על מה כתבת. אבל זה לא מעביר את התוכן באמת.

וכתבת כל כך מהמם וחזק שהיה לי שווה לקרוא הכל...❤️❤️

אני באמת חושבת שללב ולהבעה של כל אדם ישנה חשיבות ולא תמיד ניתן להעבירה בהכרח בקיצור או בתימצות או בבינה מלאכותית, 

וכי יש מקום לזרימה, לעומק, למהות ולכוונת הלב שבאים מתוך האדם כפי שהם באותו רגע.

וגם מבינה לגמרי מהצד השני שקשה לקרוא אורך ולא אפשרי פעמים רבות מבחינת זמן, פניות, כוח וכו'

לכן בהחלט טוב שכל אחד יעשה כפי ראות עיניו והעדפותיו

ושוב תודה יקרה על הפידבק והמילים הטובות, מחמם את הלב לשמוע שהדברים נגעו בך 🙏❤️