המ"ה

 

היו ציורים שהסתפקתי אם הם לא תמונה. מדהים!

הציורים יכולים להיות יפים,

אבל מלחמה היא דבר מכוער ואכזרי, לעומת הציור שנראה לי כדבר עדין ויפה.

אז למה לצייר כלי מלחמה? לצייר אנשים, להעביר את הסבל שלהם בסדר, זה פואטי ומרגש, זה היופי של הנפש

המזדהה והמרחמת. אבל לצייר טנקים? מטוסי קרב? למה? לי זה עושה רע.

אני איבדתי במלחמה אדם קרוב מאוד לי והבן שלי כל הזמן מצייר מלחמות, קרבות, כנראה ככה זה בנים והם פורקים את זה בצורה כזאת. אבל זה מזעזע אותי.  האמנות ניתנה לנו בשביל ליפות את העולם, לרומם אותו, ואמנות כזאת עושה בדיוק ההיפך.

 

אלו תיעודים של אירועים היסטוריים מנקודת מבטם של האמנים, חוויות של

וטרנים.

 

הנושא הוא לא המכה המונחתת על האויב, אלא סיפורם של אנשים במצבי קיצון.

למה לצייר יצורים מפלצתיים?

למה לצייר ציורים מדכאים?

 

המגמה הכללית ליצור טוב ודברים בריאים ומעודנים מהאומנות (ובה הציור) מובנת לי, ואני די בעד.

אך את לא יכולה ליטול מונופול על הציור.

כל אחד מצייר מנטיות נפשו שלו. ובעולמנו יש מי שמתרגש ממלחמות ודם, ובשבילו זה מודל נהדר לציור מושקע מצדו.

 

גם אני איבדתי מישהו יקר במלחמה,

וגם אותי זיעזעו הציורים. אך אני לא באה בטענות לאומן שצייר את זה.

> לכי תדעי, אולי גם הוא נפגע מלחמה וזאת הטרפיה שלו? <

 

הציורים שמובאים כאן יפים כל אחד בדרכו הציורית שלו,

ואישית- ריפרפתי עליהם, פשוט כי כמו שכתבתי- הם לא עשו לי טוב.

אך אני לא באה בטענה של להפסיק לצייר ציורים כאלו.

כואבים אלימים.

של מלחמה...

 

בראשון, אהבתי את הילדה שרואים בשמאל התמונה. ממהרת, הולכת כאילו אין טנק וחיילים מעבר לכתפה. אולי הם מחזה שבשגרה, שהיא אפילו לא מקדישה להם מבט נוסף?

 

הופך לכשר לפירסום.

כל אחד שיצייר מה שהוא רוצה, אבל כשמפרסמים משהו, זה כבר אחרת. זאת אמירה. והאמירה הזאת

מזעזעת ומיותרת בעיני, ובעיקר עושה עוול לאמנות.

רק שאבין אותך:
בגלל הדברים העצובים/כואבים/איומים שרואים בציורי מלחמה-
זה עוול לאמנות??

אל תשכחי שלכל אחד יש נקודות רגישות משלו, ואת לא יכולה לשלול ״זכות קיום״ של אמן כלשהו ולהתבטאויותיו.
אין לדבר סוף.
״מדרון חלקלק״...

בינתיים נתקלתי רק באמנות חושפנית שנאסרת לפרסום בכל מקום, אלא רק במקומות מסוימים.
אבל תמונות מלחמה...?

אני מבינה שהסגנון הזה הוא נקודה רגישה אצלך.
שוב, כך גם אני. עושה לי רע להתבונן בזה.
אך לא אשלול את הכבוד לצייר את זה למי שזה עושה לו טוב (כבוד = לא אקרא לו פושע כלפי האמנות!)
האם גם לציירים בהשראת השואה תקראי כך?!
גם ציורי שקיעה, ועוד כמה סגנונות- מדכאים אותי באותו האופן. האם גם זה פשע?

ואהבתי שרק הפרחים עם צבע והשאר שחור לבן!