1. זה נכון שיש פסיכומטרי מיוחד למכללות לחינוך והוא נעשה על המחשב?
2. איך אפשר לדעת איזה מכללות לוקחות חלק בזה?
3. אפשר קצת פרטים על זה?
לק"י
דרך המחשב (הפסיכומטרי).
אבל חוץ מזה אני לא יודעת.
אחרי שעברה שנה לפחות מהקודם.
לגבי מכללות- צריך לשאול אותן ספציפית אם זה קיים אצלן...
אה וגם אמרו לי שמקבלים בזה ציון הרבה יותר גבוהה ושזה מוגבל על זמן הרבה יותר שפוי...
אבל די חורה לי לשמוע עד כמה פשוט להיות מורה במדינה הזאת.
דרישות הקבלה האומללות האלו מסבירות את איכות המורים פה
ואת חוסר הכבוד של התלמידים למערכת כתוצאה מכך.
ומילא, אם היה מחסור במורים.
בעזהי"ת.
הופכות את הרופאים לאנשים טובים יותר?
אני מתארת לעצמי שהתשובה ברורה...
נכון, יש מקום לשיפור בנושא של מבחני האישיות, אבל באופן כללי הדרישות הנוקשות
גורמות לכך שרק אנשים איכותיים מתקבלים, או כאלה שממש ממש רוצים את זה.
אני מניחה שיש סיבה שנתת דווקא את מקצוע הרפואה כדוגמא. כמו בחינוך, גם זה מקצוע שלא מספיק בו רק
"לדעת את החומר", אלא צריך ממש לקחת את זה כשליחות, להתלהב ממנו. שני אלו מקצועות עם נשמה,
והאישיות היא חלק בלתי נפרד מהם. בניגוד למדעי המחשב, למשל, רופא שלא ידע להאיר פנים
למטופל שלו, יהיה רופא רע והוא בוודאות יצליח פחות מבחינה מקצועית.
זה נראה לי ממש בושה שכל אישה שבא לה לעבוד בשעות נוחות, תצליח בסופו של דבר להיות מורה -
בלי קשר ליכולת ההוראה שלה ובלי קשר למוסריות, לרגישות או לטקט שלה. הרי מעטים האנשים שבאמת
מתאים להם להיות אנשי חינוך. זה תפקיד עם כל כך הרבה אחריות וחשיבות, וממש חבל לי בכל פעם
להיתקל באנשים לא מתאימים שנכנסו למערכת סתם, כי זה נוח.
אז את יכולה להגיד שפסיכומטרי זה לא מדד, אבל אני דווקא חושבת שזה כן.
יש ציון מסויים שכולם יכולים להגיע אליו, וזה רק תלוי במידת הלמידה וברצון להשקיע.
מי שלא מסוגל להשקיע בשביל ללמוד לפסיכומטרי כמו שצריך, כנראה שהוא לא מספיק רוצה את זה,
ואם הוא לא רוצה את זה, הוא יהיה בוודאות מורה רע - כמו כל המורות הממורמרות שרק מחכות לשנת שבתון.
עצוב לי לחשוב שאנשים כאלו יום אחד יעסקו בחינוך של הילדים שאולי יהיו לי.
וכמובן שראוי לבצע בחינות אישיות נוספות, בנוסף לפסיכומטרי.
בשבילי איכותי זה לא הציון.
ומורים איכותיים אלו מורים שרוצים לתרום מעצמם לעמ"י, שרוצים לחנך.
לא חושבת שמורה איכותי נמדד בציון-בכלל לא.
ברור שצריך לבצע גם ראיון כדי לגלות בעיות באישיות (כמו חוסר טאקט או חוסר יכולת להבין או להקשיב),
אבל כפי שכתבתי, ציון פסיכומטרי יכול להעיד על המוטיבציה של המועמד - עד כמה הוא מוכן להתאמץ
בשביל ללמוד ולעסוק בחינוך / רפואה / כל מקצוע אחר. זה אמור לסנן את כל אותם אלה שבאים
למקצוע הזה רק כי קל להתקבל או כי נוח לעבוד בזה. וכן, אני לא מכחישה שמורה חכם
כנראה יסביר בצורה מובנת יותר את החומר, והחכמה יכולה לבוא לידי ביטוי בציונים.
יון ובטח ציון פסיכומטרי לא מעיד כהוא זה על כשרונות של איש
יש לי מורות מקסימות שלא הצליחו לעבור פסיכומטורי אבל הם נותנות את הנשמה לתלמיד- וזה מה שחשוב,
שלא רק הידע יעבור אלא שיעבור בצורה טובה ומחייכת- עם הרבה חוכמת ושמחת חיים, זה מה שהתלמיד זוכר !!
לא איך הוא למד אחד ועוד אחד-
לעומז אלה שהיו במסלול מצויינות לאו דווקא שהתאימו לרוח התלמידים- והרבה פעמים אף השניאו את החומר על התלמיד, מורה צריך אופי!!!
אבל פסיכומטרי זה לא רק חוכמה.
אני מכירה מישהי חכמה-ממש טובה במתמטיקה שהגיעה לציון ממש נמוך בפסיכו'.
פסיכו' מבוסס גם הרבה על לחץ של זמן- כלומר: על זריזות כשעונים תשובות-וזה לא קשור לחכמה.
סתם הזכרת לי.. יש לנו מרצים גאונים שמלמדים אותנו-אנחנו לא מבינות כלום. כי הם לא יודעים איך להסביר-ואיך לא הבנו.
אז גם חכמת יתר יכולה לפגוע באיכות ההוראה..
בעזהי"ת.
אך ציון הפסיכומטרי הוא ציון המשולב מכמה פרמטרים:
1. זריזות, יכולת חשיבה מהירה
2. מה שנקרא "טוסיק"- יכולת לשבת ללמוד ולחרוש.
3. חכמה.
רק הפרמטר השלישי (חכמה) כדאי שיהיה למורה. וגם הוא- לא בדיוק חובה, כי מורה צריך את חכמת הלב, אינלגנציה רגשית. וזה ממש לא נמדד בפסיכומטרי.
המוטיבציה להתקבל ללימודים מסויימים לא מעידה בכלל על איכות ההוראה והקשר הבין-אישי.
ותתפלאי, אבל ישנן בנות בתוכנית מצויינות (ששם תנאי הקבלה הם גבוהים יותר), שהן בכלל לא איכותיות. לא באופי, לא במידות, ולא באיכות ההוראה. כך שהעלאת תנאי הקבלה כנראה לא תעלה את איכות המורים.
אני מכירה הרבה אנשים חכמים ונבונים, שהציון שלהם בפסיכומטרי לא מזהיר.
מי שחושב שפסיכומטרי הוא חזות הכל ובזה נמדד הבנאדם, מזל שהוא לא הלך להיות מורה.
כתבתי שצריך להעלות את דרישות הסף, לאו דווקא בבחינות הפסיכומטרי - אלא להוסיף ראיונות ומבחני אישיות.
כמו"כ, לא אמרתי שפסיכומטרי חשוב (רק) כי הוא מעיד על חוכמה, אלא כי הוא מעיד (גם) על מוטיבציה. הסבר:
מצד אחד - מישהו שיא החכם שלא בא לו לשבת על הטוסיק ולהשקיע, יעשה פסיכומטרי, יקבל ציון נמוך
וילך ללמוד את הדבר היחיד אליו הוא מתקבל: חינוך. הוא יהיה מורה גרוע בהכרח, גם אם יש לו מוח פנינה ולב זהב.
ומצד שני - מישהו עם מלא מוטיבציה, אבל למרות שהוא יושב שנה ולומד למבחן X, הוא עדיין לא עובר את הממוצע.
איש כזה כנראה לא מספיק חכם בשביל להיות מורה! מורים טיפשים זה עוול לתלמידים חכמים. זה גורם להם
במקרה הטוב לזלזל במערכת (ברגע שמורה לא מבין את מה שהוא אומר או מלמד שקרים) ובמקרה החמור
יגרום לו לפרוש. תחשבי על מורה טיפש למחשבת ישראל - כמה נזק איש כזה יכול לעולל!
זה נכון שיש כמה סוגי חכמה. אבל יש אינטליגנציה מינימאלית שנדרשת לשם דוגמא אישית. גם ממורה לספורט.
(אני לעולם לא אשכח את מה שלמדתי מהמורה לספורט שלי: איך לאכול נכון, יציבה נכונה, חשיבות שתיה ובאמת -
חינוך גופני! אני בטוחה שכמו שהמורה שלי הועילה לי, מורות אחרות מסיבות נזקים בלתי הפיכים לתלמידים שלהן).
חוץ מזה, הניסיון שלי מראה שהמוטיבציה משפיעה באופן ישיר על איכות ההוראה.
וקשר בין אישי, כפי שכתבתי, הוא דבר מולד שצריך לאתר בראיון.
אבל בציונים של עד 600 כן יש מדד של יכולת לימודית.
ואני כן חושבת שאפשר לדרוש מורים שיש להם גם מוח וגם יכולת חברתית.
כמובן שהפסיכומטרי צריך לבוא עם ראיונות אישיים, כמו ברפואה.
אם היו מתייחסים להוראה כאל דינו נפשות כבר בהתחלה המצב החינוכי בארץ היה נראה בהתאם.
למרות שיש בסיס לטענה שמורה להיסטוריה לא חייב להצטיין במתמטיקה.
אולי צריך לערוך מבחן ייחודי לכל מסלול.
1. חשיבה מהירה כשתלמידים מתחילים להשתולל, כשתלמיד נפגע או שואל שאלה שהיא מחוץ לקופסה.
2. מורה (פרט אולי לחינוך גופני) צריך המון סבלנות, או טוסיק כמו שאת קוראת לזה. אם למורה אין סבלנות לשבת בכיתה, איך לתלמידים תהיה סבלנות??. המורה גם צריך ללמד מיומנויות למידה ע"י דוגמא אישית.
3. חכמה, כדי להבין באמת את החומר ולא רק את זה שבספר הלימוד אלא גם את הרקע. מורה טוב לדעתי צריך ידע כללי רחב וסקרנות.
ואת כל אלו הפסיכומטרי בודק, במידה זו או אחרת.
אני לא רוצה שילמדו את הילדים שלי מורים שלא סיימו בגרות! לדעתי זו תהיה בושה למדינה.
הללישמקווה שאמצא פה עם מי להתייעץ, עושה רושם שהרוב פה זה תואר ראשון, שני מקסימום...
מסיימת באוגוסט 5 שנים של מחקר אינטנסיבי בתחום ריאלי במסגרת דוקטורט. יש מאמר אחד רציני ואחד כנס.
במהלך השנים הללו היו המון כיוונים לפתרון בעיה מסויימת, כולם נפסלו. באוגוסט נגמרת לי המלגה ואני די מיואשת.
המנחה אומר שהתרומה המדעית מהמחקר שלי לא מספיקה כדי לקבל דוקטורט, אני מסמורטטת מהמחשבה של להמשיך.
אני לא מתכוונת להמשיך כחוקרת בחיים שאחרי התואר, יותר הוראה אקדמית, שם אני פורחת.
מתלבטת מה אפשר בכלל לעשות. למי לפנות, האם להפסיק את התואר ולזרוק לפח את כל השנים הללו. מה גם שסה"כ יעזור לי התואר דוקטור בתור מרצה ויכול להיות שאצטרך להחזיר את המלגה. אבל מכבה אותי רק המחשבה של להמשיך את התואר עד (לא יודעת מתי) ועוד לעבוד תוך כדי כי המנחה כבר הודיע לי שאין לו עוד כסף בשבילי.
מישהו?
לעבור מנחה 3 חודשים לפני הסוף- אני לא יודעת כמה זה ריאלי.
תואר עיוני, ולצערי באמת אין המון חומר ל-2 מאמרים נוספים. אפשר ל-1. המון זמן התבזבז על כיוונים שלא צלחו.
אני מרגישה שהמנחה חושב שהתחתנתי קטולית עם הבעיה שאני מנסה לפתור. אני כולו באתי ל-4-5 שנות מחקר, לא מעבר.
גם באמת שהמחקר מייאש אותי לגמרי. אני אמורה ללדת בתחילת שנה ואין כיוון מבטיח באופק. אם אצטרך לעבוד על זה עד לפתרון הבעיה אני עלולה להשתגע באמצע.
הגיוני שיש הרבה כיוונים שלא צולחים אבל בדרך כלל יש כיווני מחקר עם סיכון יותר גבוה ויותר חדשניים וכיווני מחקר נוספים פחות חדשניים אבל עם סיכוי טוב יותר להצלחה.
לגבי הוועדה המלווה זה החוקרים שהיו במעבר שלב.
הייתי קובעת פגישה עם המנחה ומנסה להבין איך כן אפשר לכנס את החומר שיש למאמר אחד נוסף. איזה סימולציות חסרות וכו ושמה על זה פוקוס מרכזי. יכול להיות גם שהמנחה שלך אובר ביקורתי ואם תדברי עם הוועדה המלווה הם דווקא כן יחשבו שיש מספיק חומר או קרוב לזה (מכירה מנחים משוגעים שלא רצו לשחרר אנשים בתואר שני גם אחרי כמה פרסומים וטענו שזה לא מספיק).
פשוט אני כבר כל כך מותשת מזה שכבר פחות חשוב לי התוספת ד"ר לשם שלי, העיקר לסיים.
כרגע הכיוון של הפסקת לימודים הכי ריאלי, מקווים לנס עם הרבה עבודה קשה.
ומוסיפה שאפשר לקבל הארכות אוטומטית עכשיו בגלל המלחמה..
בכל מקרה לא הייתי מוותרת, הייתי מנסה לראות איל אפשר כן להוציא מזה בחודשים הקרובים דוקטורט, את לא צריכה שלושה מאמרים אלא עבודה בהיקף של שלושה מאמרים
מניחה שיש לך וועדה מלווה, אולי להתייעץ איתם? זה אמור להיות חלר מהאחריות שלהם
בדכ עושים באמצע הדוקטורט ומגישים להם מסמך. רוצה לכתוב לי בפרטי מאיזה אוניברסיטה את?
אם את לא זוכרת, יכולה לשלוח מייל לרשות לתלמידי מחקר אצלכם
לי התואר השני לקח זמן רב, כך שבאמת לפעמים דברים מאתגרים ממש ולא הייתי מציע להתייאש אם כי הרמה של שני ודוקטורט לא קרובים.
שולח כוחות מכאן.
תרצי שאפרסם את זה בראשי כדי להשיג עוד תשובות?
אין חובה לסיים דוקטורט בצורה של מאמרים. זה אופציה, אבל לא חובה.
אמור להיות בתדירות של פעם בשנה פגישה עם ועדה מלווה (מהמוסד שלך או חיצוני), והם אמורים לתת חוות דעת נוספת למנחה לגבי התרומה, התקדמות וכו'.
נראה שלא היה לך דבר כזה.
בטח יש אצלכם דיקן\אחראי תארים מתקדמים שאפשר לדבר איתו על העניין.
בסופו של יום, דוקטורט זה עובר\נכשל. זה לא משנה אם עוברים ב-61 או במאה.
אז בסדר, לא יצא מאמר יוקרתי. אבל השאלה היא אם מה שכן נעשה מספיק למשהו, ובשביל זה שווה לפנות למישהו בעל תפקיד באוניברסיטה (הכוונה היא לפרופ' בכיר מהתחום, שכבר הגיש סטודנטים משלו ובחן אחרים, ויש לו למה להשוות) ולשמוע מה אפשר לעשות.
היי בן 27 מתחיל ללמוד תואר שני שנה הבאה בבר אילן מחפש מקום לגור בו באזור בר אילן מישהו מכיר דירות שותפים לדתיים או אולי כפרי סטודנטים באזור או סתם משהו בסגנון כפר סטודנטים?
והרבה דירות שותפים.
בלוד יש כפר סטודנטים.
ברחובות יש כפר סטודנטים.
מניח שיש גם מעונות בבר אילן, לא יודע איך הם.
אוכל לחפש פרטי קשר לכל השלושה למי שרוצה, מוזמן לפנות בפרטי.
איפה נוח לחפש מלגות, איפה אפשר למצוא מלגות שמנות יותר וכו'..
פתית שלגאחרונהשלום לכולם!
לי קוראים חוה.
אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמנריונית במסגרת סיום תואר ראשון באוניברסיטה פתוחה מחפשים אנשים אשר ירצו להשתתף במחקר שלנו, ולענות על שאלון.
אם תרצו לקחת חלק, אנא תקראו מכתב פנייה למשתתפים אשר מצורף לשאלון.
המחקר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.
השאלון מתארח ב-Google Forms, ומאפשר לכם לענות עליו באופן אנונימי ומבלי להזכיר פרטים אישיים.
השתתפותכם במחקר היא מרצונכם לחלוטין. אם לא תרצו להשתתף במחקר במהלך המענה על שאלון אתם יכולים לסגור אותו.
השאלון מיועד אך ורק למי שמלאו לו 18.
השאלון מיועד הן לאלו שאובחנו עם לקות למידה והן לאלו שלא אובחנו עם לקות למידה.
תודה רבה לכל מי שירצה לעזור.
אנו מאחלים יום טוב ושקט לכולם!
קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית
זה אחלה שאלון.
רק סתם מעניין להבין מה ההבדל בין השכלה אקדמית מלאה (בטעות-נפוצה כתבתם אקדמאית), ובין תואר אקדמי.
שלום לכולם!
אנחנו עדיין בשלב איסוף הנתונים ומחפשים גם אנשים שיש להם לקויות למידה (דיסלקסיה / דיסגרפיה / דיסקלקוליה).
האם יש בקרבתכם אנשים עם ליקויי למידה אשר הגיעו לגיל 18 והם ירצו להשתתף במחקר?
תודה רבה לכל מי שרוצה לעזור או שכבר עזר.
יום נעים ורגוע.
שלום!
אנחנו צריכים עוד 22 אנשים עם ליקויי למידה (דיסלקסיה / דיסקלקוליה / דיסגרפיה).
תודה רבה על כל עזרה אפשרית.
מאחלת יום טוב ורגוע.
אפילו אם אתם סתם דילגתם על המסרון שלי ולא הגבתם אליו בשום צורה אני לא יאחל לכם "יום גרוע". תשמרו על עצמכם.
למעשה השאלון לא צריך לקחת 30 דקות, והוא לוקח הרבה פחות זמן.
כדי להתחשב באנשים שקשה להם לקרוא ולמקד קשב ציינו שצריך למלא את השאלון "במשך 30 דקות".
כלומר, מותר לקחת עד 30 דקות.
אני רציתי להדגיש כי את/ה כעונה על השאלון יכול/ה לקחת לעצמך עד 30 דקות לענות על השאלון, כדי לא למהר לשום מקום ולא להילחץ שהזמן יגמר.
אנחנו צריכים עוד 21 אנשים עם לקויות למידה! תעזרו להגיע למטרה ולסיים את התואר ראשון בהצלחה.
בבקשה אל תלחצו השאלון הוא קצר, אנונימי, ואתם יכולים לפרוש ממנו בכל רגע.
תודה רבה על עזרתכם ותודה למי שכתב לי.
יום טוב לכולם.
תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.
תודה רבה. יום טוב.
היי לכולם! 👋
במסגרת הסמינריון שלי, אני חוקרת איך סיפורי הגבורה שאנחנו פוגשים במדיה משפיעים עלינו – על הגאווה הלאומית ועל היכולת שלנו להישאר חזקים בתקופה הזו.
אשמח ממש אם תוכלו לענות על שאלון קצר (מבטיחה שזה רק 5 דקות!):
🔗 שאלון מחקר: השפעה נתפסת של סיפורי גבורה וחוסן בזמן מלחמת "חרבות ברזל"
השאלון אנונימי לגמרי.
מיועד לגילאי 18 ומעלה.
כל תשובה עוזרת לי מאוד להבין איך אנחנו מתמודדים כחברה.
תודה רבה רבה על העזרה! ❤️ מעריכה מאוד
אני לא יודע באיזו רמה זה קריטי.
מתמטיקה זו אותה מתמטיקה.
מדעים זה אותם מדעים.
לשון ואזרחות זה כלל ארצי אני מניח.
חינוך מיוחד אני משער שלא אמור להיות קשר השקפתי
נשארת עם תנך ותושבע ואולי אנגלית אם זה הכיוון שלך אין לי מושג כמה זה קריטי ההבדל ביניהן, אני לא למדתי בהן מעולם אבל אתה יכול לקרוא מאמרים שהם מוציאים באינטרנט.
ככלל, אורות ישראל היא מכללה נוחה שמטרתה להעביר כמה שיותר סטודנטים. הלימודים שם בדרך כלל נוחים יותר, אין דרישות מוגזמות וממוצע הציונים יחסית גבוה.
והיפכם בהרצוג - שם יש יותר אג'נדה, בטח הלימודים יותר מעמיקים (לפחות ביהדות) אבל גם הדרישות והציונים נם קצת שונים.
מאיפה תצא יותר חכם? לא ערכתי מחקר מסודר, אבל ההנחה שלי ביחס למכללות לחינוך, זה שאין קשר בין חוכמתך לרמה וסגנון הלימודים שלך. אם אתה חכם וסקרן - תתפתח בכל מקום, וכן להיפך.