טרם נעלתי את עצמי באידיאל מסוים.

החיבור לתורה הוא האידיאל, השאיפות, ההשקעה, המידות שקדמו לתורה..

אבל לגבי - האופן? הדרך? המינון?

וואו.. כמה שזה לא משנה בכלל!!

לא זה מה שיהפוך את הבית לתורני!

בית של תורה הינו בית של מטען רוחני גדול, יכול או לעבוד, או ללמוד, לא משנה. המטען שנמצא בכל מקום הוא המשנה, מטען ששמו תורת חיים. 

לענ"ד אין קשר ישיר בין כמות הלימוד לבית של תורה

בית של תורה לא יהיה כזה יותר או פחות בגלל שעות לימוד התורה של הגבר (ו/או האישה)

אלא יהיה כזה מתוך רצון משותף המגיע מהבנת חשיבותה של התורה

יכול להיות שלימוד ממושך של התורה יעלה את הסיכויים להבנת חשיבותה

יכול להיות שבחור שלומד מספר רב של שעות תורה יהיה כזה שבד"כ יבין יותר את חשיבותה של התורה

יכול להיות שעצם לימוד התורה יקל להקים בית של תורה

כל היכול להיות הזה גם יכול להיות מאוד סביר

אבל.... (ובשביל זה כתבתי את ההודעה)

בית של תורה

זה לא בית שהבעל לומד הרבה תורה

לא כך מגדירים בית של תורה!

לראיה, שיש בתים כאלה (גם אם מועטים) שהם לא בתים של תורה (כל אחד עפ"י הגדרתו) שהבעל הוא אברך ששוקד על לימודו מבוקר על לילה.

ומהצד השני, יש בתים שהבעל לא לומד בצורה מסודרת (אם זה נכון או לא, זה כבר דיוק אחר) ובכל זאת הוא ואשתו מצליחים להקים בית של תורה.

צריך להבין

שהגדרת בית של תורה

אינה נמדדת בכמות הלימוד של הגרים בו.

לימוד התורה הוא דבר חשוב מאוד מאוד

וחוץ מהמצווה, יש עוד ערך ענק בעצם לימודו

אבל, לדעתי, הוא לא פרמטר לבדיקה האם זה בית של תורה

אז מה זה בית של תורה אתם שואלים?

אני כבר לא נכנס לזה

כל אחד יגדיר לעצמו איזה בית הוא מעוניין להקים

ואיך הוא רואה את ביתו כבית של תורה.

זאת דעתי

מוזמנים לחלוק.

ושאני לא יובן לא נכון

אני ממש בעד לימוד תורה

בית שכל המישורים מתחברים לשאיפה לעשות רצונו של השם.

בית שלא מנתק בין התורה והמצוות לחיים עצמם. בית שמחבר הכל לתורת חיים. 

הלא כך?

בס"ד

בית=האיש והאישה ביחד, לא רק הגבר, לא רק האישה, אלא שניהם ביחד.

ואם יש להם מטרה משותפת שהיא להקים בית המבוסס על ערכי התורה, שהתורה היא הגורם המרכזי בבית, אז לא משנה אם הוא רב/מורה/טכנאי או מנקה רחובות, משנה מה הוא והיא עושים בהתנהלות היום יומית שלהם כדי לממש את חזונם המשותף אודות 'בית של תורה'.

כנראה שהייתי צריך לנסח את השאלה כך שההיבט המעשי שגם מהוה מסתמא פונקציה לפרנסה יהיה הפקטור

ולאו דוקא ההיבט האידאלי והמהות של הבית כהשפעה על יושביו/צאצאיו  הסובב אותו .

אם הבנתי נכון אז האם נכון לומר שרוב הבנות אחרי היכרות טובה עם הבחור כימיה ומציאת חן

יהיו מוכנות /מעוניינות ב- א/ב/ג/ד/ בהתאם לרצונו/מצבו של הבחור ,

ושמיעוט יסננו מראש קודם ההיכרות למצב מסויים מארבעת האפשרויות כאידיאל ?

זה חיים של תורה!

זה לחיות חיים שמעמידים את התורה בראש!

ולא רק את קיום התורה אלא את לימוד התורה - "ותלמוד תורה כנגד כולם"!!

הדגש היא במצווה ששווה יותר.. 

כי על זה נבנה התשתית הרוחנית של הבית

שד' הוא תמיד לנגד ענינו בכל דבר (גם בדברים החומריים). 

שנדע להעביר גם לידי המעשה בקיום המצוות, בגמילות חסדים, בעזרה לזולת, בהכנסת אורחים, בעבודה על המידות  וכו'..  

וכך נחנך את ילדינו.

מבחינת הקטגוריות שלך אני נראה לי נכנסת לסעיף ג' כי אני כן רואה את בעלי יוצא לעבוד אבל יחד עם זאת התורה מאוד חשובה לנו ולכן יש ערך ללימוד יום יומי והוא יתמיד בזה מתוך התלהבות ורצון אמיתי! חיבור שלא ניתן להפרדה

יחד עם זאת, אני לא יכולה להגיד לך מה מבין הקטגוריות שלך נחשב כבית תורני יותר או פחות..

די דירגת את "האידיאלים" לפי זמן לימוד התורה ביום.

אני חושבת ששאלת המינון היא אישית לכל אחד, אבל מתחילים בכך שצריך ללמוד תורה.

אולי זו השעה..

אבל אני מרגישה שלא באמת הצלחתי להעביר את הכוונה שלי לחלוטין.

תסתפקו בזה

אז אני לא כותב כלום ונותן לחתימה שלי לדבר בשמי...

אבל באמת זה לא העניין פה.

כמו שכבר כתבו לפני- זה נשמה של תורה, שלי ושלו גם יחד,

מטען כזה שהולך איתנו וילווה אותנו בכל צעד בחיים,

כמו שאני משתדלת להיות עכשיו בחורה של תורה,

כך השאיפה היא לבנות יחד בית מתוך אהבת ה' ושליחות בעולם.

ספציפית מה מתאים לי עשכיו מבחינת מיקום הבעל -

מחפשת מישהו שמתכנן להיות אברך בשנים הראשונות

ורוצה גם אח''כ בחיים להיות קשור לעולם התורה חזק.

האם לימוד תורה צריך להימדד בהישגים?!
האם חובה להוציא מזה מקצוע אחרת זה לא שווה?!

בשביל מה בכלל לומדים תורה? רק כי זה ציווי?!

ה' ישמור - מה שעשו ממכתב האהבה האלוקי שלנו...

לומדים תורה כדי לדעת את ה'! - להכיר את ה'! להיקשר אליו עמוק!

לצחוק איתו, בבדיחות שהטמין לנו שם, לשמוח איתו בתקוות שטמן לנו במכתב האהבה הזה, ולבכות איתו בסיפורים הכואבים..

להבין אותו - איך היה שמח שנראה את אהבתנו חזרה..

[גילוי נאות - הכותבת נשואה לאברך מזה שנה וארבע]

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳