א. לא אכפת.

ב. לא אכפת.

שיהיה הצעיר או לפחות באמצע
ושיהיו לו גם אחים בנים וגם אחיות

והורים מליונרים
ופנטאוז שקנו לו ולאישתו (ע"ע אני )
וMpv/ jeep/ hummer/ יגואר לכל ילד

ובעלי יישב בישיבה כמה שהוא רוצה..
פסדר?

הוא יהיה אברך בישיבה   והמלגה בקושי תכסה שכר דירה בת חדר שינה ושירותים מצומקים.

הבחור יהיה מספיק אסרטיבי לדעת לקבל מההורים ולא להיות תלוי בהם.. 

ע"מ שחלומו באמת יתגשם בנחת..

שהתחתן עם בת של חברת כנסת שבעלה גם עורך דין מאוד מאוד מפורסם, שמכניס די הרבה...

אולי לא מיליונרים, אבל עדיין בעלי ממון לא קטן (בואו רק נגיד שהאולם שלהם היה בין היקרים במדינה...).

אבל חס וחלילה צרות עין - כל אחד ומה שיועד לו מאת ה', ועל פי בחירותיו, וכמובן כמובן שהעושר לא בהכרח מצביע על האושר...

למה זה האידיאל?

האידיאל זה להיות אברך (בעיניי) ולהצליח לחיות במינימום... לא לצרוך כל מה שבא לי (נניח וניתנה לי האפשרות)..

*עובדת על זה קשה... שלא תחשבו...

חוץ מזה אם אפשר לחיות טוב למה לא?

פת במלח וכו' נאמר רק במצב שאין ברירה.

לפעמים גם דוחק בפרנסה יכול להפריע ללימוד

לא לחשוב על זה.... לכל דבר יתרון וחיסרון, וכמה אפשר להתבחבש בכל פרט?

(וזה פינת היבוש שלי להיום)

לחלק הראשון: 2-3

לחלק השני: 1 - 2

בסוף יצא שאנחנו יותר מכפול ילדים מהם..

את האמת שאין לי בעיה מ1-4 

וגם בן יחיד זה נחמד מאוד חוץ מהקטע שאמא שלו תצפה ממני להיות הסופר וומן של הבן שלה לפי הדרך שלה שזה יכול להעיק...

הקטע של המפגשים המשפחתיים- אנחנו מספיק הרבה בלע" ה.

וגם בחלק השני עם הכל.

קיצור, רק שיגיע, כל השאר..

בכורים הם אנשים אחראיים בוגרים חכמים ומוצלחים.

מממ.. מעניין איזה מקום אני במשפחה?

עפתי על עצמי כמו שצווית...

לגבי מספר אחים ע"ז נאמר שמחת זקנתי...

טוב בכל זאת עדיף שלא תהיה בת יחידה.

פעם פחדתי ממשפחה שלמה  של בנות. ואז הבנתי שבאיזשהוא שלב כל בת מביאה איתה גיס....

לק"י

עדיף שלא יהיה בן יחיד..

ושאם הוא הקטן- שלא יהיה תלותי וילדותי (דוקא יש הרבה קטנים שבגלל שהם גדלו עם גדולים- הם מאוד בוגרים).

ולגבי השאלה השניה- בתאוריה הייתי רוצה שיהיו לו הרבה אחיות (בתור אחת שיש לה רק אח בן אחד, מה שאומר שתהיה לי רק גיסה אחת).

בפועל- כל אלה שיצאתי איתם היו רק בנים בבית (אחד מהם גם היה יתום מאמא..)/ הרבה בנים ובת אחת.

אז שיהיה, מקסימום נחתן את האחים- שיהיו עוד בנות

שתהיה בחלק השני של המשפחה, אני לא רואה את עצמי עכשיו מתרגל לאחים קטנים מדי שחושבים שכל דבר שאתה אומר זה קדוש.  אבל מצד שני יותר זורם לי הורים צעירים.

שיהיו לה יותר אחיות שאם היא לא יודעת לסרוג אז לפחות אחת האחיות שלה תדע..

מקום במשפחה מראה הרבה פעמים על אופי.

אני הייתי רוצה שיהיה באמצע, ושיהיו לו גם אחיות וגם אחים (אחים פחות נורא אם לא יהיו).

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?