לנסות לא להתעסק עם זה איזה שבוע/שבועיים ופשוט לצאת ולהנות אחד עם השני....

עוד משהו אולי כדאי לצאת למקום מיוחד שיחזק את הקשר ים,טיול

וכמו שנאמר כבר אולי באמת לעשות הפסקה ולראות....

לא חייבים על כל בלבול לחתוך! ולפותחת השרשור-

לטעמי, אם הכל טוב ויש התאמה שכלית ורגשית הייתי מנסה למצוא מה מפריע, לפעמים יש משהו שכלי שמפריע ו"מטריד" שגורם לרגש לא להתקדם, הבעיה היא שלפעמים אנחנו לא מצליחים לשים עליו את האצבע...  אבל הוא נמצא שם והוא מעכב.. 

זה קרה לי פעם אבל אני מעדיפה לא לפרט פה, אם את רוצה באישי...

על פי מה את אומרת לחתוך???על בלבול או מחשבה קטנה לחתוך??!!!ממש לא משברים תמיד יש גם ליפני חתונה ובמיוחד אחרי....

על הניסים-אני חושב שכדאי לכם כל אחד לשבת עם עצמו ולברר מה מפריע/חוסם או אולי אפילו להעלות דברים שבינכם ולראות מהי הבעיה..

אולי אפילו זה יחזק לכם את הקשר יותר מבעבר...

אם אין בכלל -זו בעיה.

תנסו לא לדבר על זה בכלל לתקופה. לא לחשוב על זה יותר מדי לא לנסות למצוא פתרונות בכח...

תעשו דברים כיפים משחררים משמחים את שניכם..

להרפות מהלחץ על הלב...

ולראות...

או לחלופין או בנוסף- תשאלי את עצמך בכנות - מה חסר ללב שלך? תשאלי אותו מה חסר לו? מה הוא מבקש?

תקשיבי באמת למה שצף.

ותראי אם זה משהו פתיר או משהו מהותי.

ואל תנסו  ליצור הכל בעצמכם- תתפללו על זה. שה' יפתח לכם. או אם זה לא הזיווג- שיתן בהירות לשניכם.

יש סיכוי תמיד! רק לא להתיאש

( נשואה לבעלי שהתלבט במשך חודשים ארוכים...וב"ה )

לכם על מה לדבר, בנחת?

האם לא מרגישים לא נוח זה עם זה?

אם "יש על מה לדבר" (תקשורת שוטפת) ולא מרגישים לא נעים להיות זה בחברת זה - 

אז לענ"ד יש מקום לבדוק עוד קצת.

ולא צריך "לעבוד על זה" - זה מלחיץ. לא מביאים רגש "בכח".

ההיפך: אם ממשיכים - תחליטו שאתם מרפים מהנושא של המחסום הרגשי אם קיים או לא; מתעניינים אחד בשני בנחת, לא חושבים על זה - ועוד כמה זמן בודקים "מחדש" את המצב. בינתיים - זה חלק מההיכרות. בנינוחות, במיושבות, בלי לחץ.

נקוה שיתברר לטובה.

אני יכולה להגיד על עצמי שהרגש אצלי התפתח באופן מאוד בולט אחרי החתונה.

לפני החתונה היה קצת רגש, אבל לא משהו שמתקרב בכלל למה שנוצר לאחר החתונה.

שמעתי פעם (לא זוכרת בשם מי) שחשוב כן לשים לב לנקודה של הרגש, בהחלטה על חתונה, אבל הנקודה הזו יותר משמעותית אצל בנים. אצל בנות מספיק שתהיה התאמה שכלית והרגשה טובה יחד, והרגש כבר יתפתח לאחר החתונה, אבל אצל בנים חשוב מאוד שיהיה קצת יותר רגש גם לפני החתונה. לא ברור לי למה, ועד כמה זה מדוייק, וגם מה המינון שצריך בשביל לדעת שזה מספיק, אבל לגבי מה שנאמר על בנות- אני יכולה להעיד שעלי זה היה לגמרי נכון.

בכל מקרה, תבחנו את הדברים בצורה נכונה, ואל תתפתו לחשוב שצריכה להיות התאהבות גדולה לפני החתונה, ואם זה לא מגיע זה כבר לא יגיע.

בהצלחה!

אם בסה"כ אתם נהנים יחד אז תתנו לזמן לעשות את שלו..לי עזרו שני דברים:

-לפעמים צריך שינוי מהפגישות השגרתיות שהולכים מדברים וכדו, תעשו דברים מהנים (ים, מעיין, באולינג, וכל מה שבא לכם והוא מיוחד..) זה הזדמנות לראות את השני במצב שונה, במצב קצת יותר זורם ופחות רשמי.

לפעמים זה מקרב ולפעמים את תראי דברים שלא ראית עד עכשיו..

לנו בכל אופן זה מאווד עזר.      

-היה שלב בפגישות ששמתי לב שסתם יש לי פחד מההחלטה ונוצר מצב שפשוט חסמתי את הרגש שלי, הרגשתי שזה בא לי יותר מדי מהר, דיברתי על זה עם הפגוש(שהיום ב"ה בעלי) והוא ממש אמר לי לא להילחץ ולאט לאט הרגש נפתח והכל עבר..

בהצלחה מקוה שעזרתי..

רק הייתי שמחה להאיר מתוך מצב דומה שעברתי

אחרי שנפגשתי עם בחור מספר חודשים

והייתי יכולה לומר משפטים דומים לשלך,

מתאימים בהרבה דברים, יש גם

אבל לא הרגשתי שזה מגיע מספיק עד כדי שאחליט להתחתן איתו.

זה היה גלוי לפניו

וכל הזמן חשבנו מה אפשר לעשות כדי לחזק את הקשר

טיול, שבת, פגישה במקום רומנטי וכד'..

זה עזר,

אבל שוב, למרות שהיה רגש מסויים,

לא הרגשתי שלמה.

עצרתי את עצמי לילה אחד

והרגשתי שאני חייבת לקחת החלטה בידיים.

בכיתי הרבה... פעם ראשונה.. לא קל..

אבל בסוף אותו לילה החלטתי שזה לא מספיק לי וצריכה לחתוך.

וכן, נתתי את הסיכוי שאולי נחזור.

המשכתי הלאה, ואני יכולה להגיד במבט לאחור כמה באמת זה לא היה מספיק

כמה היתה נכונה ההחלטה לחתוך, למרות שעדיין לא מצאתי את חתני...

פשוט כי רואים שלמרות שאנחנו חברים טובים, ומכירים נהדר, זה לא הגיע בלב ממש

ואני חושבת שצריך להקשיב טוב טוב ללחישות הלב. הוא יודע מה הוא רוצה.

למרות הנ''ל מסכימה כמו שאמרתי עם אלו שמעלי לחלוטין, שאולי דברים שמגבירים קשר / דווקא הפסקה

יכולים לעשור ולהוריד לכם את ההיסוס האחרון.

אני מאמינה שזה רעיון טוב - לשני הכיוונים,

בין אם לחתונה

ובין אם כדי לראות שלמרות זה, משהו חסר בפנים בפנים

בהצלחה נשמה בכל החלטה!

ותסמכי על הקב''ה מאוד! 

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?