האם העובדה שאת כותבת ככה מצביעה על כך שבאיזשהוא מקום פנימי את כן "חושדת"?

ואם כן- במה את חושדת? שהוא מעיף מבט על הנשים לפעמים? או שמשהו חמור יותר?

לדעתי, גבר שנמצא בסביבה כזו אי אפשר בכלל לצפות ממנו ל100% שמירת העיניים. זה טירוף. זה חזק ממנו, המשיכה הזו להסתכל, במיוחד אם זה כל הזמן מסביב.

אז אולי במקום לחשוד, תשתפי אותו בחשש שלך (לא בצורה שתוציא אותו גרוע, כמובן, אלא בצורה שמציגה את הבעיה כבעיה של שניכם), ותשמעי מה יש לו לומר לגבי האתגר הלא- פשוט והיומיומי הזה.

וחוצמזה, אולי תעברו למקום שבו הוא לא יצטרך לעמוד בעשרות נסיונות כל יום.

כדאי לפתוח את הדברים מהצד שלך (מאחר שאמרת שזה מציק לך)- לומר שמפריע *לך* לראות נשים לבושות לא צנוע, וזה לא נעים לך. ואז לשאול לדעתו.

לבדוק את האופציה לעבור דירה לעיר/יישוב/שכונה דתית.

ולדעת שאצל גבר, גם אם הוא מסתכל על אישה, זה יותר עניין פיזיולוגי- זה לא בא ביחד עם היקשרות אליה ואהבה כלפיה, כמו שהוא אוהב אותך (אצל אישה, המשיכה והאהבה באים ביחד. אצל הגבר, זה יותר נפרד, למיטב הבנתי).

ודבר אחרון- לתת בו אמון. לסמוך עליו.

(הייתי מוסיפה עוד משהו, אבל לא בפומבי ככה. אם תרצי, את מוזמנת לפנות באישי).

בהצלחה.

לדעתי את צריכה להחליק על זה לגמרי. אל תהיי משטרת המחשבות . בואי נצא מנקודת הנחה שהגרוע מכל קרה : הוא הסתכל על מישהי וחשב שהיא מדהימה . רגע ? זה הגרוע ביותר? לפי מה שאת מתארת , כנראה שכן . אז  אם כך את רק יכולה לשמוח  כי  א. בעלך הוא גבר נורמלי  ובריא  וב. תשמחי ותעלצי , שזה מסתיים בזה . הוא מן הסתם לא חושב להתגרש ממך . הוא לא חושב שאת מכוערת (הוא הרי התחתן אתך) וג. יש לך עבודה נעימה והיא להתייפות , לבחור בבושם עדין , כדי שבעלך ישמח בך .

תחפשי בו את הטוב , ואם את תופסת אותו מגניב מבט , תעמידי פנים שלא ראית כלום , או שתגידי בבדיחות הדעת " פרגית נאה , לא כן יקירי?" ותצחקי על הכל . חוש הומור ורגיעה גורם לאנשים לרצות להתקרב אליך , ולעומת זאת חשדות רק מרחיקות אנשים אחד מהשניה - כך נדמה לי. 

וסליחה אם הייתי בוטה מדי. 

אין לה מה "לשמוח על זה".. בוודאי לא לפי הערכים היהודיים הנורמליים והמושגים היהודיים על משפחה.

נכון שלצערנו יכול לקרות, אבל צריך להיות מודעים שזה לא טוב. לא להתרגל ע"י בדיחוּת לתרבות שמכשירה הפקר.

זה לא אומר כמובן שצריך "לחשוד". זה ענין אחר.

איך אפשר להיות רגועים?

ב"ה הזוגיות שלנו ממש טובה. אבל זה נושא שקצת מעיב.

ד.- חיכתי לשמוע את דעתך...

-אני האנונימית הפותחת-

שהשאלה לא היתה כ"כ ברורה.

האם התכוונת איך את אמורה לא "לחשוד" שהוא מגניב מבט?..

או איך את אמורה לא "לחשוד" כי את רואה שהוא מגניב מבטים כאלה.

הניסוח לא היה כ"כ ברור. ולכן קצת קשה להתייחס במדוייק.

תיאורטית, אפשר להבין. אשה רוצה את בעלה לגמרי..

אבל, אין לכך מקום. את צריכה להתרכז בקשר ביניכם, להרבות בחיוב,

לא להגיע בכלל למישור הזה.

כמה שתבני יותר את הקשר הפנימי ביניכם, באהבה ובשמחה ובנעימות, יפחת החשש שלך שמא חיצוניות של אחרות מסיחה את דעתו.

זה גם יתן לו כח, לבוז למשקל של החצוניות הזו, אם היא "תצוד את עינו" באיזו פינה.

כך ענ"ד.

עם זה - ובלי קשר ל"חשד" שאין לו מקום כאשר אין כל חריגה מיוחדת - כמובן שטוב לגור במקום שבו יש אוירה צנועה יותר, במידה שזה אפשרי וכאשר זה אפשרי.

שלא מסתכלים על נשים , אבל כן מסתכלים על גברים. 

חברה שלי (חרדית) ספרה לי שבעלה אמר לה , שמבחינתו כל שאר הנשים הן תרנגולות והיא האישה היחידה בעולם . זה נראה לי מצב אידאלי. 

כן , למה שלא להאמין? זה נשמע לי דבר יפה להגיד לאישה. 

הרמב"ן אומר שהטעם שלמצוות "ושימח את אשתו שנה אחת"

הוא שהוא יהיה רגיל בה ועל ידי זה

רק היא תהיה יפה בעיניו ושאר הנשים לא.

לא צריך בגלל קלקול אחד- להקצין לקלקול שני...

קודם כל רב הגברים מגניבים מבטים, לצערינו, אבל זה ככה, אם את חושבת שהמקום שאת נמצאת בו הוא מקולקל יותר ואת רואה קרבת יתר בין בעלך לנשים אחרות מלבד הגנבת מבט תעשי הכל כדי לעבור דירה כי אין אפוטרופוס לעריות וכולללללללללם יכולים ליפול, דבר שני שאני מציע בכללי בלי קשר להגנבת מבט תמשכי אותו אלייך, הרבה נשים עייפות בלילה ואין להן כח וכו' וכו' זה לא טוב כל אישה צריכה להכיר את בעלה ולדעת מה הוא צריך כולל הדברים הגופניים וצריך להשקיע בזה, אמנם אני נוגע בדבר כי אני גבר אבל זו הרגשתי האישית שלפעמים נראה לאשה בעלי יבין אותי אני עייפה, אבל האשה לא מבינה שלגבר זה צורך, אז קדימה

כל טוב, בהצלחה וזוגיות טובה

מישהו מוכן את התגובה שנקראת "תשובה מגבר" ?

זה פורום בערוץ 7 וזאת תגובה שלא מתאימה.

ברכה והצלחה.

גם אז כדאי לדעתך למחוק אותה?

אם כבר יש כאן תגובה חמורה בעיניי,

שמעניקה מעין לגיטימציה להסתכלויות אסורות-

אז זו התגובה הזו:

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t560256#6298761

וד"ל.

והעובדה שנשים צנועות יותר או פחות אינה מפחיתה כלל את הראיה ואת ההסתכלות.

אם אתם חיים באהבה אני במקומך לא הייתי חוששת כלל.

אם אינכם חיים טוב ביניכם אז הייתי חושבת על זה גם אילו כל הנשים בסביבה היו אמהות טליבאן.

את טועה ובגדול, זה ברור לי שבמקום שיש יותר פיתויים יש סיכוי גדול יותר ליפול אני שמעתי על גברים שחיים יפים מאוד עם נשותיהם מכבדים אותם והכל טוב אבל הם גם חיים טוב מהצד (תסלחי לי על הביטוי) מי שחושב/ת שיש אפוטרופוס לעריות טוה ובגדול

קורה גם לבעלי לעיתים, לא המון, אבל כן

ואני לא מתרגשת. פעם התרגשתי, היום לא.

והוא גם מסתכל לפעמים על בנות מאוד צנועות. 

הזוגיות שלנו טובה , וטוב לנו יחד, 

אני יודעת שהוא נאמן ב100% ואנחנו ב"ה מאוד אוהבים.

קחי את זה בקלות, כל עוד את יודעת שזה אך ורק מבטים 

ולא דיבורים ברחוב , 

אז נכון, זה לא בסדר, אבל עדיף להבליג כדי לא ליצור סתם מתחים

שעלולים לפגוע בזוגיות, כי המבטים האלה לא יפגעו לכן בזוגיות כל עוד זה רק מבטים.

וד"א גם לי יש את הבעיה הזאת של לבהות מאנשים בלי כוונה ובלי לתת את הדעת על כך.

יכול להיות שהוא סתם בוהה ולא מתכוון לשום דבר.

1. את אשה יפה ובשביל בעלך את הכי יפה- ולבקש ממנו להזכיר לך את זה כמה שיותר פעמים ביום ולפחות פעמיים ביום. (וכמובן להגיד לו את זה גם..)

2. בעלך אדם צדיק וישר והוא יודע לשמור על עצמו.

3. זה לא תפקידך לחשוב וודאי שלא לחשוד מה הוא עושה עם העניים שלו. זה בינו לבין בוראו. כל עוד את יודעת שיש יראת שמיים בליבו והוא רוצה לעשות רצון ה'- הוא בחזקת צדיק שגם אם במקרה הסתכל- מיד עשה על זה תשובה ונמחק לו.

4. כמו שאמרו- תתני לו את הבית שלו. את מה שאף אשה אחרת לא תוכל לתת לו- את מה שמעבר לחיצוניות. תתני לו מקום של אמון, של קבלה ואהבה אמיתית, של שמחה, של חום, של בית. את זה הוא לא ימצא בחוץ אף פעם. 

אם אין סיבה לא לבטוח, אז למה להכנס לעיניינים האלה בכלל.

את אישתו, לא משטרת המחשבות שלו.

אנחנו גם גרים בסביבה עם הרבה חילונים, מתוך אידיאל. אני רואה שלבעלי קשה מאוד עם שמירת העיניים,

לא בגלל שקשה לו לשמור על העיניים אלא מהצד ההפוך, שהוא רוצה להיות נחמד לאנשים וזה מאוד לא

נעים לדבר עם מישהי ולא להסתכל עליה. אנשים חילונים ממש נעלבים מזה ולא מבינים את העניין. אז אני ממש מרחמת עליו

שהוא צריך להתמודד עם זה. וממש מעריכה אותו שהוא עושה זאת בגבורה. ואם יצא לו להסתכל באשה לא צנועה,

אז זה אומר שהוא פחות אוהב אותי פתאום? לא מאמינה בזה.

כולנו מתמודדים עם יצר הרע, גם נשים גם גברים, וזה עניין של כל אדם עם הקב"ה, עניין פרטי שאפילו לא שייך לבן הזוג.

אם הוא מבקש עזרה, אפשר לעזור. לדוג' כשאנחנו הולכים במרכז העיר בקיץ בעלי לפעמים מוריד את הראש או אפילו את המשקפיים ואומר לי תובילי- אני אחרייך ולא מסתכל אפילו לאן הוא הולך. זה סתם עניין טכני, אפשר לעזור גם בנפשי

אבל רק אם הוא מבקש. אם לא זה עניין שלו. זו דעתי.

מי אמר שעל נשים אפשר לסמוך בקטע הזה??מה רק לגברים יש את הבעיה הזאת??ברור שאצל גברים זה יותר קשה אבל לנשים יש גם התמודדיות דומות ואחרות.

צריך אמון פרגון והרבה אהבה!

בשורות טובות

מה לעשות.

כל מין וההתמודדויות שלו.

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...