ב"ה, כ' חשון, ה'תשכ"א
ברוקלין, נ.י.
הרה"ג והרה"ח וו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ וכו'
מוהר"ר ניסן שליט"א
שלום וברכה!
במענה למכתבו מי"ג חשון, בו שואלני ע"ד יחסי לשאלת הרבנות ראשית דארץ הקודש ת"ו[א], שפרסמו בשמי חוו"ד בזה במכ"ע.
ובהקדם שהפירסום במכ"ע נעשה שלא מדעתי, זאת אומרת גם שלא ברצוני, שהרי אין זה ענין שצריך לשקו"ט בו כל העם מקצה מנער ועד זקן טף ונשים, ובפרט לעשות במה לפירסומי שקו"ט במכתבי עתים של יושבי קרנות, וכדאי בזיון בלאו הכי לכבוד הרבנות לכבוד התורה.
וכשמפרסם אני דעתי בענינים כגון זה, הרי זה רק במקום שיש נ"מ לפועל, שזהו גם אחד הטעמים שעד עתה השתמטתי מלחוות דיעה בהאמור, כיון שמועד הבחירות עדיין רחוק הי', ושערתי שכמה שנויים יחולו ועד לימים הכי סמוכים למועד הבחירות.
כשבקרני פלוני והי' זה בימים ספורים ממש לפני מועד הבחירות הרשמי, ובמשך שיחתנו שאלני לדעתי בשאלת הרבנות הראשית, והרי יש לפלוני מהלכים בחוגים הקובעים בשאלה זו, מצאתי לחובתי להביע דעתי גלויה, כיון שהיה נוגע לפועל. ובהעלותי עתה דברים אלו בכתב, עלי להקדים עוד נקודה והיא אשר הבא לקמן דן על יסוד המצב בהוה.
כוונתי לומר, כי עצם היחס שלי לכל המוסד דרבנות הראשית - הריהו מבוסס על יסוד יחס כל גדולי ישראל שקדמונו - דענין כהנ"ל שלילי הוא. וכידוע לכל העסקנים הציבוריים דרוסי' איך שהתנגדו רבני ישראל ומנהיגים האמיתיים להקמת מוסד כזה ברוסי' וסביבותי'.
והתנגדו בכל עוז ועד כדי מלחמה בממשלה הצארית, כמובן באופנים האפשריים אז, עד שביטלו כל התכנית. והטעמים ידועים, ובאם הי' ספק בנוגע לחשש שלהם האם רחוק הוא או קרוב, הרי המציאות דשנות הרבנות הראשית דארץ הקודש ת"ו הוכיחה, אשר החששות צדקו במילואם ועוד יותר.
אלא שבעונותינו הרבים, כפי המצב בהוה - הנה ביטול כל הענין דרבנות הראשית אם כי בגדר הטוב הוא, אבל לעת עתה לא בגדר האפשרי, כיון שלא ישמעו לזה השמאליים ואפילו לא אלו שמימין להם, אף שכל אחד נוכח במשך שנים שעברו בההיזק שהובא לדת ועניני' על ידי מוסד הנ"ל וד"ל,
למרות שאלו שכיהנו במשרה זו כוונתם היתה רצויה ואולי גם מעשיהם באם היו יכולים לפעול כרצונם. והאפשריות והיכולת שלהם היו פוחתות והולכות, ובינינו לבין עצמינו, לא תמיד עמדו בנסיון[ב]. אלא שאמרו חז"ל אל תדין את חברך וכו'.
כיון שכנ"ל, אין אפשריות לבטל כל המוסד, הרי על כל פנים מוכרח למעט ההיזק הנגרם לדתנו ולכבוד התורה ונושאי התורה. וכל יום ויום שמאריכים הזמן עד הבחירות - מנוצל על ידי כמה גורמים באופן המשפיל עוד יותר מעמד הדתיים וכבוד התורה ונושאי'. ולא יאומן כי יסופר התגובות מסתם בני ישראל אשר בארץ הקודש ת"ו במכתבים ובשיחות וכו' - לרגלי כל המתחולל מסביב להבחירות לרבנות הראשית.
ב. מובן שלא די לקבוע מועד בחירות בהקדם הכי אפשרי אלא אם כן יש מועמד מן המוכן ויש סיכויים שייבחר. על יסוד כל האמור, אמרתי לפלוני דעתי ברורה בג' נקודות[ג], התלויות זה בזה, והן:
(א) מוכרח הוא אשר תהיינה הבחירות בתאריך הכי מוקדם[ד], וכל הפועל לדחותם - לוקח עליו האחריות לבזיון נוסף לדת ועניניה בארץ הקודש ת"ו ומשם גם בחו"ל, כמו שהורה הנסיון בחדשים האחרונים.
(ב) לפי המצב בהוה - המועמד שיש סיכויים שייבחר הוא הרב ש. גורן שליט"א.
ואלו המנהלים שקו"ט אודות אחרים גם להם ברור שחלק מאלו שמדברים אודותם לא יקבלו את התפקיד, וחלק מהם אין מתאימים לתפקיד, וחלק מהם אין כל סכויים שייבחרו, וכל השקו"ט הוא רק בשביל נמוקים צדדיים, דפשיטא שאין להם מקום על חשבון בזיון הדת, כנ"ל.
(ג) מוכרח הדבר שישאר הרב נסים שליט"א במשרתו עתה, כי לא היתה כזאת בישראל אשר חילוניים, ואפילו סתם בע"ב (שחלק חשוב מועידה הבוחרת הוא מהם), יסירו רב ממשרתו[ה]. מובן שידוע לי שמלכתחילה הנה באופן רשמי ניתנה להנ"ל המשרה לזמן קבוע. אבל אין זה מבטל כלל הענין דכבוד התורה וכבוד רב בישראל, הענין דחזקה וכו'. ובודאי לדכוותי' האריכות בזה אך למותר.
הדגשתי לעיל אשר הנקודות האמורות לדעתי תלויות זב"ז, כי כולן יסודן - שמירה על הדת במצב ההוה בארץ הקודש ת"ו, וסתירת אחת מהן - הרי זה יגרום לבזיון נוסף ובאופן הכי מצער.
כאמור בתחילת מכתבי, דברים הנ"ל מופנים הם לאלו שבידם להשפיע על מהלך הענינים האמורים. וגם בזה טעמי ונמוקי כנ"ל, כי שקו"ט (מה שאין כן גילוי דעת בזמן המתאים ובמקום המתאים) בענינים כאלו מעל דפי עתון וכיוצא בזה - הרי זה משפיל מעמד ומצב הרבנות באיזה מקום שתהיה[ו], וביחוד בארץ הקודש ת"ו. וק"ל.
- כאן עלי החובה נעימה להביע נח"ר על מאמרו ע"ד הבעש"ט ז"ל, ובטח עוד ידו נטוי'.
בכבוד ובברכה.
[א] ראה לעיל איגרות שכ-א.
[ב] ראה לעיל איגרת שכא בהערה: "והלואי שימצא מי שיעמוד בנסיון בזה שלא להבחר, כי לכאורה תקוה קלושה ביותר, שלאחר שיבחר יעמוד בנסיון...".
[ג] ראה לעיל איגרת שיח, לקמן תמט: "מכבר כתבתי בזה להרה"ג הוו"ח אי"א צנמ"ס הרש"י שי' זוין מגודל הצער מהסתבכות העניינים וכו' וכדי בזיון וכו'. וענני שכבר פרסם דעתי בזה בכל אותן שלש הנקודות אודותן דובר בעת ביקורו של כת"ר כאן...".
[ד] מדובר אודות בחירות לרב הראשי האשכנזי מאחר שמאז שנפטר הגר"יהלוי הרצוג בשנת תשי"ט לא בחרו רב במקומו, והגרי"ר נסים כיהן כרב יחיד.
[ה] ואכן באותה שנה הוכתר מאבקו של הרבי בהצלחה והרב נסים נשאר בתפקידו (ראה לעיל איגרת שיח. לקמן תתקטו. "אגרות קודש" ז'תקטו, ועוד). אולם הבעיה התעוררה שוב בשנת תשל"ב, וגם אז פעל הרבי למניעת הדחת הרבנים נסים ואונטרמן (ראה לעיל איגרות כד וקלה), אלא שרבנותם בכל זאת הופסקה.
[ו] היינו שלמרות כל הזהירות של הרבי מהזדהות עם "הרבנות הראשית", התנגד רבינו להשפלתה - שהרי "זה משפיל מעמד ומצב הרבנות". וראה דברים מפורשים לעיל איגרת שכא בהערה.




