אני עובדת לתומי במרץ בשטח,
פתאום מקפיצים אותי: ״דינה!!! מצב חירום עם הגלופות- עופי מהר וציירי הכל מהתחלה!״
מהר מהר,
עזבתי הכל ונסעתי.
באטרף, במהירות שיא שמעולם לא ציירתי בה בעבר, ציירתי שני ציורים מחדש,
ויצא... לא רע. בהתחשב בלחץ האטומי ששרר כאן.
ואז... כשסיימתי...
״לא צריך בעצם, הסתדרנו״
אוי. לא יפה.
הדבר החיובי בסיפור זה שלמדתי שאני מסוגלת לצייר בטכניקה מסוימת, עם אפס חומרים. מה שלא העזתי לעשות בעבר.
פתאום מקפיצים אותי: ״דינה!!! מצב חירום עם הגלופות- עופי מהר וציירי הכל מהתחלה!״
מהר מהר,
עזבתי הכל ונסעתי.
באטרף, במהירות שיא שמעולם לא ציירתי בה בעבר, ציירתי שני ציורים מחדש,
ויצא... לא רע. בהתחשב בלחץ האטומי ששרר כאן.
ואז... כשסיימתי...
״לא צריך בעצם, הסתדרנו״
אוי. לא יפה.
הדבר החיובי בסיפור זה שלמדתי שאני מסוגלת לצייר בטכניקה מסוימת, עם אפס חומרים. מה שלא העזתי לעשות בעבר.
