או-קי, אני מתחילה עוד משחק....רגב

סיפור בהמשכים. זה עלול להיות משעשע.

טוב-אז אני מתחילה. למישהו יש התנגדות? אם כן,שיצביע.

אין?

בטוחים?

טוב,אז אני יתחיל.

 

הכול התחיל ביום ראשון שעבר.
חמש דקות לפני כן ירדתי מההסעה שלי, ופניתי לכיוון הבית.
היה יום גשום. הרוח שרקה מסביבי ומדי פעם חתך ברק את השמים. הרחוב היה כמעט ריק.
בדרך כלל נהגתי ללכת עם חברי יורם. 
יורם היה החבר הכי טוב שלי,ואף פעם לא רבנו-עד היום.
כשנזכרתי ביורם ובמריבה בעטתי בעצמה באבן גדולה שעמדה לה לתומה בשביל.
יורם הזה! חשבתי.אף-פעם הוא לא יכול לשמור את המחשבות שלו לעצמו. תמיד אומר בקול. כזה טיפש! תמיד הוא הורס לכולם. יורם באמת היה תמיד הורס לכולם. אבל בגלל שאני נשארתי החבר היחיד שלו,לא היה לו למי להרוס-חוץ ממני. אז עד היום הבלגתי. אבל היום-הוא באמת הגזים.
פתאום שמעתי שמישהו הולך מאחורי.
הסתובבתי ולא ראיתי כלום.
בטח איזה עלה עף מאחורה,חשבתי,והמשכתי ללכת.
אבל אז שמעתי את זה עוד פעם.
זה היה קרוב.
הסתכלתי מסביב ולא מצאתי כלום.
פתאום ראיתי על הרצפה עיניים שמתבונננות בי בעניין.


מי שרוצה  שתמשיך!!

בקשה,שתפו פעולה!! זה יכול להיות ממש מצחיק ונחמד.

אגב, אם רוצים לרדת שורה אחת עושים שיפט-אנטר.

ועוד פעם-שתפו פעולה!

מועדים לשמחה

המשךחילא דמשכנא
"פתאום ראיתי על הרצפה עיניים שמתבוננות בי בעניין"
זאת היתה פרת משה רבנו קטנה עם עינים ע-נ-ק-י-ו-ת כמעט כמו של בנאדם.
"בואנה מאז שרבתי עם יורם אני מתחיל לדמיין שטויות"חשבתי לעצמי.
מה קורה לי? אני מתחיל להיות הוזה?החלטתי להרים את החיפושית
ואז פתאום קלטתי עד כמה מטומטם יצאתי-על החיפושית מאחורה היה כתוב
"ליורם באהבה מחיים"בכתב ש ילדים קטנים-זאת היתה יצירה שהם עשו בגן-חיפושית עם עיניים זזות....
המשךאור-נא
עבר עריכה על ידי אור-נא בתאריך י"ז תשרי תשס"ט 11:50
"איזה השגחה" חשבתי לעצמי בהתרגשות "שבדיוק השמות שלנו כתובים על החיפושית" הכנסתי את החיפושית בעדינות לכיס, כנראה רבש"ע רוצה לרמוז לי משהו.
הרוח התחזקה והגשם הצליף לי בפנים, האצתי את צעדי, להגיע הביתה כברררר!!!
בבית שררה חמימות נעימה "חיים, אתה חייב לשמוע מה קרה לנו היום בכיתה" קפצה למולי חיותה, אחותי הקטנה [כן, כל השמות במשפחה שלי קשורים לשורש ח"י] "המורה הביאה לנו דף עבודה, ולפני שהספקנו להוציא מילת התנגדות, אחת הבנות התחילה לצחוק, המורה רצתה לצעוק עליה, אבל היא נדבקה גם כן בצחוק שלה, ואחריה כולנו... ורק אחרי רבע שעה של צחוקים הצליחה המורה לומר- בנות, התחלנה בבקשה לענות על השאלות... אבל רק כשהתחלנו לקרוא התפרץ הצחוק מחדש, חיים, אתה מקשיב? אתה יודע למה צחקנו?" ניענעתי בראשי לשלילה, ובמקום תשובה חיותה הושיטה לי דף, שעליו היה רשום בגדול "לחפש כמו חיפושית"
...
המשךרגב
עבר עריכה על ידי אור-נא בתאריך י"ז תשרי תשס"ט 22:49
"חה חה" אמרתי לחיותה ופניתי לעבר המטבח.
פתחתי את המקרר וחפשתי משהו לאכול. היה שם חצי כרוב,כמה ירקות רקובים,חב' גבינה ריקה,הרבה לכלוך וספר של חיליק.
נאנחתי בקול ופניתי להסתכל על השידה שבצד,שם המצב לא היה יותר טוב. צנצנת ריבה עם עובש וכמה בריסטולים.
אני וחיותה הסתכלנו אחד על השניה,ופנינו יחד לעבר הסטודיו של אמא.
"אמא" אמרה חיותה "למכולת".
"מה?" אמא התעוררה בבהלה."אני לא מאמינה, מה הפעם?"
"אוכל" אמרה חיותה ודחפה את אמא לכיוון הדלת.
כולנו עלינו לאוטו ואמא מלמלה "אני לא מאמינה,כמה אתם אוכלים?"
פתאום ראיתי זוג עיניים שמביט בי, ממש כמו בדרך הביתה,על הרצפה של המכונית. "שוב החיפושית הארורה!" אמרתי. "מה?" אמרה חיותה. "לא כלום" מלמלתי לעברה בזעף,ופניתי להרים את החיפושית,אבל לא היתה שם חיפושית. במקום חיפושית ראיתי שם קרפדה מנומרת. מה יש לי היום עם חיות? חשבתי והרמתי את הקרפדה. רציתי לזרוק אותה מהחלון אבל חיותה אמרה "תראה? מה זה?" הראתי לה את החיה. "מממ... דווקא חמודה" אמרה חיותה ודחפה אותה לכיס.
"הגענו" אמרה אמא.
ירדנו מהאוטו ופנינו לעבר המכולת.
ירדנו מהאוטו ופנינו לעבר המכולת.נקודות של כיסופים
כבר מהמקום של העגלות ראינו שמשהו לא כשורה.
כל המכולת הייתה הפוכה לגמרי!
ראינו את יצחק המוכר עומד עם מחבט בייסבול ביד ומבט מוזר מאד בעיינים. אמא נגשה אליו לשאול מה קרה ובמקום זה הוא הצביע בשתיקה לעבר המדף של השימורים.
שם, בין שימורי התירס לשימורי הזיתים שבמבצע,שכב יצור ענק,מת.הוא היה בגובה 3מטר,עם גב אדום כדם ומחושים שלופים כחרבות.הייתה שם חפושית.


*מקווה שזה לא מאיים כ"כ. נראה לי שרני רצתה משהו יותר...משעשע?!?!
המשך.רגבאחרונה
מצטערת שאני כל הזמן עושה,אבל אני אוהבת את זה...

אמא כנראה,לא ראתה אותו. היא הלכה אל המדף ואמרה "טוב,בכל מקרה, יפה לך. אולי תעשה הסבה לשחקן ביסבול?" ואז היא לקחה ביד קופסת שימורים של תירס והתקדמה לעבר הקופה.
"אהה... אמא" אמרה חיותה.
יצחק ניגש רועד וחיוור במבט שואל לעבר הקופה והתחיל לרשום.
חיותה לא נתנה לזה לקרות. היא גררה את אמא שוב לעבר הכניסה ושמה לה ביידים ידיות של עגלה. אחר כך הכניסה את קופסת השימורים לתוך העגלה.
"בשביל מה עגלה?" שאלה אמא "אפשר לסחוב את זה בידיים,זה לא כבד." אבל אני וחיותה כבר התחלנו להעמיס את העגלה במוצרים תוך כדי שאמא אומרת על כל דבר "בשביל מה זה? ולמה אתם צריכים את זה?" בנתיים יצחק שלח מבטים מבוהלים לעבר היצור הגדול והדוחה.
אחרי שגמרנו להעמיס את העגלה סחבנו אותה ואת אמא אל הקופה ויצחק עשה לנו חשבון. "130.90 בבקשה" אמר יצחק לבסוף. אמא הושיטה לו כסף ואמרה "אוך... כמה פעמים בשבוע אתם רעבים? בכסף הזה יכולתי לקנות 13 שפורפרות צבע חדשות! אתם עם השטויות שלכם." אני וחיותה חיכנו לעצמנו ואמרנו ביחד "המבצע הוכתר בהצלחה."
בערך בכניסה אמרה חיותה "רגע,שכחתי משהו." הסתכלתי אלה בשאלה אבל היא כבר נכנסה לתוך החנות,נגשה ישר אל היצור המגעיל ונתנה לו בעיטה בבטן. היצור נפל על הרצפה. "תוד..." אמר יצחק תוך כדי אנחת רווחה, אבל חיותה עם הצעד המהיר שלה כבר היתה בחוץ.
בלי שהרגשתי מצב רוחי השתפר פלאים.
אחחחמקפיצים נטושים

פעם היו בנות אולפנה בפורומים (ככל הנראה - אם לא למה הם קיימים)? היום הכל נטוש. נטוש. נ-ט-ו-ש......

..אנונימי (פותח)

זה מבאס אותי

אוףףף.

יתכן שהפורום הזה נטוש?!?אנונימי (פותח)
חייבת עזרהנפשי ערגה
איך קוראים למורות של שכבת יא?? דחוףףףףףףף
השנה?אנונימי (2)אחרונה


איזה טוב השם!איזה טוב השם!
כבר קבענו פגישה רביעית ב"ה!
לא מובן מאליו בכלל..
תודה להקב"ה שמוביל אותנו צעד אחר צעד..
שמוביל אותי לאיש שלי- לזיווגי ההגון..
אני מצליחה להיות אני
ברוך ה'. זה כל כך לא מובן מאליו.
מרגישה בנוח להביא את עצמי. לא מנסה להסתיר חלק ממני.
וזה כיף, זה משמח, זה בריא.
לומדת לקבל את עצמי באהבה
שלא כל טעות או חוסר תגובה מצידו, זה אומר שהכל נגמר והלך הכל
אפשר לשחרר. הכל בסדר ב"ה, הכל בשליטה של הקב"ה
בתמימות הוא לא ענה. לא בכוונה או במחשבה שלילית עלי..
ה' תכוון אותי בבקשהה!!!
להמשיך??
הוא נראה בחור טוב וטוב לי איתו
ב"ה
אבל הקטע של המשפחה..
מה עושים?!

ממה שאני חשבתי, זה שלבעלי יהיה משפחה חמה ואוהבת וזה ישלים את הפערים של מה שהיה לי במשפחה.. את החסכים.
כי גם לי המשפחה זה לא המקום הכי וואו והכי אוהב ותומך. אז כאילו גם להיכנס למקום כזה?
השאלה אם זה המקום.
אם היא אישה נעימה ואוהבת ורכה
או ביקורתית ולחוצה.

וגם עד כמה זה השפיע עליו- מה ההשפעה וההשלכות של מה שהוא עבר - הגירושים של ההורים, לחיות בלי אבא. איך החסך הזה השפיע עליו בחיים ? ביטחון, יציבות וכו'..

וגם בא לי להרגיש שהוא חושב עלי מעבר. שולח הודעות סתם ככה ולא רק כי צריך לקבוע..
אני אגיד לו את זה נראה איך הוא יגיב. זה חשוב לראות מה הוא עושה עם המידע..
כמה הצרכים שלי חשובים לו.
תודה לה'איזה טוב השם!
הוא כזה חמוד ומקסים. וגם שלח הודעה עם סמיילי אז בכלל.
חמוד..
אחרי שדיברתי איתה פתאום זה קרה להפתעתי.
מרגישה טוב איתו
עם עצמי ועם משפחתי קצת פחות
קשה לי עם **** שהוא ככה. כאילו מה?! זה מעצבן. תהיה נורמלי יואוו. איך אפשר להכיל את זה..
גם איך מספרים על זה
וקשה לי עם המריבות שלהם. קשה לי עם חוסר ההבנה שלהם. עם האווירה הזאת.
מרגישה שאני לא מחבבת את המשפחה שלי ומרגישה לא בנוח להכניס לשם מישו
וגם את איך שאני מגיבה לדברים
שכאילו אני נהיית עצובה מכל מיני דברים שקורים בבית ופתאום מרגישה חוסר ערך כשההורים רבים או שהוא עושה מעשים כאלה או שהיא מתנהגת בצורה כזאת והאח השני שמתעצבן
כאילו בחייאת, מה הלוז.
וכאילו זה שאני לא שלמה עם זה ומתביישת בזה זה עוד יותר מבאס , כי אני רוצה להיות בטוב עם החיים שלי ולשדר את זה לבחורצ'יק.
אני מרגישה שזה תלוי בהסתכלות שלי.. בפרשנות.
כל דבר שהוא עושה שהוא מוזר אני ישר נחלשת וזה מוריד את כל המצברוח
או כל דבר שהיא עושה
או כל מריבה של ההורים
וכדי לשמוח ולהירגע אני רוצה לפרש את זה כמשהו מדוייק. שזה לא סתם קרה וקורה אלא זה מדוייק מהקב"ה וזה מה ש*צריך* להיות.
כן כן זה מה שצריך להיות בדיוק.
וזה לא טעות. זה מדוייק.
כל דבר שקורה כאן הוא מדוייק לי. לחיים שלי, למסלול שאני צריכה לעבור, כדי להגיע לזיווג שלי.
והאיש שלי ירצה אותי בדיוק ככה.
זה מה שהפך אותי לכזאת מדהימה ומיוחדת ובעלת רגישות ומידות טובות. אין לי מה להתבייש. אם מתביישים זה אומר שאולי יש כאן טעות. אבל אין מה להתבייש כי אין כאן שום טעות. זה רצון ה'.

וכאילו המשפחה שלו נשמעת לא המשפחה הכי בריאה שיש, אבל זה לא שהמשפחה שלי מושלמת אז מרגיש לי יותר בנוח לשתף אותו בזה מאשר מישהו שהמשפחה שלו בריאה.
אבל להיכנס למקום כזה?
זה יעשה לי טוב?
זה נכון לי?
מספיק המשפחה שלי עם הקטעים שלה, להיכנס לעוד משפחה עם בעיות?
אני לא יודעת.
אני מאמינה בהקב"ה שכל מה שיהיה זה מדויק ולטובה. אם זה צריך להמשיך זה ימשיך ואם זה צריך להסתיים זה יסתיים בקרוב.
והכל בחסד וברחמים ללא שום ייסורים ועיכובים וחולאים רעים אלא רק בשמחה ובטוב לבב.

שיהא הכל נחת רוח אליך
ריבונו של עולם, את הטוב תקרב, את הרע תרחיק והטוב בעיניך עשה
עשה רצוני כרצונך

אז ככהאיזה טוב השם!
עין טובה.
קודם כל על עצמי!
כן על עצמי.
על מה שיש לי, על מי שאני, על המשפחה שלי. להבין שזה מדוייק ולחפש את הטוב.
מהסתכלות ופרשנות שלילית להסתכלות ופרשנות חיובית.
זה הסוד.
כי זה המציאות, זאת אני וזה המשפחה שנולדתי אליה.
אין טעות.
זה מה שצריך להיות. עם ההורים האלה, עם האחים האלה.
בואו נבין למה זה טוב. כי זה טוב! זה לטובה אמיתית!
הכל מושגח.

איזה כיף יוהוו.

במיוחד שכל הדברים האחרים נובעים מהזיווג. גדלתי דווקא למשפחה הזאת בשביל הזיווג שלי. ולמדתי דווקא שם בשביל זה. וכו' וכו'

אז אני רוצה לשמוח במשפחתי ובי
בואו נתחיל.
למה זה טוב?

איזה אלופה אני.איזה טוב השם!
אני אדם טוב עם לב טוב ומידות טובות. חייכנית ושמחה. יש לי עין טובה. רואה ומחפשת את הטוב. בחיים שלי, בעצמי, באחרים, בסיטואציות. מוצאת טוב.את ההשגחה. ממש משתדלת לחיות באמונה שהכל מדויק מאבא שבשמים לטובתי !! אין טעויות! מתחזקת באמונה. שהנה זה שהוא עוד לא ענה להודעה זה לא שקרה משהו. זה פשוט כי ככה הקב"ה ורצה. כנראה נכבה לו הטלפון, כנראה הוא לומד, כנראה הוא עוזר שם, כנראה שכח. יש סיבה וזה רצון ה'. וזה מדויק שזה ככה(:
ואני שמחה בזה.
ברגע שזה צריך להיות זה יהיה.
איזה מתוקה אני שככה אכפת לי מבן אדם אחר
מאיפה להתחיל?
אדם שמח וטוב לב, שתמיד המניעים שלו חיוביים וטובים, תמיד רוצה לעזור ושיהיה טוב. להרגיע את הרוחות, לקחת אחריות. להתקדם, להשפיע טוב, להאמין בטוב, לעשות, לפעול, לדייק.
יש לי אנרגיות חיוביות. אני מקשיבה קשב רב. יש לי ראש גדול. צנועה, ענווה. לומדת להבא. דנה את עצמי לכף זכות. רואה בעצמי את הטוב. יש לי כוחות אינסופיים. שיכולים להחיות!! יש לי רצון חזק. טוב. הערכה, אהבה אינסופית. הוצאה של כוחות מן הכוח אל הפועל. חיים של טוב . דאגה לזולת, ולצרכיו. דאגה לעצמי ולצרכיי. מודעות עצמית גבוהה. חיבור לעצמי. חיבור לבורא. פשטות, איזון. השתלמות. השלמה. למידה. חיזוק. אני לא מתייאשת אף פעם. מתחזקת באמונה וביטחון. מתייעצת. מתפללת. זהב.
רוצה להסתכל על עצמיאיזה טוב השם!
מנקודת מבט חיובית. ולהאמין שככה מסתכלים עלי. כן גם אם לא ענו לי להודעה.
זה קצת מתסכל שהוא לא ענה. תענה כבר יואו.
למה אני חסרת סבלנות?
כי זה מרגיש לי שהוא שם אותי בצד, שאין לו כוח אלי, שהוא חזר בו, שהוא שכח אותי, שאני סוג ב'.
וכאילו מה כבר הבעיה לענות ?
מה הסיבה.
אני מבינה את הקושי זה באמת מתסכל שלא עונים לך במיוחד שכאילו מה הבעיה.. הרי עניתי לו כמה דקות אחרי. אולי הוא נזכר בדברים שליליים עלי..

אבל מה הסיכוי נשמה. שככה תוך שניה הוא יחזור בו ולא יהיה לו כוח? הוא רוצה את הקשר חיים. הוא רוצה להמשיך כרגע. אז תנסי לפרש את זה בצורה חיובית כי זה האמת. גם פעם שעברה חשבת כלמיני מחשבות , ובסוף הוא ענה שהוא שכח. תדוני לכף זכות ותפרשי את זה לא לרעתך אלא לטובתך.. גם מתוך אמונה שזה רצון ה' וגם מתוך כך שזה מתמימות ולא מכוונה רעה.
יהיה לך יותר קל.

גם בנושא של המשפחה
יש כ"כ הרבה דברים טובים במשפחה שכל כך לא מובנים מאליהם. והכי קל ופשוט זה לשכוח מהם ולהסתכל על הרע. אבל זה סתם מבאס וזה פשוט שקר לעשות ככה.
תתמקדי בחיובי!!!
זה הרוב!
כן. וזה מדויק.
מה חיובי?
המחויבות להלכה, זה שגדלתי במקום די תורני, גיסות מדהימות, שפע של לקבל מה שאני רוצה, דאגה לצרכים הפיזיים, מטבח לרשותי, חונכתי במקום טוב, שכנים מדהימים, אמונה בה', מסירות נפש על מה שנראה כטובת הילדים, חינוך לעשיה בלי להתייאש, שנותנים לי לצאת עם בחורים משם, ו*****. יש צחוקים, יש אוכל, יש הקפדה על הלכה. יש **** חמודה שנהנות ביחד ב"ה. שמקבלים ממני ואני מכניסה כלמיני דברים לבית. חדר לבד. משופץ. נותנים לי עצמאות.


סהכאיזה טוב השם!אחרונה
יש להם לב טוב. הם רוצים את טובתנו גם אם יוצא להם לא הכי טוב.
גם אם הדרך שגויה. אבל זה מכוון.
נבניתי מזה ואני נבנית.
ב"ה.
רגישות, עומק, עין טובה, הערכה של כל דבר, תשומת לב לפרטים הקטנים, רצון להתקדם, צורך באהבה ובחיבור , חיבור לה', בריאות ודיוק בחיים.
ברור לי שזה מאיך שגדלתי.
מודה על זה. גם על הקשיים.
אממ. אני עוקבת על הפורום הזה. זה בסדר מצידך?עשב לימון


אממ. אני עוקבת על הפורום הזה. זה בסדר מצידך?עשב לימוןאחרונה


אני שמחה וגם חוששתאיזה טוב השם!
שמחה שהיה טוב, שהוא רוצה, שאני רוצה.
מודה לך ה' שהייתי אני ומחוברת לעצמי. משוחררת ואמיתית.
וקצת מפחדת שיואו.
מה יהיה
הוא שלי או לא?
מה יהיה .. אני אהיה בטוב עם עצמי או לא
משו בתוכי רוצה שהוא ירצה
אבל יותר רוצה שהקב"ה יעשה כרצונו
איזה כיףאיזה טוב השם!
הוא שלח הודעה..שיואו=)
מרגש ממש!
גם נשמע מתחשב כזה שאכפת לו.
אני רוצה להיפגש. אני רוצה לדבר איתו.
יש לי רצון לזה
משהו חדש מתחיל
איזה יופי. ב"ה ממש(:תודה לה'. הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו!

רוצה לבוא נקיה
לבוא בטוחה
בטוחה בטוב שלי. בטוחה ברצון שלי. בטוחה שאני באה עם עצמי ושאין לי שום צורך לרצות אותו.
להביא את עצמי בפשיטות, בלי חכמות. כמו שאני. מה שאני מרגישה, מה שאני חווה, עם איך שאני בפגישה. זה הכי טוב, זה מה שצריך להיות. זה המצב וזה הסיטואציה וזה טוב.

בנקיות
בעין טובה
בעיקר על עצמי
גם עליו.

עין טובה על עצמי, רואה אותי.
כן אני רואה וזוכרת שהיום התייחסתי ל**** בצורה מדהימה. ששיניתי צורת הסתכלות עליו. ממש השתדלתי והתאמצתי לראות את הטוב שבו, למצוא את הנקודות הטובות ולהעצים אותם, להתמקד בהם ולהסתכל עליהם בזכוכית מגדלת.
לראות את החסרונות זה לא חידוש, לכולם יש וזה ידוע שזה קיים. זה הרגיל. החידוש הוא להתמקד בדברים הטובים, מה כן עשיתי, להעריך את עצמי על מה שעשיתי ולהתמקד בזה. ממש להעצים את זה להעריך את זה, להתפעל מעצמי. וואו איזה אלופה שככה עשיתי את זה. ואת זה. ואת זה.

איזה אלופה אני שממש חשבתי מה אני יכולה לשנות ביחס שלי ל**** כדי שהוא יתקדם , כדי להגיע אליו ולגרום לו לרצות להשתתף
איזה אלופה אני שחזרתי הביתה אחרי מלא זמן והכנתי מרק למרות שהייתי שפוכה מעייפות
איזה אלופה אני שהלכתי ל*** ושיתפתי אותה. למרות שהייתי רעבה ביותר.
איזה אלופה אני שאמרתי לשי את התשובה למרות שלא הייתי צריכה.
איזה אלופה אני שעזרתי לנאו נאו עם להעתיק מהלוח והקראתי לו למרות שלא הייתי צריכה! גם על זה ששמתי לב בכלל, שהייתי אכפתית ועשיתי מהלך שלא מצופה ממני לעשות, מעצמי ומרצוני האישי! וגם על המהלך עצמו, על חשבון ההפסקה שלי עוזרת לילד בלי שחייבת. כי אכפת לי. כי אני רוצה לשמח אותו. זה עושה לי טוב על הלב.
איזה מדהימה.
כמה אכפתיות. כמה רצון לעזור. כמה ראייה של האחר וראיית צרכיו והשתדלות למען זה. לעזור במה שיכולה בשמחה.
מוצאת ומפלסת את דרכי אל הילדים שצריכים עזרה. בשמחה וברצון!
וואוו אני ממש גאה בעצמי, אני מדהימה ואלופה ותותחית !!!!!!
איזה מידות טובות, איזה הסתכלות רחבה, ראש גדול, כלליות!
ממש בעלת חסד עצום ורב!
וגם זה מחיה אותי, נותן לי משמעות, משמח אותי , אני רוצה בזה וזה מדהים ועצום.

איזה אלופה אני שאמרתי ל**** שהוא אלוף! ככה באמצע החיים בלי קשר לכלום. לשמח אותו, לעזור לו לראות את הטוב שבו. ואז גם לע**** ששאל בצחוק אם דיברתי אליו. וכן אכפת לי גם ממנו. הוא לא בשבילי סתם עוד ילד מהכיתה. הוא אוצר. הוא חשוב בעיני.
איזה אלופה אני שאמרתי ל**** דברים טובים ודיברתי אל ליבו שהוא ילד חכם וזה קטן עליו ותוך שניה הוא מסיים. בוא אני רוצה לכתוב לאמא דברים טובים, תראה איך אתה מתנהג יפה.
ככה מהלב שלי ללב שלו. בלי לאיים, בלי להבטיח הבטחות ונסיונות שכנוע.
בפשטות מה אני חושבת עליו ומה אני רוצה להגיד לו, מה שיעזור לעשות מרצון. מה שיחזק אותו.
וכן זה לא תמיד טבעי זה משהו שרוכשים, זה משהו שמנסים ומשתדלים מאוד לשים עליו את הפוקוס וזה לאט לאט נטמע ונהיה הרגל בע"ה.
איזה אלופה אני. ככה בלי שום סיבה מסוימת. כי אני אלופה.
אני אוהבת את עצמיאיזה טוב השם!אחרונה
אוהבת את הלב שלי
את הנשמה שלי
את התכונות שלי
את האמונה שלי
את הדבקות שלי
את החכמה שלי
את החיבוק שלי
אותי.
כ"כ מיוחדת ומדהימה ומהממת ורצויה וטובה!
כ"כ יקרה וחשובה ומתוקה ונעימה!
אוהבת אותי
אוהבת כלכך
אור גדול שאני
אור מאיר
אור חשוב ומשמעותי
שהקב"ה שם בעולם
אור שמאיר את האפלה
אור שצריכים פה בעולם
הנקיות והטוהר. הזכות.
איזה זכות להיות אני
להיות בחברתי
להקשיב לי
לשמוע אותי
הקב"ה רוצה אותי כאן, נוכחת, מדברת, משתפת, נמצאת.
עם כל הרגשות והמחשבות שיש בתוכי שהם מדויקים לי

אולי יעניין אותך