הוא צנוע ויר"ש

פשטות 

וכו'

אין שום בעיה

אולי אני אפתח את הנושא מעט,

כדי לברר מדוע היא בחרה את הסגנון הזה 

בעיקר כדי להכיר אותה טוב יותר

אבל לא משהו שיגרום לי לפסול 

בבנים זה לא כל כך שונה, הסגנונות רבים מאוד, ולא מייצגים משהו במידה שהבנות כביכול "מייצגות" משהו.

אם בן היה מגיע לך עם חולצה לבנה מכופתרת בתוך מכנסיים שחורות אלגנט?

אבל אם אתה כ"כ מסוקרן-

אז כן!

בהחלט יש הופעות חיצוניות שיכולות להוות עילה לפסילה,

אמנם לא תמיד, אבל עד כה נוכחתי לגלות שבדר"כ הלבוש מעיד על הפְּנים.

לדוג': לבוש אלגנטי/מחוייט/רשמי -

לרוב מעיד על אופי הבנ"א שלובש אותו,

או יותר נכון מעיד על הבחירה שלו ללבוש סגנון לבוש כזה ולא אחר..

אם אותו בחור בחר בכך-הוא כנראה רצה לשדר אמירה כלשהיא,

ואפילו אם לא בחר בזה באמת והוא לובש את זה כי זה מה שמצא בארון או מה שאמא שלו קנתה לו -

זה מעיד על משהו..

מודעת לכך שיש שיחלקו עליי ויגידו שחיצוניות זה שטויות וזה כלום, ויצטטו: "אל תסתכל בקנקן.." ובלה בלה..

אבל בעייניי זה לא מדוייק וכבני אדם זה לא הגיוני להגיד שזה "שטויות",

אולי אם היינו מלאכים..

אני עוד זוכר את השרשור ההוא על הבחור שהולך עם חולצה מכופתרת מוכנסת במכנסיים

ואיזה הלם זה עשה

אבל אם מישהו רוצה לפסול ברמה כזאת על לבוש

שיבוסם לו

אני אישית לא אעשה את זה

בעיקר כי אני מבין שזה שהיא מתלבשת כך או כך

לא יהפוך אותה לאישה טובה יותר או פחות

ואם אני חושב שלבוש זה סממן למשהו אחר

אני אבדוק את המשהו אחר

ואולי על זה אחליט שלא מתאים

אבל לא בגלל הלבוש, אלא בגלל המשהו האחר

זה פשוט עניין של סגנון, של טעם, של חיבור, של אופי.. 

אני מודעת לכך שיש יוצאי דופן, כמו בכל דבר.

דיברתי על ה"בדרך כלל". 

(אז אל תעלב אם אתה הולך עם חולצה בתוך מכנסיים או עם עניבה..)

אם יציעו לי בחור עם כיפה שחורה קטיפה ברור לי שלא ארצה לצאת איתו!

נראה לך שהכיפה שלו סתם הונחה לו על הראש מהשמיים?!?!

מבחינתי זה סממן מובהק! 

הוא בחר לבטא דרך אותה כיפה אמונה והשקפת עולם שאינני חיה אותה.. 

ואל תגיד לי שלרב קוק היה שטריימל או שקיים איזה רב ייחודי עם כיפה שחורה והוא ציוני, 

אני מתכוונת למציאות הרווחת כיום, לרוב בני האדם..

אם מישהי הציע לך אותו

סימן שיש איזה קשר

יכול להיות שהקשר הזוי לגמרי

ואז באמת כדי להחליט שלא מתאים

אבל מינימום זה בדיקה קצרה

ולא לפסול בחור נחמד

רק כי יש לו כיפת קטיפה שחורה על הראש

נכון שבד"כ זה מסמן משהו

אבל אם כבר הגעת לדייט 

כדי לפתוח את הנושא ובאמת לברר אותו

לפני שאת מסמנת עליו איקס אדום גדול

אלא אם כן העניין שכיפה קטיפה, חולצה במכנסיים, ג'ינס משופשף, חליפה וכו'

מפריעים לך מעצם עצמם, ולא מה שהם מסמלים

ואז אין באמת למה לבדוק

עד היום לא הציעו לי בחורים חרדים.

חוץ מ-2 מקרים.

להגיד לך שמי שהציע באמת חשב על מה שאני מחפשת ופתאום התחבר לו אותו בחור חרדי? לא... 

סתם שאלו בת כמה אני ואז נזכרו באיזה אחיין של הבת דודה של השכנה, וזה גם מסתדר עם הגובה- מצויין.. 

אתה קורא לזה קשר? סבבה, אני לא.

תראה, גם בחור עם כיפה שחורה סרוגה זו תמיהה בעיניי,

אבל זה משהו שעוד אני יכולה לברר, לקבל, להבין... 

אבל שחורה שחורה עם כל ההופעה?! 

"אבל אם כבר הגעת לדייט 

כדאי לפתוח את הנושא ובאמת לברר אותו

לפני שאת מסמנת עליו איקס אדום גדול"

רוב הסיכויים שאני מראש לא אגיע לפגישה איתו (אלא אם כן אשנה פתאום את השקפת עולמי).

כיפה קטיפה, חולצה במכנסיים, ג'ינס משופשף, חליפה וכו'

מפריעים לך מעצם עצמם, ולא מה שהם מסמלים

כן, הם מפריעים לי מעצם עצמם בגלל מה שהם מסמלים.

לא?

סמך

גימל

וו

רייש

הא

אבל הם כבר לא מחזיקים בדעות שהחזיקו בעבר.. 

למשל:

חרדי שהיה הולך עם כיפה שחורה מקטיפה ובבגרותו נחשף לציבור הדת"ל והדעות שלו השתנו והתגייס לצבא והוא ציוני והרב שלו כיפה סרוגה ואשתו הולכת עם מטפחת וסנדלים..

אבל הוא עדיין הולך עם כיפת קטיפה שחורה. 

או מישהו שנראה חרד"לניק אבל הוא חרדי ממש, ממשיך ללכת עם כיפה סרוגה גדולה וכל הלבוש שלו לא השתנה.. 

יש הרבה כאלה

וודאי, הכל לא מוחלט.

מוזר בעייני שצריך לאמר זאת לבחורה בוגרת (כנראה)

הלבוש וודאי לא מראה דבר על האדם, כשהוא על פי ההלכה, כמובן

אם היו מציעים לי בחורה עם בעיות צניעות או שמתלבשת לגמרי לא כמו אדם מן הישוב הייתי פוסל.

בחורות שמתלבשות כמו חרדיות בעיני זה לא עילה לפסילה ואילו הגיוני ביותר שאצל אדם אחר זה כן יהיה עילה.

אבל מדובר במקרים חריגים, או בלבוש שהוא לא צנוע, שאז, תכלס, מה שזה מראה זה נטו שזה לא צנוע,

או במקרה חריג של זניחות,

או במקרה חריג של מגונדרות...

אנשים רגילים, שלבושים בסגנון זה או אחר, לא אומר דבר על ההשקפה, וודאי שלא עילה לפסילה. /אלו מסקנותיי/

את יכולה לזהות ברחוב בסבירות גבוהה מי מגדיר את עצמו כדתי, מי כלא דתי, מי כחרדי, מי כחסיד?

אבל מה שהוא באמת- וודאי שלא.

כלומר, במיוחד אם מכירים את האישיות וידעים על ההשקפות, הבגד לא מראה דבר וחצי דבר.

אני לא מבינה, אני צריכה להסביר מציאות? 

שטפו ת'עיניים, תראו בעצמיכם, המוני עמך בית ישראל. האם כולם לבושים על פי השקפתם הרוחנית?

וודאי שלא.

שאלתי האם הזיהוי יהיה בסבירות גבוהה, לא בוודאות - לכיסוי מקרי המיעוט של אנשים שלבושם אינו תואם את הדרך בה הם מגדירים את עצמם, בחתך הלא-עדין שיצרתי של: דתי \ לא דתי \ חרדי (ליטאי \ חסידי).

לכן התשובה לדעתי היא "כן", ולא "אולי".

לא טענתי שהלבוש יכול לחשוף בפניי את מלוא עושר אישיותו של האדם, את הפרטים העדינים יותר של אורח חייו ושל דעותיו, ולא שום דבר כזה.

אבל הוא כן מראה, ברמת וודאות לא רעה בכלל(!), את הגדרתו בחתך לעיל.

ובדרך-כלל, אנשים נוטים להינשא למישהו מאותה קבוצה בחתך.

התשובה שלי בכל אופן נשארת "אולי".

עשי טובה, בפורום לא דובר על לבוש ישיבתי ליטאי, או חסידי, עם שטריימל וכולי.

דובר על סגנון נטו, כיפה סרוגה שחורה, או לבנה, או שחורה קטיפה...

לבוש צבועני זה או אחר...

אל תעוותי את דברי. דיברתי לכן באותו הקו.

וודאי שאם אראה מישהו עם פאות בתוך הכיפה, ומכנסים בתוך הגרביים, אחשוב לוודאי שזהו חסיד גור...

אבל זה לא כל כך קשור, זו הקצנה של הנושא לצד אחר.

כשכתבו כאן על חולצה לבנה ומכנסיים שחורות אלגנטיות, הכוונה היתה להבנתי ולהבנת רבים כאן (ויתקן אותי הכותב אם אני טועה) - לבוש חרדי. באופן דומה למה שפותח השירשור דיבר עליו - לבוש בסגנון חרדי של בת, רק מהכיוון של הבנים.

ניאואנסים או סגנונות שונים בתוך אותה קבוצה בחתך - זה משהו אחר, וכאן ההבדלים אכן יותר עדינים, והקביעות שאי-מי ינסה לעשות על פיהן יהיו הרבה פחות מדויקות אם בכלל.

נראה לי שכל המחלוקת היתה כי לא דנו באותו מישור.

אני רואה שמשום מה את מגדירה את סוג הכיפה כ"סגנון נטו".

אני חולקת עלייך במציאות, כי גם סוג הכיפה (סרוגה\קטיפה) על-פי-רוב, ממש אינו עניין של "סגנון", אלא מעיד על הגדרה עצמית מסוימת.

תגידי מה שתגידי.

המציאות מוכיחה אחרת.

כשאנו חלוקות במה שרואים במציאות.

אישית אינני מכירה אף לא אדם אחד המגדיר את עצמו חרדי והולך עם כיפה סרוגה.

רוב גדול (מאוד) מי שאני מכירה שמגדיר את עצמו דתי, אבל לא מגדיר את עצמו חרדי, הולך עם כיפה סרוגה.

אין לי איך לשכנע בזה כל-כך. אולי חוץ מזה שרוב האנשים בפורום יעידו כמוני.. נניח שתשאלי כאן אנשים שלמדו\לומדים בישיבות הסדר\גבוהות ציוניות, כמה אנשים בשיעור שלהם הלכו עם כיפת קטיפה שחורה, וכמה עם סרוגה, אני משוכנעת שהתוצאות יהיו אחוז קטן מאוד של כיפות שאינן סרוגות.

אם תשאלי אנשים שלמדו בישיבה חרדית (אבל את זה קשה לעשות בפורום), כמה אצלם בשיעור הלכו עם כיפה סרוגה התשובה תהיה כנראה אף אחד, או קרוב מאוד לכך.

לילה טוב!

מי אמר שאותם אלו מגדירים עצמם בכלל?

מה את אומרת על מישהו שהולך פעם עם כיפה קטיפה, ופעם עם סרוגה, רק משום שהראשונה יותר חגיגית? (אבא של חברה קרובה)

שבחג,מועד, שבת ושמחה הוא חרדי, ובשאר הוא דת"ל? 

וחוץ מזה, איך את  בכלל מגדירה חרדי?

יכול להיות אדם ההולך עם כיפה סרגוה אבל הוא לא ניתן להגדרה... מותק, אנשים הם לא שחור לבן, כך גם הכיפה שלהם לא "שחור-לבן".

מקווה שהובנתי.

לגבי הדוגמא של הישיבה חרדית, בישיבה חרדית קשה למצוא ואולי אפילו אין. אבל יש חיים גם אחרי הישיבה(...) כן?

ישיבות לא "חרדיות", ניתן יותר למצוא, כי שם יותר פתוחים להכלת סגנון שונה, שלא כמו במוסדות לימוד החרדיים. על כן הדוגמא הזו לא רלוונטית

וגם אני מכירה אנשים שהולכים בשבת עם תלבושת ליטאית (חליפה וכובע) ובשאר השבוע בלי.

לא אמרתי שאנשים כאלו לא קיימים. אבל הם מיעוט. וזה הכל.

כך שיש אנשים שלא מגדירים את עצמם, ויש אנשים שהולכים בצורות מיוחדות או לא מייצגות את עצמם או מה שלא יהיה. הכל נכון, אבל על-פי-רוב מי שהולך עם כיפה שחורה קטיפתית מגדיר את עצמו חרדי ומי שהולך עם כיפה סרוגה מגדיר את עצמו דתי לאומי.

רוצה להדגיש עוד משהו -כי טענת שיש הרבה כאלה. בהחלט ייתכן שיש הרבה "יוצאים מן הכלל", כי הרבה יכול להיות גם מיעוט קטן - תלוי מה זה "הרבה". לדוגמא, מישהו שלומד בישיבה כמו מערבא\היישוב (שאלו מקומות עם סגנון ייחודי) - יש לו הרבה חברים דומים לו במובן מסויים  - כל הישיבה. אבל עדיין הסגנון הזה הוא מיעוט.

לא הבנתי מדוע דוגמת הישיבה לא רלוונטית... אבל יש לי דוגמא נוספת. באתר הכרויות כמו שליש-גן-עדן, יש משבצת של סוג כיפה, ומשבצת של השקפה. אם תבדקי שם, הסטטיסטיקות ייראו לך בבירור התאמה גבוהה בין מי שמגדיר את עצמו דתי-לאומי לכיפה סרוגה, ובין מי שמגדיר את עצמו כחרדי לכיפה שחורה.

ברור לי שהחיים דינאמיים, שיש הפתעות ושיש שינויים..

אם תפקחי את עינייך ותקראי בבגרות את דבריי-

תשימי לב שהתייחסתי לבדרך כלל ולא למקרים יוצאי דופן. 

המקרים ש'יוני סמייל' כתב הם יוצאי דופן, אני מכירה בודדים כאלה ובטח גם את,

על מקרים אלה- טרם נקטתי עמדה, באמת צריך להבין כל מקרה לגופו..

דבריי מתייחסים לתופעת הרוב. 

את את לא יכולה להתייחס "תופעת הרוב"...

מבינה?

זו סתירה פנימית בתוך המשפט...

אני מכירה כמה וכמה. יודעת מה, עשרות. עשרות!

בייחוד היום כשהאופנות מתחלפות כל יום...

אבל אולי באמת אנחנו לא מתכוונות לאותו הדבר. אולי "לבוש חרדי" מבחינתך זה כמה וכמה שכבות...

מבחינתי לפחות, זה עליונית שחורה וחצאית קצרה שחורה, עם נעלי בובה וגרבי רגל... לא מבינה מה הבעיה בלבוש כזה, ולא מבינה למה הוא משקף דווקא. עובדה שלא. עובדה. אין כאן מה להתווכח אפילו...

(אני אישית לא לובשת ככה, אולי יותר נכון, לרוב לא לובשת ככה.)

יש לי שאלה אלייך:

האם בדרך כלל בחור עם הופעה חרדית- 

יחיה אורך חיים חרדי עם כל מה שזה אומר??? ברור שכן!!!

אז על רוב זה אני מדברת (לא על המיעוט)- 

אם אני לא מחפשת בעל עם השקפת עולם חרדית, אז אין לי שום עניין להיפגש איתו, 

ולא משנה כמה יראת שמיים יש לו ואופי מדהים- בעיניי, זה לא משנה בכלל!! 

כנ"ל לגבי השכן הלא דתי שלי - יש לו גם לב נפלא והוא נראה לי בסך הכל מאמין, 

אמנם בלי כיפה ולא מתלבש בסגנון "דתי" במיוחד..

אבל שניהם לא נראים כפי שאני רוצה שייראו, או לפחות בוחרים לשדר "דרך חיים" אחרת ממה שאני משתדלת לחיות ולהאמין, וכמובן שאני לא רוצה שילדיי ייראו כפי שהם נראים-

אז כן, וודאי שאפסול אותם מראש!!

את שואלת מה לגבי איזה בחורצ'יק נדיר שמתלבש ככה ולא בגלל שהוא חרדי- 

אז אני לא אגיד לך שאקבל את זה בפשטות, אבל י מצב שאברר קצת יותר לעומק מה המניעים לעניין..

לגבי הלבוש החרדי- 

סתם הקצנתי בדוגמא של כמה שכבות.. 

לגבי ההופעה שציינת- למה שתהיה בעיה? גם לשים "שכמיה" מעל להכל זה בסדר

כל אחת תתלבש כפי שנוח לה, צנוע ונאה בעיניה.

אף אחד לא ציין בעייתיות- פשוט עניין של חיבור, טעם, סגנון..

לפי דעתי בחור שמחפש בחורה יותר "זורמת", אוהבת טיולים, יוצאת אולפנה, מדרשה וכו' וכו'-

פחות יתחבר למראה האלגנטי ו"הרשמי" שציינת..

אבל שוב - לא כולם. בטח יש יוצאי דופן, יש גם בנים שאין להם בכלל מושג בלבוש נשי..

שדובר כאן על דקויות, ובחורים יש להם הרבה פחות דקויות. מקסימום צבע הכיפה. את ציינת שגם סרוגה שחורה היא עילה לפסילה בעינייך.

זו הקצנה של העניין, מילא תטעני נגד חסיד, או אדם שהולך עם כובע וחליפה שזה לא הסגנון לבוש שלך,

אבל לטעון כנגד ההשקפות? על מה ולמה? 

יותר מזה...

זה אבסורד, 

ועוד יותר אבסורד להתווכח על מציאות... ועל כן  במצב הזה אפרוש...

אגב, וזה לא איזה "בחורצ'יק"- יש הון כאלו בתוכם אלו שיצאתי איתם, בעלי סגנון לבוש רחב מאוד, (עד כמה שיכול להיות רחב אצל גברים, אבל קחי את צבע החולצה והכיפה כדוגמא)

בדרך כלל בחור עם הופעה חרדית- 

יחיה אורך חיים חרדי עם כל מה שזה אומר??? ברור שכן!!!

אז על רוב זה אני מדברת (לא על המיעוט)- 

אם אני לא מחפשת בעל עם השקפת עולם חרדית, אז אין לי שום עניין להיפגש איתו, 

ולא משנה כמה יראת שמיים יש לו ואופי מדהים- בעיניי, זה לא משנה בכלל!! 

כנ"ל לגבי השכן הלא דתי שלי - יש לו גם לב נפלא והוא נראה לי בסך הכל מאמין, 

אמנם בלי כיפה ולא מתלבש בסגנון "דתי" במיוחד..

אבל שניהם לא נראים כפי שאני רוצה שייראו, או לפחות בוחרים לשדר "דרך חיים" אחרת ממה שאני משתדלת לחיות ולהאמין, וכמובן שאני לא רוצה שילדיי ייראו כפי שהם נראים-

אז כן, וודאי שאפסול אותם מראש!!

את שואלת מה לגבי איזה בחורצ'יק נדיר שמתלבש ככה ולא בגלל שהוא חרדי- 

אז אני לא אגיד לך שאקבל את זה בפשטות, אבל י מצב שאברר קצת יותר לעומק מה המניעים לעניין..

לגבי הלבוש החרדי- 

סתם הקצנתי בדוגמא של כמה שכבות.. 

לגבי ההופעה שציינת- למה שתהיה בעיה? גם לשים "שכמיה" מעל להכל זה בסדר

כל אחת תתלבש כפי שנוח לה, צנוע ונאה בעיניה.

אף אחד לא ציין בעייתיות- פשוט עניין של חיבור, טעם, סגנון..

לפי דעתי בחור שמחפש בחורה יותר "זורמת", אוהבת טיולים, יוצאת אולפנה, מדרשה וכו' וכו'-

פחות יתחבר למראה האלגנטי ו"הרשמי" שציינת..

אבל שוב - לא כולם. בטח יש יוצאי דופן, יש גם בנים שאין להם בכלל מושג בלבוש נשי..

יש חרדלי"ם שאצלם הכיפה שחורה סתם, כי זה מה שמצאו בחנות

(יותר מפעם הגיעו למפגשי פורומים בעלי כיפות שחורות.)

מי שלא קונה בגדים כמוך אז הוא "נו, באמת"??!!?!

יש אנשים שהסגנון שלהם לא קשור להשקפה שלהם, ואצל בנים זה פחות מודגש כמו אצל בנות, וזה הכל!

עדיין מסובך?

למה נראה לכם יש כלכך הרבה פירוט בתורה על בגדי הכוהנים עד לפרטי פרטים?

שכל פרט קטן יכול לפסול?

אמנם וודאי שחיצוניות אינה קובעת באופן מוחלט. ויש מקום לשיכול דעת קר.

בכל אופן אם היא תלבש בגדים שאני יחשוב שהם ממש מכוערים לטעמי,

 אז יכול להיות שיהיה לזה משקל כלשהוא.

טוב, הפגישות שלי לא קשורות לכאן,

סתם כך בבנים יש יותר סגנונות, ויותר הכלה.

אם היא אנטי למה שאני מאמין בו- זו כן תהיה בעיה.

לא בדיוק ספרתי כמה שכבות יש עליה, זה לא ממש עניין אותי.

זה לא היה רלוונטי מסיבה אחרת.

או שפשוט "היא חרדיה" עם נטיות ציוניות..

או שלך יש "נטיות חרדיות"..

היה סבבה, נגמר, לא נורא.

את לא קולטת!

זה לא אומר כלום, יכולה באותה מידה ללבוש שחור שחור, בסגנון הכי חרדי שיש, ולא להיות כזו, נו'ב'מת!

פשוט סגנון. שמעת על סגנון?

סגנון לא בהכרח, (וודאי שלא בהכרח!!) מראה על השקפה, במחילה, זה די ברור.

איזו סטיגמה, למעט כת הזויה אחת, החרדיות מתלבשות דיי רגיל..

סליחה שלא דייקתי בלשוני- 

בסך הכל שאלתי את אריק אם באמת היה מסכים להיפגש עם כל לבוש "חרדי" והבאתי דוגמא מאחד הזרמים.. 

לקחת זרם שולי ביותר מתוך עשרות..

וודאי וודאי שלא מגדירות עצמם כך.

לא?

את רצינית?

למקרה שאת רצינית- לא.

מה שהכוונתי לאמר זה שהם עצמם יודעים שהם לא נורמה של חרדים וזה לא סוד, וזה מגוחך לאמר שהם נורמה.

כפיים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

חחח

ומחפשת- אריק לא כתב "כל לבוש"..או "כל לבוש חרדי"

כתב חרדית- נורמה..שזה לא מה שיפריע..

אז מה העניין להיתפס ל"נורמה"?

"לגודל הכת"?

נכון, נשמע קיצוני מדיי, יש אזורים שפחות נפגשים עם זה- אולי רק דרך כותרות בעיתונים או תוכניות בטלוויזיה.. 

אך אני נפגשת עם זה גם דרך העיניים,

וזה מה שהאיר לי עכשיו לשאול אותו כשאמר שלבוש חרדי לא יפריע לו..

יש אישור??? 

עכשיו הבנתי מה הקשר.

ו"לא מתלהבים משטויות"...

כלומר, ברור שיש בזה אמת ולא קטנה בכלל, מצד אחד. אבל המשמעות של זה היא שאני עכשיו צריך להגיע לקשר כשאני "מושלם" (או לפחות עוטה מסכה של כזה). וזה לא נכון, כי החסרונות שלי והדפיקויות שלי יצופו בקשר כל עוד הוא קרוב מדי. למעשה, זה במידה רבה מבוא למערכות יחסים קצרות ומתחלפות כאשר עולה פגיעות או חיסרון.

זה בסדר לרצות להשתפר כדי להיות בן זוג ראוי יותר. אבל זה לא בסדר לצפות "למושלמות". אנחנו לא. לעולם לא נהיה. מלאכים יש בשמים ואמא שלי טוענת שאם בן הזוג טוב מדי אז אלוקים לוקח אותו.

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!