אני לא מסכים אם הדרך או הדעה שלך איך שלא תקרא לזה..

הנה ההערות וההארות: (השיר שלך בירוק וההוספות שלי באדום)

סבל מכסה קרום העולם                 [סבל? הבט נא ותראה כי הכול טוב כול כך והכול לטובה]      

קמטים שחורים סביב לעיניו             [למה שחורים? אתה רואה את השחור? הכמטים צריכים להיות זוהרים!]

גבו השפוף משקף צערו                [גבו הזקוף! לא שפוף! ואם שפוף אפשר לקחת את זה לנקודה טובה - גבו השפוף מחוכמה וכ'ו] 

והיגון בליבת נפשו נאגר                [השפה גבוהה ויפה אבל כבר אמרתי שאני אם הדרך לא מסכים]

הגוף קמל מיום ליום                      

הנפש עייפה ואין מנוס               [ אין מנוס? אין יאוש! אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל יתיאש מן הרחמים]

הגוף נדם הנפש עלתה              [ סוף רע - הכול רע.]

בעפר ואדמה כוסה הכאב.          [ אחלה נחמה מצאתה, אה?]

ולסיכום: השיר שלך בסגנון מדהים וכתיבה גבוהה בין הכתיבות הטובות ויש לך כישרון גדול וגם דרך הכתיבה טובה באירוך - הסגנון מעולה. אבל אם שמתה לב (ו100% שמתה לב!) עם המילים לא הסכמתי.. זה שהמילים גבוהות זה מעולה וכשרוני! ואל תעילב בבקשה! זה רק דעתי וכשם שפרצופינו שונים כך דעותינו שונות.. הכול טוב!

יש שתי דרכים להשתמש בסוף שורה.

הראשונה, מעבר רגיל. מחוסר מקום (או כי מעצבן מסוים החליט שאני צריכה לכתוב במבנה של ארבע מילים) וכך בעצם אנחנו פשוט עוברים שורה למטה, ובעצם כתבנו שורה ארוכה שמחולקת לשתיים.

לדוגמא:

מהשיר של טליה

"אדם נולד עם שם

איתו הוא יגדל לנצח"-בעצם זה יכל להיות משפט ארוך.

אפשרות שנייה היא- פסיחה. כלומר אנטר שמביע משהו. שמטרתו לקטוע את רצף הקריאה ולהתלבט לשנייה.

רגע, מה בעצם כתוב כאן? המילה הזאת לאיזה שורה היא שייכת?

 דוגמא מהתרגיל שלנו השיר של קוקי.

הגוף נדם הנפש עלתה

בעפר ואדמה כוסה הכאב- לכאורה יש מין הפסקה תיאור מצב, אבל המשפט גם ממשיך הנפש עלתה בעפר.

עוד דוגמא-

משיר של סיהרא.

"אני לפעמים

כמו סיר לחץ על

האש

ומתפוצצת."

אני לפעמים עצירה, זה משפט בפני עצמו, לא הגיוני, אבל משפט שמעורר את הקרוא לעוד

כמו סיר לחץ על-שוב עצירה, זה מקנה משקל לשיר. האנטרים הם שמקנים לשיר את המנגינה שלו.

ממש הגניב אותי לראות, מי בוחר להשתמש בזה ומי כותב משפטים חסרי פסיחות

ניסיתי לכתוב בשיר שלי ככה, ובלי לשים לב כתבתי חמש שורות.

צעיף וורוד הייתי מצפה שתעירי לי על זה, אבל אם השיר שלי יצא לא מובן, הבעיה צריכה להיות או בי (בשיר) או בך.

המלצה שלי נסי לקרוא/לכתוב בפסיחות הרבה, כשמתרגלים לזה זה מעניק לשירים לחן

קראתי הכל שוב.

דבר ראשון, שלא באמת חשבתי על זה שהיה צריך 4 שורות,

והקטע הזה של כתיבה והפסקה על ידי אנטר, והקשר בין השורה ראשונה- צריכה לגרום לקורא להבין שיש כביכול שתי משמעויות למשפט.

אי אפשר לכתוב משו ולצפות מהקורא לחבר בין שתי השורות,

האי רצף הזה גורם לנו לעצור, לחשוב ולהמשיך הלאה,

אבל גם ההפסקה תוך כדי צריכה להיות מחושבת ולא סתמית איך שבאלנו, ושלמשפט עצמו יהיה משמעות.

אם ניקח את מה שאתה כתבת-

אז אפשר לראות שמי שלא יודעת שההמשך קשור, מי שלא מעלה בדעתו באותו רגע שזה צורת הכתיבה, וזה המסגרת של הדקלום? הזה, יגיד שזה נשמע רע. שאי אפשר לקרוא, ואין קשר בין המילים.

ואז גם כשינסה לחבר בין המילים יתבלבל, כי לא יידע איפה להפסיק באמת.

לא כל שיר אפשר להסוך אותו להכניס אותו למסגרת כזאת

ובקשר ללחן שבזה- זה נכון, וזה יפה. אם חושבים שוב ושוב, ומוחקים וחוזרים. אם זה יוצא באמת כזה

כי אז השיר כולו מקבל משמעות וכל שורה בפני עצמהוזה חייב את ההמשך כדי להמשיך.

(יש שירים שהשורה מקבלת משמעות כי המילים שם יפות, לא קשורות פתאום, אבל בכללי כל השיר בייחד מקבל את זה .)

ועוד מעט חופש רציני, יהיה זמן למלא חובות

(כמו סיפור חיובי, או שינוי סוף של סיפור

-( כביסה שתלויה על חבל

וכדור אדום מחוספס שמתגלגל.

ורגליים קטנות של ילדים.

שרצים. עם ראש פתוח.

הם חולמים על גינה ובית

וחצר ענקית. מוקפת דשא.

וסיר שגולש. ותבשיל ריחני

וסבתא, שמגיעה לבקר.

אני חושב שהקושי המרכזי בלכתוב בלי חרוזים במבנה הזה הוא שבעצם המשפטים קצרים מדי.

אתה ממש צריך לצמצם את המ שכתבת לשורה קטנה

ואני מסכים איתך, באמת נפלתי בשיר הזה.

אבל! העלת לי רעיון להמשך התרגיל!

בשיר שלך השורה השלישית, הנקודה השלישיתצ עושה בדיוק את העבודה שהפסיחה הייתה אמורה לעשות.

ורגלים קטנות של ילדי, זה חלק מהתאור

וכאן מגיע הנגיעה הקטנה של המסר "שרצים עם ראש פתוח"

קצת לא ברור לי הבית השני אבל בקלות יכולת להפוך את זה לשיר אימתי.

רוב הנקודות והווים מיותרים,אולי חוץ מה"וסבתא שמגיע לבקר.

חייב לציןי שלא הבנתי את שיר הזה

אני דווקא אוהבת פסיחות בשיר אבל זה לא מסתדר עם שיר במבנה מסודר שבכל שורה אותו מספר של מילים.. זה נותן אמנם את הענין שהפסיחה אמורה לתת אבל זה לא מתנגן טוב, לא מסתדר טוב..פשוט הקטיעה לא מתאימה כאן.. היא עושה את השיר לפחות מוצלח.. לדעתי.

זה מסתדר לי יותר עם שיר כמו השיר של סיהרא שהבאת בתגובתך..

קודם כל, צור תודה.

שנית, אני חושבת שגם למבנה יש חשיבות.

כלומר: להקפיד על פסיחות וכו',

אבל גם מבנה.

זה נותן תחושה מסודרת של שיר.

באמת יחסית לאחרים שלא הזכיר את שמם השיר שלך בגנון קליל ונוח ולא ברמה גבוהה.

לדעתי היה צריך בבית השני למצואו.

בהצלחה ובברכה רבה!

דבר ראשון אני בת

ודבר שני לגבי השיר-

בכללי- זה לא המבט שלי על החיים. ממש לא.

אבל יש עצב בעולם.

וודאי שזה תלוי בהסתכלות, אבל השיר בכללו עוסק בנושא עצוב וכואב. זה לא שיר שמח! יכולתי לבחור לכתוב על שמחה ובחרתי לכתוב על עצב. (אגב, זה לא במקרה- זה בעקבות כאב שלי אישי על אדם אהוב שנפטר שהיה קרוב אלי מאוד. האדם ממש לא היה עצוב. אבל הוא נפטר בסיבה עצובה מאוד. אבל לי כאב מאוד וכתבתי את השיר מנקודת מבט של צער וכאב עצום.)

ועוד הערה- החיים הם לא רק טובים ויפים כמו שתיארת אותם, צריך לדעת שיש סבל ומתוך הרע- אפשר לראות את הטוב. לא להתעלם ממנו, כי הוא קיים.

ועכשיו להסכמה- נכון. אני מסכימה מאוד שאפשר להסתכל בעין טובה. אם הייתי הולכת על שיר של תקווה הייתי מקבלת את ההצעות שלך לגבי השינויים במילים. זה נכון שכדאי להתסכל על הטוב ולא להתייאש, אבל זה היתרון בכתיבה- שלא חייבים להתבסס על כל המציאות. אפשר לקחת רגש אחד ולהעמיק אותו. פה לקחתי את הכאב, באחר אני אקח את השמחה.

אני מקבלת את התוכחה אבל מבקשת שתבין גם את המסר שכתבתי.

ותודה על התגובות והמחמאות..!

אבל צריך לראות את העולם כאילו הוא דף לבן שיש בו קצת נקודות שחורות..

כתבתי על זה סיפור עם מסר הדוק לאחרונה [נקודה שחורה?!]

כבר יצא לי לחשוף פה מעט מהמקום שלי מול נסיון של ציפייה לילדים. זה מקום שלא נחשף יותר מידי בחוץ, והפורום האנונימי הזה הוא הזדמנות טובה עבורי..

אז מניחה פה עוד חתיכה ממני..

תודה.

יש משהו מאוד כואב בלראות את התבשיל שלך מקדיח גם כשמנסים שוב ושוב ושוב.

(בתור מי שהאתגר הזה לא זר לו בכלל, אם כי פחות העסיק אותי רגשית).

העברת בעוצמה רגישה ועדינה את חוויה שהיא אינטנסיבית שעכשיו אפשר טיפה יותר לנסות להבין

איזו כתיבה יפההה

ואיזו עוצמההה

השורה האחרונה פשוט כל כך מלאה באמונה הופכת את כל הקטע לכל כך אופטימי ושמח🤩

שולחת חיזוק, בע"ה עוד תזכי🙏🙏🙏

שהשם ישלח לכולנו את הכח

וממש ממש נכנסתי לדמות שלך

אהבתי איך שכתבת

ואמן ה' ישלח מאוצרו הטוב שפע של ברכה ותזכי להפקד בזרע של קימא ולגדלם בנחת ובאושר.

מסתורי ועלום.

וגם נוגה קצת.

ובעיקר נוגע.

אבל בעיה קטנה

אני עולה רק על כרכרה

זה מסורבל לדהור עם שמלה😌

וכיאה לנסיכה אתה לא ההצעה היחידה😂

שאת יודעת מי את זה הצעד הראשון

אני אוהב את הבטחון שלך כדי שזה יעבוד את צריכה מישהו שיודע מי הוא, רואה מעבר למה שמונח מולו (כמו שתיהן) וגם יודע מה לעשות עם מה שימצא שם.

בן אצולה או מפלצת בסוף הוא זה שיכתוב את החוקים לאגדה שלך

שיזכור מי הוא ומי את גם כשכל השאר שוכחים

משמעות עוגן קבלה מה שהן חיפשו