בס"ד
בהתלבטות גדולה אם לצאת לסיירים או לא ....:/
מצד אחד באלי והכל אבל לא יודעת אם יהיה שם יותר מדיי קשקש של בנים בנות וסתם דברים שהם לא על רמה ....
מה אתם מציעים ?
אתמול העליתי נוסטלגיות מסיירים יחד עם עוד כמה חברה מהשבט שלי (בנים ובנות), ויצא לנו לדבר גם על העניין הזה של בנים-בנות ועד כמה סיפרו לנו על זה לפני שיצאנו ומה התברר בשטח.
הנה כמה דברים שגילינו שיכולים להיות מועילים כדי להימנע מזה שיהרס לך המחנה בגלל פגישה בדברים פחות צנועים (מהניסיון האישי שלנו):
1) תבוא\י למחנה כדי להינות, כדי לטייל, כדי להשתתף במפעל של התנועה, כדי להינות מהמחנה האחרון עם השבט שלך לפני שאתם נכנסים רישמית לחב"ב, או בעבור כל מטרה שמניעה אותך להירשם למחנה הזה. אבל תגדיר\י אותה מראש, וככה גם אם תהיה קצת אווירה של "כולם באו רק כדי להכיר בנות"- את\ה לא תרגיש\י אותה!
למרות כל ההזהרות על האוירה של "יוצאים כדי להכיר את בני\בנות המין השני" שמטפטפים לכם לראש לפני שאתם יוצאים, אם אתם מחליטים שאתם לא באתם בשביל המטרה הזאת, אלא בשביל כל מטרה אחרת (כפי שמיניתי למעלה)- אז זה פשוט קסם לראות איך אתה נעשה "אדיש" לאווירה כזאת!
2) בתכלס, אין כ"כ הרבה דברים יותר מידי נוראיים, אז תורידו את הפאניקה. (למשל השמועה הזאת על ההפלות)
3) נסו להימנע מכניסה ליער שמאחורי המרפאה. על כל חלקיו (הכוונה היא לא רק לחלק שמאחורי המרפאה אל לכל היער שנמצא על גבעת המרפאה). זאת העצה הכי מועילה שאני יכולה לתה לכם בנושא המדובר.....
בכל מקום יש את הקטע של 'בנים בנות'
השאלה מה את רוצה, במה את מאמינה, ולמה את רוצה בכלל לצאת לסיריים .
תעשי עם עצמך בירור .
ומי שיוצא - ניפגש ;)
![]()
נראלי חירטוט אחד גדולל
ובאמת תמנעו מהיער ;)
ויש חבר'ה כאלה.
אם רק רוצים...
בעזרת ה' פרסמתי ביו טיוב שיר חדש המוקדש לחיילי ישראל הגיבורים, אנא תשלחו זאת לחברים כדי לחזק את החיילים שלנו. תודה
קישור
בנטיעות וכזה נראה לי שכן
במחנה יש משהו נפרד
יש למישו אולי?
לאיזה גיל, איזה חלק שקשור לתפילה?
חלק ממערך בת מצוה
באמת להעביר להם את ההרגשה שתפילה זה לא עול, זה לא עוד משימה מעיקה שצריך לסמן עליה וי..
להלן מערך שיעור של חצי שעה בנושא תפילה, המיועד לנוער דתי בכיתה ו' ומחולק לשלושה חלקים של 10 דקות כל אחד. המערך מותאם לגיל ולרקע הדתי של התלמידים, תוך שימוש בשפה פשוטה ופעילויות קצרות וממוקדות:
חלק ראשון: פתיחה והיכרות עם הנושא (10 דקות)
מטרה: לעורר עניין ולחבר את התלמידים לנושא התפילה.
דקה 1-2: שאלה פותחת
שאל את התלמידים: "מה אתם מרגישים כשאתם מתפללים? משהו מיוחד או אולי משהו שקשה לכם בזה?"
תן ל-2-3 תלמידים לשתף בקצרה (30 שניות לכל אחד).
דקה 3-5: סיפור קצר
ספר סיפור קצר על חנה מהתנ"ך (שמואל א', פרק א'): "חנה התפללה בלב שלם לבקש בן, והתפילה שלה הייתה כל כך חזקה שהיא ממש דיברה עם ה' כמו עם חבר."
שאל: "מה אתם חושבים שהפך את התפילה שלה למיוחדת?"
דקה 6-10: דיון קצר
שאל: "למה לדעתכם חשוב להתפלל? מה זה נותן לנו?"
עודד תשובות כמו: קשר עם ה', שקט בלב, תחושת תמיכה.
חלק שני: הבנת התפילה דרך פעילות (10 דקות)
מטרה: להמחיש את המשמעות של התפילה בצורה חווייתית.
דקה 1-2: הסבר קצר
אמור בצורה פשוטה: "תפילה היא כמו שיחה עם ה'. לפעמים אנחנו מבקשים, לפעמים מודים, ולפעמים סתם רוצים להרגיש קרובים."
דקה 3-8: פעילות קבוצתית
חלק את הכיתה ל-3 קבוצות קטנות.
תן לכל קבוצה משימה:
קבוצה 1: כתבו 3 דברים שהייתם מבקשים בתפילה.
קבוצה 2: כתבו 3 דברים שהייתם מודים עליהם.
קבוצה 3: כתבו 3 דברים שמרגישים לכם קרובים ללב בתפילה (למשל: שיר, מילה או רגע).
כל קבוצה מקבלת דף ועט, ויש להם 5 דקות לעבוד יחד.
דקה 9-10: שיתוף מהיר
נציג מכל קבוצה משתף בקצרה (30 שניות לקבוצה).
חלק שלישי: סיכום וחיבור אישי (10 דקות)
מטרה: לעזור לתלמידים לקחת את הנושא איתם ליום-יום.
דקה 1-3: דבר תורה קצר
אמור: "בתפילה אנחנו לא רק מדברים, אלא גם מקשיבים. כמו שכתוב בתהילים 'קרבת אלוקים לי טוב' – כשאנחנו מתפללים, אנחנו מתקרבים לה'."
דקה 4-7: פעילות אישית
תן לכל תלמיד דף קטן וכתוב עליו: "כתבו משפט אחד שהייתם רוצים להגיד לה' בתפילה שלכם היום."
תן להם 2-3 דקות לכתוב בשקט.
דקה 8-10: סיום מעודד
אמור: "כל תפילה חשובה, גם אם היא קצרה או פשוטה. נסו השבוע להתפלל משהו קטן מהלב שלכם."
סיים בשאלה: "מי רוצה לשתף את המשפט שלו?" (רשות, לא חובה).
הערות למנחה:
שמור על אווירה קלילה ומכבדת.
התאם את הקצב לפי התגובות של התלמידים – אם חלק אחד מתארך, קצר את הבא.
הבא דף ועטים לפעילויות.
אם זה בשבת קודש תעביר בעל פה.
בהצלחה!
אני ממש מסכימה איתך..
אחי אהוביה
אחי אהוביהאחרונהחברה שלי מחפשת וכדאי גם סניף שהוא נורמלי ולא עכשיו ממש חילוני (סניף מעורב זה ממש אחלה)
טוב נושא קשוח אז ככה..
בתחילת ההדרכה היה לי ולמדשית שלי(נקרא לה א )בעיה עם עוד מדשית שלנו(נקרא לה ב) (אנחנו רביעיה). היה קשוח ממש. מלא אנשים התערבו בזה (הקומונרית, מהנוער ובכללי כל הצוות וכו)אומרת דוגרי הרבה מזה זה אני ומדשית א הגזמנו וחיפשנו אותה מלא ממש וכל דבר שעשתה הערנו לה ודווקא מדשית ב היתה בהקשבה וכיבדה ממש וממש השתדלה לשנות(מה שאני משה לב בדיעבד עכישו אז סתם הייתי חמה עליה ברמות לאיודעת להסביר למה).
אחרי התערבות ודיבור הבעיה נפתרה(לפחות ככה אני ראיתי אתזה.) ביקשתי סליחה ושמנו את הדברים מאחורה.
עכשיו שמתי לב שמדשית א כל הזמן מעירה/ מחפשת את מדשית ב כאילו על סתם דברים היא איחרה טיפה כי אבא שלה במילואים ועזרה קצת בבית והיא עשתה פרצוף ואמרה לי אחכ שזה לא ניראה לה ובכללי על כל דבר היא מעירה מעקמת אף וכו.
עכשיו יש לי התלבטות אם להעיר לה ולהגיד לה כאילו היה מריבה את צודקת אבל שמנו תדברים מאחורינו תני לה קצת להוכיח את עצמה לא כל הזמן להסתכל בזכוכית מגדלת על מה שהיא עושה. או להתעלם ולראות מה יקרה ואולי להגיד לקומונרית
קיצור מקווה שיצא מובן מה אומרים?
מצרף סרט קצר שעשינו, מסוקרן לשמוע תגובות ומחשבות שלכם עליו
במשפט - יוני המדריך, חותך את הקשר עם סיגל מבני עקיבא, בשם התחזקותו הרוחנית, אך מגלה שההתמודדות רק מתחילה.
מה עושים בחודש ארגון? לגבי צביעת קירות